לחץ כאן לתצוגת הדפסה

תכנון והספק בלימוד תורה

מחבר: הרב יצחק ברקוביץ

בשדה חמ"ד, גליון 4, 1988

תכנון והספק בלימוד תורה

תכנון והספק בתכנית הלימודים

אחת מאבני היסוד בתכנית לימודים (1) היא, שעמידה בתכנית הלימודים לשנת לימודים מסוימת הכרחית. המורה שיקבל את הכיתה בשנה הבאה רשאי להניח כי חומר הלימודים שנקבע לשנה הקודמת אמנם נלמד.
יחד עם זאת, כיוון שיש להתחשב ברמות השונות של הלומדים, יש להיות גמישים. הגמישות אינה בכמות, כי אם באיכות. לפיכך נקבעו בתכנית הלימודים רמות לימוד שונות, המאפשרות למורה המתכנן לבנות את עבודתו בהתאם.
 
בתכנית הלימודים אנו מוצאים את הדברים הבאים:
 
1. תכנית הלימודים הקודמת התבססה על ידע מצטבר המובא מן הבית ומן הקהילה, על מוטיבציה ללימודים תורניים ועל שליטה במושגי יסוד ביהדות. תשתית הידיעות ביהדות, שתלמידים ותלמידות, המתקבלים לבתי הספר הממלכתיים הדתיים בשנים האחרונות, מביאים אתם מן הבית ומן הקהילה, מתמעטת והולכת, ומה ששימש למורים ללימודי יהדות משענת שעליה ביססו את ההוראה והחינוך, הולך ופוחת.
 
ובהמשך :
 
7. מאידך גיסא, קיצוץ מספר שעות הלימוד בכיתות ב'-י"ב וצמצום הבחירה בין יחידות הלימוד בחינוך העל יסודי מחייבים לשוב ולשקול מהי כמות התכנים שניתן להורות במסגרת הזמן החדשה.
 
8. בשל צמצום מספר השעות ובשל העומס של התכנית הקודמת בעיקר בחטיבה העליונה נמנעו המורים מללמד את "הפרשיות הנבחרות", כפי שנדרש בתכנית הקודמת. ההוראה בכיתות י"ב עסקה בהשלמה של פרקי לימוד שנועדו לכיתות י-י"א כהכנה לבחינת הבגרות. מתוך התמודדות עם המציאות בחרנו לחלק את ספר דברים להוראה בכיתות י"א - י"ב, ובמקום פרשיות נבחרות נרחיב בנושאים מספר, מלימוד אינטנסיבי ללימוד קורלטיבי.
 
אחד העקרונות החשובים בתכנון הלימודים הוא המחזוריות. על כך מעידים הנאמר בחוברת תכנית הלימודים עמ' 8.
 
2.1 התכנית מחייבת את עקרון המחזוריות, משום שחומר הלימודים אינו מתמצה בלימוד חד פעמי ומשום שעם השנים מסוגל הלומד לקלוט תכנים וערכים נוספים.
לפיכך נקבע:
1. מחזור ראשון בתורה יילמד בכיתות א'-ו'.
2. מחזור שני יילמד בכיתות ז'-י"ב.
3. מחזור ראשון של נביאים ראשונים יילמד בכיתות ד'-ז'.
4. מחזור שני של נביאים ראשונים יילמד בכיתות ט'-י"א.
 
הכלל "דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר" מחייב שהתלמיד יוכל לראות נושא שלם בכל המקומות שבהם הוא מפוזר. פירוש הדבר שעל המורה להספיק ללמד יותר פרקים.
וכך מנוסחים הדברים בתכנית הלימודים בעמ' 8:
 
2.4 מקובלים אנו ש"דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר". אי לכך, במקום שהכתובים מאפשרים זאת, אנו שואפים להרחיב את הלימוד בפרטי מידע, המצטרפים יחד לתמונה מקיפה תוך השוואה של פרשה אחת למקבילותיה.
 
ספר דברים הוא משנה תורה, וכדי ללמוד אותו כיאות יש לדעת ברמה סבירה את האמור בספרים הקודמים, ללא תשתית ידע כזו הלימוד לא יהיה משמעותי.
וכך נאמר בתכנית הלימודים (עמ' 9):
 
2.8 ספר דברים (משנה תורה) מסיים כל מחזור של לימוד התורה, מתוך כוונה שבעת לימודו יעסקו בלימוד משווה.
 
הספק מתחייב גם מפאת רצוננו לראות את הרצף של הדברים, כפי שנאמר בתכנית הלימודים עמ' 8:
 
2.5 תכנית הלימודים מחייבת את עקרון הרצף, ואולם בהתחשב בזמן המועט המוקצב להוראת המקרא, ובהיקף העצום של כ"ד ספרי המקרא, על החלטה כזו להתחשב בכך, שההוראה צריכה לגרום חוויה עמוקה ללומדים ולעורר אצלם תהליכי חשיבה וכושר ללימוד עצמי.
 
3.12 בלימוד התורה ובלימוד נביאים ראשונים יושם הדגש על הרצף. במחזור הראשון ילמדו כל הפרקים, ואף במחזור השני בבית הספר העל יסודי יילמדו כל הפרקים ללא יוצא מן הכלל. ההבדל יבוא לידי ביטוי רק ברמת הלמידה, כאמור לעיל.
 
