חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מחוזא

עיר על חוף החדקל בבבל

במחוזא התיישבו היהודים עוד במאה השלישית והם היו רוב תושבי העיר.
במחוזא הייתה ישיבה של בעלי התלמוד שיסד ר' יוסף בר חמא במאה השלישית. העיר מחוזא נחרבה בשנת 363 ע"י הרומיים, נבנתה מחדש, ונמסרה לראש הגולה. כיבאד מלך פרס כבש את העיר, מר זוטרא וזקנו מר חנינא נהרגו (בערך שנת 520), ויהודי מחוזא באו תחת עול הפרסיים. במאה השביעית חרבה העיר.

מחוזא - עיר על חוף החדקל בבבל, סמוכה לנהר מלכא, ולכן נקראת גם "מחוזא מלכא".

במחוזא התיישבו יהודים במאה השלישית, והיו רוב תושבי העיר. זאת ניתן להסיק ממה שאמרו "אבולי (שערי) דמחוזא אינן צריכות מזוזה, אף שמחוזא רובה של ישראל" (יומא י'. רש"י).
במחוזא היו שכונות נפרדות, ובכל שכונה מבואות רבים, ובין שכונה לשכונה שוחות עמוקות בהם מניחין גרעיני תמרים למאכל השוורים (ערובין כ"ו). "צוואר מחוזא" היא בקעת מחוזא (ב"ב ל"ו).

בני מחוזא היו מפונקים וחיו ברמת חיים גבוהה. (ר"ה י"ז). שכיחה הייתה שם שכרות (תענית כ"ו).

רבא דימה את נשי מחוזא לפרות הבשן (עמוס ד'), שאכלו ולא עבדו (שבת ל"ב).
רבינא קבל מנשי מחוזא שרשרות זהב וצמידים לצדקה, כי היו טובות לב ורחמניות ותומכות עניים. למרות שאסור לקבל מן הנשים סכום גדול לצדקה בלא הסכמת בעליהן, אצל נשי מחוזא נחשבו אלה לדבר מועט, מפני שהיו עשירות ביותר (ב"ק קי"ט.). רבא אמר לבני מחוזא: כבדו את נשותיכם בכדי שתתעשרו (ב"מ נ"ט).

בני מחוזא הקפידו על לבושם.= בגדיהן רחבים ועשויים כשל אשה (שם י"ב.). היו חריפים בשכלם מפני שהיו נוסעים תמיד לעסוק במסחר (גיטין ו'.). במחוזא לא היו גנות (עירובין ק"ד,), אבל היו להם פרדסים בעבר הנהר. רבא התיר להם לעבור ביוה"כ לשמור הפירות (יומא ע"ז).

רבא תקן במחוזא שיטבלו הנשים ביום בגלל שוערי העיר שהיו גוים, והשערים ננעלים בלילה, ולא יתנו להן לחזור לבתיהם, ובית הטבילה היה מחוץ לחומה. (נדה ס"ז).

קורות העיר
במחוזא הייתה ישיבה שלמדו בה האמוראים בעלי התלמוד. את הישיבה יסד ר' יוסף בר חמא במאה השלישית, ובנו רבא ירש מקומו (אגרת רש"ג) והעלה את הישיבה לדרגה גבוהה. במקביל היה אביי ראש ישיבת פומבדיתא, שהתפתחה אחרי מות רבא על חשבון ישיבת מחוזא שהתדלדלה.

העיר מחוזא נחרבה בשנת 363 ע"י הרומיים בזמן שלטון הקיסר יוליאן "המומר", כאשר לחם בפרסים. העיר נבנתה מחדש, ונמסרה לסמכות ריש גלותא, עד ימי מר זוטרא. אז כבש את העיר כיבאד מלך פרס, מר זוטרא וזקנו מר חנינא נהרגו על גשר מחוזא (בערך שנת 520), ויהודי מחוזא באו תחת עול הפרסיים.
באמצע המאה הששית בנה כושרויס נושירואן עיר ליד מחוזא, וקרא אותה "אנטיוכוס רומיא", והערביים קראו אותה "אלמחוזא". גם שם ישבו יהודים רבים, אך רובם נהרגו ע"י מבודיס שר צבא הפרסי שלכד אותה בראשית המאה השביעית.

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: שראל רוזנבלט
הערה: בקידושין דף עג משמע שבמחוזא היה ריכוז גבוה מאד של גרים.
כך משמע מרש"י. וכן מדייק תוס' בגיטין.

ראיתי שמפנים לפירוש המיוחס לתלמיד רש"י על אתר שטוען שכולם במחוזא היו גרים.

כל טוב, שראל
מקור ההערה: גמרא קידושין.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן