לחץ כאן לתצוגת הדפסה

"האדם נפעל לפי פעלותיו"

משפט מבוים בביה"ס בעשרת ימי תשובה

מחבר: יצחק בראור

בשדה חמ"ד , גיליון 1, 1999

 "האדם נפעל לפי פעלותיו"

 

א. הבעיה בהכנת תלמידי בי"ס יסודי לימים הנוראים
חודש אלול ועשרת ימי תשובה מציבים בפני כל אחד מאתנו, מידי שנה מחדש, אתגר קשה בתחום המודעות. כדי שאכן נעסוק בעריכת חשבון נפש וננצל את הימים לתיקוןמעשינו, ולקבלת מחויבויות חדשות בתחומים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו -עלינו להיות מודעים, ללא הרף, למשמעותו של הדין והמשפט המתקיימים בשמיים,ולתוצאותיהם. מודעות זו חייבת להתקיים לא רק בעת התפילות שעה שאנו מכונסיםבבתי הכנסת, אלא בכל שעות היום, כשאנו מצויים בתוך תוכם של החיים המפכיםמסביבנו בכל עוז, המהווים כור ניסיון לכנות כוונותינו לתקן ולהיטיב את דרכינו.
 
בעלי המוסר, שהתייצבו בראש מחנה המחנכים למודעות ולהכרת המשמעויות של כלמעשה קטן או גדול, יעצו לאדם, לקראת ימי הדין, "לצייר" לעצמו, בציור מוחשי ככלשניתן, את הדין והמשפט הנערכים בבי"ד של מעלה. הם הרחיבו לתאר את חרדתו שלהנאשם שדינו עומד להיגזר על ידי השופט, את מאמציו למצוא לעצמו סניגוריםופרקליטים שיטענו לזכותו כל מה שאפשר, את הפחד והבעתה האוחזים בו לקראתהקראת גזר הדין, ואף את המתחולל בדמיונו לקראת שמיעת גזר הדין שיחרוץ את גורלובימים יבואו.
 
באמצעות "ציור" שכזה מובטח לו לאדם שיתעורר לתשובה בימי הרחמים והסליחות,ובמהלך עשרת הימים שבהם שערי התשובה פתוחים לרווחה - "דרשו ה' בהמצאוקראוהו בהיותו קרוב" - ולא יחמיץ את השעה ואת ההזדמנות לצאת זכאי בדינו.
 
תלמידים בבית הספר היסודי ראוי שיהיו שותפים אף הם לתהליך הבחינה העצמית שלהתנהגותם, דווקא בתקופה זו, ויסגלו לעצמם מעט מכובד הראש והרצינות שתלווה אתהימים האלה לאורך כל שנותיהם כברי-מצוות ועבירות.
 
דא עקא שאין בכוחם שלהם בלבד "לצייר" לעצמם ציור מוחשי של אימת המשפטוהדין, שכן בדרך כלל אין חווית המשפט מהווה חוויה שהתנסו בה בגילם ואין הםקולטים אלא שמץ מנהו של המושג, וממילא של אווירת הימים הנוראים.
 
אנו מדברים אתם רבות על הצורך "לעשות תשובה", מצטטים בפניהם מקורות, ועדייןחסרים הם את "הציור החזק" שיניע אותם לעבר קבלת החלטות ועשיית מעשים.
 
האמצעי, המתואר בשורות הבאות, נולד על רקע הניסיון למצוא דרך שתביא, בצורהאפקטיבית, את משמעותו של יום דין ומשפט לתודעתם של התלמידים, ולתחושהמוגדרת ומסוימת של מי שנערך ומתכונן לקראתו.
 
 
 
ב. הצעה להתמודדות עם הבעיה: משפט מבוים
המדיום של בית משפט מוכר לכאורה לתלמידינו מקריאת עיתונים ומצפייה בטלוויזיה. אך ניתן לקבוע בודאות שאין בהכרות זו משום הפנמה של עוצמתו של מה שמתרחש ביןכתלי בית המשפט בפועל.
 
