לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הערות להוראת מזמור קכ"ט

מחבר: שמעון בר חמא

תהלים קכ"ט

בשדה חמ"ד, גיליון 1-3, 2001

הערות להוראת מזמור קכ"ט

  תוכן המאמר

1. הקדמה
2. לקראת הוראת המזמור
    מטלות הכנה
3. הערות למהלך השיעור הראשון (פסוקים א'-ד')
    א. קריאת המזמור
    ב. "רבת צררוני מנעורי"
    ג. "גם לא-יכלו לי"
    ד. "מנעורי" נעוריו של ישראל מתי הם?
    ה. "על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם; ה' קיצץ עבות רשעים"
    ו. תחכומם של שונאי ישראל
    ז. ועוד לקח - עידוד ותקווה
    ח. מטלות בכתב לבית
    ט. מזמור קכ"ט - דף מטלות מס' 2 (לביצוע בכתב)
4. הערות למהלך השיעור השני (פסוקים ד'-ח')
    א. תרגול חזרה וסיכום
    ב. נא = עתה, עכשיו
    ג. פסוקים ה'-ח'
    ד. סיום
    ה. מזמור קכ"ט - דף מטלות מס' 3 (לביצוע בכתב)
    ו. תהילים קכ"ט - קטעים לעיון
 
 
 
 
1. הקדמה
 
א. ההערות שלפנינו מבוססות בעיקרן על הוראת המזמור בכתה י"א בישיבה תיכונית, וכשמן כן הן, ואין בהן תיאור מלא ומפורט של מהלך הוראתו1.
ב. להוראת המזמור הוקדשו שני שיעורים מלאים, חלק קטן מן השיעור שלפניהם וחלק מן השיעור שאחריהם.
ג. בידי כל תלמיד יש ספר תהילים מקראות גדולות ותנ"ך שלם.
 
 
2. לקראת הוראת המזמור
 
א. בסוף השיעור שלפני שני השיעורים בהם יילמד המזמור, תוטל על התלמידים הכנתו על-פי דף מטלות מס' 1 שיימסר לידם.
ב. מזמור קכ"ט - דף מטלות מס' 1 (לביצוע בכתב!)2
 
 
מטלות הכנה 3
1. עיין ירמיהו ב', ב.
א. העתק את הפסוק בניקוד מלא למחברתך4.
ב. נעוריו של ישראל מתי הם?
2. עיין בדברי עמוס חכם (דף קטעים לעיון, קטע מס' 2)5 ובדברי ראב"ע פסוק א' ד"ה "יאמר נא ישראל" מן המילים והטעם אעפ"י וגו'.
א. מה פירוש המילים "לא יכלו לי"?
ב. כיצד פירש ראב"ע את המילה "גם"?
3. א. מהי "מענית"? (פסוק ג'. דף קטעים לעיון, קטע מס' 4)
ב.מה פירוש "האריכו למעניתם"?
4. מה פירוש המילה "עבות"? (פסוק ד')
 
3. הערות למהלך השיעור הראשון (פסוקים א'-ד')
 א. קריאת המזמור
השיעור נפתח בקריאת המזמור על ידי המורה6.
 
ב. "רבת צררוני מנעורי"
1. הדיון במשפט זה יפתח בדברי ראב"ע לתהלים ק"כ, ו' (קטעים לעיון קטע מס' 1) שבאמצעותו יאתרו התלמידים את המתואר החסר, וכאן עולות שלוש אפשרויות.
הראשונה: כדברי ראב"ע עצמו בפרושו למזמורנו "רבת - פעם אחר פעם" - לפיה יהיה המשפט: פעמים רבות צררוני מנעורי.
השניה: רב במשמעות גדול, לפיה יהיה המשפט: צררות גדולות (חזקות, קשות) צררוני מנעורי.
והשלישית: בעקבות התרגום סגיעין (סגיאין) וסיוע מדהי"ב ל', י"ז יהיה המשפט: צוררים רבים צררוני מנעורי.
החייבים ללכת לפי אחת האפשרויות, או שמא התכוון המשורר לכל השלוש בבת אחת?
 
