לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הונגריה, בודפשט

תריסר חתונות בשנה

מחבר: אליהו בירנבוים

מתוך המדור "יהודי עולמי", מקור ראשון

תקציר: המבנים עדיין מעידים על הפילוג הגדול שעברה יהדות הונגריה המפוארת. כיום היא הפכה לסוג חדש של יהדות דממה.

מילות מפתח: הונגריה, בודפסט, קהילות יהודיות

הונגריה, בודפשט

הצועד כיום ברחובות הרובע השביעי של בודפשט, הקרוי בפי העם ה'צ'ולנט' או ה'גטו', ירגיש ללא ספק כאילו הוא פוסע ברחובות עיירה יהודית באירופה במאה הקודמת. הקהילה האורתודוקסית על מוסדותיה, השטיבלך, האטליז, הדמויות השונות, מעלים את ריחה וזיכרונה של יהדות שהיתה ואיננה עוד. הקהילה האורתודוקסית לא השתנתה מבחינת צורתה והאווירה שבה, וההבדל היחיד הוא שרבני הקהילה בשנים האחרונות הם חסידים למרות שהקהילה במקורה היא נוסח אשכנז.
 
צמוד לרובע השביעי שהוא ליבה של החברה האורתודוקסית בעיר, מעל רחוב מרכזי, סואן ומודרני, מוקף בחנויות פאר ואופנה, מתרומם בית הכנסת הניאולוגי 'דוהאני' – בית הכנסת הגדול ביותר באירופה, והשני בגודלו בעולם (בבית הכנסת 3,000 מושבים - 1,500 לגברים ו-1,500 לנשים; הראשון בגודלו הוא בית הכנסת עמנואל, בית כנסת רפורמי עם 5,000 מקומות ישיבה). יופיו של המבנה ועיטוריו הפכו אותו לאחד מאתרי התיירות המובהקים של העיר, המתהדרת בתואר 'פנינת הדנובה'. שני אירועים חשובים והיסטוריים קשורים לבית הכנסת הניאולוגי, שנבנה ב-1859. ראשית, בנימין זאב הרצל קיים את טקס בר המצווה שלו בבית כנסת זה (הרצל היה יליד הונגריה ועבר יותר מאוחר לגור בווינה). שנית, לאחר שגרמניה כבשה את הונגריה ב-1944, משרדיו של אייכמן - שהגיע לגרמניה לארגן את השמדת היהודים – פעלו בבית הכנסת, ובזכות כך הבניין נשמר בשלמותו.
 
למרות הקרבה הגיאוגרפית בין בתי הכנסת האורתודוקסי והניאולוגי, ההבדל החיצוני ביניהם מצביע עד היום על הפילוג שנוצר ביהדות הונגריה באמצע המאה ה-19, ולמעשה קיים עד היום. פרופ' יעקב כץ תיאר זאת בספרו העוסק בפילוג יהדות הונגריה – "הקרע שלא נתאחה".
 
תופעה היסטורית ייחודית
רבים שמעו על הניאולוגים בהונגריה ובטעות מדמים אותם לרפורמים או לקונסרבטיבים. לאמיתו של דבר יש קושי בהגדרה של התנועה הניאולוגית, כיון שאין אנאלוגיה לניאולוגיה. הניאולוגים הם לא אורתודוקסים, הם לא קונסרבטיבים והם לא רפורמים. הם תופעה היסטורית ייחודית אשר סממנים ממנה נשארו עד היום.
 
הרקע ההיסטורי אשר גרם לפילוג בין הזרמים החל באמצע המאה ה-19. השליטים ההונגרים אשר ניסו לבסס את מעמדם ביקשו לכפות את שפתם ותרבותם על המיעוטים הלאומיים בממלכה. היהודים ראו בכך פתח לתהליך השתלבותם בממלכה האוסטרו-הונגרית, וקיבלו את האפשרות להשתלב בתרבות המקומית בשמחה. 
 
