חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מלכיות זכרונות ושופרות

שלוש הברכות הנוספות בתפילת מוסף של ראש השנה

מלכיות – מתארת את מלכות ה' בעולם; זכרונות – ידיעת ה', והשגחה פרטית; שופרות – התגלות ה' בהר סיני.

תפילת "מוסף" של ראש השנה - תפילת תשע
תפילת "מוסף" של ראש השנה (בשני הימים) היא תפילת ה"עמידה" היחידה בתפילות כל השנה, שיש בה תשע ברכות במקום שבע ב"עמידה" של שבת ומועד. התוספות הן תפילות "מלכויות, זכרונות ושופרות". להלכה, היו צריכות להיות בה עשר ברכות - שבע הרגילות ועוד שלוש הנוספות - אלא ש"קדושת היום" ו"מלכויות" צורפו לברכה אחת וסיום אחד להן. הסדר הוא אפוא כזה: שלוש הראשונות, קדושת היום ומלכויות ביחד, זכרונות, שופרות ושלוש האחרונות.
לברכה השלישית, (קידוש השם), מוסיפים את הקטעים המתחילים במלים "ובכן תן פחדך", הנאמרים בכל התפילות של הימים הנוראים, ובתוך הברכה הרביעית המצורפת של "קדושת היום" ו"מלכויות", המתחילה ב"אתה בחרתנו", אומרים גם "ומפני חטאינו", התפילה הנאמרת במוספי המועדים כולם.
לפני "מוסף" אומרים "אשרי", כבכל מועד. חל ר"ה בשבת אומרים (האשכנזים) "יקום פורקן".

"מלכויות זכרונות ושופרות"
כאמור, תפילת "מוסף" של ראש השנה היא התפילה היחידה במשך השנה שיש בה תשע ברכות; שלוש התפילות הנוספות עם ברכותיהן הן "מלכויות, זכרונות ושופרות".

שלוש תפילות אלו, ובייחוד פתיחותיהן, ממצות באופן ברור את תוכנו של ראש השנה כיום הדין מכמה וכמה היבטים.

מלכויות -בסדר זה אנו ממליכים את הקדוש ברוך הוא בעולם (בא' בתשרי נברא העולם; ולפי הדעה שנברא בא' בניסן - בא' בתשרי עלה במחשבה לבראו), מקבלים עלינו את מלכותו ומתפללים אליו שיגלה שליטתו הבלתי מעורערת בעולם, וידע כל יצור שמלכות ד' בכול משלה, ושנגיע במהרה בימינו, למצב, שכל האנושות תיעשה לאגודה אחת לעשות רצונו בלב שלם.

זכרונות -בסדר הזה אנו מכריזים, שד' זוכר את הכול, שום דבר לא נסתר מנגד עיניו. הוא זוכר מעשיו של כל אדם ומשלם לכל אחד כמעשהו. ואנו מתפללים אליו, שיזכור לנו את עקדת יצחק ואת ההבטחות שהבטיח לאבותינו, וניזכר לישועה ולנחמה בזכותם.

שופרות -בסדר הזה אנו מזכירים את הופעת ד' על הר סיני בשעת מתן תורה, שהייתה מלווה בקולות ובברקים..."וקול שופר חזק מאוד"; וישראל קיבלו את התורה ואמרו "נעשה ונשמע", בעת שד' כרת בריתו איתם. אנו מתפללים אפוא לד', שיישמע קול השופר ושיתרצה לנו ויממש במהרה את הבטחתו על הגאולה העתידה, שתהיה גם היא בקול שופר, ככתוב: "וד' עליהם ייראה, ויצא כברק חיצו, וד' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן". (זכריה ט', יד)

- טעם התפילה המרכזית הזאת בראש השנה מובא בתלמוד בצורה תמציתית.
"אמר הקדוש-ברוך-הוא: אמרו לפניי בראש השנה מלכויות, זכרונות ושופרות;
מלכויות - כדי שתמליכוני עליכם;
זכרונות - כדי שיבוא לפניי זכרונכם לטובה,
ובמה? - בשופר". (ראש השנה ט"ז, א)

סדר הפסוקים בשלוש הברכות
כל ברכה משלוש הברכות האלה כוללת עשרה פסוקים מן התנ"ך:
ב"מלכויות" פסוקים שעניינם מלכות ד',
ב"זכרונות" פסוקים שעניינם זכירת ד' כל מעשי בני אדם והזכרת מעשי האבות,
וב"שופרות" פסוקים שעניינם הופעת ד' בעבר ובעתיד בקול שופר.