2. כדי לתת תשובה לשאלה יש לדון ב"משנה הוראה" על שתי צורותיו: הגלויה והסמויה, ולהביא דוגמא אחת לכל צורה.
הצורה הגלויה - ירמי' ד', א'. בצלע הראשונה מופיעה המילה "תשוב" פעמיים. בפעם השניה היא מלשון "שובה ונחת" (כך לפי הטעמים; מול "ולא תנוד") .
הצורה הסמויה - תהלים ק"ד, כ"ד. המילה "רבו" (מופיעה פעם אחת) הכוונה היא גם לצד האיכותי ("מה גדלו" - "כולם בחכמה עשית") וגם לצד הכמותי ("מלאה הארץ").
 
3. לאור זה מותר להניח שהמשורר ביקש לומר:
פעמים רבות צררוני צוררים רבים צררות רבות (חזקות, קשות) (התואר והמתואר ).
 
 
ג. "גם לא-יכלו לי"
1. הפירוש למילה "גם" ייעשה בעזרת תשובות התלמידים למטלת הכנה 2ב', בעזרת התרגום: ברם7.
 
2. הפירוש המדויק של "לא יכלו לי" יעשה בעזרת ראב"ע לפסוק ב': "לא יכלו לאבד זכרם", בעזרת המלבי"ם (דף קטעים לעיון, קטע מס' 5) ואזכור "והיא שעמדה" שבהגדה.
 
 
ד. "מנעורי" נעוריו של ישראל מתי הם?
הדיון בשאלה זו ייערך סביבות תשובות התלמידים למטלת הכנה מס' 1, אבל גם סביב קטע לעיון מס' 3 שבדף הקטעים לעיון .
 
 
ה. "על גבי חרשו חרשים האריכו למעניתם; ה' קיצץ עבות רשעים"
1. בעזרת תשובות התלמידים למטלות 4,3 שבמטלות ההכנה תובהר משמעות המילים: "מענית", "האריכו למעניתם", "עבות".
 
2. פסוקים ג'-ד' מבהירים ומשלימים את הנאמר בפסוקים א'-ב'.
א. אמנם לא יכלו לי, אבל סבל והשפלה גרמו לי: "השכיבה על הארץ משל לרוב הסבלות והפרך והביזיון והקלון" (רד"ק). החרישה - משל לפציעה קשה. הארכת המענית - הסבל היה גם ממושך.
ב. מי שחורשים על גבו סימן שהוא שוכב על ביטנו. השוכב על גבו עוד יכול להתגונן, להפעיל את ידיו ואת רגליו. השוכב על ביטנו אינו יכול להפעילן, ואם נוסף על כך הוא גם קשור (עבות) הרי הוא נטול כל יכולת להגנה עצמית, ואעפ"י כן גם במצב זה "לא יכלו לי".
ג. למרות כל הנאמר בסעיפים א. ו- ב. "לא יכלו לי".
 
3. אויבי עם ישראל הם רשעים, הם גם אויביו של הקב"ה. (תהלים פ"ג; "המן הרשע").
 
 
ו. תחכומם של שונאי ישראל
1. תוך עיון יחד עם התלמידים בקטע מס' 6 שבקטעים לעיון יובלט שחז"ל העמידו אותנו על כך שתחכומם של שונאי ישראל עולה והולך, ועד כמה כל אחד מהם משתדל להימנע מלחזור על שגיאות קודמיו.
 
2. הקו שהבליטו חז"ל יושלם על ידי השואה, תוך עיון במגילת אסתר פרק ג'.
היטלר אמר: שוטה היה המן. אמנם אני מזדהה עמו בעצם רצונו להשמיד את העם היהודי; אני גם מזדהה עמו בהנחה שהעמים ישתפו פעולה, אבל למה להודיע על כך בקול רם? ("גלוי לכל העמים") הרי באותה שעה מזהירים את העם היהודי!! ("ומרדכי ידע") אני איני עושה כן. והוא מטשטש, מרמה ומשתדל עד כמה שאפשר שהיהודים לא ידעו לאן מובילים אותם. תכנית ההשמדה נקראת "הפתרון הסופי" שיכול להתפרש גם אחרת, ובשערי המחנות נכתב "העבודה משחררת".
 
