לחץ כאן לתצוגת הדפסה

משחק השחמט

מחבר: יוסי בלעדי
מנהל בי"ס ממ"ד תורני מצפה יריחו

בשדה חמ"ד , גליון 4, 1998

משחק השחמט

 

 
 
היהודים בשחמט
מאז ומעולם הצטיינו היהודים במשחק השחמט שכונה משום כך "המשחק היהודי" אין עוד תחום שבו בולט יתרון המוח היהודי בצורה כה מפליאה, בתחום שבו השקיעו רבים מטובי המוחות האנושיים את כשרונותיהם. העם היהודי המונה פחות מחצי אחוז בעולם כולו הינו רוב מכריע בין גדולי השחמט ו- 75 שנה מ- 115 שנים היה כתר השחמט בידי יהודים. נזכיר כמה מהם: אלוף העולם הראשון היה וילהלם שטייניץ בן למשפחת רבנים בחור ישיבה בצעירותו שניצח את כל גדולי העולם דאז, שטייניץ שינה את החשיבה המקובלת והפך אותו למדעי ומדוייק הוא היה אלוף עולם  יותר מכל אחד אחר - משנת תרכ"ו (1866) והפסיד את כתרו רק לאחר 28 שנים בתרנ"ד (1894), הפילוסוף והמתימטיקאי היהודי הנודע פרופ' עמנואל לסקר שגם היה בחור ישיבה בצעירותו החזיק בכתר 27 שנים, באותה עת הוא פיתח שיטות מתימטיות באלגברה מופשטת המשמשים את עולם המתימטיקה עד היום הזה. פרופ' לסקר אף עמד על יחודיות היהודים בשחמט וכך הגדיר את התופעה:
 
"המוח היהודי המאומן בסוגיות המפולפלות של התלמוד מחפש בכל פעם תחבולה שנונה וכך גם בשחמט לכן מפליאות ממש המצאותיו של היהודי ברצותו להיחלץ ממצבים קשים במשחק השחמט מוצא היהודי הזדמנות נדירה להוכיח את יתרון הרוח על החומר."
 
נזכיר גם את ד"ר מיכאל בוטביניק מיכאל טל בובי פישר. ואלוף העולם דהיום גארי קספרוב (ויינשטיין) רק אביו יהודי ועוד.
 
 
השחמט וההלכה
 
"משחק מפואר בכלים מפוארים" הגדרה זו של משחק השחמט שניתנה לו על ידי רבי חיים בנבינשתי, מגדולי חכמי טורקיה מבטאת במידה זו את יחסם של חכמי ישראל למשחק.
בדיני המשחקים בשחמט דנו רבים מהראשונים והאחרונים. האם מותר לשחק בשחמט אפילו בחול? אם נפסל לעדות, אם יש משום גזל שמשחק עבור מעות, אם מותר לשחק בשבת ויו"ט ועוד. יש שכינוהו אישקוקי וכך קראו רש"י בכתובות דף ס"א ע"ב לעניין אם בעל יכול לגרש את אשתו שאינה עושה מאומה מלבד משחק האישקוקי וכתב שאין בו משום שעמום.
בשו"ע או"ח של"ח ס"ה בהלכות שבת דאין שוחקים באגוזים וכיוצא בזה משום אשווי גומות. והוסיף עליו הרמ"א שם דמותר לשחק בעצמות שקורין "טשיך". כלומר מותר לשחק בשבת באישקוקי. ובמג"א ובמחצית השקל כתוב: דנהגו לעשות כלי שחמט מכסף המיוחדים לשחמט. בימים ההם היה מקובל בקרב אומות העולם לשחק על כסף כעין משחק הקוביא ואת זה גינו רוב הראשונים הם כתבו שיש להתרחק ממשחק על כסף ביניהם גם הרמב"ם בפירוש סנהדרין פרק ב' משנה ג'. הרמ"א בהלכות שבת: מותר לשחק בעצמות שקורין טשק (או"ח של"ח ס"ה) וכוונתו לא היתה כמובן להמחאות כספיות אלא למשחק השחמט, שכבר היה נפוץ בין יהודי פולין בתקופתו. מוסיף עליו בעל "מגן אברהם": העצמות באיסקקי, אלא שנוהגין לעשות האיסקקי כסף. דאם לא כן - היו כמו עובדין דחול ר"א ששון חולק וסובר כיוון שאין תועלת בידיעת חכמת האישקקי - אסור.
המחלוקת לא נסתיימה בדורו של הרמ"א לדעתו של הר"א ששון הצטרפו הר"י חאמי, ר' חיים כפוסי ר' מאיר גביזון, רי צבי קיינדובר, ר' חיים יאיר בכרך, החיד"א ועוד חכמים רבים שחששו שהעיסוק היתר במשחק המלכים - סופו להביא לביטול תורה של ממש, ויצא השכר בהפסד.
לעומתם מצויים בקשת השנייה שורה שלמה של פוסקים רבי גבריאל פונטריטל לדוגמא רואה במשחק דבר שניתן לקיים בו את מצוות "עונג שבת". גם שאלות מעניינות לא חסרו בעל ה"כרם שלמה" נשאל: שמא מותר לעשות שאכשפיל מבצק עם בליל של צוקר (סוכר)? המשיב אוסר כמובן לעשות זאת אפילו בימות החול משום ביזוי אוכלין והוסיף: "אמנם מצד ששובר התמונות והצורות בשבת אין לאסור.
גדולי האחרונים שיחקו במשחק זה כמו שהעיד בעל כנה"ג על רבו ועל מהר"י בסאן שהיו משחקים בשחוק האישקקי ובחלקת יעקב סימן ע' כותב דשחוק האישקוקי הוא משחק השחמט.
אולם לענין הלכה נחלקו הפוסקים אם מותר לשחק שחמט בשבת אם, נפסל לעדות וכו'.
 