שלושת הפסוקים הראשונים בכל סדר הם מן התורה;
שלושת
הפסוקים הבאים הם מן הכתובים (תהילים);
שלושת הפסוקים שלאחריהם הם מן הנביאים,
והאחרון, העשירי
, הוא שוב מן התורה.

עשרת הפסוקים הם כנגד עשרת הדברות,
או כנגד עשרה מאמרות
שבהם נברא העולם,
או כנגד עשרה הילולים של דוד (בתהילים ק"נ: "הללויה, הללו אל בקדשו"),
או כנגד עשרה ווידוים שאמר ישעיהו (א' טז-יז): "רחצו, הזכו" וכו',
ויש עוד טעמים אחרים.
לאחר כל ברכה משלוש ברכות אלו תוקעים עשרה קולות.

על הפתיחה ל"מלכויות" ועל שתי הפתיחות האחרות
לשלוש התפילות - מלכויות וזכרונות ושופרות - פתיחות נפלאות ביותר ברעיונן ובסגנונן:
הפתיחה למלכויות - "עלינו לשבח",
הפתיחה לזכרונות - "אתה זוכרי מעשי עולם";
הפתיחה לשופרות - "אתה נגלית".

הפתיחות מבטאות בצמצום ובעומק את תוכן הברכות. מחברן של הפתיחות אינו ידוע. בתלמוד (ירושלמי, ר"ה פרק א') מובאים ביטויים אחדים מן הפתיחה "אתה זוכר" ומייחסים אותה שם לרב, ובדיוק ל"תקיעתא דבי רב". לפי זה משערים שרב הוא מחברן של כל הפתיחות, כולל הפתיחה למלכויות,

על סדר התקיעות
במשנה סדרו את תפילת ר"ה: לכלול מלכויות עם קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע שופרות ותוקע וכו' (ר"ה ל"ב.).
ומנין שאומרים מלכיות זכרונות ושופרות?
רבי אליעזר אומר: דכתיב, שבתון זכרון תרועה ומקרא קודש (ויקרא כ"ג)
שבתון זה קדושת היום;
זכרון אלו זכרונות;
תרועה אלו שופרות...
ומנין שאומרין מלכיות?
תניא רבי אומר: אני ה' אלוהיכם,
ובחדש השביעי זו מלכיות...

אין פוחתים מעשרה (פסוקי) מלכיות,
מעשרה זכרונות,
מעשרה שופרות.

הני עשרה מלכיות כנגד מי?
אמר רבי: כנגד עשרה הילולים שאמר דוד בספר תהילים... דכתיב בהו "הללוהו בתקע שופר".
רב יוסף אמר: כנגד עשרת הדברות שנאמרו לו למשה בסיני.
ר' יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם.
ואומרים:
שלושה פסוקים מן התורה
שלושה מן הנביאים
שלושה
מן הכתובים
ומשלים בנביא,
ר' יוסי אומר: אם השלים בתורה יצא (ר"ה לב,א).
סדר הפסוקים
הסיבה שמקדימים פסוקי תהילים (כתובים) לפסוקי נביאים, היא מפני שדוד קדם לנביאים.

רב האי גאון אמר:
כי מעלה עביד להו רבנן לפסוקי דכתובים, ומסורת היא דקרינן לכתובים דברי קודש ודברי הנביאים בשליחות, לפיכך אומר "ובדברי קדשך" "וע"י עבדיך הנביאים" וכו' (מאה שערים צד כ"ו, ועי' ב"י טור או"ח סי' תקצ"א).

אחר עשרה פסוקי מלכיות מוסיפים "ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל" וגו'. הטעם לפי שבין עשרה הפסוקים נחשב "ויהי בישורון מלך", ויש דעות דקאי על משה רבנו ע"ה, לכן מוסיפים שמע ישראל (מנהגי ישורון סי' קמ"ה).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מאמרים על ראש השנה

דברי רבי יוסף אלבו, בספר העיקרים א,ד על "מלכיות זכרונות ושופרות כנגד שלושת עיקרי האמונה

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן






נושאים קרובים באתר דעת
ראש השנה