רק מי שנכח בבית משפט בעצמו יודע את תחושת יראת הכבוד המפעמת בלב הנכנסלשעריו, והמסתובב בין אולמות המשפט, למראה בעלי הדין הפרקליטים והשופטיםהמגיחים ובאים, ושבים ונעלמים מאחורי דלתות אולמות המשפט. כך, שאין ספק,שקיומו של "מעין משפט" בין כתלי ביה"ס עתיד להפתיע, ולרגש עד עומקה של נפש,גם את אלה מבין תלמידינו המצויים אצל ספרי קריאה, ותכניות משודרות הסובבותסביב ניהול משפט והכרוך בו.
 
ההצעה היא, אפוא, לקיים משפט מבוים בין כתלי בית הספר, אשר ימחיש מקרוב,בצבעים עזים, את הממדים המתוארים על ידי מחברי ספרי התעוררות למיניהם, וספרים העוסקים בנושא התשובה.
 
להלן יבוא פירוט כל השלבים לקראת הכנתו של מעין משפט בבית הספר על פי הסדר הכרונולוגי הדרוש לביצועו.
 
 
 
ג. ההכנות לקראת המשפט
 
(1) קביעת מועד בלוח התכנון השנתי:
כדי ש"המשפט" יתרום באופן ממשי להכנות לימים הנוראים, עליו להיערך בשלהי חודש אלול, או בעיצומם של עשרת ימי תשובה. לזאת יש לדאוג עוד במהלך התכנון השנתי הראשוני המתבצע בימי הקיץ בשלהי ה"חופש הגדול". קביעתו המוקדמת של התאריך גם חשובה כדי שניתן יהיה להזמין הורים שייטלו חלק במשפט כסניגור, כקטיגור וכשופטים, כפי שיתואר ויוסבר להלן.
 
מסיבות אלה גם רצוי לתכנן את קיומו של המשפט ליום שישי בשבוע, שבו לא מתקיימת פעילות משפטית אינטנסיבית, וקהל עורכי הדין זמין לנטילת חלק באירוע.
 
 
(2) כתיבת "אירוע"
לצורך קיום משפט דרושה מערכת עובדות כלשהי, שעליה ייסוב הטיעון והדיון המשפטי. בהקשר של עשרת ימי תשובה, מתעוררת השאלה: האם על האירוע לעסוק במצוות שבין אדם למקום, או בין אדם לחברו.
 
אם ייבחר אירוע שענינו הפרתה של מצווה שבין אדם למקום, משמעות הדבר היא שהדיון שיוצג בפני התלמידים הוא דיון שמתקיים, בעצם, בבית דין של מעלה. התובע הוא מי שייצג כביכול את מידת הדין בכל חומרתה, ואילו הסניגור, ייצג את מידת הרחמים, וילמד זכות על ה"נאשם" כשטיעוניו מתבססים, בין השאר, על י"ג מידות הרחמים שמובטחנו שאינן חוזרות ריקם.
 
הבעייתיות שבקיום דיון משפטי, כביכול, באירוע שענינו עבירות שבין אדם למקום, הוא שהטיעונים יישמעו בעיני התלמידים כהטפות מוסר, וכשיעורים סביב נושא התשובה. שאותם הם שומעים בכיתות ויביא לידי אובדן עניין מצדם כבר בראשיתו של התהליך.
 
זאת ועוד, הצדדים שיופיעו במשפט כזה לא יחושו בנוח בגלל הריחוק שבין הפרקטיקה היומיומית שלהם, כעורכי דין, לבין מה שיידרש מהם במסגרת "המשפט" בבית הספר, ואף יחייב אותם בהכנה מרובה, ובהשקעת זמן יקר.
 