א) דין המשחק במעות אם נפסל לעדות
הכנה"ג וכן המפרש לרש"י הגר"א מזרחי ובספר אדם וחוה כתבו שהמשחק במשחק השחמט במעות אפילו בחול נפסל לעדות, ויש שכתבו דאינו נפסל (הרא"ש) ולהלכה: משמע מהרמב"ם בפרק ו' מהלכות עדות הלכה ד' שנפסל לעדות וכן משמע מהטור.
 
ב) האם מותר לשחק בשחמט בשבת
לדעת המתירים משחק השחמט בחול יש שאסרוהו בשבת כמוש"כ הגר"א ששון וכן החלקת יעקב והרב שמשון פובינו והרב אברהם סגרי אך במנחת יצחק וכן בעל אבן יקרה כתבו להתיר משחק השחמט בשבת. ולהלכה: משמע מהרמ"א בשו"ע ס' של"ח דמותר וכן מהמג"א שם.
 
ג) האם מותר לשחק בשחמט בלא מעות?
השלטי גבורים, הרב פעלים, וכן בעל כנה"ג כתבו דבלא מעות מותר לשחק, אך חלקו על זה הריא"ז ובעל ראשית חכמה שכתבו לאסור. ולהלכה: יראה להתיר ממש"כ הרמ"א בשו"ע ס' שלח.
 
 
נדר שלא לשחק
 
מעשה בראובן יניק וחכים קיבל עליו בכתב ידו והעיד עליו עדים שלא לשחוק בשום שחוק ... ובפרט רצה שיתירו לו שחוק האישקוקי.
השואל בן אנוקנה, ביקש התרת נדרים מרבו שיאפשרו לו לשחק שחמט למרות הנדר, הרב היה ער למצוקתו של הבחור: הואיל וסוף סוף שחוק האישקוקי אינו מיני שחוק התלויים באסמכתא והערמה, והבל וריק, רק בחידוד השכל והחכמה. אם כוונתו להרחיב הדעת בעתות הפנאי ולהסיר נפשו מתלאות יותר לו הנדר ושיחק מזמן לזמן.
 
