לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ספירת העומר - דף הנחייה ללמידה משותפת של אבות ובנים

מחבר: ברוך שטיין

בשדה חמ"ד, גיליון ג'-ד', 1996

ספירת העומר - דף הנחייה ללמידה משותפת של אבות ובנים

 

                           
                          הספרים הנחוצים:
 
     חומש ויקרא                            מסכת מנחות (גמרא)
 
     רמב"ם חלק "עבודה"                משנה ברורה, כרך ה'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויקרא כ"ג פס' טו-טז
* חווה דעתך לפי הפסוקים:
ספירת העומר בימינו, כשאין מקדש, מצוותה מדאורייתא או מדרבנן?
 
גמרא "מנחות" סו. מ"גופא אמר אביי" (ארבע שורות מעל המשנה) עם רש"י ד"ה אמימר
* מה דעתו של אמימר בשאלה זו?
* מה דעתם של האחרים?
 
רמב"ם, ספר "עבודה", הלכות תמידין ומוספין, פרק ז' הלכות כ"ב-כ"ה
* מה עמדתו של הרמב"ם בשאלה זו? (הלכה כ"ד)
* על מי מהאמוראים הנ"ל הוא מסתמך?
* לפי איזה כלל בוחר הרמב"ם לפסוק כמוהם ולא כמו הדעה האחרת?
 
הר"ן (בסוף פרק "ערבי פסחים") קובע שרוב הפוסקים סוברים שספירה בזמן הזה מדרבנן.
* מדוע יוכלו לטעון שאין בגמרא רוב נגדם?
* האם יחייבו לספור גם ימים וגם שבועות?
* האם אנו סופרים גם שבועות או רק ימים?
 
מצא בסידור מהו המשפט שאנו מוסיפים מיד לאחר גמר הספירה.
* לאיזו דעה הוא מרמז (בעניין חיוב ספירה בזמן הזה)?
 
בין השקיעה לבין צאת הכוכבים הוא זמן "בין השמשות" הנחשב ספק חשיכה.
אם ספר "בין השמשות", הרי שלפי הכלל "ספיקא דאורייתא לחומרא, ספיקא דרבנן לקולא":
* לדעת הרמב"ם כן / לא יספור שנית בלילה
* לדעת רוב הפוסקים כן / לא יספור שנית בלילה
 
שו"ע אורח חיים סימן תפ"ט סעיף ב' לגבי המדקדקים (במשנה ברורה כרך ה')
* מהי המלצת מחבר ה"שולחן ערוך" בעניין זה?
* מהו ההסבר להמלצה זו לפי דברי ה"משנה ברורה" סעיף קטן י"ד?
 
 
                         ראשי תיבות:
   ר"ל- רצונו לומר                           ואזלינן- והולכים
   ולהכי- ולכן                                 צה"כ- צאת הכוכבים
   בזה"ז- בזמן הזה                        דבה"ש- שבין השמשות
   דמ"מ- שמכל מקום
 
 
* מה יאמר, לדעתך, מחבר השולחן ערוך אם מישהו, בכל זאת, ספר בין השמשות?
* מהן שתי הדעות בעניין זה במשנה ברורה סעיף קטן ט"ו?
* האם בספירה בלא ברכה יוצאים ידי חובה? (רמב"ם הלכה כ"ה)
* ה"כסף משנה" מנמק זאת בכלל "ברכות אינן מעכבות". הסבר כלל זה.
* מהו נימוקו של הא"ר (אליה רבה) לספור שנית בלילה לפי "שער הציון"? (בתחתית הדף במשנה ברורה)
* הסבר את הדרכת הא"ר לא לברך על הספירה החוזרת, על פי הכלל "ספק ברכות להקל".
* מדוע, לדעתך, אסור להחמיר בספק ברכות ולברך שנית?
* מה יפסיד מי שיענה לחברו על השאלה "כמה סופרים היום", אם עדיין לא ספר בעצמו?
* מה ישיב לחברו כדי להימלט מהפסד זה?
* מהי המלה הקובעת לפי המשנה ברורה סעיף קטן כ'? (לית לן בה = לא אכפת לנו)
* חווה דעתך בשאלה: האם צריך להיזהר מן הביטוי "ל"ג בעומר", בל"ג בעומר קודם שיספור.
 
לדעת "תוספות", הספירה בכל יום היא מצווה בפני עצמה.
לדעת בה"ג (בעל הלכות גדולות) כל ימי הספירה הם מצווה אחת ארוכה.
לכן, במקרה שיום אחד לא ספר:
* לדעת "תוספות": ימשיך לספור / אין טעם להמשיך
* ואילו לדעת בה"ג: ימשיך לספור / אין טעם להמשיך
 
* מה פסק בעניין זה שולחן ערוך סעיף ח' בתחילתו:
   א. לגבי הספירה
   ב. לגבי הברכה.
* נמק את הפסיקה לגבי הספירה ולגבי הברכה.
* מה מומלץ בעניין זה במשנה ברורה סעיף קטן ל"ז? (מהמלים "ונכון בזה")
* מה פסק שולחן ערוך במקרה שאינו בטוח אם דילג יום אחד? (המשך סעיף ח')
* כיצד מסביר המשנה ברורה פסק זה? (סעיף קטן ל"ח, שתי שורות ראשונות)
 
                
               ראשי תיבות וביאורי מילים:
 
     דאיכא- שיש                                בפ"ע- בפני עצמה
     ואת"ל- ואם תמצי לומר- ואפילו אם נניח (תרגום חופשי)
 
 
* מהביטוי "שבע שבתות תמימות תהיינה" נראה כאילו:
כל יום מצווה בפני עצמה / כל הימים מצווה אחת
* דעה זו מתאימה לדעת תוספות / בה"ג
* תוספות יסביר שהמילה "תמימות" מתייחסת לכל יום בנפרד, ובכל יום צריך לספור יום שלם, דהיינו - לספור בתחילת היממה. ולכן סופר:
דווקא בערב / גם בבוקר
לפי הכללים שלמדת, נסה לפסוק במקרה הבא:
אחד נזכר בבוקר שלא ספר בלילה.
האם יספור בבוקר? כן / לא כי_____________
האם יברך על ספירה זו? כן / לא כי_____________
האם יספור בלילות הבאים? כן / לא כי_____________
האם יברך בלילות הבאים על הספירה? כן / לא כי_____________
בדוק תשובותיך בשולחן ערוך סעיף ז' ובמשנה ברורה, שם.
 
* האם יש טעם לספור בשחרית במניין תלמידים?
* גר שנתגייר באמצע ימי הספירה - האם יספור בברכה? נמק.
* ילד שנעשה "בר מצווה" באמצע ימי הספירה, האם, לדעתך, יוכל להמשיך ולספור בברכה מיום הבר מצווה? נמק.
* מדוע מאחרים להתפלל ערבית בליל חג השבועות? (סימן תצ"ד במשנה ברורה סעיף קטן א', משפט ראשון)