3. הלקח: עם ישראל! ההסתכלות שלך לעומק תולדותיך מחייבת אותך ללכת בזהירות, בחשדנות, לא למהר לתת אמון, שכן אינך יודע איזה תחכום עלול לצפות לך מעבר לפינה הקרובה של ההיסטוריה.
 
ז. ועוד לקח - עידוד ותקווה
בסיום השיעור תוך עיון משותף בדברי הרמב"ם (קטעים לעיון, קטע מס' 7) יובלט הלקח הנוסף - לקח של תקווה ועידוד.
 
 
ח. מטלות בכתב לבית
לתלמידים יימסר דף המטלות הבא:
 
מזמור קכ"ט - דף מטלות מס' 2 (לביצוע בכתב)
מטלות תרגול חזרה וסיכום
1. "משנה הוראה" מהו?
א. מהו "משנה הוראה" גלוי ומהו סמוי? הדגם כל סוג.
ב. הסבר משנה ההוראה שבמזמור.
ג. עיין בפירושו של רש"י לבראשית מ"ח, כ"ב. ד"ה "שכם אחד על אחיך" היש לפי רש"י "משנה הוראה" בפסוק? נמק .
2. עיין בתהלים י"ד, ג'. על סמך תכנו של הפסוק כיצד תפרש את המילה "גם" שבו?
3. עיין בדף הקטעים לעיון, קטע מס' 8.
על איזה קשר בין הליכתו של אברהם אבינו מארצו לארץ כנען לבין הליכתו לעקדה הצביעו חז"ל? כיצד עשו זאת? מה הם הקווים המשותפים לשתי ההליכות?
4. שונאי ישראל מבקשים להשמידנו. תחכומם הולך ועולה. כיצד הצביעו על כך חז"ל? כיצד נמשך הדבר גם בתקופת השואה?
5. אלו שני לקחים חשובים עולים מן הפסוקים א'- ד' במזמורנו? כיצד?
 
מטלות הכנה
1. עיין איכה ה', ט"ז. איזו משמעות של המילה "נא" אינה מתאימה לפסוק?
2. א. עיין תהלים קט"ו, ב'. כיצד מתורגמת המילה "נא"?
ב. עיין תהלים כ', ז'. איזו מילה בפסוק מתורגמת בדיוק כמו המילה "נא" שבקט"ו, ב'?
ג. לאור זה, איזה פירוש יש למילה "נא"?
ד. באר את דברי המזמור " יאמר נא ישראל".
3. עיין בדף הקטעים לעיון, קטע מס' 9.
א. מי הם שונאי ציון?
ב. מה פירוש ציון?
ג. מאיזה פירוש נמנע רד"ק ומדוע?
 
 
4. הערות למהלך השיעור השני (פסוקים ד'-ח')
 א. תרגול חזרה וסיכום
בתחילת השיעור תיערך חזרה על הנלמד בשיעור הקודם סביבות המטלות שהתלמידים הכינו.
 
 
ב. נא = עתה, עכשיו
1. בעזרת המטלות שהכינו התלמידים (מטלות הכנה מס' 2,1) יובהר שלמילה נא משמעות נוספת על הרגילה, פירושה גם: עתה, עכשיו.
 
2. כהשלמה למה שנלמד בשיעור הראשון יובלט, שהדרישה מעם ישראל להביט אחורה אל תולדותיו, היא דרישה שכוחה יפה בכל "עכשיו עכשיו", היא דרישה בלתי פוסקת על הלקחים המשתמעים ממנה.
 