 
שחמט בקהילות ישראל
 
אומנם לשם חידוד השכל ובשעות הפנאי (אצל החסידים ליל הניטל) היה מקובל מאוד לשחק. האומנם יש קשר בין לימוד הגמ' לבין פופלריותו של משחק השחמט? וכך כותב בספרו משה צרניאק ז"ל אבי השחמט בארץ: "הכשרון לשחמט מורכב ממספר סגולות. כושר ניתוח מעמיק ושיטתי שבו הצטיינו לומדי תורה ובחורי ישיבה שהפלפול התלמודי חידד את שכלם...
בשנת תע"א לאחר אסון כבד שפקד את קהילת קרימנא לאחר מגיפה (1) גזרו הרבנים שאסור לשחק כל מיני משחקים חוץ מ"שחמט". שמותר, ולעומת זאת בפרנקפורט לאחר מגיפה נאסר המשחק למשך 14 שנים, כך מובא באנציקלופדיה התלמודית "פחד יצחק".
בתשובה מפורטת אודות השחמט והיהדות שהופנתה לסופר שאול הון מציין (2) הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל גם את ר' יהודה החסיד בעל "ספר חסידים" שכתב בשבחו של השחמט וכך כותב הפחד יצחק: "ובלי ספק לא יפסל לעדות מי שאומנתו דוקא בשחוק האישקוקי כי לא הצטרפו אליו רק "בעלי שכל ומדות טובות" ולא יושבי קרנות בשביל שחוק זה לא אתי לפרוק מעליו עול מלכות שמים"... דברים שמעידים על הערכתה של היהדות למחשבה ולכושר ההיגיון במשחק השחמט בניגוד למשחק ה"קוביא".
 
 
האפיפיור היהודי
 
גם בעל ה"ילקוט שמעוני" ר' שמעון הגדול, שהיה גדול דורו ידוע היה כגאון במשחק. בהקשר זה מופיע סיפור מרתק ומקורי בספר "טעם זקנים" לרבי אליעזר אשכנזי מפרנקפורט דמיין (תרי"ד).
ידוע הסיפור כי בנו של ר' שמעון-אלחנן נחטף בצעירותו בידי הנוצרים. ובכשרונותיו הרבים עלה מעלה מעלה עד שנתמנה לאפיפיור בשם אנדריאוס. הוא גזר גזירות על היהודים. לאחר מכן הופיעו בפניו ראשי היהודים ובראשם ר' שמעון הגדול כדי לבקש על נפשם. הגירסה המקובלת מספרת כי ר' שמעון הכירו לפי מילות השיר "אל חנן נחלתו בנועם להשפר" אלא שבספר הנ"ל מופיעה הגירסה המקורית.
האפיפיור ור' שמעון שיחקו משחק שחמט והאפיפיור, שהיה גדול השחקנים, הופתע לראות כי "היהודי מקשה עליו את החיים". גם ר' שמעון תמה לכשרונו הגדול של האפיפיור. לאחר מהלך מתוחכם במיוחד, של האפיפיור, קם ר' שמעון ואמר בהתרגשות רבה: "אתה בני!" מפני שאת המהלך המקורי הזה לימד אותו ר' שמעון בקטנותו.
 
 
המשחק הסימולטני היהודי
 
משחק סימולטני - זהו שחקן אחד שמשחק נגד שחקנים רבים בבת אחת. היו שחקנים ששיחקו בלי לראות את הלוח נגד רבים. לאחר שהוחל במשחקים סימולטניים היהודים השתלטו גם על התחום הזה...
בשנת תרל"ו (1876) היה יהודי פולני בשם צוקרטורט ששיחק כנגד 16 יריבים בבת אחת מבלי לראות את הלוח!! עדיין לא תם הסיפור. בשנת 1894 היהודי, פרופ' לסקר, אלוף העולם דאז, שיחק משחק סימולטני, עוור, נגד 27 יריבים בבת אחת! ובשנת 1946, תש"ו, הצליח רב-האמן היהודי הפולני, משה מנדל ניידרוף לשחק עם 45 יריבים בבת אחת, בלי לראות אפילו את לוח השחמט! אגב, למשה מנדל ניידרוף, לימים אלוף ארגנטינה, שייך גם השיא העולמי במשחק סימולטני לא עוור, שאותו קבע בריו דה ז'נרו ב- 1950 תש"י שם שיחק בבת אחת עם מאתיים וחמישים איש, דבר שהצריך 18 שעות רצופות וכושר צעידה מעולה...
בעקבות ההצלחה המיוחדת של היהודים בתחום המשחק הסימולטני, התבטא פעם חוקר מחוקרי השחמט המפורסמים: "אין זה "חכמה" שהיהודים מצטיינים במשחק הסימולטני, שכן הם מאורגנים להיות מעטים כנגד רבים"...
 