בשנת 1868 התקיים כינוס של הקונגרס היהודי הארצי של יהודי הונגריה מתוך מגמה לדון בחילוקי הדעות המתמשכים בין החרדים למשכילים בנושא ארגון הקהילות. הקונגרס גרם ליצירת שלושה טיפוסי קהילות שונים בהונגריה: האורתודוקסים, הניאולוגים וחסידי הסטטוס-קוו. האורתודוקסים דרשו שמירה על המסורת הקהילתית הקיימת ללא כל שינוי בקהילות ובבתי הכנסת, והיהודים בעלי הנטייה להשכלה מודרנית דרשו השתלבות בחברה הסובבת. האורתודוקסים דבקו במורשתו של החת"ם-סופר אשר קבע נחרצות ש"חדש אסור מן התורה", והניאולוגים ביקשו לחדש את פני היהדות – לטענתם ללא שינויים בהלכה ובשולחן ערוך. הקבוצה השלישית שהתפלגה בעקבות הקונגרס ביקשה להמשיך ולהתנהל כדאשתקד: לא לבנות חומות אל מול החידושים, לא לארגן מחדש את הקהילות, ובעיקר לא להתפלג.
 
למרות שהאורתודוקסים, או בכינוים 'היראים', התייחסו לניאולוגיה כדת חדשה בדומה לרפורמה, התנועה הניאולוגית ראתה את עצמה בראשית ימיה בעיקר כתנועה הפועלת על פי ההלכה לפי תנאי המקום והזמן. הניאולוגים לא ביקשו לשנות את יסודות היהדות, את הדת עצמה, אלא להתאים את החיים היהודים לתנאי המקום והזמן.
 
המגמה הניאולוגית שאפה לפתיחות (ניאולוגיה ביוונית: תורה חדשה). ניתן לסכם את הפתיחות שהניאולוגים חתרו אליה בשלושה תחומים שונים: אקדמיזציה של הרבנים, שימוש בשפה ההונגרית בדרשות הרבנים, ופתיחת שערי בית הכנסת להשפעת הרוחות המנשבות בעולם הכללי (על פי ספרו של פרופ' יעקב כץ). בשינויים אלו התכוונו הניאולוגים להיענות להלכי הרוח של הזמן מבלי שהוראת ההלכה תפגע בחיים היהודיים. למעשה הם שללו שינוי בהלכה הבסיסית בדיני אישות, איסור והיתר, לוח השנה, השבתות והחגים. גם אז וגם היום, רב ניאולוגי לא יערוך חופה וקידושין לזוג מעורב.
 
המניעים של הניאולוגים לביצוע השינויים לא נבעו מביקורת אינטלקטואלית על המסורת, כפי שהיה אצל הרפורמים. הרצון לשינוי נבע בעיקר מצרכים כלכליים וסוציולוגיים. ההוכחה הטובה לכך היא שעיקר הדחף לחידושים ולשינויים לא בא מהרבנים אלא מבעלי הבתים ומפרנסי הקהילה. הרבנים אשר שימשו בקהילות הניאולוגיות, שהיו למעשה כולם חניכי ישיבות קלאסיות בדור הפילוג, ראו את עצמם לא פעם נאלצים לקבל שינוי זה או אחר מתוך הסברה שאם לא יקבלו שינויים קלים שאינם מנוגדים לשולחן ערוך, יצטרכו לקבל שינויים מרחיקי לכת יותר.
 
נדמה שניתן לתאר את הפילוג בשלביו הראשוניים כפילוג חברתי יותר מאשר דתי. על ידי כך ניתן גם להסביר את הקרע והקיטוב שנוצרו בחברה היהודית וגרמו לכך שהאורתודוקסים לא נכנסו לבתי הכנסיות של הניאולוגים והקפידו שלא לקיים עימם קשרים.
 
