לחץ כאן לתצוגת הדפסה

איך להתפלל בלי לצער אחרים

מחבר: הרב שלמה אבינר

ראש ישיבת עטרת כהנים ורב בית אל

איך להתפלל בלי לצער אחרים

 

אברהם אבינו היה באמצע התפילה כאשר ראה אורחים, והוא הפסיק את תפילתו כדי לגמול להם חסד. קל וחומר שאנו לא נבוא לבית הכנסת ונגרום צער לזולת, חס וחלילה.
 
 אם הנך שליח ציבור , אל תתפלל זמן יותר ארוך מן המקובל, ולא מהר יותר מן המקובל. אל תגרום "טירחא דציבורא". אם הנך מאריך, אתה גורם לחלק מן המתפללים, החייבים להגיע לעבודה, לצאת לפני סיום התפילה, ואתה גורם עיכוב להתחלת המניין הבא. אם שליח הציבור בכל זאת מאריך בתפילתו, אל תעיר לו באמצע התפילה ואל תעליב אותו. פנה אליו לאחר מכן בידידות. אם אין הערות עדינות מועילות, אל תשלחו אותו להיות חזן.
 
 בית הכנסת אינו אופרה. התפלל במנגינות המקובלות בציבור, ואל תתחזן במנגינות מסוג לא מקובל, דבר המצער את הציבור, מלבד שיש בזה גם שאלה הלכתית. אם שליח הציבור חורג מהמקובל - אנא אל תעליבהו, כנ"ל. אם הנך שולח את האורח שלך להתפלל לפני התיבה, עדכן אותו מה מצפים ממנו, כדי למנוע אי נעימות.
 
 בית הכנסת אינו פעוטון. ילדים קטנים שאינם שקטים, אנא אל תביא. ילד שקט מותר להביא, אך אם הוא מתחיל להרעיש, אנא הוציאוהו מיד, אפילו באמצע שמונה עשרה, וביחוד באמצע שמונה עשרה.
 
 בית הכנסת אינו מועדון. שיחת רעים דחופה, אנא בחוץ, ו"ה' הטוב יכפר". אך אם הנך משוחח בפנים ומפריע למתפללים, לא בטוח שהם יכפרו. אם השיחה אינה ניתנת לדיחוי, ואי אפשר לצאת החוצה, אנא שוחח בלחש מקסימלי, ו"ה' הטוב יכפר".
 
 בית הכנסת אינו נגריה. את הכסא והטבלה סגור בשקט, בלי לדפוק בקול רעם.
 
 בית הכנסת אינו מרכז לעבודות יזומות. סידורים אנא החזר למקום בעצמך, הגבאים אינם עבדים שלך.
 
 בית הכנסת אינו לשכת סעד. את החובות שלך שלם, ואל תקיים מצוות בכסף שאינו שלך.
 
 בית הכנסת אינו לשכת אדמו"ר. אל תעשה "מי שברך" ארוך, ממילא איש אינו מקשיב. המחמיר לוותר על "מי שברך", תבוא עליו ברכה. תרום כסף לבית הכנסת כשהנך עולה, ואני מבטיח לך שרבונו של עולם יברך אותך, בלי תזכורת של הגבאי.
 
 בית הכנסת אינו "שטיבל". איחרת לתפילה, עשה תשובה, ואל תארגן לך חזרת הש"ץ פרטית, המעכבת אנשים מלצאת וגורמת "טירחא דציבורא".
 
 בית הכנסת אינו אסיפת בחירות. אל תצעק בקולי קולות "ישר כח" לעולה לתורה או לשליח הציבור. הוא ישמח יותר אם תאמר לו זאת בשקט ובחיוך.
 
 בית הכנסת אינו הייד-פארק. הודעות לציבור, השתדל, ככל האפשר, לרשום על לוח המודעות.
 
 תפילה בלחש, היא כשמה: בלחש. חז"ל אמרו שאין להתפלל שמונה עשרה בקול רם  בנוכחות מתפללים אחרים, כי אין אדם רשאי להגביר כוונתו על חשבון כוונתם של אחרים. אל תכה כף בכף באמצע שמונה עשרה כדי "לגרש חיצונים", שאל מקובלים איך להשיג אותה תוצאה בלי להרעיש.
 
 אם הנך רואה פנים חדשות בבית כנסת, חייך לעברו, הושט לו יד גברית ושאל לשלומו. וגם פנים ישנות יהיו בעינך כחדשות.
 
 אם יש לך "חיוב" וגם לחברך יש, וותר לו. זכות הוויתור תועיל לעילוי נשמת הנפטר יותר מזכות התפילה.
 
 שיעור תורה אינו חשוב פחות מקונצרט . אל תיכנס אחרי ההתחלה, ואל תצא לפני הסוף.
 
 אם אתה מחפש אתגרים בין אדם לחבירו, בוא לבית הכנסת.
 
  אם אתה מחפש אתגרים בין אדם לה', קיים את אלו שהם בין אדם לחבירו, גם הם רצון ה'.