 
היהודי שהיה "סכנה" לרוסים
 
יתרונם של היהודים היה בולט עד שבריה"מ החלה ל"גזול" מארה"ב את בכורת השחמט בעולם. עיתון אמריקאי פירסם קריקטורה, ובה נראית רוסיה גוברת על ארה"ב, ואומרת: "הוכחנו, כי היהודים שלנו טובים יותר"... שכן אף בארה"ב בתקופה ההיא, שלטו היהודים, שלטון ללא מיצרים, בשחמט וב- 1934, כשנערכה בוורשא ההתמודדות העולמית, והעתונאים שאלו את אחד המתמודדים מטעם ארה"ב, ד"ר טרטקובר, על סיכויי ארה"ב לזכות במקום הראשון, לאחר שמועות שהיא עומדת במצב קשה ענה: "א-ל היהודים הגדול לא יטוש אותנו" שכן באותה עת שיחקה נבחרת ארה"ב בבכורה העולמית, ולאחר מכן עברה ההגמוניה לבריה"מ.
 
 
השחמט בקהילות ישראל
 
השחמט תפס מקום חשוב בקהילות ישראל וחכמי ישראל הקדישו לו את מיטב יצירותיהם רבי אברהם אבן עזרא (3) אף הקדיש לשחמט שיר.
שיר זה תורגם ללטינית גרמנית ואנגלית. משירו עולה כי כללי המשחק בזמנו היו שונים מאלה של זמננו.
 
שיר השחמט
 
(שיר האשקוקי לרבי אברהם אבן עזרא)
 
"אשורר שיר ומלחמה ערוכה קדומה מן ימי קדם נסוכה ערכוה
מתי שכל ובינה קבעוה עלי טורים שמנה ועל כל טור וטור בהם
חקוקות עלי לוח שמנה מחלקות. והטורים מרבעים רצופים, ושני
המחנות עומדים צפופים מלכים נצבו עם מחניהם להלחם, והיא
בין שניהם פני כלם להלחם נכונים והמה נוסעים תמיד וחונים.
ואין שולפים במלחמתם חרבות ומלחמתם מלחמת מחשבות
ונכרים בסמנים ואותות בפגריהם רשומות וחתומות ואדם יחזה
אותם רגושים ידמה כי אדומים הם וכושים וכושים בקרב פשטו
ידיהם אדומים יצאו אל אחריהם...
וכלם הורגים אלה לאלה וזה את זה ברב חמה מכלה וגבורי שני
המלכים חללים מבלי דמים שפוכים. ועתים יגברו כושים עליהם
וינוסו אדומים מפניהם ועתים כי אדום יגבר וכושים ומלכם בקרב
הם נחלשים ואם מלך יהי נתפש בשחתם בלי חמלה וילכד ברשתם
ואין מנוס להנצל ומפלט ואין מברח לעיר מצור ומקלט ועל-יד-צר
יהי נשפט ונשמט ואין מציל ולהרג יהי מט וחילו בעדו כלם ימיתון
ואת-נפשם פדות נפשו ישיתון ותפארתם כבר נסע ואינם בשורם
שכבר נגף אדונם ויוסיפו להלחם שניה ויש עוד להרוגיהם תחיה".
 
 
"שיר אשורר" המשחק גם מוזכר כתרגיל אינטלקטואלי גם בספר הכוזרי לר' יהודה הלוי. מאמר ה' ס' כ' שבמשחק האישקקי אין מדברים על הצלחה או רוע מזל כי יש למשחק כללים והיודע להשתמש בהם ינצח תמיד ואינו צריך לפחד מפני מקרים. בדבריו אלו יש הבחנה בין משחקי קוביא ומזל לבין משחק השח. סופרים דגולים כמו סטפן צווייג הקדישו למשחק את מיטב יצירותיהם.
על המקום החשוב שתפס המשחק בקהילות ישראל יכולה להעיד גם הספרות שנתחברה סביבו. ספר "מעדני מלך" שמחברו רבי יהודה ליאון מדיני הוא רק דוגמא אחת בספר שנדפס בכמה מהדורות בראשית המאה הי"ח וזכה להסכמתם של גדולי ישראל. אחד המולי"ם, "התורני כהר"ר זיסקינד המופלג כמוהר"ר יצחק נר"י מפינטשוף נכד המקובל האלוקי כמהור"ר פרץ בעל שם זצ"ל". אף מקדים שיר בשבח מעלותיו של המשחק. מעניינת היא סיבת חיבורו של הספר, הנרמזת בראשו: "ולחבוש מחית הזמן, הלחץ - זה הדחק, האומר הב הב ואין כל, לכן יברך ה' חילו, ופועל ידיו רוצה, בעיני המתנדבים בעם לתת לכסף מוצא...
מעניינת מאוד הלשון בספר ולפיה מתוארים הכלים: הרגליים נקראים "איכרים" הצריח קרוי "מגדל" הצריח בכיוון המלכה קרוי מגדל הולך לדוגמא: חוק בו מסביר המחבר את הכללים, כיצד יש לשחק ברגליים.
(גם איכר בודד לא יסכן ליפול בידו, אם יהיה איכר חופשי מכל "איכר" אויבך אכן אם לא יהיה חופשי אזי לרוב ילך לאבדן") (מצורף צילומים מספר מעדני מלך) המגמות החינוכיות של המשחק קיבלו מקום בולט בעמודי הפתיחה: לימוד הסדר והמשטר הנכון, לימוד ההסתכלות, הסקירה וההשגחה, הזכירה והזהירות, לעשות מאמצים נגד ולא להכנע עד טיפת הכוח האחרונה.
 