2.9 תכנית הלימודים מתחשבת בשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית של הלומד.
לפיכך:
1. ניתנה הדעת ליצירת רצפים כרונולוגיים.
2. נדחתה הוראת נביאים אחרונים עד לכיתה ח'.
3. נדחתה הוראת ספר בראשית במחזור שני עד לכיתה י'.
4. יושלמו עניינים על ידי הוראת מקראות מקבילים.
 
בנוסף לעקרון: "דברי תורה עניים במקומם ועשירים במקום אחר", אנו מוצאים בתורה חזרה, תוספת, השלמה, צווי וביצועו, הוראה וקיומה, תכנית וביצועה וכיוצא באלו חזרות. אנו מבקשים שנושאים מסוימים יהיו מצטברים אצל הלומדים. בתכנית הלימודים עמ' 11 מנוסחים הדברים כך:
 
3.9 יושם דגש בתהליך הלמידה על הנושא המצטבר. במחזור הראשון יילמד רובד מסוים של הנושא, ועל גביו יילמד רובד נוסף במחזור השני.
 
נושא מצטבר ברמה גבוהה יותר הוא הלימוד הקורלטיבי בכיתות י"א - י"ב. אם אין מספיקים ללמד את כל הנכתב על פי תכנית הלימודים, לפחות ברמת ידע ובקיאות, לא נוכל להגיע לראייה קורלטיבית של נושאים. תכנית הלימודים קבעה כי הלימוד הקורלטיבי יהא רק בכיתות י"א - י"ב, כאשר התלמידים כבר בשלים לכך. בכיתות הנמוכות יותר עלינו לבסס את הידע לקראת לימוד זה.
 
ההיבט הדידקטי של ההספק
עד כה עסקנו בהיבט של תכנית הלימודים. היבט נוסף שעלינו להתחשב בו הוא ההיבט הדידקטי. אנו באים להקנות ללומד בתהליך הלמידה כלים שיביאו אותו להיות "לומד עצמאי". עלינו לגרום לו לתרגל מצבים שונים, שבהם הוא פועל באותן דרכי חשיבה. כגון: העיסוק פעמים אחדות בתופעה של תיבה יתירה, יביאו אותו ליכולת להבחין בתופעה גם כאשר אין אנו מסבים את תשומת ליבו לכך. וכך בתופעה של חזרה מקשרת. במפתח התנהגויות לומד מקרא במדריכים למורה לספר שמות, (2) ימצאו המורים דוגמאות רבות לפעילויות מן הסוג האמור.
כשאנו מלמדים, אנו מצפים שהלומד ישנה את התנהגותו, את צורת החשיבה ואת דרך החשיבה שלו. תרגול מרובה בפרקי לימוד שונים יהפוך את דרכי החשיבה המוקנית לנכס צאן ברזל אצל הלומדים.
 
ההיבט החינוכי (תחום האמונה והרגש)
אין אנו רק מלמדים. אנו מבקשים לשנות אצל התלמיד הרגלים בתחום האמונה והרגש, ולעצב את השקפת עולמו. תלמידינו באים מבתים שונים ממסורות שונות ומצורות חינוך שונות. על פי המטרות החינוכיות אנו מבקשים להקנות להם ערכי יסוד. אפשר להקנות ערכים אלה בדרך ישירה ובדרך עקיפה. כדי שהלומדים ירחשו יחס של כבוד וקדושה למקרא נקבע בתכנית הלימודים העיקרון: שאין מדלגים בלימוד המקרא:
 
2.2 מתוך רצון לעמוד בעיקרון שאין מדלגים בתורה ובנביאים ראשונים (להלן 3.12), ומאחר שהזמן אינו מאפשר לימוד אינטנסיבי של כל הפרקים, הועמדו רמות הלימוד והידע על שלוש. (תכנית הלימודים עמ' 8):
 
מאידך גיסא מוצעת בתכנית דרך שניה: לימוד מודולרי.
נוצר מצב בו פרקי התנ"ך אותם לומדים תלמידינו הם מעטים, ומהווים מודלים ללימוד עצמי של פרקים אחרים. באמצעות הוראת פרקי החובה בתכנית הלימודים אנו באים להשיג מטרות בכל תחומי החינוך בתחומי ההכרה ובתחומי הרגש.
אם נקצץ בפרקים אלו נמצאנו חסרים את העיקר.
לאור האמור עד כה מחייב הדבר את המורים להספיק לפחות את הפרקים המוצעים בתכנית הלימודים כפרקי חובה, וככל שניתן, יוסיף כהנה וכהנה.
 
הקושי העומד בפני המורה:
עד כה עסקנו ברצוי ואולם אין להתעלם מן המצוי. מספר השעות קטן, צרכי הלומד מרובים, הלומד מגיע בדרך כלל אל השיעור עם חסר, קטן או גדול. חומר הלימוד קשה. מורים עלולים לחשוב שהמשימה היא קשה וכמעט בלתי אפשרית.
במאמר זה אני מבקש להציע דרך לעמוד במשימות ולהצליח.
 