נבחר אפוא באירוע שיעסוק בחיי היום יום שבבית הספר, כדוגמת האירוע הבא:
 
ראובן, תלמיד באחת מכיתות בית הספר, חזר לאחר שיעור בהתעמלות לכיתתו, וגילה כי מתיקו נגנב הארנק, ובו כרטיסיה ו-5 שקלים.
הוא פנה אל מחנך הכתה וסיפר לו על הגניבה.
בבירור שערך מחנך הכתה התבררו העובדות הבאות:
)א( באותו יום, בשעת השיעור בהתעמלות, הסתובבו שמעון ולוי, תלמידים בכיתתו של ראובן, ששוחררו מן השיעור, בכיתה.
)ב( עדיאל, תלמיד מכיתה מקבילה, שיצא מכיתתו לרגע בזמן אותו שיעור, ראה את שמעון כשהוא בכיתה ומחזיק בילקוט ומחפש דבר מה, כשלוי עומד לידו.
)ג( תלמידים מכיתתו של שמעון נזכרו כי, כשהיה בכיתה נמוכה, נתפש פעם כשהוא מחטט בילקוט שלא שייך לו.
)ד( בבדיקה שנערכה בחפציו של שמעון נמצאו 5 ש"ח.
)ה( שמעון מכחיש שלקח דבר מה מראובן, וטוען שהילקוט שאותו החזיק אמנם לא שלו, אך לא לקח ממנו מאומה.
 
 
3. האירוע והדיון בו - כמו בהליך של ערעור:
האירוע שחובר ישמש תשתית עובדתית לדיון ב"בבית המשפט".
 חשוב לציין, ש"הדיון המשפטי" במסגרת המעין משפט יתנהל כהליך של ערעור על פסק דין קודם, כלומר, ללא שלב של הבאת ראיות ועדויות. כידוע, רק הערכאה הראשונה הדנה באירוע שומעת את ההוכחות עצמן, ואת מכלול הראיות האחרות הבאות לבסס את הנטען בכתב האישום. בערעור, לעומת זאת, מתקבלת התשתית הראיתית שנקבעה ע"י בית המשפט דלמטה, והדיון נסוב על המסקנות המשפטיות שהסיק בית המשפט מתוך הראיות שהיו בפניו, כאשר כל צד טוען לפרשנות משפטית משלו ביחס למשתמע מאותה מערכת עובדתית. לצורך פישוטו של ה"משפט" במסגרת בית הספר - יש לוותר על שלב הבאת העדים, ולהקריא בפני התלמידים באופן ברור ודרמטי את האירוע שחובר לקראת המשפט, ולהסביר שכל העובדות הנזכרות בו הוכחו כבר, ואין מחלוקת בין הצדדים על העובדות עצמן.
 
 
4. בחירת המשתתפים במעין משפט:
עתה, משחובר האירוע, נבחר את השחקנים לדרמה הגדולה שתתרחש בפני התלמידים. לצורך כך נעזר במנב"ס ביה"ס, שהיא תוכנת מחשב בית ספרית המרכזת את הנתונים המצויים בכרטיסי התלמיד האישיים. נבקש מהמנב"ס רשימה של הורים בבית הספר שמקצועם הוא עריכת דין. כך נוכל להיות בטוחים שלא נשמט מזיכרוננו ולו גם מועמד אחד, שיתכן שדווקא הוא מתאים מאין כמוהו לצורך ה"מעין משפט".
 
משקיבלנו את הרשימה, נשתדל לבחור את ההורים שיטיבו להופיע באירוע שכזה, שבו נדרשת יכולת רטורית נאותה עבור תלמידים, כמו גם מטען מתאים ביהדות, שיבוא לידי ביטוי בטיעוניהם, בשילוב של מטבעות לשון המתאימים לימי הדין ולימי הסליחות והרחמים, וכן בהעלאת נימוקים משפטיים התופשים גם בעולמה של ההלכה היהודית, להבדיל מטיעונים משפטיים, המבוססים על הוראות החוק הנוהג בישראל, שאינו מבוסס בהכרח על אדניו של השולחן ערוך.
 
