לדף ראשי



כלי למאור שעשה בצלאל על פי משה עפ"י ה' במשכן, ואהרן הכהן העלה נרותיה בכל יום (שמות ל"ה י"ד).

רמב"ם, מורה נבוכים ג,מה
וכן עשו מנורה לפניו רוממות וכבוד לבית, כי הבית שנרות דולקים בו תמיד והוא מוסתר בפרוכת יש לו בנפש רגש גדול, וכבר ידעת הדגשת התורה את הדעה על רוממות המקדש ויראתו, כדי שיהא לאדם התפעלות שפלות הרוח והכניעה בעת ראייתו ואמר ומקדשי תיראו, והשווהו לשמירת שבת חיזוק ליראת המקדש. והצורך למזבח הקטורת ומזבח העולה וכליהם ברור.

המנורה
מצוות עשה (סי' צ"ח פ' תצוה) שהכוהנים יערכו נרות המנורה לפני ה' בבית המקדש, שנאמר:

באהל מועד מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו וגו'.

המנורה שעשה בצלאל הייתה מככר זהב טהור וכן כל הכלים היו של זהב. מקשה עשה את המנורה, שנעשה מעשת כלומר חתיכת זהב אחת בהקשת הקורנס והיה מושך מהחתיכה את הירך והקנים והגביעים והפרחים, ולא עשה אותו חוליות חוליות. ירכה היא הבסיס כמין תיבה בעלת שלוש רגלים.

ציור המנורה
ציור קנה המנורה

גוף המנורה או השדרה יצא מאמצע הירך, ומן השדרה יצאו ששת הקנים, שלושה מצד אחד ושלושה מצד השני, ובראש השדרה היה הנר השביעי. בכל קנה היו כפתור ופרח ושלושה גביעים משוקדים (מחוברים זה בזה כאשכול). בגוף המנורה היו כפתורים במקום שיצאו משם הקנים, וכפתור ופרח שתחת הקנים, ופרח על הירך (שמות ל"ז).

מדת המנורה
אמר שמואל משמיה דסבא,

גובהה של מנורה י"ח טפחים, הרגלים והפרח ג' טפחים, וטפחיים חלק (בלא צורה), וטפח שבו גביע וכפתור ופרח, וטפחיים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכים ועולים כנגד גובהה של מנורה, וטפח חלק. וטפח כפתור ושני קנים וכו' וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים וכו' וטפחיים חלק. נשתייר, שם ג' טפחים שבהן ג' גביעים וכפתור ופרח.

וגביעים למה הם דומים? כמין כוסות אלכסנדריים (ארוכים וצרים), כפתורים כמין תפוחי הכרתיים (שם מקום), פרחים כמין פרחי העמודים. נמצאו גביעים כ"ב, כפתורים י"א, פרחים תשעה (מנחות כ"ח:).

רוחב המנורה מקנה הראשונה עד האחרונה תשעה טפחים, וכן מידת הירך (שלטי הגבורים פל"א). ואבן הייתה לפני המנורה ובה שלוש מעלות שעליה הכהן עומד ומטיב הנרות. ועל המעלה השניה היו המלקחים וכל כלי המנורה והשמן (שם כ"ט). מידת האבן ט' טפחים בגובה וט' מפחים ברוחב. בזמן משה הייתה המדרגה הזאת של עצי שטים (תמיד פ"ג ט').

הכהן היה מטיב הנרות בשחרית מלבד שתי הנרות בצד מזרח שהטיב אח"כ (שם ועי' יומא ל"ג.). ונר המערבי האירה כל היום וחזר והדליקה בערבית עם שאר הנרות. שיעור השמן חצי לוג לנר (מנחות פ"ט:). מנורת משה הייתה בהיכל שלמה עד אשר נגנזה. בזמן החשמונאים בבית שני הייתה מתחלה של בעץ (בדיל), העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב (מנחות כ"ח).

האיסור לעשות כדמות המנורה
אסור לעשות מנורה כזו מחוץ לבית המקדש, שנאמר כמתכונתה לא תעשו. וכן כל כלי המקדש. ואמרו

לא יעשה אדם בית תבנית היכל וכו' מנורה כנגד מנורה, אבל הוא עושה של חמישה ושל שישה ושל שמונה [קנים], אבל שבעה לא יעשה אפילו משאר מתכות (שם כ"ח).

לכן משתמשים לחנוכה במנורה של שמונה נרות ולא של שבעה.




הערות לערך:
שם המעיר: חנן מגורי
הערה: איך אפשר להציג את ציור המנורה בלי להתיחס לרמב"ם, שמאייר בכתב ידו את קני המנורה בזויות ישרות ולא מעוגלות, (כדעת רש"י).
במיוחד לאחר שבנו רבי אברהם העיד כי אביו התכוון לתאר את צורת המנורה ולא רק כתאור סכמאטי.
מקור ההערה: אנציקלופדיה

שם המעיר: אברהם
הערה: לחנן מגורי
ראה נא באתר מכון המקדש את ההוכחות הרבות שהמנורה היתה עם קנים עגולים ולא כמו שצייר הרמב"ם
מקור ההערה: מאמרי הרב ישראל אריאל באתר מכון המקדש

שם המעיר: אברהם חיים זילבר
הערה: לכאורה קשה להסתמך בנושא חשוב כזה דווקא על מי שנוגע בדבר, כדוגמת מי שהשקיע הון תועפות על מנורת זהב בעלת קנים עגולים.
לאמיתו של דבר, מי שיעיין במאמרו יבין שהמקור המרכזי לעיגול הקנים הוא הספר "מעשה-חושב" לבעל משנת חסידים זצ"ל, שכותב שכך מסתבר מסתימת לשון הרמב"ם. ואם-כן סביר להניח שאילו היה רואה את ציור הרמב"ם בפיה"מ שנתגלה אח"כ ואת עדות ר"א בן הרמב"ם עליה - היה חוזר בו מ"הסתברות" זו.
ואם בגלל פירוש האבן-עזרא - אנו אין לנו אלא דברי רש"י בפשוטו של מקרא (תרומה כה, לב) שהקנים נמשכים ועולים באלכסון עד כנגד גובהה של מנורה".
וראה באריכות ב"חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה" עמ' ס-סב (כולל ציור כתי"ק הרמב"ם).

שם המעיר: אפרים
הערה: המנורה שבשער טיטוס אינה מנורת הזהב.
גובה המנורה שברומא הוא מקסימום 1 מטר (יחסית לגוף החיילים) ובמקורות כתוב שגובהה היה 18 טפחים, כלומר
כ- 1.70 מ' לפחות.

שם המעיר: מרדכי גפני
הערה: כמות השמן שהודלקה בכל ערב הייתה 1/2 לוג שמן לכל נר דהיינו 234 -249 גר' לנר, ו 1638 - 1747.2 גר' לכל יום
מקור ההערה: מסכת מנחות פרק ט' משנה ג',

שם המעיר: יצחק ישראל
הערה: לגבי צורת המנורה, ראיתי מקורות רבים שמציינים את צורתו של המנורה כאשר הקנים ישרים ולא מעוגלים כפי שמתבטא בתרשים שלכם.
דהיינו שמהירך יוצא הקנה בצורה אלכסונית.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן