חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מזמור לתודה

מזמור ק' בתהלים, שאומרים בימי חול בשחרית לפני "יהי כבוד"

המזמור הוא מעין ברכת הודאה לגומל חסדים: כיוון שבכל יום נעשה לאדם נס, צריך להודות. לכן אחר שאמר "אשירה לה' כי גמל עלי" סומך הודאה זו (ש"ע או"ח סי' נ"א).
(א) מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ:
(ב) עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה:
(ג) דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ:
(ד) בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ:
(ה) כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ:
ספרדים נוהגים לאומרו לפני "ברוך שאמר", כדי לסמכו לאמירת הקורבנות. ואומרים אותו בסוף מפני שהוא מעולה מכל הקורבנות, ועתידים כל הקורבנות ליבטל וקורבן התודה קיימת לעולם, ולכן יאמר "מזמור לתודה" בנעימה ובזימרה (סדר היום תפילת השחר דף י' ע"ב), ואומרים אותו בעמידה כמו כל פרשיות הקורבנות (מג"א סי מ"ח).

המזמור מיוחס למשה רבנו:
רבי תנחומא בשם ריש לקיש:
בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו'
התחיל ואמר מזמור לתודה וכו' (ירוש' שבועות פ"א ח'),
כתב רש"י ז"ל:
מזמור לתודה תקנו משה רבנו, דהוא ממזמורים הנאמרים על ידו, דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוהים ולא נזכר בהם שדוד אמרם, תדע דמשה אמרם. ונראה הדבר שלכן לא הרבה בו יותר מד' פסוקים, כנגד ארבעה מיני לחמי תודה, ופסוק ראשון אינו אלא דברי סופר, ומ"עבדו את ה' בשמחה" מתחיל המזמור וכו' (סדור רש"י סי' תי"ז).
בימים שאין אומרים מזמור לתודה
כיוון שנתקן מזמור מזמור לתודה להאמר על קורבן תודה, וקורבן תודה אינו דוחה שבת, כי הוא קרבן יחיד, לכן מדלגים אותו בשבת (סדור רש"י שם),

אין אומרים מזמור לתודה בערב פסח ולא בחוה"מ של פסח, שאין תודה קרבה בפסח מפני חמץ שבה. (מנהגי מהרי"ל הל' תפילה).

אין אומרים מזמור לתודה בערב יוה"כ, שלא היו יכולים לאוכלו בלילה מחמת התענית (לבוש סי' תר"ד ב').

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: מזמור לתודה
הערה: יש עומדים,וש יושבים!
מה הדין/המנהג?
מקור ההערה: בתי הכנסת.


שם המעיר:
הערה: המזמור פותח בכותרת "מזמור לתודה", שהיא אחת מעשרה מאמרות של שבח שבהן נאמר ספר תהילים. גוף המזמור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון - על עבודת ה' בשמחה. החלק השני על ידיעת ה' והחלק השלישי על הודיה לה'.

"מזמור לתודה" - על דרך הפשט הוא מזמור של דברי הודיה (רד"ק). פירוש נוסף - זהו מזמור שהושר בעת הבאת קרבן תודה.

במזמור ישנם שבעה ציוויים: הריעו, עבדו, בואו, דעו, בואו, הודו, ברכו. לאחר הציווי הרביעי והשביעי בא מענה "הקהל". "הוא עשנו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו". ו-"כי טוב ה' לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו".

תוכן שלושת הציוויים הראשונים עניינם הוא עבודת ה' בשמחה: הריעו, עבדו...בשמחה, בואו... ברננה. הציווי הרביעי "דעו", הינו הציווי האמצעי הבא בפסוק בפני עצמו המהווה את אמצעו של המזמור. הוא הציווי לדעת את ה'. בכך הוא רומז שזה העיקר בעבודת ה'. קודם לו הציווי בואו ולאחר בא שוב הציווי בואו כרומז שרק היודעים את ה' יכולים לבוא לפניו.

בחלק השלישי שלושה ציוויים עניינם הוא הודיה לה': בהן נקראים להודות, להלל ולברך.

יש המסבירים את סדר שלושת החלקים הללו כשלושה שלבים. הרגשת הלב, המחשבה, הדיבור והמעשה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן