לחץ כאן לתצוגת הדפסה

פרק חמישי: שמחת בית השואבה

פרק חמישי: שמחת בית השואבה

 פרק ה', משניות א'-ג'

 

החליל והאור בשמחת בית השואבה

 

 עבודת הכנה

1. עיין בספר דברי הימים ב' פרק ה', פסוקים א'- ו' ו- י"ב - י"ד, וענה על השאלות:

 

א. מהו נושא הפרק?

ב. מתי התקיים הארוע המסופר בפרק (בפסוק ג')?

ג. באילו כלי זמר ניגנו?

 

2. היכן ממוקמת "עזרת הנשים" בבית הכנסת שבו אתם מתפללים?

 

3. עיין בספר מלכים ב' פרק ג', פסוקים י"א - ט"ו, וגלה במה הסתייע אלישע הנביא כדי להתנבא.

 

4. עיין בספר תהלים פרקים ק"כ - קל"ד, וכתוב מהו הדבר המשותף ל- 15 הפרקים האלה.

 

משניות א'-ג'

 א. החליל, חמישה ושישה.

זהו החליל של "בית השואבה"

שאינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב.

 

אמרו: כל מי שלא ראה שמחת "בית השואבה", לא ראה שמחה מימיו.

 

ב. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת הנשים, ומתקנין שם תיקון גדול.

 

מנורות של זהב היו שם, וארבע ספלים של זהב בראשיהן,

וארבע סולמות לכל אחד ואחד.

וארבעה ילדים מפרחי כהונה,

ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג,

שהן מטילין לכל ספל וספל.

 

ג. מבלאי מכנסי כוהנים ומהמייניהן,

מהן היו מפקיעין,

ובהן היו מדליקין.

ולא היתה חצר בירושלים

שאינה מאירה מאור "בית השואבה".

 

ביאור

 החליל: וכל כלי הזמר של השמחה (כולם נקראו על שמו, כי קולו נשמע יותר).

חמישה ושישה: בשנים מסוימות מנגנים בכלי הזמר במשך חמישה ימי "חול המועד", ובשנים אחרות - שישה ימים.

בית השואבה: שמחה הקשורה לשאיבת המים עבור מצות "ניסוך המים".

ירדו: כוהנים ולוויים ירדו מ"עזרת ישראל".

לעזרת נשים: לחלק המזרחי של ה"עזרה", שבו יועד מקום גם לנשים.

ומתקנים: העם, בערב יום טוב הראשון.

שם: ב"עזרת הנשים"

תיקון גדול: תיקון חשוב.

ומנורות של זהב: מנורות עשויות מזהב.

וארבעה... בראשיהן: בראש כל מנורה 4 ספלים.

וארבעה סולמות: סולם לכל ספל.

פרחי כהונה: צעירי הכוהנים.

מאה ועשרים לוג: כ- 60 ליטר  כל כוהן נשא 30 לוג בכדו, לכל אחד; מארבעת הספלים שבכל מנורה.

מבלאי מכנסי כוהנים: ממכנסיהם הבלויים של הכוהנים.

ומהמייניהן: ומאבנטיהם (=חגורותיהם) הישנים.

היו מפקיעין: היו מכינים את הפתילות למנורות.

 

משנה, תמיד פרק ג', משנה ח'

 מיריחו היו שומעין קול החליל (והמרחק מירושלים עד יריחו עשר פרסאות, כ- 40 ק"מ) (יומא לט, ב)

 

1. גלה מתי "חמישה" ומתי "שישה" בעזרת הנימוק שבמשנה:

"שאינה דוחה ... ולא את יום טוב."

 

2. השלם את הטבלה הבאה במחברתך בציון v" " או "x" במשבצות הריקות "

 

יום ראשון חל בשבת

ראשון

שני

שלישי

רביעי

חמישי

שישי

שמיני עצרת

סה"כ

יום חול

יום חול

יום חול

יום חול

יום חול

יום חול

יום טוב

6 ימים

 

 

 

v

 

 

 

x

 

יום טוב ראשון חל בחול, למשל ביום שלישי

רביעי

חמישי

שישי

שבת

ראשון

שני

שמיני עצרת

סה"כ

יום חול

יום חול

יום חול

קודש

יום חול

יום חול

יום טוב

 

v

 

 

 

v

 

 

 

 

3. כמה ימים ניגנו כאשר יום טוב ראשון חל ביום רביעי, וכמה - אם הוא חל ביום שישי? נמק. 

 

 

למה נקראת שמחת בית השואבה?

 

ירושלמי, סוכה פרק חמישי, הלכה א'

אמר רבי יהושע בן לוי:

למה נקרא שמה "בית השואבה"? שמשם שואבים רוח הקודש, על

שם "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה".

... יונה בן אמיתי (הנביא) מ"עולי רגלים" היה, ונכנס לשמחת בית

השואבה, ושרתה עליו רוח הקודש. ללמדך שאין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח.

 

 

תוספתא, סוכה פרק ד', הלכה ג'

אמר רבי יהושע בן חנניא:

כל ימי שמחת בית השואבה לא היינו רואים שינה.

משכימים אנו ל"תמיד" של שחר; משם -לבית הכנסת;

משם - לבית המדרש; משם - לתפילת המוספין;

משם - לאכילה ושתייה; ומשם - לתפילת המנחה;

משם - ל"תמיד" של בין הערביים;

משם - לשמחת בית השואבה (וזו נמשכה כל הלילה).

 

 4. חקור וכתוב: איזו תפילה אינה נזכרת במקור שלמעלה, ומדוע?

 

עזרת נשים במקדש

 

 

משנה, "מידות" פרק שני, משנה ה'

"עזרת הנשים" הייתה אורך מאה ושלושים וחמש (אמות = 67.5 מטר) על רוחב מאה ושלושים וחמש.

...וחלקה הייתה (=כותלי העזרה היו חלקים) בראשונה,

והקיפוה כצוצרה (=קבעו זיזים בכתלים, ועליהם הניחו לוחות כדי)

שהנשים (יעמדו עליהם ו...) רואות מלמעלה (את שמחת בית

השואבה), והאנשים (רואים את השמחה) מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין.

וחמש עשרה מעלות (=מדרגות) עולות מתוכה ל"עזרת ישראל",

כנגד חמש עשרה מעלות (פרקי "שיר המעלות") שב"תהלים"

(פרקים ק"כ-ק"ל), שעליהם הלוויים אומרים בשיר (בשמחת בית השואבה).

 

 

גמרא, סוכה דף נ"ב, עמוד ב'

תנא: גובהה של כל מנורה חמישים אמה.

 

רמב"ם, הלכות כלי מקדש פרק ח', הלכות ה'-ו'

ה. כל בגד מבגדי כהונה שנעשו צואין (=שהתלכלכו),

_ אין מלבנין אותן, ואין מכבסין אותן, אלא מניחן לפתילות.

 

ו. מכנסי כוהנים... שבלו ואבנטיהם,

_ היו עושים מהם פתילות, ומדליקין בהם במקדש בשמחת בית השואבה.

 

גמרא, סוכה דף נ"ב, עמוד ב' ונ"ג, עמוד א'

תנא: אישה הייתה בוררת חיטים לאור בית השואבה.

 

 

פרק ה', משנה ד'

תקיעות בשמחת בית השואבה

 

המשנה

חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים לפניהם, באבוקות של אור

שבידיהן, ואומרים לפניהן דברי שירות ותושבחות.

והלוויים בכינורות ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי שיר

בלא מספר, על חמש עשרה מעלות היורדות מ"עזרת ישראל"

ל"עזרת נשים" כנגד חמש עשרה שיר המעלות שבתהלים, שעליהן

לוויים עומדים בכלי שיר, ואומרים שירה.

ועמדו שני כוהנים בשער העליון, שיורד מעזרת ישראל לעזרת

נשים, ושני חצוצרות בידיהן, קרא הגבר, תקעו והריעו ותקעו.

הגיעו למעלה עשירית, תקעו והריעו ותקעו.

הגיעו לעזרה, תקעו והריעו ותקעו.

היו תוקעין והולכין, עד שמגיעין לשער היוצא מזרח.

הגיעו לשער היוצר מזרח, הפכו פניהן למערב, ואמרו:

          "אבותינו שהיו במקום הזה,

          אחוריהם אל היכל, ופניהם קדמה,

          והמה משתחווים קדמה לשמש,

          ואנו לי-ה עינינו."

רבי יהודה אומר: היו שונין ואומרים: "אנו לי-ה, ולי-ה עינינו."

 

 

 

ביאור

 חסידים: אנשים שמילדותם הלכו בדרך ה'.

אנשי מעשה: גדולי הדור שמעשה ציבור בידם, כגון ראשי ישיבות, סנהדרין ושאר חכמי ישראל.

היו מרקדים לפניהם: רקדו לפני האנשים שבעזרה ולפני הנשים שעמדו שם בגזוזטרא.

באבוקות של אור: בלפידים של אש.

בלא מספר: ללא מספר קבוע.

מעלות: מדרגות. ראה במקור ממשנה "מידות" שהבאנו למעלה.  שעליהן לוויים ... בכלי שיר: על מדרגות אלה מזמרים הלוויים בשמחת בית השואבה.

בשער העליון: שער ניקנור, הנמצא במערב עזרת נשים, לפני המדרגות היורדות אליה.

קרא הגבר: קרא התרנגול, וזה סימן שהשחר עלה.

תקעו והריעו ותקעו: להודיע כי הגיע הזמן לצאת לשאוב מים מן

השילוח, לניסוך במזבח.

שער היוצא למזרח: השער שבמזרח עזרת הנשים.

אבותינו ... לשמש: כפי שכתבת בתשובתך לשאלה מס' 2.

ואנו לי-ה עינינו: אך אנו איננו כמותם, אלא אל ה' עינינו.

היו שונים: כופלים.

 

רמב"ם , הלכות לולב פרק ח', הלכה י"ד

מצווה להרבות בשמחה זו,

ולא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה,

אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים

ואנשי מעשה הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ומשמחין במקדש בימי חג הסוכות,

אבל כל העם, האנשים והנשים כולן, באין לראות ולשמוע.

 

גמרא, סוכה דף נ"ג, עמוד א'

תניא: אמרו עליו, על רבן שמעון בן גמליאל, כשהיה שמח שמחת בית השואבה, היה נוטל שמונה אבוקות של אור,

וזורק אחת (לאוויר, כלפי מעלה), ונוטל אחת, ואין נוגעות זו בזו.

 

3. איזו ברכה מברכות השחר קשורה לתרנגול, היודע להבחין בין יום לבין לילה?

 

 

גמרא, סוכה דף נ"ג, עמוד ב'

"ואנו לי-ה משתחווים, ועינינו לי-ה מייחלות".

 

רמב"ם, הלכות לולב פרק ח', הלכה ט"ו

השמחה ששמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת הא-ל שציווה בהן,

עבודה גדולה היא, וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו,

הוא הגדול המכובד העובד (את ה') מאהבה.

וכן דוד מלך ישראל אמר: "ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיניי."

ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה'.