 
ג. פסוקים ה'-ח'
1. פסוקים אלה הם משאלה, בקשה
 
2. שונאי ציון - מי הם?
א. סביב מטלה מס' 3 יבהירו לפי פירושו של רד"ק את משמעות המילה ציון ומדוע פורשה כך. כמו-כן, יובהר הרקע ההיסטורי של ימי רד"ק, ואילו מאורעות שאירעו בימיו משתקפים בפירושו.
ב. לפנינו מיטונומיה ציון = בני ציון. מושג זה יובהר בעזרת ויקרא י"ט, י"ג; ישע' מ',י'.
ג. ראיה לפירושו של רד"ק תובא מישע' נ"א, ט"ז.
 
3. "יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש" (פסוק ו')8
"שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר" ( פסוק ז')
העיון בפסוקים אלה יעשה גם סביב קטעים מס' 12,11,10 שבדף הקטעים לעיון.
 
4. "ולא אמרו..." וגו' (פסוק ח')
העיון בפסוק זה ייעשה גם סביב קטע מס' 13 שבדף הקטעים לעיון .
 
 
ד. סיום
1. עם סיום השיעור חוזרים לפסוקים א'-ה' בעזרת קטע מס' 14 שבדף הקטעים לעיון, ורוקמים את הדיון סביב העיון בדברי הרמב"ן ובהערתה של נחמה לייבוביץ' ז"ל.
 
2. יימסר לתלמידים הדף הבא של מטלות תרגול חזרה וסיכום.
 
 
ה. מזמור קכ"ט - דף מטלות מס' 3 (לביצוע בכתב)
מטלות תרגול חזרה וסיכום
1. המילה תקווה פירושה גם חוט (עיין יהושע ב', י"ח,כ') .
עיין איוב ז',ו'. היש לפנינו "משנה הוראה"? באר את הפסוק. (שאלת רשות)
2. עיין בדברי המלאך לבלעם (במדבר כ"ב ל"ג) "כי עתה גם-אתכה הרגתי ואותה החייתי": על סמך תוכן הדברים - איך תפרש את המילה "גם"?
3. מהי מיטונומיה? הבא דוגמא והסבר אותה.
4. את דברי קין: "גדול עווני מנשוא" (בראשית ד', י"ג) פרש ראב"ע: "והטעם כי זה העונש גדול לא אוכל לסבלו. איך פירש את המילה "עוון"? על סמך מה?
5. באר את דברי עשו ליעקב: "הלעיטני נא" (ברא' כ"ה, ל')9
6. סקור את ההצעות השונות שנתנו להסבר הכפל של לשון הברכה שבפסוק ח'. איזו קרובה לך ביותר? נמק!
7. מי הם "שונאי ציון" לפי רד"ק? מדוע פרש כך? עיין בתהלים פ"ג - מה מבקשים השונאים לעשות לעם ישראל ולארץ ישראל?
8. למילים "על גבי חרשו חרשים" מעיר ספורנו: "שחרש טורנוסרופוס ההיכל ואת סביבותיו לאבד זכרו" לאיזה מאורע מתכוון ספורנו? איזה מאורע שארע לאחד מגדולי התנאים באותה התקופה עשויות המילים "על גבי חרשו חרשים" לעורר בזכרוננו? מדוע? (שאלת רשות).
9. "יאמר נא ישראל" -אילו דברים צריך עם ישראל לשנן לעצמו ללא הרף? מדוע? פרט דבריך.
10. רד"ק (במזמור ו') כותב: "הרבה מזמורים שהם תפילה ובקשה חיברם דוד להיותם מזומנות לכל מתפלל". המזומן מזמור קכ"ט לנו היום? פרט דבריך ונמקם10.
 
 
ו. תהילים קכ"ט - קטעים לעיון 11
 
1. ראב"ע תהילים ק"כ, ד"ה "רבת"
הת"ו תחת ה"א ... ומלת תואר והמתואר חסר.
 
2. עמוס חכם, א', ד"ה "רבת צררוני מנעורי"
"צררוני" - משורש "צרר" שיש במשמעו: מלחמה, שנאה ולחץ כמו: "וכי תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם" (במ',י', ט'), "וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" (שם ל"ג, נ"ה): "המן צרר היהודים" (אס' ח', א').
 