רמות לימוד שונות:
תכנית הלימודים הציבה שלוש רמות לימוד (עמ' 8):
1. למידה לשם בקיאות והתמצאות: בלמידה זו יידרש הלומד להכיר את התכנים ואת מקומם ברצף העניינים.
2. למידה אקסטנסיבית: בלמידה זו יידרש הלומד גם להבין מוקדים מרכזיים בתוכן הנלמד.
3. למידה אינטנסיבית: בלמידה זו יידרש הלומד גם להבין את הכתובים בהקשרם ובהשוואה למקבילות, ולהבין את הפרשנות שניתנה להם.
 
ושם בהמשך:
 
3.5 רמת הלימוד ורמת הידע יוגדרו בהתאם לטקסונומיה של בלום: רמת הבקיאות נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות ברמת ידע והבנה (תרגום). הרמה האקסטנסיבית נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות גם ברמת הבנה, ואילו הרמה האינטנסיבית נועדה להקנות ללומד יכולת להשיב על שאלות ברמת יישום, אנליזה, סינתזה והערכה.
 
בפירוט התכנים לביה"ס היסודי לא נקבע בתכנית הלימודים אילו פרקים ילמדו באיזו רמה. חלוקה מוצעת בעיקר לחטיבה העליונה.
הדבר משאיר ביד המורה חופש להחליט היכן להרחיב והיכן לקצר.
השלב הראשון בתכנון ההוראה יהיה עיון בחוברת תכה"ל עמ' 22-18, וציון המטרות שיש להשיגן בשנת הלימודים הנוכחית. אחרי כן המורה יקרא את פרקי הלימוד אותם עליו ללמד. תוך כדי הקריאה ירשום את הנקודות הבאות:
1. את הדיבורים המתחילים ברש"י שהוא עתיד ללמד השנה. הרשימה תתבסס על הרשימה המופיעה בחוזר מנהל החינוך הדתי. (3)
2. בכל פרק לימוד, יקבע מהן המטרות שאפשר להשיג באמצעותו.
3. מהי רמת הלימוד שהוא בוחר להוראת יחידה דידקטית מסוימת.
4. מהי הדרך האופטימלית להגיע להישגים. מהי צורת העבודה המתאימה, אילו שעורי בית יינתנו להכנה, האם יתקיים דיון בעל פה או דיון בכתב, האם יש מקום לדף לעבודה עצמית, האם העבודה תעשה בקבוצות, האם יש מקום לשאלות חזרה.
5. המורה יכין שאלת מבחן או שתיים לכל מיומנות או לכל מטרה שהוא מבקש להשיג.
 
לאחר התכנון המקדים על המורה לבדוק בעזרת לוח השנה כמה שיעורים עומדים להתקיים בפועל במשך שנת הלימודים. בדרך כלל נהוג לחשב את שנת הלימודים כ- 30 שבועות (מתוך 54 שיש בשנה). לכן שיעור שבועי אחד פירושו שבמהלך השנה יינתנו שלושים שיעורים.
אל מול מספר השיעורים יעמיד המורה את מספר היחידות הדידקטיות שרשם לעצמו בשלב הקודם וכך ימצא מהו ההספק שעליו לעמוד בו בכל שיעור.
ברשימותיו יציין המורה את הפרקים שילמדו ברמה אינטנסיבית, ואת אלה שילמדו ברמת בקיאות בלבד. יש לקחת בחשבון נתונים אלה בעת ההחלטה על ההספק. בסופו של דבר על המורה להגיע למצב שבו הוא מספיק בסוף שנת הלימודים את כל הפרקים המתוכננים. כדי להקל על המורה בתכנון, מצורף כאן טופס תכנון שנתי וטופס לתכנון תקופתי, כגון שליש, מחצית וכו'. הטופס מובא עם ההוראות למילויו.
 
 
הנחיות למילוי טופס תכנון לימודים
 
א. טופס תכנון שנתי
1. בעמודה: "עניינים ונושאים" יירשמו פרקי הלימוד תוך ציון הנושא הנלמד.
2. בעמודה: "מטרות/מיומנויות" יירשמו, מתוך תכנית הלימודים מקרא מ"ד תשנ"ג, עמ' 22-18, המטרות והמיומנויות אותן יש להשיג תוך כדי לימוד הפרקים שנרשמו בעמודה הקודמת.
3. בעמודה: "פרשנות חובה" ירשמו המורים מתוך הפרשנים את הדיבורים המתחילים שהם מבקשים שתלמידיהם ידעו. מדובר באותם "דיבורים המתחילים" שהמורים רואים כחובה כדי להשיג את מטרות ההוראה שקבעו, או שהן ידע הכרחי לתלמידים.
4. בעמודה: "פסוקים מרכזיים לשינון" ירשמו המורים את הפסוקים אותם הם מבקשים שהתלמידים ידעו לצטט בעל פה.
 
ב. טופס תכנון תקופתי
בראש הטופס תרשם התקופה שאליה מתייחס הטופס.
1. בעמודה הראשונה: "חודש" ירשמו המורים את שמות החדשים שאליהם יתייחסו בהמשך.
2. בעמודה: "מספר שיעורים" יש לספור את מספר השיעורים על פי הלוח, ולקזז את ימי החופשה, פעילויות מיוחדות וכדומה. בעמודה יירשמו מספר השיעורים נטו.
3. בעמודה: "פרקים/ענייניים" יירשמו הפרקים והעניינים אותם מבקשים המורים ללמד בהתאם לרמות הלימוד השונות.
מתוך רצון להספיק ללמד את הספר בשלמותו, ומאחר שהזמן אינו מאפשר לימוד אינטנסיבי של כל הפרקים, יש לחלק את הלימוד ל- 3 רמות:
א. רמת בקיאות: הכרת התכנים ומקומם ברצף העניינים.
ב. רמה אקסטנסיבית: הבנת מוקדים מרכזיים בתוכן הנלמד.
ג. רמה אינטנסיבית: פרשנות לכתוב + השוואה למקבילות.
כל זאת בהתאם למטרות שנועדו להשגה בכיתה הנדונה.
4. בעמודה: "מבחנים ועבודות" יש לציין תאריכים בהם על התלמידים להגיש עבודה וכן את תאריכי המבחנים והחומר שייבחנו עליו.
5. בעמודה: "הספק והערות" ירשם בסוף כל תקופה אם הושג התכנון. אם לא הושג יש לנמק מדוע וכיצד יושלם הפיגור.
 
תורה / נביא - תכנון שנתי
 
ספר___________________
 
כיתה___________________
 
עניינים ונושאים שיילמדו
מטרות/מיומנויות
פרשנות חובה
פסוקים מרכזיים לשינון
 
 
 
 
 
 
 
תורה / נביא
 
ספר___________________
 
כיתה___________________
 
 
חודש
מספר שיעורים נטו
פרקים/ עניינים
הספק והערות
 
 
רמת בקיאות
רמה אקסטנסיבית
רמה אינטנסיבית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאחר שסיים המורה את התכנון ומילא את הטופס, עליו לבדוק את עצמו מזמן לזמן האם הוא עמד בתכנון. אם מתברר לו שיש לו פיגור יברר לעצמו מדוע קרה הדבר, וינסה למצוא דרך לסגירת הפער ולמניעת פיגור גדול יותר. להלן שתי דוגמאות לתכנון חלק משנה"ל:
 
 
שמות פרק א-ז לכיתה ג'
דוגמא ראשונה:
 
עניינים שילמדו
מטרות/מיומנויות
רמת הלימוד
חזרה על המיומנות
רשימת בני ישראל א' א - ז
יבדוק משמעה של תיבה או עניין מיותר(מטרה 19 א4)
אינטנסיבי
פרק א' טו, טז
פרק א' פסוקים א-ז ח-כב
ידע לקבוע גבולות ליחידה
(עמוד 20 מטרה 1)
אקסטנסיבי
בכל פרק שאלת מבחן פרק כ"א כו-לד
פרק א' פסוק יא
ביאור תיבה על פי הקשרה
(עמוד 19 מטרה א1)
אינטנסיבי
 
כ"א יא
פרק א' פסוק י"ח
יבדוק משמעה של תיבה יתירה
(עמוד 19, מטרה א4)
אינטנסיבי
להלן פרק י"ב א "החדש"
פרק א' פסוק כא
יתרגל למצוא אצל פרשנים את התשובה לקשיים שמצא בכתוב
(עמוד 21 מטרה ג' 3)
אינטנסיבי
מדוע נאמר נער בוכה? ב' ו.
מה הקשר בין מות פרעה והקשחת השיעבוד? ב' כג
מדוע הכה אהרן ולא משה על היאור? ז' יט.
 
 
פירוט:
עניין ראשון: תיבה או עניין יתר: התלמידים למדו ספר בראשית ושם כבר סופר על בני ישראל שירדו למצרים. מה ראתה התורה צורך לשוב ולחזור על הסיפור? כלומר יש כאן עניין לכאורה מיותר. הדרישה שהלומד יזהה תיבה זו היא מטרה בתחום מטרות הוראת המקרא כאמור עמ' 19 מטרה א 4.
 
התשובה: יש כאן חזרה מקשרת שהתורה חוזרת על הסיפור כדי לקשר אותנו אליו.
העמידה על שאלה זו קשה לתלמידים בתחילת הלימודים, אבל כדי להכשירם להיות לומדים עצמאיים יש להרגילם לשאול שאלות מסוג זה. לאחר תרגול ידעו לשאול את השאלות בעצמם.
במשך השנה ישובו לעניין בפרק זה בדברי המלך אל המילדות "ויאמר" (טו) "ויאמר" (טז) ושם התופעה דומה.
 
עניין שני: קביעת גבולות של יחידה. בלשון היום-יומית נקראת פעילות זו בשם: חלוקת פרק. מטרה זו מפורטת בתכנית הלימודים עמ' 20 מטרה 2. התלמידים ימצאו על פי התוכן שמדובר כאן בחזרה על שמות אבותינו שירדו למצרים א-ז ואילו בהמשך הפסוקים ח-כב מדברים על השעבוד והמילדות, דהיינו עניין אחר.
כאן המקום להסב תשומת לב התלמידים לסממנים חיצוניים כגון חלוקה לפרשיות, מילות מפתח, פזמון חוזר וכן לעמידה על תוכן הדברים. היכולת לומר במילים ספורות על מה מדבר הקטע והיכן מתחיל עניין חדש.
שאלת מבחן יכולה להיות עיון בפרק כ"א פסוקים כו-לד באילו דברים עוסקים הפסוקים? או כל שאלה דומה.
 
