חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מודינא יהודה אריה

רב, דרשן, פייטן ומבקר; ויניציא 1648 - 1571

ר' יהודה אריה ממודינא עסק הרבה בויכוח עם הנוצרים. היה שנוי במחלוקת. האמין בסגולות ולחשים ובמזלות, ולא בקבלה. כתב שני ספרים: האחד נגד התורה שבעל פה, תחת פסוידונים, והאחר, בשמו, תשובה לספר הראשון.

ר' יהודה אריה ממודינא - רב דרשן פייטן ומבקר; נולד כ"ח ניסן של"א (23 אפריל 1571) בויניציא, ומת שם כ"ז אדר ת"ח (24 מארס 1648).
בן ר' יצחק, בן הרופא ר' מרדכי, ממשפחה רמה שמוצאה מצרפת והיו בה עשירים ומלומדים. המשפחה באה לויטרבו באיטליה, וגרה שם ימים רבים. עברה למודינא והוסיפה לשמה את הכינוי "די מודינא".
אמו הייתה רחל-דיאנא בת ר' יוחנן הלוי אשכנזי. אבותיו עברו לפירארא, ברחו בזמן הרעש שהיה בשנת 1571, ושבו לויניציא לפני לידת בנם.
בשנת 1590 נשא רבי יהודה אריה את רחל בת אחות אמו לאשה.

רבי יהודה אריה ממודינה למד אצל ר' עזריאל ב"ר משה באסולה, ר' יצחק גאליקוי, ר' חזקיה פינצי ור' שמואל ארקוואלטי. היו לו ידיעות רבות בחכמות העולם. כשירדו הוריו מנכסיהם, התפרנס כמלמד וכמגיה, דרש ברבים ועשה שם כדרשן מפואר.
אחר מות אביו בשנת 1592 ישב בויניציא, ושנתים אח"כ נתמנה לדיין ודרשן. דרש באיטלקית, והיה מפליא את שומעיו במליצותיו. גם נוצרים באו לשמוע דרשותיו.

היה מר נפש בגלל קשיי פרנסה וצרות שעברו עליו. שלושה בנים היו לו: מרדכי מת בן 27, זבולון נהרג במריבה; יצחק נדד לברזיל ולא שב. רגיל היה לומר עליהם: "זה מת וזה נהרג וזה גולה". אשתו יצאה מדעתה ומררה את חייו.
העמיד תלמידים רבים. אחדים מגדולי הנוצרים, ובהם ההגמון פלאנטאניט מלודיון למדו אצלו לשון הקודש ודברי חז"ל.

אישיותו
הרב יהודה אריה ממודינה היה בעל נפש רגישה, שגרמה לו לשנות את דעותיו לעתים.
בהיותו כבן 13 חיבר ספר "סור מרע", שיחה בין אלדד ומידד על משחק הקלפים שהיו שטופים בו, והגיע למסקנה שאין לשחק קלפים. הוא עצמו שיחק קלפים ואיבד את כל כספו במשחקים. לאחר שהכריזו מנהיגי עדת ויניציא חרם על המשחקים בקלפים, התנגד להם, והורה שלא יפה עשו, כי שמו מכשול לפני ההמון. הוא הדפיס את פסקו זה ושלחו בכל תפוצות ישראל.

האמין בסגולות, לחשים ומזלות, ולא האמין בקבלה. מרוב כעסו על המקובלים דבר נגד הרמב"ם בספרו "ארי נוהם".

כתב את "שאגת אריה" - תשובה לספר "קול סכל", נגד הכופרים בתורה שבע"פ ובדברי חז"ל. יצחק שמואל ריגיו הדפיס את שני הספרים תחת השם "בחינת הקבלה" (ויניציא 1852).

הוא נגרר לויכוחים בגלל עיסוקו בחקירת הדת עם הנוצרים, כמו שאמר הוא בעצמו:
כל ימי גדלתי בין חכמי הנוצרים, מאז הייתי בן עשר מתוכח בדברי הדת. נער הייתי גם זקנתי בכך וכו', מעיד אני עלי שלא הנחתי ספר מודפס מן הנוצרים, לאטין איטליינו ספרדי או עברי מדבר בענייני האמונה נגד היהודים, שלא קראתי, וכן מן היהודים נגד הנוצרים. (הקדמה שכתב על ספר אלפונסו או "מגן וצינה").