3. ב"ר פ' ע"ט, ב'
"ויבא יעקב שלם" (תהלים קכ"ט) "שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל" א"ל הקב"ה ויכלו לך ( מתנות כהונה: דרך שאלה ותמיה) א"ל גם לא יכלו לי.
 
4.א. רד"ק ג', ד"ה "האריכו למעניתם":
המענית הוא הקו שיחרוש החורש בשוורים בשדה, כשיעור שירצה בו, ואח"כ יחזור ויעשה אחר כמוהו, וכן עד שיחרש כל השדה.
ב. תמורה דף י"ג ע"א :
וכמה מלא מענה מאה אמה.
ג. שמו"א, י"ד, י"ד
 
5. מלבי"ם
שמעת היה ישראל לגוי עומדים עליהם לכלותם.
 
6. מדרש שוחר טוב ב', ד':
אמר ר' ברכוה בשם רבי לוין: ארורין הן הרשעים שהן מקיימין עצה על ישראל, וכל אחד ואחד אומר עצתי יפה מעצתך, עשו אמר שוטה היה קין, שהרג את אחיו הבל בחיי אביו, ולא היה יודע שאביו פרה ורבה והוליד את שת, אני איני עושה כן, אלא "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי" (בראשית כ"ז, מ"א), ואירש חלקו. פרעה אמר שוטה היה עשו שאמר יקרבו ימי אבל אבי, ולא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן, אלא דאינון דקיקין תחת כורסיא דאמהון אנא מחינא להוון, הדא הוא דכתיב "הבה נתחכמה לו" (שמות א', י') הון חכימין יתר מן קדמוי: מיד "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שם שם, כ"ב) . המן אמר שוטה היה פרעה שאמר כל הבן וגו' וכל הבת תחיון, ולא היה יודע שהבנות נישאות לאחרים והן פרות ורבות, אבל אני איני עושה כן, אלא "להשמיד להרוג ולאבד" את כל היהודים. (אסתר ג', י"ג).
 
7. רמב"ם אגרת תימן או פתח תקוה
וכן גזר עמנו בוראנו יתברך והבטיחני מעולם ועד עולם: שכל זמן וזמן שיעמוד על שונאיהם של ישראל שמד, או שיתחדש עליהם שום רגז - שהוא עתיד לסלקו ולהסירו: שכן אמר דוד ברוח הקודש, מספר בלשון האמה שמתרעמת מתקף יד הגויים בנו ופישוט ממשלתם עלינו מתחילתנו, - ואף על פי כן אין בהם יכולת להעבידנו ולמחות את שמנו - ואע"פ שרודפים אחרינו ומכריעים אותנו בשמדות וגזרות - שכן אמר דוד עליו השלום (תהילים קכ"ט, א'-ב'):"רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי" .
 
8. תנחומא ישן ד'
ר' לוי בר-חמא אומר: אמר לו הקב"ה לא ניסיון הראשון ולא ניסיון האחרון, איני מנסה אותך אל ב- "לך לך", "לך לך מארצך" (בראשית י"ב, א') וכן "לך לך אל ארץ המוריה" (בראשית כ"ב, ב').
 
9. רד"ק ה' ד"ה "שונאי ציון :
הגויים אינם שונאים את ציון, אבל הם אוהבים אותה, עד שנלחמים בעבורה גוי עם גוי. אלא פירושו "שונאי ציון" שונאי בני ציון והם ישראל.
 
10. פני עולם המקרא
שונאי ציון נמשלו בפסוק שלפנינו לחציר גגות שמתייבש מהר ממשב רוח מזרחית מצויה... גגות הבתים בימי קדם היו עשויים קורות, שהניחון המקביל, וביניהם מילוי של קרשים או קנים ומעליהם היתה מעזיבה שהיא תערובת של קנים וטיט. גג כזה היה מצריך תיקונים תכופים במיוחד בעונת החורף (ראה קהלת י', י"ח) . בתבן שהיו משתמשים בו לחיזוק תערובת הטיט שבגג, היו שאריות של גרגירי דגן. וכשהללו נרטבו בימות הגשמים היו מצמיחים חציר גגות. לחציר זה לא היה שום ערך שימושי, מפני שגרגריו היו שדופים מחמת חוסר מגע של אדמת הגג עם האוויר. מציאות זו התמידה בכפרי הפלחים שבמזרח הקרוב עד היום.
 