משמצאנו 3 מועמדים מתאימים: לתביעה, לסניגוריה ולתפקידו של השופט )המשפט יתנהל בפני הרכב של "דן יחיד"( ניצור אתם קשר טלפוני על מנת להבהיר את מטרותיו החינוכיות לימודיות של המשפט.
 
חשוב ביותר להדגיש את הפן התאטרלי שבאירוע, ולבקש מכל אחד מההורים שיופיע כשהוא לבוש במדי משפט הנוהגים בהופעות בפני בתי משפט מחוזיים ומעלה, כלומר; חולצה לבנה, עניבה שחורה וגלימה.
לגלימה חשיבות מכרעת לאירוע ואין לוותר עליה.
 
לאחר קביעת התפקידים בין ההורים, נשלח לכל אחד מהם את ה"אירוע", כשהוא מודפס בצורה ברורה, כדי שיוכל להכין את טיעוניו מבעוד מועד.
 
על גבי אותו דף, נציין את היום ואת השעה שנקבעו להופעה ב"מעין משפט" שבביה"ס, כדי לוודא תיאום מלא, ללא אי-הבנות העלולות להיגרם מרישום חפוז של הפרטים במהלכה של שיחת טלפון.
 
 
5. ההכנות בבית הספר:
ה"משפט" שיתנהל בבית הספר חייב להתקיים באולם רחב ידיים במידה מספקת כדי לאפשר הצבת במה גדולה, שעליה יוצבו שולחנו של השופט ושני שולחנות משני צדדיו, עבור התובע והסניגור.
 
יש להקפיד שקהל התלמידים ישב בריחוק מה מן הבמה, במידה העולה על המקובל בהופעות אחרות המתקיימות בפני התלמידים, וגם זאת כדי לשמור על הפער שבין בית המשפט לבין הציבור הנתון למרות פסיקתו.
 
יש לדאוג לכיסוי השולחנות במפה ירוקה כהה או כחולה כהה כדי לשוות מראה רציני ומכובד.
 
יש להכין תפאורה צנועה מאחורי מקום מושבם של השופט ובעלי הדין, שתכלול כיתוב "בית משפט" ואולי גם ציור של מאזני צדק התלויים מעל ראשיהם של הצדדים לדיון. בנוסף להכנות אלה, יש מקום להכנת "פתקי הצבעה" עבור התלמידים, שיתבקשו להביע את דעתם בדבר הפסיקה הנראית להם, בשלב שבו יצא בית המשפט להפסקה, לשם החלטה בדבר פסק הדין וגזר הדין.
 
"פתקי ההצבעה" יהיו כרטיסי נייר בשני צבעים. צבע אחד יהיה עבור זיכוי בדין, והשני עבור חיוב בדין. לאחר השמעת טיעוני הצדדים לחיוב ולזיכוי, על ידי התובע והסניגור, יוכלו התלמידים להטיל את אחד הפתקים, על פי בחירתם, אל תוך קלפי, שתעבור בינות לשורות התלמידים, כמעין חבר מושבעים נרחב, וכך יהיו חייבים ליטול חלק בהכרעה, ולהתנסות בעצמם בחוויה של הכרעה בדבר גורלו של אדם אחר, תפקיד אותו ממלא השופט היושב לדין.
 
 
 
ד. המשפט המבוים
 1. האווירה
הצלחתו של האירוע, כאמצעי של המחשה, "בציור חזק", של הדין והמשפט בימים הנוראים, מותנית בראש ובראשונה באווירה שניצור סביב האירוע עצמו.
 
