לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות טרמפיסט

מחבר: הרב שלמה אבינר

באהבה ובאמונה
מכון מאיר י"ט בניסן תשס"ד

הלכות טרמפיסט

שמע לבקשת הוריך לא לנסוע בטרמפים. לא כאן המקום לדון במה בן או בת חייבים, או אינם חייבים, לציית להוריהם, אך הורו חכמינו שבדברים בלתי משמעותיים, גם אם לא חייבים, יש לוותר להורים לפנים משורת הדין. גם ההורים עושים לילדיהם אין סוף דברים לפנים משורת הדין. אם הוריך נותנים לך כסף כדי לנסוע באוטובוס, ואתה נוסע בטרמפים ומשתמש בכסף לצרכיך, ודאי אין זו התנהגות ראויה, זה כבר חמור.

אם יש תחבורה ציבורית, אל תיסע בטרמפים. אל תהיה טפיל על חשבון אחרים. שונא מתנות יחיה, "ונא אל תצריכנו...לידי מתנת בשר ודם". להיות קבצן אינו כבוד גדול.

אל תידחף בתור. זכור: כל הקודם זוכה. גם אם ילד עומד לפניך, כבד את תורו, גם הוא בן אדם. אדרבה, וותר על התור במקרים מסוימים, כגון לתלמיד חכם או לאשה.
אגב, אשה קודמת לתלמיד חכם.

עמוד על המדרכה ולא על הכביש, זה מסוכן.

בוודאי שאין לעמוד באמצע הכביש כדי לאלץ את הנהג לעצור. הוא עושה חסד כאשר הוא לוקח אותך - והוא יחליט אם לעצור. גם אם אתה עוצר "טרמפ לחץ" - ברמזור או בתחנת דלק - עשה זאת בענווה, בלי לכפות את עצמך.

אל תעלה על כל טרמפ, הנהג עלול להיות מחבל המחופש ליהודי דתי עם כיפה. קל וחמר שאת, אל תעלי לכל טרמפ, הנהג עלול להיות מנוול עם כיפה. צריך לבדוק מי היושבים. למשל: הורים עם ילדים, זה בסדר.


מותר לך לעלות לטרמפ שיש נהגת, וכן להפך, כשאין איסור ייחוד. עדיף לשבת במושב האחורי. מותר לשבת על יד אשה באוטו, אבל אם יושבות במושב האחורי שתי נשים - אל תידחק להיות השלישי בספסל.

כשרכב עוצר, אל תתנפל עליו כמו אינדיאני, עלה בנימוס, אמור לנהג שלום ותודה.

תכנן היטב נסיעתך, ואל תעכב את הנהג בהתלבטויותיך.

אם אתה חמוש בציוד רב, שאל את הנהג היכן לשים אותו: בתא המטען או על ברכיך.

סגור את הדלת בעדינות.


נכנסת לרכב, הרגש כמו בבית - כמו בבית הנהג. אתה אורח ועליך להתנהג בהתאם. אמרו רבותינו: "כל אשר יאמר לך בעל הבית, עשה, חוץ מצא". כלומר: מתי לצאת - עליך להבין מעצמך. בתור טרמפיסט, יש דברים שעליך להבין בעצמך.

אל תדבר עם חבר, גם לא בלחש, אולי זה מפריע לנהג. יתכן שהוא זקוק לשקט מוחלט בנהיגתו.

כמו כן אל תדבר בטלפון נייד.

אל תאכל במכונית, ואל תפצח גרעינים.

אל תפתח ואל תסגור חלון בלי רשות. בקש רשות בצורה שיהיה נוח לנהג לסרב. לפני רדתך החזר את החלון למצבו הראשון.


בוודאי שאין לעשן, אל תבקש רשות לעשן. מאידך: אם הנהג מעשן, אל תעיז לבקש ממנו להפסיק. זה עניינו.

אם הנהג נוסע בצורה מסוכנת, בקש לרדת מן הרכב. כמובן אל תעיר לו על כך, אלא מצא תירוץ לקצר את הנסיעה.

אל תתחנן שהנהג יסטה ממסלולו עבורך.

אל תשכח: התנהגות לא נאותה עלולה לגרום לנהג להסס לקחת טרמפיסטים בעתיד, מה שנקרא בגמרא "נעילת דלת".

נסתיימה הנסיעה, סגור את הדלת בעדינות, אמור: שלום ותודה. אין צורך לומר "תזכה למצוות", אפשר לומר תודה, אל תשכח לחייך.


הערה: אל תשאל מה מקור כל ההלכות האלה: "דרך ארץ קדמה לתורה"!