דרשות ביידיש
השינויים החדשים לצד השמירה על המסורת באים לידי ביטוי בבית הכנסת הניאולוגי המרכזי ברחוב דוהאני. מבנה בית הכנסת לא נראה כבית כנסת אלא ככנסיה, ואכן האדריכל היה נוצרי. בית הכנסת נבנה בשנים 1859-1854 בפאר ובהדר, ובבנייתו השתמשו באלמנטים אדריכליים של שלוש הדתות. אחד ממאפייני בית הכנסת הוא העוגב המוצב בחזית בית הכנסת. הניאולוגים ביקשו על ידי כך להחזיר לבית הכנסת את האווירה 'החגיגית' שהייתה בבית המקדש בו ניגנו הלווים.
 
אולם למרות שבבית הכנסת ניגנו בשבת, הקפידו הניאולוגים שרק נוכרים יעשו זאת, וכך הם נוהגים עד היום (כדי להצדיק את המעשה במושגים הלכתיים, הם טענו ש"אמירה לגוי מותרת לצורך מצווה"). כמו כן הם הקפידו לא להשתמש בעוגב בשלושת השבועות, בגלל ימי האבלות. נוסח התפילה של הניאולוגים היה סידור התפילה ה'רגיל', הישיבה היתה נפרדת (גברים למטה ונשים למעלה), ונשים לא עלו לתורה ולא הוסמכו לרבנות.
 
אבן המחלוקת בין הניאולוגים לאורתודוקסים היתה השימוש בשפת המדינה לדרשות בבית הכנסת. למרות שאין ספק שאין סעיף בשולחן ערוך האוסר את השימוש בשפת המדינה בדרשות בבית הכנסת, הרי שהיראים ראו בכך פתח לתרבות המקומית והדגישו את הסכנה שברכישת השפה שתגרור עיון בספרות החילונית והאפיקורסית. גם כיום מקפידים בקהילה האורתודוקסית המרכזית להשמיע את הדרשות בבית הכנסת רק ביידיש, גם אם קהל השומעים איננו מבין יידיש, שכן יש הטוענים שיש חשיבות בכך שאפילו הקירות ישמעו יידיש... מכל מקום נהוג כיום שבבית המדרש, מחוץ לבית הכנסת המרכזי, כן מלמדים בשפת המדינה, הונגרית.
 
פילוג הקהילות בהונגריה היה הרבה יותר קיצוני מאשר פילוג הקהילות בגרמניה. בגרמניה היו קהילות ששמרו על המושג של 'קהילה מאוחדת' (קהילת גג מאוחדת לאורתודוקסים ורפורמים). בהונגריה, למרות שהפערים בין הניאולוגים והאורתודוקסים היו הרבה פחות חריפים, לא הצליחו למצוא מודוס ויוונדי להמשך חיים קהילתיים ביחד, אפילו במישור הארגוני-חברתי.
 
קיטוב זה הוא אולי אופייני ליהדות הונגריה: יהדות של ניגודים עמוקים. בין החת"ם סופר לבין הניאולוגים, בין הגישות האנטי ציוניות של הרבי מסאטמר לבין גישתו של הרב יששכר טייכטאל, מחבר הספר 'אם הבנים שמחה'.
 
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם המשיכה יהדות הונגריה להיות מחולקת לקהילות. הקהילה הגדולה היתה הניאולוגית. בשנת 1930 השתייכו אליה כ-70 אחוז מיהודי הונגריה, ולקהילה האורתודוקסית השתייכו כ-30 אחוז בלבד, בעיקר קהילות קטנות. כיום 95 אחוז מיהודי הונגריה המשויכים קהילתית שייכים לקהילה הניאולוגית, ורק אחוזים בודדים לקהילה האורתודוקסית. רוב יהודי בודפשט אינם קשורים לקהילה כל שהיא.
 