עניין שלישי: בירור משמעותה של תיבה: למשל: פרק יא "ויבן ערי מסכנות" מה משמעות התיבה מסכנות. מציאת פירוש המילה (תיבה) אפשרי בכמה צורות: הבנה מתוך ההקשר, מציאת דוגמא ממקום אחר שבו התיבה מתפרשת מן ההקשר. עמידה על שורש התיבה ועל המבנה הדקדוקי שלה. השוואה עם שפות שמיות קרובות שבהן מילה בעלת צליל ותוכן דומה. במקרה שלנו אין אפשרות לעמוד על משמעות התיבה מתוך ההקשר ועל כן חשוב להביא בפני הלומד את הפסוק מתוך דה"י ב' ל"ב כז כח. כדי להקל על התלמידים אפשר להימנע מלעיין שם והמורה ירשום את הדברים על הלוח כך:
דברי הימים ב' ל"ב
אוצרות עשה לו לכסף וזהב ולאבן יקרה... (כז)
ומסכנות                     לתבואת דגן ותרוש...
וארות                             לכל בהמה... (כח)
הואיל והתלמידים מבינים שאוצרות הם מקום אחסון של כסף וזהב אורוות הם מקום לאחסון בהמות, מכאן שמסכנות הן מקום לאחסון דגן...
באמצעות עבודה וצורת חשיבה זו הלומד יבין את ביאור התיבה מתוך הקשרה במקום אחר, וילמד כיצד מבארים תיבה במקרא (ראה מטרה א1 שבעמוד 19).
על עקרון זה חוזרים פעמים אחדות, כגון: ביאור התיבה "החדש" בפסוק "החדש הזה לכם". אם הכוונה לירח או לראש החודש? ועוד.
 
עניין רביעי: גם בשמות בפרק א' פסוק יח אנו מוצאים תופעה של ייתור. מלך מצרים שואל: "מדוע עשיתן הדבר הזה" ברור למה הוא רומז ואם כן מדוע נוסף בתורה ותחיון את הילדים? די בכך שהתלמידים ימצאו את הקושי ואין צורך לנסות ולהסביר. דוגמא דומה נמצא בשמות כ"א יא "חינם" "אין כסף".
דוגמא אחרת לייתור אפשר למצוא גם בכתוב "ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים" (כלומר לא המיתו את הילדים) "ותחיין את הילדים" נראה לכאורה כפילות מיותרת. לכן לומד רש"י שזו לא רק פעולה פסיבית של הימנעות מהמתה, אלא החייאה אקטיבית.
 
עניין חמישי: פסוק שנושאו אינו ברור: בפרק א' פסוק כא - נאמר "ויעש להם בתים". נושאו של הפסוק אינו ברור: מי עשה בתים? התלמידים ינסו להשיב בעצמם על השאלה. הם יחלקו בתשובותיהם. יהיו שיטענו פרעה ויש שיאמרו הקב"ה. נבקש מן התלמידים לשוב אל הפסוק ולשלב בתוכו את הצעתם. לאור שילוב הצעתם יצטרכו לקבוע האם הבתים הם עונש או שכר. תלמיד אחד יקרא:
"ויעש להם ה' בתים" - פרס למעשה המילדות.
"ויעש להם פרעה בתים" - הבתים הם עונש מפרעה על חוסר ציות המילדות להוראותיו (בתי סוהר).
רש"י, רשב"ם וראב"ע נחלקו מי עשה את הבתים: ה' לכבוד המילדות או פרעה כדי למנוע מהן להמשיך וליילד.
המטרה היא: הלומד יזהה פסוק שנושאו אינו ברור. בסדרת משפטים ישנן דוגמאות רבות נוספות. ראה למשל פרק כ"א לג "והמת יהיה לו" למי? או כ"א לו "והמת יהיה לו" למי? או כ"ב ד "מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם" שדהו של מי וכרמו של מי?
במסגרת יחידה זו אנו מציעים ללמד בדרך אינטנסיבית. אם המורה רואה שאינו יכול להספיק הכל בזמן שתכנן, יכול לוותר על הוראת עניין אחד או שניים מתוך החמישה שהצענו, ובכך להספיק ללמד את היחידה כולה. חלק מהכתובים יילמדו ברמת הוראה נמוכה יותר.
נציין עוד כי לא עסקנו בשלב זה במטרות בתחום האמונה והרגש (עמ' 18) שניתן להשיגן תוך הוראת פרקי שיעבוד מצרים, ופרק זה הוא חלק מסיפור השעבוד. (ראה מטרות ח, ט שם).
 
דברים פרקים א' - ג'
דוגמה שניה: לימוד ספר דברים פרקים א-ג בכיתה ו'. יחידה זו משלבת לימוד אינטנסיבי של פרק א' ולימוד אקסטנסיבי של פרקים ב'-ג'. היחידה הלימודית השלמה תהיה מפרק א' א ועד פרק ג' כט.
 
