לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מעשה ברב ובן יחיד

ההדיר: יהודה איזנברג

סיפורי מעשיות רבי נחמן מברסלב

מעשה ברב ובן יחיד

 מעשה ברב אחד, שלא היה לו בנים. אחר- כך היה לו בן יחיד, וגידל אותו והשיא אותו, והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים. והיה לומד ומתפלל תמיד, רק שהיה מרגיש בעצמו שחסר לו איזה חסרון, ואינו יודע מהו. ולא היה מרגיש טעם בלימודו ובתפילתו. וסיפר לפני שני אנשים בני הנעורים, ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק. ואותו בן עשה מצווה שבא על-ידה לבחינת מאור הקטן.

 
הלך אותו הבן יחיד וסיפר לאביו, באשר אינו מרגיש טעם בעבודתו, ואינו יודע מהו, בכן הוא רוצה לנסוע לאותו צדיק.
השיב לו אביו: איך אתה בא לנסוע אליו? הלא אתה למדן יותר ממנו ומיוחס יותר ממנו? לא נאה לך לנסוע אליו, כלך מדרך זו! עד שמנע אותו לנסוע.
 
חזר ללימודו, ושוב הרגיש חיסרון, והתייעץ שוב עם אותם האנשים, ויעצו אותו כמקודם לנסוע להצדיק. ושוב הלך לאביו, והטה אותו אביו ומנע אותו. וכן היה כמה פעמים. והבן היה מרגיש שחסר לו, והיה מתגעגע מאוד למלאות חסרונו, ולא ידע מהו. בא עוד לאביו והפציר בו, עד שהוכרח אביו לנסוע עמו, כי לא רצה להניח אותו לנסוע לבדו, מחמת שהיה בן יחיד.
 
אמר לו אביו: הלא תראה שאסע עמך, ואראה לך שאין בו ממש.
ואסרו המרכבה ונסעו.
אמר לו אביו: בזה אנסה: אם יתנהג כסדר, הוא מן השמים, ואם לאו - אינו מן השמים, ונחזור. נסעו ובאו אל גשר קטן, ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה וכמעט טבעו.
אמר לו אביו: ראה שאינו מתנהג כסדר, ואין הנסיעה מן השמים, וחזרו.
 
חזר הבן ללימודו, ושוב ראה החיסרון שחסר לו ואינו יודע. וחזר והפציר באביו, והוכרח לנסוע עמו שנית. כשנסעו העמיד אביו הניסיון כבראשונה: אם יתנהג כסדר.
 
נזדמן שהיו נוסעים ונשברו שני הצירים.
אמר לו אביו: ראה שאינו מתנהג לנו לנסוע, האם זה דרך הטבע, שישתברו שני הצירים? וכמה פעמים נסעו עם המרכבה הזאת, ולא נזדמן כזאת וחזרו.
 
חזר הבן לדרכו, ושוב הרגיש החסרון, והאנשים יעצו אותו לנסוע. וחזר לאביו והפציר אותו. והוכרח לנסוע עמו עוד. ואמר לו הבן שלא נעמוד עוד על ניסיון כזה, כי זה דרך הטבע, שנופל סוס לפעמים, או שנשברים הצירים. אם לא שיהיה איזה דבר מורגש מאוד.
 
נסעו ובאו לאכסניה ללון, ומצאו שם סוחר, והתחילו לספר עמו כדרך הסוחרים, ולא גילו לו שהם נוסעים לשם, כי הרב היה מתבייש בעצמו לומר שנוסע לאותו הצדיק, והיו מדברים מעסקי העולם, עד שבסיבוב הדברים הגיעו לספר מצדיקים, היכן נמצאים צדיקים, וסיפר להם ששם נמצא צדיק, ושם, ושם, והתחילו הם לדבר מהצדיק שנסעו אליו.
השיב להם: זה? הלא קל הוא, כי אני נוסע עכשיו ממנו, ואני הייתי שם, שהיה עובר עבירה. ענה אביו ואמר לבנו: הראית, בני, מה שזה הסוחר מספר לפי תומו. והלא הוא נוסע משם. וחזרו לביתם.
 
נפטר אותו הבן.
בא בחלום לאביו, וראה אותו שהיה עומד בכעס גדול.
שאל אותו: למה אתה בכעס כל-כך?
והשיב לו שיסע לאותו הצדיק, והוא יגיד לך על מה אני בכעס. והקיץ, ואמר שמקרה הוא. אחר- כך חלם לו עוד, ואמר שהוא גם-כן חלום שווא. וכן עד שלש פעמים.
והבין: הלא דבר הוא. ונסע לשם.
 
פגע בדרך את הסוחר שפגע מקודם, בעת שנסע עם בנו, והכיר אותו.
אמר לו: הלא אתה הוא שראיתיך באותה האכסניה?
השיב לו: בודאי ראית אותי.
ופתח פיו ואמר לו: אם תרצה, אהיה בולע אותך.
אמר לו: מה אתה מדבר?
השיב לו: זכור אתה, כשנסעת עם בנך, ובתחילה נפל סוס על הגשר וחזרת, אחר-כך נשברו הצירים, אחר-כך פגעת בי, ואמרתי לך שהוא קל. ומאחר שפטרתי אותו, את בנך, עכשיו אתה רשאי לנסוע, כי הוא היה בחינת מאור הקטן, והצדיק הוא בחינת מאור הגדול, ואם היו מתוועדים יחד, היה בא משיח; וכיון שפטרתי אותו, אתה רשאי לנסוע. ובתוך דבריו נעלם, ולא היה לו עם מי לדבר.
 
נסע הרב אל הצדיק וצעק: חבל! חבל! חבל על דאבדין ולא משתכחין! השם יתברך ישיב נדחינו בקרוב, אמן.