כשם שבבתי המשפט חייבת לשרור אווירה שתשרה יראת כבוד על הבאים בשעריהם, כדי שיקל עליהם לקבל על עצמם את דינו של השופט, בשר ודם כמותם - כך חייבים אנו לדאוג לכך שתיווצר דריכות ומתח על סף פתיחתו של ה"מעין משפט" בבית הספר.
 
לשם כך עלינו לדאוג לכך שלא יהיה מפגש בין התלמידים לבין ה"שחקנים" במשפט עד לכניסתם של אלה, בגלימותיהם השחורות, ועלייתם אל הבמה, עליה הוצבו שולחנותיהם, כדרך שבה נכנסים השופטים בבית משפט מלשכתם אל אולם המשפט, לאחר שהקהל יושב במקומו ומצפה להופעתם בדריכות.
 
יש להכין אפוא את התלמידים באולם בו יערך המשפט, ולהודיע להם מראש שעליהם לכבד בקימה את כניסת הצדדים והשופט שעה שאלה יכנסו לאולם.
 
עם קבלת האישור מאת האחראי לכך, שתלמידי ביה"ס ערוכים במקומם כראוי וכיאה, יבואו עורכי הדין, לבושים במדי המשפט ובגלימות, אל האולם.
מורה יכריז, ליד הדלת, "בית המשפט"!, הקהל יקום על רגליו, ולאחר שהות של שנייה או שתיים יכנסו הסניגור, הקטיגור והשופט ויתפשו את מקומותיהם.
השופט יורה לקהל לשבת במקומו.
 
עתה אנו פותחים במשפט עצמו.
 
המורה האחראי, או מנהל ביה"ס, יסבירו לתלמידים כי המשפט העומד להתקיים בפניהם הוא על אירוע שיכול היה להתרחש בבית הספר, אך חובר לצורך המשפט, וכל הנאמר בו נאמר לצורך עריכתו של המשפט.
 
נוסיף ונסביר לתלמידים כי העובדות שבאירוע מוסכמות על הצדדים לדיון, והן נתבררו כביכול, באמצעות ראיות בשלבים מוקדמים של המשפט.
 
 
2. הקראת האירוע
מורה יקריא לתלמידים בדרמטיות את האירוע כפי שתואר קודם. ולאחר סיום ההקראה יעביר את ניהול המשפט לידי השופט.
 
 
3. המשפט
כבכל דיון משפטי, מתנהל ההליך השיפוטי על פי החלטותיו של השופט. הוא המעניק זכות דיבור לכל צד בתורו, והוא המפעיל את סדרי הדין ההולמים את ההליך השיפוטי שבפניו.
 
התובע יפתח, אפוא, בפרשת התביעה, לאחר דברי פתיחה של השופט, וקבלת רשות לטעון.
 
התובע ישכיל לעשות אם ישלב בנאומו גם הסברים בדבר אופייה וטיבה של מלאכת התביעה עצמה. כך, למשל באירוע שלנו, יש מקום להסבר בדבר אופיין וטיבן של ראיות נסיבתיות:
החשש בקבלת ראיות שכאלה, ובהסתמכות עליהן, ומאידך, ההכרח להסתייע גם בראיות כאלה, מאחר וכל עבריין עושה מעשיו בסתר ללא עדים ועדות ישירה.
 
אל מולו, יטען הסניגור טענותיו לזכות הנאשם, ויצביע על חזקת הכשרות הקנויה לכל אדם שלא הוכח מעל לכל ספק כי אכן פשע.
 
שני הצדדים כאחד יצטטו ממקורות היהדות, ויתייחסו, כל אחד מנקודת מבטו, לנסיבות לחומרא ולקולא.
 
יש מקום לאחד את הטיעון לעצם ההרשאה עם הטיעון לחומרת או לקולת העונש, וזאת כדי לקצר בהליך השיפוטי, שאל לו להתארך מעבר למידה. הזמן הראוי לכל צד לשם השמעת טענותיו יהיה כרבע שעה, ולא יותר מ-20 דקות.
 