11.א. רד"ק ו' ד"ה "שקדמתו"
הוא דרך הפלגה כי לא ייבש עד שיצא ויראה פני השמש, אבל מרוב מהירותו ליבש, אמר כן דרך הפלגה, כמו שכתוב (מזמור צ', ו') "בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש" .
 
ב. רד"ק ד"ה "שלף"
הוא עניין חליצת הדבר ויציאתו ממקומו כמו (רות ד', ז') "שלף איש נעלו" אלא שהוא יוצא וזה עומד.
 
12. מלבי"ם ו' :
והחציר גגות גם אם ימהר לשלפו קודם שיתייבש אינו גדל הרבה עד שהקוצר לא יוכל למלא כפו לקצור בפעם אחת מלא מלא היד, כי הוא מפזר אחת הנה ואחת הנה, וגם אחר שלקט מכל הגג לא נמצא מכולו שיעור שהמעמר יוכל למלא חצנו.
 
13. פסוק ח'
א. ספורנו:
באופן שגם העוברים הרגילים לברך התבואות יכירו במעט עיון בעברם שאין אלה ראויות לברכה.
 
ב. תרגום
 
ג. רד"ק : ולא אמרו, מנהג העובדים לומר לקוצרים ברכת ה' עליכם.
כמו שאמר בעז לקוצרים (רות ב',ד') :" ה' עמכם", ומה שאמר ברכנו אתכם בשם ה' הוא כפל דבר. ועל חציר גגות לא יאמר זה כי אינו זרע ברכה, ולא יבוא לידי קצירה.
 
ד. מלבי"ם :
דרך העוברים לברך את הקוצרים ובעת שהתבואה מתברכת הם אומרים ברכת ה' עליכם ובעת בצרת הם אומרים ברכנו אתכם בשם ה' שתחול הברכה מעתה. והן לא יתברכו מן העוברים כי יהיו לקללה ולא לברכה.
 
ה. עמוס חכם :
וסיים המשורר את דבריו בזאת לרמוז שזו הפחיתות הגרועה ביותר בגורלו של החציר היבש שאין ברכת ה' שורה עליו. וכן שונאי ציון קללתם הגדולה היא שאין ה' מברכם ועל כן יכלו מהר כחציר יבש.....
 
14. א. רמב"ן בראשית ל"ב, כ"ו ד"ה "וירא כי לא יכול לו"
...והענין, כי המאורע כולו רמז לדורות, שיהיה דור בזרעו של יעקב ותגבר עשו עליהם עד שיהיה קרוב לקעקע ביצתן. והיה זה דור אחד בימי חכמי המשנה, בדור של ר' יהודה בן בבא וחבריו, כמו שאמרו אמר ר' חייא בר אבא: "אם יאמרו לי אדם, תן נפשך על קדוש שמו של הקב"ה, אני נותן ובלבד שיהרגוני מייד, אבל בדורו של שמד איני יכול לסבול". ומה היו עושים בדורו של שמד? היו מביאים כדוריות של ברזל ומלבינין אותם באור ונותנין אותן תחת שתיהן ומשיאין נפשותיהם מהם. ויש דורות אחרים שעשו עמנו כזה, ויותר רע מזה, והכל סבלנו ועבר עלינו, כמו שרמז: "ויבוא יעקב שלם" (ל"ג, י"ח).
 