יהודים נסתרים
למרות שהסקרים הדמוגרפיים מצביעים על אוכלוסייה יהודית של כמאה אלף יהודים בהונגריה, יהודים אלו אינם נוכחים ואפילו נסתרים. לפני השואה התגוררו בהונגריה 800 אלף יהודים, מתוכם 650 אלף נספו בשואה. לאחר השואה נותרו בהונגריה כ-145 אלף יהודים, רבים מהם עלו למדינת ישראל. בסקר השתייכות דתית שנערך בהונגריה לפני מספר שנים, רק כ-14 אלף איש הצהירו שהם יהודים באמונתם. גם ביום הקדוש ביותר ליהודים, יום כיפור, כל בתי הכנסת בעיר, אורתודוקסים וניאולוגים גם יחד, לא מקבצים יותר מאשר 7,000 עד 8,000 איש. להיכן נעלמו היהודים בהונגריה?
 
השלטון הקומוניסטי שעלה בהונגריה בסוף שנות ה-40 הכביד מאוד על התנהלותה של הקהילה היהודית. בתקופה הקומוניסטית נאסר החינוך היהודי, פרט להמשך פעילותו של בית המדרש לרבנים בבודפשט. יש להניח שהשילוב של השואה והקומוניזם גרם לטשטוש הזהות היהודית בדור ההורים ולפחד להעביר את יהדותם לדור הבא. למרות זאת, לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי צעירים רבים ממוצא יהודי החלו להתעורר ולחפש את יהדותם, כפי שקרה במדינות אחרות במזרח אירופה.
 
נראה כי יהודים עדיין מפחדים לגלות את יהדותם בהונגריה שלאחר השואה והשלטון הקומוניסטי, ויש מעין תופעה של 'יהודים וירטואליים'. למרות זאת, בשיחות שקיימתי עם צעירים הונגרים, הם הביעו את גאוותם להיות יהודים וטענו שרק המבוגרים הסתירו את זהותם היהודית והתביישו בכך. נדמה שעל יהדות הונגריה נחתו במשך 150 השנים האחרונות מכות קשות אשר השפיעו על גורלה וגרמו להתרחקות יהודים רבים מהקהילות ומזהותם היהודית. האמנציפציה, הפילוג בין הקהילות, השואה, המשטר הקומוניסטי וההתבוללות הגדולה לא הצליחו לשמר את תפארתה של יהדות הונגריה. אחוזי ההתבוללות בהונגריה הם מהגבוהים באירופה ובעולם: למעלה מ-80 אחוזים. מוסד הנישואין באוכלוסייה הכללית איננו מרכזי ואטרקטיבי, והקהילה היהודית אינה יוצאת מכלל זה. בסך הכל מתקיימות כתריסר חתונות יהודיות בשנה.
 
הסיפור הבא יכול לתאר נאמנה את מצבם של היהודים הנסתרים בהונגריה. ביום שישי בו ביקרתי בבודפשט, ביקשתי לשוב למלון במונית. כאשר עליתי למונית, הנהג קיבל את פניי בברכת 'שלום עליכם' בעברית. שאלתי אותו מהיכן הוא יודע ברכה זו בעברית? הוא המשיך לומר רשימה ארוכה של ביטויים בעברית, ובסוף אמר: "אמא שלי יהודייה... וגם סבתא שלי היתה יהודייה... אז ככל הידוע לי גם אני יהודי". אדם זה הוא ללא ספק יהודי מבחינה הלכתית, וברחובות בודפשט מסתובבים עוד הרבה יהודים כמותו, חלקם מתבוללים מרצון וחלקם מתבוללים מאונס.
 
הקהילה האורתודוקסית היא כיום קהילה קטנה עם גרעין מבוגר ההולך ומתמעט ועם מעט מאוד צעירים, רובם בעלי תשובה שאינם המשך ישיר של יהודי הונגריה האורתודוקסים שהיו חלק מההיסטוריה של הונגריה. האורתודוקסים המקוריים עזבו את הונגריה. מי שלא הסתלק מהמדינה אחרי השואה, עשה זאת בשנת 1956 בעקבות המרד האזרחי נגד השלטון הסובייטי, או ב-1960 כמין בריחה מהשלטון הקומוניסטי.
 