עניינים שילמדו
מטרות/מיומנויות
רמת הלימוד
חזרה על המיומנות
ראיה כוללת של היחידה כולה. ספר דברים משנה תורה
ספר דברים משנה תורה מתן כותרת ליחידה
(עמ' 9 מטרה 2.8)
אינטנסיבית
פרק י"ח פסוקים ט-כב
פרק א'
פסוקים א -ב
יגלה במקראות סתומים את הקושי שמצריך באור
(עמ' 21 מטרה ג' 2)
אינטנסיבית
בפרק זה יג "חכמים ונבונים"
פרק ב' כו "ממדבר קדמות"
פרק א' פסוק ז
יבדוק את משמעה של תיבה יתרה
(עמ' 19 מטרה א 4)
אינטנסיבית
פרק ב' ט
"אל תתגר בם מלחמה"
פרק א'
פסוקים ט-כא
יספר עניין תוך צירוף פרטים מפוזרים במקומות שונים במקרא
(עמ' 20 מטרה א 17)
אינטנסיבי
פרקים ט'-י'
חטא העגל
ערי מקלט פרק י"ט
פרק א'
פסוקים
כב - ב' א
יציע הסברים לצדדים שווים או שונים בפרשיות מקבילות בתוכנן
(עמ' 19 מטרה א 14)
אינטנסיבי
פרק ה'
עשרת הדברות
פרקים
ב ב - ג כט
ישתמש במקורות גיאוגרפיים להבנת המקרא
(עמ' 21 מטרה ב 7)
אקסטנסיבי
פרק י"א י - יא
"לא כארץ מצרים"
פרק ב'
פסוק כו
יבחין בין פשט לבין דרש
(עמ' 21 מטרה 1)
אקסטנסיבי
פרק י"א יח
"ושמתם את דברי אלה"
 
 
פירוט ההצעה
אנו מציעים לדיון שבעה עניינים, שמתוכם יבחר המורה על פי הזמן העומד לרשותו. בחלק מן העניינים המורה יבחר לעסוק בהמשך הלימוד.
בהצעה אנו משלבים שתי צורות עיון. את חמשת הנושאים הראשונים אנו מציעים ללמד ברמה אינטנסיבית ואילו השניים הנוספים יילמדו לפי הצעתנו ברמה אקסטנסיבית. נושא ראשון יכול להינתן כעבודת בית ואילו השני ידרוש דיון בכיתה.
 
העניין הראשון: אנו מבקשים שהלומדים יקבלו מבט רחב ומקיף על היחידה כולה. תחילה נבקש מן התלמידים למצוא את שני העניינים ביחידה. הראשון - פרק א' א - פרק ב' א והוא המסע של אבותינו ממצרים ועד קדש ברנע שהוא מסע שנכשל בשל חטא המרגלים, השני - פרק ב' ב - פרק ג' כט. המסע מקדש ברנע ועד ערבות מואב מסע שהצליח והביא לכיבוש עבר הירדן המזרחי ולחלוקתו בין השבטים ראובן, גד וחצי שבט מנשה. הלומדים יציבו זה מול זה מסע שהצליח לעומת מסע שכשל. (השוואה דומה יערכו התלמידים בפרק י"ח בפרשת הנביא: בפסוקים ט - כב. הפסוקים הראשונים מדברים על השלילי, הלא רצוי, לעומת הפסוקים האחרונים המדברים על הרצוי. קוסמים מול נביאים).
בהמשך העיון בפסוקים ב' ב - ג' כט ימצאו התלמידים את דברי משה אודות המסע השני ובהם חזרה על דברים המוכרים לתלמידים מסוף ספר במדבר.
מטרתו של משה בדברים היא להראות לעם למה גרם חטא המרגלים כדי שלא ישובו ויחטאו בחטא דומה. בפעילות זו אנו חותרים להשגת המטרה: יספר עניין תוך צרוף פרטים וכו' (מטרה א 17) או יבדוק משמעה של תיבה... (מטרה א 4)
 
העניין השני: פרק א' פסוקים א-ב הם מקראות סתומים. בקריאה ראשונה מבין הקורא שמדובר ברשימה של מקומות ומה שהתרחש בהם. מיד צצה השאלה: מדוע מזכירם משה? אם אכן רשימת מקומות לפנינו מדוע לחלק מהם שם שונה מן השם שבו הם נקראים בסדרת מסעי?
אנו מציינים כאן שלוש אפשרויות המתייחסות לקושי זה: רש"י (דבור המתחיל: הזה) מבאר שאין כאן רשימת מקומות אלא מלות קוד לחטאי העם בעבר. העם צריך היה להרמז מתוכחתו של משה כדי שימנע מלחטא שוב. לפי פירוש זה כלולים דברים אלה בתוכחה של משה.
דרך שניה: רשב"ם מבאר שיש כאן רשימת מקומות נבחרים שבהם עברו אבותינו במהלכם במדבר. לחלק מן המקומות שמות אחרים מאלה הנקובים בסדרת מסעי במדבר ל"ג ואותם מזכיר משה כאן.
דרך שלישית: דרכו של ר' עובדיה ספורנו האומר שבמקומות אלו הוכיח משה את אבותינו על חטא המרגלים.
על פי רשימת מינהל החמ"ד דברי רש"י הם חובה, לכן יש ללמדם. בחירה של פירוש נוסף תלויה במורה ובכיתתו.
מקום נוסף שבו המקרא הוא סתום ומצריך באור הוא פסוק יג באותו פרק. "אנשים חכמים נבונים וידועים". מהי המשמעות של כל אחת מן התכונות הנזכרות בפסוק. האם התיבה "אנשים" מציינת תכונה או שהיא פתיחה כללית? ראה רש"י שם. (ד"ה הזה ברש"י אף הוא חובה).
דוגמה נוספת בפרק ב', "ממדבר קדמות" והיכן מצוי מדבר זה? ראה רש"י שם. דרך העיון בשאלות אלו התלמיד ישיג את המטרה של גילוי המקראות הצריכים ביאור. מיומנות זו חשובה. לעתים נראה לקורא כאילו הכל ברור, וכי אין כלל דברים בלתי מובנים בכתוב, ורק העיון, דהיינו השגת המיומנות מביאה לגילוי הקושי.
 
העניין השלישי: פרק א' פסוק ז' "הנהר הגדול נהר פרת" - מדוע קרוי נהר פרת הנהר הגדול? רש"י על אתר משיב על כך.
העיון בדברי רש"י יכול להיערך בכתב. בשאלות ההכנה נבקש מן התלמידים למצוא מהי התיבה היתרה בפסוק או לנמק מדוע מכונה נהר פרת: "הגדול".
בשאלות אלה או דומות להן אנו מבקשים מהלומד לגלות רגישות לתיבה יתירה. בדוגמא שלפנינו יש חשיבות גם לתשובה כיוון שהיא עוסקת בשבח ארץ-ישראל שהוא חלק ממגמותיו של ספר דברים.
עניין דומה ימצא התלמיד בפרק ב': יש הבדל בין האזהרות שהוזהרו אבותינו מלפגוע בעמים השונים "אל תתגר בם מלחמה" (במלחמה נגד מואב (פרק ב' פסוק ט), לעומת "אל תתגר בם" כנגד בני עמון (פרק ב' פסוק יט).) אם טיפלנו נכונה בעניין בפרק א' אין ספק שיהיו תלמידים שימצאו את התוספת בפרק ב' ללא עזרת המורה.
 
העניין הרביעי: פסוקים ט - כא רומזים על מאורע מן העבר. איזהו? האם רמוזה כאן עצת יתרו? או שמא תלונת משה בבמדבר י"א? לפי הפירוט חכמים, נבונים, ידועים וכן שרי אלפים, מאות, עשרות מגיע רמב"ן למסקנה שהדבר רומז על עצת יתרו.
המורה יוכל להציב את הדילמה לחשיבה בבית, ובדיון בכיתה יגיעו למסקנה. בעקבות ההכנה יתבקשו התלמידים לבחון את שתי האפשרויות [עצת יתרו (שמות י"ח) או התשובה לבקשת משה (במדבר י"א)] ולמצוא לאיזה משני המאורעות הדמיון בכתובים שלפנינו גדול יותר. תפקידה של העבודה הוא: סימוכין לדעה נתונה/מוצעת.
אחת מן המסקנות האפשריות היא שיש כאן השלמה ולאחר שיתרו אמר למשה "נבל תבל" הבין משה ואמר לאבותינו לא אוכל לבדי שאת אתכם וכו'. בכך נשיג מטרה של יכולת לספר את הסיפור כולו תוך שימוש בפרטים ממקורות שונים במקרא. תרגול נוסף של פעילות זו יעשה הלומד בעניין הבא, ובדוגמאות נוספות מספר דברים חטא העגל (פרקים ט-י), ערי מקלט (י"ט).
 
העניין החמישי: הזכרת חטא המרגלים, החטא שגרם להשארות אבותינו ארבעים שנה במדבר.
מן העיון בפסוקים א' כב - ב' א, עולות שאלות כגון: מדוע משה בוחר לפתוח את תוכחתו דווקא בנושא זה? מדוע יש הבדלים בין המקור (במדבר יג-יד) לסיפור כאן?
את העיון בפרשה ניתן להרחיב או לצמצם בהתאם לזמן העומד לרשות המורה ובהתאם למטרות שהמורה רוצה להשיג באמצעות פרשה זו.
לאחר דיון יוכלו התלמידים להגיע למסקנה שהפרשה האמורה בבמדבר והפרשה האמורה בדברים מתארות אותו אירוע ואותן התרחשויות. הדור שחווה את האירועים ידע מדוע שלח משה מרגלים ואת העובדה שה' אישר את הדברים.
בספר דברים מדבר משה לדור שנולד אחרי המאורעות. משה רוצה להביא לידיעתם את העובדה שהיוזמה באה מן העם לכן הוא מזכיר "ותקרבון אלי כלכם וגו'" (פרק א' כב).
כמו כן יגיעו למסקנה שהסיטואציות בקדש ברנע ובערבות מואב דומות.
בשתיהן מצויים משה ואבותינו על גבול הכניסה לארץ המובטחת לכן יש להזהיר לבל ישובו וישגו באותה שגיאה. זוהי אפשרות חשובה לשאלה: מדוע משה מזכיר מיד בתחילת דבריו את ענין המרגלים. בכך ננסה להשיג את המטרה: "יציע הסברים לצדדים שווים או שונים בפרשיות מקבילות בתוכנן" (עמוד 19) מטרה א 14, וכן של מטרה 17 בעמוד 20 "יספר עניין תוך צירוף פרטים מפוזרים במקומות שונים במקרא."
פעילות דומה תהיה בעת לימוד עשרת הדברות בפרק ה' ובלימוד דיניו של רוצח (בפרק י"ט).
 