לאחר תום נאומי התביעה וסניגוריה, יכריז בית המשפט על הפסקה לצורך הכרעה בדין, וכתיבת פסק הדין.
 
במהלכה של הפסקה זו, ייערך המשאל וההצבעה של התלמידים, באמצעות פתקי ההצבעה, והקלפי שתעבור ביניהם.
 
כדאי למנות את הפתקים בפרהסיא, במעמד התלמידים, ולהכריז, עוד במהלך ההפסקה, על התוצאה שנתקבלה בקרב קהל התלמידים.
 
יש מקום, וטעם רב, ליידע את השופט בדבר תוצאות ההצבעה, כדי שייטיב לקלוע בדברי הרקע לפסק הדין, אל רחשי הלב ונטייתם של התלמידים.
 
לאחר כ-15 דקות של הפסקה, יש להודיע לתלמידים להיערך לקראת כניסתו של "בית המשפט" לאולם.
שוב, הכרזת "בית המשפט"! ואנו מגיעים לחלקו המסיים של האירוע.
 
 
4. פסק הדין
הרבה מהצלחתו של האירוע כולו מונח עתה על כתפיו של השופט.
הוא הוא שיעביר את התוכן והמשמעות של "משפט" ו"גזר דין" לתודעתם של התלמידים.
 
ראוי לו, לשופט שאכן יכין דבריו מראש ברוח עשרת ימי תשובה והימים הנוראים, ויקצה מקום בדברי פסק הדין לעצם הקושי והאחריות שבהכרעה, ושבגזירת דינם של אחרים. ירחיב במשמעותה של הכפירה באשמה, וכנגדה, במשמעותה של החרטה, עזיבת החטא, והקבלה על העתיד.
 
יש מקום להמחשת המושג של "תלויים ועומדים" בעשרת ימי התשובה על ידי בחירה בעונש "על תנאי".
 
חינוכית, יתאים העונש של "עבודה לטובת הציבור לתקופה מסוימת", לעולמם של הילדים. אף הילדים שיימצאו אשמים בגניבה - יוכלו לקבל את עונשם בדרך של פעילות וסיוע לחבריהם בכיתה, ואולי בפרט לתלמיד ממנו גנבו את שגנבו.
 
לצדה של העבודה לטובת הציבור, יהיה מקום לכלול בעונש רישום הערה בתיקו האישי של התלמיד, שתימחק, אם בסופה של שנת הלימודים לא תרשם עבירה דומה לזו שבה הורשע עתה. כך תומחש היטב המשמעות של "תשובה", על כל חלקיה, ועל כוחה המרפא למחוק את אשמותינו וחטאינו מידי שנה בשנה.
 
 
5. סיום המשפט
עם תום הקראת פסק הדין וגזר הדין, ישמר השקט המוחלט באולם עד להודעה של המורה האחראי:
"הקהל ישאר במקומו עד לצאת בית המשפט מהחדר"!
ואז, כשהקהל עומד על רגליו, יוצא בית המשפט את החדר, ומשיצא יהיה הקהל חופשי, ובאחת תתפרק החוויה והמתח במגוון צורות וביטויים, כמספר התלמידים שזכו לחוות חוויה ייחודית, ושונה בבית הספר.
 
רושמו של המעמד יחזור לתודעתם ויעמוד לנגד עיניהם ימים מספר לאחר מכן, בעת עומדם בבית הכנסת, ביום הכיפורים, כשיאמרו "הס קטיגור וקח סניגור מקומו", או בעת הצטרפות לציבור, העונה אחר השליח ציבור: "א-ל אמונה בערכך דין, אם תמצה עומק הדין - מי יצדק לפניך בדין - קדוש!"
 
ההכנה שקיבלו באמצעות המשפט המבוים, תתבטא בהזדהותם, ובאופן שבו יתפללו לפני "שופט כל הארץ" שאותנו במשפט מעמיד, מידי שנה בשנה.