לדף ראשי




"שקל" הוא מטבע שערכו עשרים גרה (במדבר ג' מ"ז), מחצית השקל נקרא ג"כ "בקע" (שמות ל' י"ג).
כל איש מבן עשרים ולמעלה חייב לתת מחצית השקל כופר נפשו בעת ספירת העם (שמות ל' י"ג-ט"ו). הכסף מיועד לבדק הבית ולקורבנות צבור.

העולים מגלות בבל בבית השני נתנו כל אחד שליש שקל לבדק הבית ולקורבן התמיד ולתיקון החומות והמבצרים בירושלים (נחמיה י' ל"ג-ל"ד). נראה כי בימיהם היה השקל גדול מעט, או שהיה של דרכמוני זהב ובעל ערך רב, עד כי השליש נחשב כמו מחצית השקל בימי משה.

מחצית השקל בתור מס שנתי
בימי הבית נעשה מחצית השקל למס שנתי, ואפילו הכוהנים שהיו פטורים ממסים היו חייבים במחצית השקל, וכל כוהן שאינו שוקל חוטא (מנחות כ"א: מ"ו:).

ילד ותינוק שלא הגיעו למצוות, אם אביו שלם בעדו המס פעם אחת, נתחייב לשלם בעדו מדי שנה, עד שיגיע הילד לגיל שחייב לשלם (שקלים פ"א ג').

זמן שילום המס היה מיום א' אדר עד ט"ו בו. אם לא שלם - היה חייב לשלם בשנה שלאחריה כפלים.

החמירו מאד בגביית השקלים, שאם עיר אחת שלחה את שקליה לירושלים ואבדו בדרך, הייתה צריכה לשקול שנית. ואם נמצא הכסף האבוד, היה גם כסף זה קודש ונשלח לירושלים (שם פ"ב, ב"מ נ"ז:).

מחצית השקל בפורים
אחר חורבן הבית לא חדלו מלשלם מס זה בכל שנה. הכסף נאסף ע"י גבאים ונשלח לארץ ישראל לתמוך בישיבות ובלומדי תורה עניים.
נהגו לתת מחצית השקל בפורים לכפר על נפשם, נגד עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול ולהביא לגנזי המלך. באחד באדר משמיעים על השקלים ונמשך הזמן עד פורים.

כתב מהרי"ל שנותנים מחצית השקל בערב פורים סמוך למנחה כשהולכים לבית הכנסת. מחצית השקל הוא אחד מ- 34 מלי"ש... ונותנים גם מעות פורים. במחצית השקל החזיקו לסייע בו את העולים לארץ ישראל, ומעות פורים היו מחלקים מיד באותו פורים לעניים (מנהגי מהרי"ל הל' פורים).

ונוהגים לתת 3 מחציות ממטבע הנוהג במדינה, משום דכתיב בפרשת כי תשא ג' פעמים מחצית השקל (הגהת מרדכי מגילה פ"א סי' תשע"ז והרמ"א או"ח סי' תרצ"ד א').

ערך מחצית השקל וערך הפרוטה / הרב יהודה הלוי עמיחי
נהגו ישראל לתת זכר למחצית השקל [1], למנהג האשכנזים נהגו לתת ג' חצאי מטבעות הנוהגים באותה מדינה [2]. מנהג הספרדים לכתחילה לתת שווי של חצי שקל כסף אמיתי [3]

1. שיעור מחצית השקל
מחצית השקל = 160 שעורות [4]

משקלי השעורה [5]
א. 1 שעורה = 0.044 גר' לפי הגאונים והראשונים.
ב. 1 שעורה = 0.05 גר' לפי הגר"ח נאה ובשם החזו"א.

מבירור שנערך (כ"ה שבט תשנ"ט, מחיר ק"ג כסף = 857 ש"ח + מע"מ = 1004 ש"ח.
מחצית השקל לפי א': 7.04 גר' = 7.07 ש"ח.
מחצית השקל לפי ב': 8 גר' = 8.03 ש"ח.