 
לשון מליצית
 
ספר אחר שצורף כנספח לספר "מלאכת המספר" (למברג 9081) מכונה בשם "לימודי העיוני והמעשי" בדרכי השחוק הנקרא שאכשפיל. המחבר מדגיש בעמוד השער, כי הספר ה"טעארעטישי אונד פראקטישי", לאמור: התאוריה והבפועל חוברו כאן יחדיו, לאחד מספרי המליצה היפים ביותר. המחבר תולה את המצאת המשחק בשעשוע שנוצר בימי מלחמת טרויה על מנת להעביר את זמנם של שרי הצבאות ושרי החיל. ניסוח כללי המשחק, "ידיעת ענין השחוק" בפי המחבר, באו בלשון מליצית מלבבת ביותר:
 
"הנה מן השחוק, התדמה בעינינו, לשני חיילי המלחמה אשר יתייצבו מערכה מול מערכה הכן ליום קרב ומלחמה, ופה לוח המרובע" מצד האבים (הכלים) מהלכם הדבחתם והתפשתם - כל אלו באו כאן בארוכה". המדלגים או הסוסים ידלגו שלוש צעדות בפעם אחד, על זה האופן: שתי צעדות ביושר, וצעד אחד מעוקם. ויוכל לקפוץ מעל ראשי האבנים העומדות בדרך מהלכו הוא".
 
ועוד:
 
"השלכת אבן מנגד קרא אם המשחק יתן לחברו אבנו חנם להתפש, למען יפול דרך לפניו ולהתחזק להדבקתו יותר".
 
בסוף הספר באו "תחבולת מלחמה". שיאפשרו לכל קונה לנצח את יריבו בקלי קלות: אם ישאר השחוק בסופו עוד איזה תמונות עם איכרים ("חיילים"..) ואעמיד גם כן איזה משלים בענין זה, ומהם יקישו על מצבים אחרים". ללמדך שגם כאן יש היקש וקל וחומר, וגזרה שוה. ואף עצה טובה קא משמע לן:
 
"כי לעת יסוף השחוק, אז המלך הוא האבן היקר מכולם, להלחם בעצמו בעזר אבניו הנשארים באויביו, ולכן זה פרי מעשהו לבסוף, להדבק עם איכריו להביאם למעלה ראש, וינטלם וינשאם למלכה, וזאת תיהיה הצלחתו".
 
בכל דרכיך דעהו
 
רבי שמחה בונים מפשיסחא היה אומר: משחק השחמט
מלמדנו כי צריך אדם להתנהג בזהירות יתרה בכל דרכיו,
לשקול היטב כל פסיעה ופסיעה. ואף בחיים כן: כל המרבה
בהתבוננות ובסקירה ובהתכוננות, הרי זה משובח.
רבי נחום משטיפינשט היה אומר: צא ולמד ממשחק
השאך כמה וכמה דרכים בעבודת השם: יש ללכת רק
קדימה, צעד אחר צעד, רק הסוסים מדלגים לאחור... לא
כל אדם זוכה: יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד... כשאין מלך -
אין כלום... כלל הכללים: אין הגנה טובה כהתקפה, לפיכך -
לעולם ירגיז אדם יצרו הטוב על יצרו הרע"...
 