ב. נחמה לייבוביץ':
.......ויושם לב כיצד רואה הרמב"ן את עניין מכת יעקב מידי המלאך עם כל נצחונו, כאב טיפוס לא רק לדור השמד, אלא גם להמשכיות הדורות, וגם בדורו שלו (כאלף ומאה שנה לאחר דור של שמד) . ואולי כדאי להראות לתלמידינו - ושוב למען ראיית רציפות הדורות - את דברי המוציא לאור את המהדורה היפה של הרמב"ן, המלומד מנחם צבי איזנשטט (ניו יורק תשי"ט ) המוסיף בשולי העמוד לדברי הרמב"ן האחרונים: "ואנו דורו של היטלר, עשה לנו עשו תועה והחריב רוב בנין אומתנו אבל לא יכול לנו והשאירנו ה' לפליטה" ...

 


הערות:

הערות

 

1. המבקש להורות מזמור זה, צריך לשאול את עצמו במה דומה כיתתו לכיתה י"א בישיבה תיכונית ובמה שונה היא ממנה ובהתאם לכך לבנות את ההוראה.
 
2. יש למעט עד כמה שאפשר בהכתבת מטלות בשיעור הגורמת לאבדן זמן המצטבר והולך, שיכול וצריך להיות מוקדש להוראה. השמירה על "משק הזמן" חשובה ביותר.
 
3. מטלות ההכנה הן בבחינת אוסף חומרי בנין, שישולבו במהלך השיעור וישרתו אותו. חשיבות גדולה להן בחינוך לומד עצמאי.
 
4. העתקת פסוק בניקוד מלא מאפשרת לתלמיד לקרוא אותו ממחברתו כהלכה. הפניה שיטתית למקומות שונים במקרא מקנה מיומנות של התמצאות בו ומחזקת אותה. העתקת פסוקים בניקוד מלא תורמת לידיעת הניקוד- כלי פרשני חשוב ואכמ"ל.
 
5. לפני התחלת הלימוד יקבל כל תלמיד דף קטעים לעיון. הדף נמצא בסוף המאמר. כך תובטח קריאה מדויקת ומוטעמת שכבר יש בה "חצי פירוש".התלמידים יקראו בקול פסוקים מן המזמור ואף את כולו, אולם זאת אחרי הלימוד. קריאה זו היא תוצאה של הבנה ומתן ביטוי לה.
 
6. כך תובטח קריאה מדויקת ומוטעמת שכבר יש בה "חצי פירוש". התלמידים יקראו בקול פסוקים מן המזמור ואף את כולו, אולם זאת אחרי הלימוד. קריאה זו היא תוצאה של הבנה ומתן ביטוי לה.
 
7. לפנינו הזדמנות, שיש לנצלה, כדי לחדד ולחזק את מודעות התלמידים לכך, שלשון המקרא עם כל הדמיון והקרבה ללשון שבפינו היא גם רחוקה ושונה ממנה, וללמד את התלמידים, שלמילה "גם" יש משמעויות נוספות על זו השגורה בפיהם - לרבות.
 
8. קצב הלימוד של פסוקים ה'-ח' יהיה מהיר יותר מזה של פסוקים א'-ד'.
 
9. תרגילים 1-5 באים להטמיע דברים שנלמדו. יש להמשיך בתרגילים גם בשיעורים קרובים, אם כי המינון קטן והולך.כך למשל תרגיל נוסף להטמעת משמעות נא – עכשיו ייעשה ע"י העיון בתרגום אונקלוס לבמדבר י"ב,י"ג.
 
10. אפשר גם לחלק את המטלות בין שני שיעורים. לשיעור הראשון מטלות 1,3,5,6,7,9 ולשני 2,4,8,10 .
 
11. לתלמידים בישיבה תיכונית יש יחסית מעט זמן להכנת שיעורים, ועל זמן מועט זה נאבקים גם מקצועות "חזקים" כמתמטיקה ואנגלית. לכן יש ברשימת הקטעים לעיון גם קטעים - הקטעים מרד"ק, מלבי"ם וחכם - שבבתי ספר, בהם יש לתלמידים יותר זמן להכנת שיעורים, אפשר לא להביאם ולדרוש מן התלמידים לאתרם בכוחות עצמם.