הספרדים שנותנים מחצית השקל ג' דרהאם [6] = 183 גרעיני שעורה (1 דרהאם = 61 גרעיני שעורה).
מחצית השקל לפי א': 8.05 גר' = 8.08 ש"ח.
מחצית השקל לפי ב': 9.15 גר' = 9.18 ש"ח.

2. שיעור פרוטה
הפרוטה = חצי שעורה [7]
לפי דעה א': הפרוטה = 2.2 אג'.
לפי דעה ב': הפרוטה = 2.5 אג'.

הערות: [1] רמ"א (או"ח סי' תרצד סעי' א). [2] באור הלכה (שם סי' תרצד ד"ה ויש ליתן). [3] כף החיים (שם סי' תרצד אות כ). [4] רמב"ם (הל' שקלים פ"א ה"ה). [5] מדות ושיעורי תורה (עמ' שצו-שצז). [6] כף החיים (שם). [7] רמב"ם (הל' שקלים פ"א ה"ג).

הערות הרב דניאל שילה:
נכתב בספר החינוך מצוה קה: "משרשי המצוה, שרצה הקדוש ברוך הוא לטובת כל ישראל ולזכותם שיהיה יד כולם שוה בדבר הקרבנות הקרבים לפניו כל השנה בהתמדה, ובענינים אלו הנזכרים, ושיהיו הכל, אחד עני ואחד עשיר, שווים במצוה אחת.
ונוהגת בזמן הבית, שחייבין לתת אותם כל ישראל בין העומדין בארץ או חוצה לארץ"

כך ציוותה תורה, כדי שיהודי היושב בציפורי מצפון, ומסוסיא מדרום, יחוש שותף בעבודת המקדש בירושלים.

והנה שמתי לב, שלמצווה זו אין כלל מצבי פטור, כפי שיש במצוות אחרות. דוגמאות: הטמא או מי שהיה בדרך רחוקה, פטור מקרבן פסח. חולים ומשמשיהם וכן עוברי דרכים, פטורים מן הסוכה. מי שאין בכוחו לעלות ברגליו להר הבית, פטור ממצוות הראיה. מי שמתו אחיו מחמת מילה, אין מלים אותו. לא כך במצוות מחצית השקל, בה אין "מצבי פטור".

בספר "מנחת חינוך" תוהה המחבר, מה דינו של מי שאינו כאן, או שנשתטה, האם הוא פטור, או שמא מוטלת כאן חובה על רכושו ויפקיעו זאת ממנו. והוא נוטה לומר שיש כאן "שיעבוד נכסים", ולכן אם נשתטה או מת, אחר שחל החיוב, אזי ירדו לנכסיו ויקחו מהם.

העולה מדבריו, שמי שנמצא בחו"ל בעת שחלה החובה, ויש לו רכוש כאן, ירדו בית דין לנכסיו ויפקיעו מהם גם אם מת.

לשון מנחת חינוך: "אך נפקא מינה שלא בפניו, או נשתטה או מת דליתא בתורת כפיה, אי יש שעבוד נכסים נחתינן לנכסיה, ואי אין שעבוד נכסים לא נחתינן. והסברא נותנת דיש שעבוד נכסים, דהוי מלוה הכתובה בתורה, כמו פדיון הבן".


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
הערות במצוות שקלים / האדר"ת זצ"ל
זכר למחצית השקל - יישוב ארץ ישראל / יהודה זולדן
מחצית השקל / ברוך קנאל




הערות לערך:
שם המעיר: עופר חננאל גולדפרב
הערה: במילה מחצית רמוזה האמירה הידועה "צדקה תציל ממוות".
האות צ' נמצאת במרכז המילה מחצית והיא רומזת למילה צדקה.
ניתן לראות שמי שקרוב לצדקה (כלומר לאות צ') הם האותיות ח' מימין ואות י' משמאל כלומר מי שקרוב לצדקה הוא חי.
ובהתאם רואים שמי שמתרחק מהצדקה (מהאות צ') הם האותיות מ' מימין ואות ת' משמאל כלומר מי שמתרחק מהצדקה הוא מת.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן