לחץ כאן לתצוגת הדפסה

פרק ראשון: "סוכה שהיא גבוהה"

מתוך: משנה לבית הספר היסודי / האגף לתכניות לימודים מבשרד החינוך, תשנ"ו

תקציר:
הקדמה
מסכת "סוכה", שייכת לסדר "מועד", שהוא הסדר השני בין ששת סדרי המשנה:
1. זרעים
2. מועד
3. נשים
4. נזיקין
5. קודשים
6. טהרות
(ובראשי תיבות: זמ"ן נק"ט).
ערך אותם רבנו הקדוש, רבי יהודה הנשיא, לפני כ- 1800 שנה.
במסכת חמישה פרקים.
מסכת סוכה עוסקת בכמה נושאים:
(א) דיני הסוכה הכשרה והפסולה.
(ב) דיני ארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה.
(ג) תאור שמחת בית השואבה בבית המקדש.


פרק ראשון:  "סוכה שהיא גבוהה"

 פרק א', משנה א'

סוכה גבוהה וסוכה ישנה

 

 עבודת הכנה

 1. העתק למחברתך מחומש ויקרא פרק כ"ג את הפסוקים מ"ב-מ"ג.

2. התבונן שוב בחומש, במילה הראשונה שבפסוק מ"ב: כמה פעמים מופיעה

_ מילה זו בפסוקים שהעתקת? האם גם בהן החולם חסר?

3. עיין בספר נחמיה פרק ח', פסוקים י"ד-י"ז, והשווה בין הכתיב של המילה

_ "בסכת" אצלנו לבין הכתיב שלה שם.

 

 המשנה

 סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה.

רבי יהודה מכשיר.

ושאינה גבוהה עשרה טפחים,

ושאין לה שלושה דפנות,

ושחמתה מרובה מצלתה, פסולה.

 

סוכה ישנה, בית שמאי פוסלין, ובית הלל מכשירין.

ואיזוהי סוכה ישנה? כל שעשאה קודם לחג שלושים יום.

אבל אם עשאה לשם חג, אפילו מתחילת השנה כשרה.

 

ביאור

 שהיא גבוהה: שהחלל שלה גבוה. למעלה: יותר מ...

עשרים אמה: 9.60 מטר (אמה =48 ס"מ). ושאינה גבוהה עשרה טפחים: שגובהה אינו פחות מ-100 ס"מ

(טפח = 10 ס"מ).

ושאין לה שלושה דפנות: אלא פחות.

ושחמתה מרובה מצלתה: ראה בדברי רמב"ם בהמשך הפרק.

סוכה ישנה: סכך שהונח על הדפנות לפני ט"ו באלול, בלי לציין שהניחוהו לשם חג הסוכות הקרב.

בית שמאי פוסלין: כי לדעתם צריך שהסכך יונח במקרה כזה במיוחד לשם החג.

ובית הלל מכשירין: כי לדעתם די אם הונח לשם צל.

אפילו מתחילת השנה כשרה: אף לדעת בית שמאי.

 

 

דברי התלמוד על סוכה גבוהה

 

גמרא, סוכה דף ב', עמוד א'

מנא הני מילי (=מניין למדו חכמינו לפסול סוכה שגובהה למעלה מ- 20 אמה)?

...מהכא (=מכאן, מפסוק זה):

"בסכת תשבו שבעה ימים" (ויקרא כ"ג, מ"ב):

אמרה תורה: כל שבעת ימים צא מדירת קבע, ושב בדירת עראי.

עד (גובה של) עשרים אמה אדם עושה דירתו עראי ,(אך) למעלה מעשרים אמה אין

 אדם עושה דירתו דירת עראי; אלא קבע.

רבי יהודה מכשיר: את הסוכה, אפילו היא גבוהה יותר מעשרים אמה.

 

גמרא, סוכה דף כ"א, עמוד ב'

רבי יהודה לטעמיה, דאמר:

"סוכה", דירת קבע בעינן (=אנו צריכים).

 

המחלוקת הזו שבין "תנא קמא" (=החכם הראשון שבמשנה, שדעתו הובאה ללא

ציון שמו) לבין רבי יהודה הוכרעה מאוחר יותר על ידי החכמים.

הנה לפניך פסיקתם של חלק מגדולי החכמים, שלאורם אנו הולכים:

 

א. הרי"ף (רבי יצחק אלפאסי): "ולית הלכתא כוותיה (=ואין הלכה כמותו, כרבי יהודה)."

ב. הרמב"ם (רבי משה מן מימון): "ולא יותר על עשרים אמה."

ג. הרא"ש (-רבנו אשר בר יחיאל): "ולית הלכתא כוותיה."

 

 4. נסכם במחברת: ההלכה היא כדעת ____.

5. השלם במחברתך: גבולות הגובה של הסוכה הם לא יותר מ___ אמות,

__ ולא פחות מ____ טפחים.

__ מהו גובה השולחן שלך? ומה גובה החדר שאתה נמצא בו עכשיו?

6 10 טפחים?. למה, לדעתך, פסלו חכמינו סוכה שהיא נמוכה מ-

 

 

סוכה שיש לה פחות מ- 3 דפנות

 

 

גמרא, סוכה דף ו', עמוד ב'

תנו רבנן:

שתיים (=שתי דפנות) כהלכתן (לכל אחת יהיו לפחות 7 טפחים אורך), ושלישית -

אפילו טפח (=טפח אחד בלבד).

 

הרמב"ם בפירושו למשנתנו

והכותל השלישי, אפילו לא היה בו אלא טפח ומשהו (=כ- 11 ס"מ),ייתן (=ישים) אותו בפחות מ-ג' (=מ- 3 טפחים) סמוך לדופן, עד שיהיה הכול (=הכותל + הרווח, עד הדופן) שיעור "מקום" (=שהוא 4 טפחים, ושזהו רוב דופן מינימאלי,שהוא 7 טפחים.)

 

על החכמים הגדולים שאת פסיקותיהם ראינו למעלה - הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש - התבסס רבי יוסף קארו ביצירתו הגדולה, ה"שולחן ערוך". ספר זה התקבל בכל קהילות ישראל כספר ההלכה המחייב את כולנו, ולכן נביא הרבה הלכות ממנו לבירור ההלכה למעשה.

 

הרי הדוגמה הראשונה:

 

שו"ע (=שולחן ערוך) אורח חיים סימן תרל"ד, סעיף א'

סוכה שאין בה שבעה טפחים על שבעה טפחים פסולה

("כי צריך שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו" - גמ' ג', א').

 

"ערוך השולחן" אורח החיים סימן תר"ל, סעיף כ"א

עכשיו נהגו לעשות מחיצות שלמות, כי אין הכול בקיאין בדין המחיצות.

 

 

סוכה שחמתה מרובה מצלתה

 

הרמב"ם, הלכות סוכה פרק ה', הלכה י"ט

סכך שהיו בו חלונות חלונות שהאוויר נראה מהן...

כל שהחמה (=שקרני השמש) מרובה על הצל, אינו סכך (והסוכה פסולה),

ואם היה הסכך רב על האוויר, כשרה.

 

 

סוכה ישנה - ההלכה

 

שו"ע או"ח (=שולחן ערוך אורח חיים) סימן תרל"ו, סעיף א'

סוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שייכנסו שלושים יום שלפני החג, כשרה, ובלבד שיחדש בה דבר בגופה (סמוך לחג, בגוף הסכך) לשם החג.

 

שו"ע או"ח סימן תרל"ה, סעיף א'

סוכה, אף על פי שלא נעשית לשם מצווה, כשרה, והוא שתהיה עשויה לצל.

 

 

פרק א', משנה ב'

סוכה שאינה תחת כיפת השמים

     

המשנה

העושה סוכתו תחת האילן,

כאילו עשאה בתוך הבית.

סוכה על גבי סוכה,

העליונה כשרה, והתחתונה פסולה.

רבי יהודה אומר: אם אין דיורין

בעליונה, התחתונה כשרה. 

 

                                             

 ביאור

העושה סוכתו תחת האילן: ענפי אילן נמצאים מעל סכך הסוכה, ומצלים עליו.

כאילו עשאה בתוך הבית: ופסולה. ראה את הטעם לכך במקור הבא.

התחתונה פסולה: כפי שלמדנו למעלה מכתיב המילה "בסכת".

רבי יהודה... התחתונה כשרה: במקור הבא יבואר במה בדיוק חולק רבי יהודה על תנא קמא.

 

 

מן המקורות על סוכה מתחת לסוכה

גמרא, סוכה דף ט', עמוד ב'   _

תנו רבנן (שנו רבותינו):

"בסכת" (לשון יחיד) תשבו":

ולא בסוכה שתחת הסוכה,

ולא בסוכה שתחת האילן,

ולא בסוכה שבתוך הבית.

 

 

הרמב"ם בפירושו למשנתנו

(א) כשתהיה התחתונה חלשה כל כך, שאינה יכולה לסבול (בגג שלה) בשום פנים

__ מה שפורשים עליה - אין מחלוקת (והכול מסכימים) כי התחתונה כשרה.

(ב) ואם היא חזקה כל כך, שתוכל לקבל (=לשאת בגג שלה) ... אין מחלוקת (והכול

__ מסכימים) כי התחתונה פסולה.

(ג) ואם יכולה לקבל כרים וכסתות על ידי הדחק (=בקושי), והגג מתנועע בהם, בזה

__ חולקים רבי יהודה וחכמים (=תנא קמא). ואין הלכה כרבי יהודה.

 1. סכם בטבלה הבאה את פירושו של הרמב"ם שלמעלה:

 

 

מצב הגג של

הסוכה התחתונה

דעת חכמים

דעת רבי יהודה

ההלכה

 

א

חזק מאוד

 

התחתונה פסולה

העליונה ______

התחתונה _________   

העליונה כשרה

 

ב

רופף ביותר

 

התחתונה פסולה

העליונה _____

התחתונה כשרה

העליונה _____

 

ג

מחזיק בקושי

התחתונה פסולה

העליונה ______

התחתונה _____

העליונה ______