על ספסל אחד
כיום יש בבודפשט כ-20 בתי כנסת (שישה אורתודוקסיים והשאר ניאולוגיים). חלקם פעילים בחגים, אחרים בשבתות ובודדים במשך השבוע. שלושת בתי הכנסת הקיימים כיום בקהילה האורתודוקסית הם קוזינצי, דשפי ופשטי שול. בית הכנסת קוזינצי נבנה בשנת 1913, לפי דוגמת בית הכנסת הגדול בפרנקפורט דמיין. פארו והדרו של בית הכנסת ניכרים בו עד היום. במשך השנים התפללו בו חזנים ידועים ובעלי שם. שני בתי חב"ד פעילים במקום, אחד לקהילה המקומית והשני מיועד לישראלים בלבד, שכן כאלף סטודנטים ישראלים לומדים באוניברסיטאות המקומיות, נוסף לאנשי עסקים ותיירים ישראלים. בקהילה הניאולוגית פעילים פרט לבית הכנסת המרכזי 'דוהאני', עוד כעשרה בתי כנסת בינוניים וקטנים. בתי כנסת אלו פעילים כל שבת, ובחלקם יש מניין גם בימי השבוע.
 
בבודפשט קיימים גם שלושה בתי ספר (יסודי ותיכון). בבית הספר האורתודוקסי 'מסורת אבות', בו לומדים 150 תלמידים, ניתן לראות מחזה ייחודי: ילדים חרדים יושבים בספסלים לצידם של ילדים חילונים ולומדים יחדיו. שני בתי הספר הנוספים הם בית הספר הניאולוגי ע"ש אלכסנדר שייבר (שהיה במשך שנים ראש בית המדרש לרבנים), ובית הספר הקהילתי 'לאודר', בכל אחד מהם לומדים כ-500 תלמידים. עוד יש בבודפשט שלוש מסעדות כשרות – שתיים עם הכשר אורתודוקסי ואחת עם הכשר ניאולוגי, אטליז כשר, מקווה טהרה, בית אבות יהודי ובית קברות יהודי. עד לפני מספר שנים מערכת השחיטה היתה כפולה והתקיימה בנפרד לקהילה האורתודוקסית ולקהילה הניאולוגית. כיום השוחט האורתודוקסי מספק את הבשר לשתי הקהילות.
 
בית המדרש לרבנים אשר נחנך בבודפשט ב-1877 מתקיים עד היום. מטרת המוסד הייתה לשלב בין לימודי רבנות לבין השכלה כללית והיה לו מקום של כבוד בהיסטוריה של יהדות הונגריה. המוסד נשאר במסגרת הקהילה הניאולוגית לאחר הפילוג והוחרם על ידי היהדות האורתודוקסית. תחת השלטון הקומוניסטי המשיך בית המדרש להוציא רבנים לכל הגוש המזרחי (גם הרב שייביץ, הרב הראשי של רוסיה, למד בבית המדרש הזה).
 
הניאולוגים והאורתודוקסים בהונגריה אינם צאצאים ביולוגיים ואף לא רוחניים ליהודים אשר החלו את הפילוג העמוק ביהדות הונגריה ואשר השאיר את אותותיו עד היום. כיום האורתודוקסים בהונגריה הם הציבור הדתי והניאולוגים הם הציבור החילוני או מסורתי, אבל לאו דווקא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך חלוקה קהילתית וסוציולוגית.
 
בעבר היה נתק עמוק בין הקהילה האורתודוקסית לקהילה הניאולוגית, אולם כיום נדמה שיש קשר בין הקהילות, לפחות ברמה הבסיסית. שתי הקהילות חברות ב'ברית הקהילות היהודיות' בה הנשיא הוא ניאולוגי וסגנו הוא אורתודוקסי. בכל אופן, הקהילה האורתודוקסית שומרת על השם 'הקהילה האורתודוקסית האוטונומית', ללמדנו שהיא אינה תלויה באחותה הגדולה אלא היא עצמאית בקבלת החלטותיה – כפי שביקשו מנהיגיה הקדומים כשבאו לפרלמנט ההונגרי בסוף המאה הי"ט וביקשו, בשם חופש הדת, קיום עצמאי, ואכן קיבלו.