העניין השישי: כאן אנו עוסקים בזיהוי המיקום הגיאוגרפי ובדרך ההתנהגות שלנו אל העמים שבגבולם אבותינו עוברים בדרך לארץ ישראל: בני עשו מואב ועמון. עמים אלו אשר יושבים בעבר הירדן המזרחי מכח ירושה שנתן להם ה' "כי... נתתי... ירושה" (ב' ה, ט, יט) ולכן אנו מנועים מלהילחם או מלהתגרות בהם.
מאחר והנקודה החשובה היא המיקום וההתנהגות שלנו כלפיהם, אנו מציעים לעסוק בפרק בדרך אקסטנסיבית, שהלומדים יסיקו את המסקנה דלעיל. אין להלחם או לפגוע בעמים כי לא לנו מקום מושבם.
לעומת עמים אלו האמורי סיחון ועוג הם נחלתנו, ובהם אנו מצווים להלחם ולרשת את ארצם.
במדריך למורה (4) מוצע לעסוק בכל אלו באמצעות מפה שבתוכה ירשום הלומד את כל הפרטים - בכיתה תעשה בדיקה ותיקון העבודה העצמית של הלומד.
המטרה שניתן להשיג היא: שימוש במקורות גיאוגרפיים להבנת הצווים שבפרק.
הראליה דהיינו העזרות בגיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה ומדעים חשובים להבנת המקרא, ויש לחזור ולתרגל מיומנות זו, לדוגמא להלן י"א י - יא - במה טובה ארץ-ישראל ממצרים? וראה פרשנות שם. נציין כי בעיסוק, הגם שהוא אקסטנסיבי, על הלומד לקרוא את היחידה כולה ולהסיק מסקנות. זו דרך לימוד החוסכת מזמן השיעור ומטילה על הלומד לימוד עצמי.
הראליה דהיינו העזרות בגיאוגרפיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה ומדעים חשובים להבנת המקרא, ויש לחזור ולתרגל מיומנות זו
 
העניין השביעי: ההבחנה בין פשט לבין דרש היא מיומנות חשובה ללומד המקרא. לפנינו אחת מן ההזדמנויות, גם אם אינה יחידה, להקנות לתלמידים מיומנות זו. המורה יבחן כמה מן האפשרויות לעסוק בעניין זה. לכן אין הכרח לעסוק בה דווקא כאן. העניין כאן מדגים אחת מן הדרכים להשגת המטרה.
 
בפסוק ב' כ"ו נאמר "ממדבר קדמות" האם יש מדבר כזה והיכן הוא שוכן? לא מצאנו בכתובים עד כה רמז לכך. רש"י מסביר שיש כאן רמז להקב"ה שהוא קדמותו של עולם (או בשל התנהגותו במכות מצרים, או במתן תורה).
דברי רש"י אינם פשוטו של מקרא. רש"י בדברי הדרש שלו מבקש להראות את חשיבות הפניה לשלום לפני יציאה למלחמה.
בעת לימוד דברי רש"י אנו עוברים לעסוק גם במסר הדתי-מוסרי, כלומר במטרות שהם מתחום האמונה והרגש (עיין בתכ"ל, עמ' 18 מטרה ט).
לצד הדרשה יש כמובן לעמוד על משמעות "קדמות" - קדם, מזרח ולעמוד גם על פשוטו של מקרא.
 
סיכום
ביקשנו להראות כי ראוי, רצוי והכרחי לתכנן את ההוראה והלמידה לפרטיה. הצבענו על דוגמאות המאפשרות העדפה של עניין אחר על חברו. יחד עם זאת עמדנו על חשיבות הדבר שההספק לא יפגע.
ניסינו להראות שהתכנון צריך להיות גמיש, ויאפשר למורה להרחיב או לצמצמם בהתאם לזמן המוקצב להוראה. אין ספק שאם המורים יאמצו את ההצעות שהבאנו, יתכננו בצורה מסודרת את עבודתם, ימצאו בדברים מענה לקשיים שהועלו ובשם ה' נעשה ונצליח.
 

 


הערות:

הערות

 

 
1. תכנית הלימודים במקרא מגן הילדים ועד כיתה י"ב , צוות מקרא מ"ד באגף תכ"ל, ירושלים התשנ"ג.
 
 
2. שמות מדריך למורה א (שמות א' - י"א) ב (שמות י"ב - כ', כ"ד) ג (שמות כ"א - מ') צוות מקרא, האגף לתכ"ל.
 
 
3. חוזר המינהל לחמ"ד תשנ"ח 1, עמודים 55-51.
 
 
4. שיעורים בספר דברים - מדריך למורה, צוות מקרא, האגף לתכ"ל התשנ"ח.