בצוואתו כתב:
צויתי שלא יספידוני כלל ועיקר, ...לבד זה אני משביע אותם באלהים, ואם אוכל אני גוזר עליהם שלא ירבו ולא יאריכו בשום שבח, רק לומר כי לא הייתי מן הצבועים, ותוכי כברי, וירא אלוהים וסר מרע יותר מבגלוי ובלתי נשוא פנים לאוהב וקרוב... ונוח לבריות כקטן כגדול...
ציווה לחקוק על מצבתו הדברים האלה:
ארבע אמות קרקע בחצר זה
אגב קנין סודר מימות עולם
תקנו ממעל ליהודה אריה
ממודינא, בזה נסתר ונעלם
ספריו
הרב יהודה אריה ממודינה כתב ספרים רבים, ובהם:
א) "סור מרע" (ויניציא 1596) ונדפס עוד בשם "צחקן מוסרי" ע"י אשר אנשיל (אמשטרדם 1698) ותורגם לרומית גרמנית וצרפתית.
ב) "סוד ישרים", מאה חידות וכמה סגולות, נדפס עם שמו בר"ת (שם 1594).
ג) "צמח צדיק" מ' פרקים בתיקון המידות, העתיקו מלשון רומית והוסיף בו בכל פרק פסוקים ומאמרי חז"ל (שם 1600, נויארק 1899).
ד) "מדבר יהודה" כ"א דרשות (ויניציא 1602).
ה) "גלות יהודה", כולל פתרון מלות זרות בתנ"ך ופרקי אבות וההגדה בלשון איטלקית, עם איזה דרכים בדקדוק בראשו (שם 1612).
ו) "לב האריה", לחיזוק הזכרון, איך לזכור מספר, וסדר התרי"ג מצוות (שם 1612).
ז) "בית לחם יהודה" מפתח ממאמרי ספר עין יעקב ע"פ ערכים (שם 1625).
ח) "תפילות ישרים" לכל ימי השבוע לפי סדר המזלות, על כל צרה שלא תבוא. נדפסו בכרך קטן, ובו סליחה ליום כפור קטן.
ט) "ארי נוהם" נגד הקבלה. נדפס ע"י פירסט עם פתיחה גדולה והקדמה מפלוני אלמוני שלמה ראזענטהאל מפעסט ונחלק לג' שערים ול"א פרקים (לייפציג 1840).
י) "שאגת אריה" נדפס עם "קול סכל" בספר "בחינת הקבלה" הנ"ל.
י"א) "בן דוד" נגד אמונת גלגול נפשות. נדפס ע"י אליעזר אשכנזי בספרו טעם זקנים פרנקפורט דמיין 1855.
י"ב) "מגן וחרב" נגד הנוצרים. (נדפס קיצור ממנו עם מגן וצנה ע"י גייגר ברעסלוי 1856).
י"ג) פסקים על מנגינות בבית הכנסת (ויניציא 1605 והוספה לבן חנניה 1861 גליון 27); נגד החרם על הצחוק (ויניציא 1631 ובפחד יצחק ערך חרם);
י"ד) קורות דיני ישראל ( Historia dei Riti Ebraici Paris 1887, Paris) שנכתב לבקשת אציל אנגלי בשביל המלך ג'יימס הראשון, ותורגם לאנגלית ע"י Chilmead (לונדון 1650) ועי' Ockley (שם 1707, 1753), ובלשון עברית בשם "שולחן ערוך" ע"י שלמה ראבין עם הערות מאת יעלינעק (ווינה 1861).
כתב עוד ספרים שרובם בכתב יד.
כתב את תולדות חייו בספר "חיי יהודה". קיצור ממנו נדפס ע"י יש"ר בהקדמת "בחינת הקבלה" וע"י גייגר.

חיבוריו: צמח צדיק, מדבר יהודה, לב האריה וארי נוהם נדפסו מחדש, כל אחד במהדורותיו.
חיי יהודה ומגן וחרב נדפסו כבר בשלמותם ע"י קארפי וסימונסון (בהתאמה). חיבר גם פירוש 'הבונה' על האגדות בעין יעקב. תשובותיו, זקני יהודה, יצאו לאור ע"י סימונסון לפני חמישים שנה.


מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: פינקלשטיין אברהם
הערה: בתפילת יום כפור קטן שאומרים בער''ח ישנו פייט בשם המתחלת ''יום זה יהי'ה משקל כל חטאותי''שמחברו היה ר' יהודא ארי'ה ממודינא הנ''ל , והוא פלא .


שם המעיר: אבי
הערה: במסגרת הפתיחה קבעתם:
"כתב שני ספרים: האחד נגד התורה שבעל פה, תחת פסוידונים, והאחר, בשמו, תשובה לספר הראשון".

אמנם בהמשך הערך לא הזכרתם שהוא מחבר הספר נגד תושב"ע.
לגוף הענין: מקור הדעה כי הוא התחכם לחבר את "כתב הכפירה" הוא לא אחר מאשר יש"ר מגוריציה, שהביאם לדפוס בשם הכולל "בחינת הקבלה.
יש"ר זה שהיה משכיל שסטה מדרך היש"ר איננו נאמן כלל להעיד על כך, ובודאי שאין לקבל זאת כקביעה.
אף רוב החוקרים שדנו בכך שללו דעה זו.

מקור ההערה: ידע אישי מקריאה בכתובים


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן







ספרים בטקסט מלא
כתבי הרב יהודה אריה ממודינא