 
המסע אל ארץ המוצא
 
על מקורו של השחמט ישנן אגדות רבות. יש המייחסים אותו לשלמה המלך. אך לא נראה שלסברא הזאת יש על מה לסמוך, כפי הנראה מוצאו מהמזרח הרחוק, הודו או סין.
מקור סביר למשחק הוא המשחק ההודי "דטור נגה" הקדום, ובו מתמודדים 4 חילות על לוח שחמט ולא כהיום שהמשחק מוגבל לשני מתמודדים בלבד. עדות לכך שחוקי המשחק היו שונים בזמן ההוא אנו מוצאים במקורות היהודים, בכוזרי ובמיוחד בשירו של האבן עזרא, בשירו על השחמט ובו שונים הכללים.
 
 
גרגירי החכמה
 
בפולקלור העממי נוצרו אגדות רבות על דרך היווצרותו של המשחק. האגדה הנאה והמפורסמת מכולם היא האגדה ההודית המספרת, כי בימי קדם שלט בהודו רודן עריץ. רצה פילוסוף זקן להוכיח לרודן כי ללא שיתוף פעולה עם האזרחים לא תיתכן ממלכה מתוקנת. הפילוסוף הזה הוא שיצר את משחק השחמט והביאו בפני המלך. שכן בשחמט אומנם המלך חשוב מכל הכלים, אך ללא סיועם של שאר הכלים תתמוטט ההגנה חיש.
האגדה מוסיפה לספר כי המלך אמנם קיבל את דעתו של הפילוסוף, ואף הכיר לו טובה על כך. לכן הציע שיינתן לפילוסוף גמול, ככל אשר תאווה נפשו, הפילוסוף השיב כי יסתפק במשאלה צנועה זו: יתן לו המלך גרגיר חיטה על הראשונה במשבצות השחמט, שני גרגרים על השניה, ארבעה על השלישית, וכן הלאה. על כל משבצת נוספת הוא מקבל כפול מהמשבצת הקודמת. עד ל-46 המשבצות בלוח השחמט. מלכתחילה גיחך המלך לשמע הבקשה המוזרה. המלך אף שאל: "אתה הוא זה החכם מכולם? יכולת לבקש מכל-טוב הארץ, כסף או זהב, והנה תקבל שק חיטה"...
כשרצה המלך למלא את הבקשה - ופנה לחכמיו - לחשב עבורו את מספר הגרגירים הדרוש, השיבו לתדהמתו: כל אוצרות החיטה במדינה כולה לא יספיקו כדי למלא את בקשת הפילוסוף הזקן. המספר יגיע לסכום הבלתי נתפס של 18,446,744,073,709,551,615. מי שמתמצא במתימטיקה יודע כי החישוב נעשה בחזקות כפל ולא בחיבור.
גם במשקל המספר לא קטן: כמאה מיליארד טון. היה זה שוב רמז דק לרודן כי אין לזלזל בקטנות...
 
 
עליונות המוח על המחשב
 
גם אם השאלה: מי המציא את השחמט לוטה בערפל, הרי לאחר שהומצא לא היה ספק כי המוח היהודי הוא השולט בו...
מהו הדבר המייחד את המשחק מכל משחק אחר? וששמר על רעננות השנים עוד מהתקופה הקדומה ועד להיום? היה ניתן לחשוב שהמשחק היה צריך להתיישן, אלא שלמרבית הפלא אפילו לאור הטכנולוגיה המודרנית בימינו, אפילו המחשב המשוכלל ביותר בעולם שתוכנת במיוחד לשחמט מתקשה לגבור על אלוף העולם.
האם המחשב יביס את האדם.
לאחרונה חלה תפנית מדהימה המחשב החדש "כחול עמוק" ליתר דיוק 215 המעבדים של "כחול עמוק", יכולים לבדוק 200 מיליון עמדות שחמט בשנייה, ואכן אותה תוכנת שחמט הכניסה מהלומה רצינית מהממת לאלוף העולם בשחמט גארי קספרוב כשניצחה במשחק אחד מתוך שישה, קספארוב כמובן ניצח אחר כך בשלושה משחקים וסיים שניים בתיקו. וכך זכה בתחרות והציל את כבוד האנושות. לא לחינם נחשב קספארוב בן ה- 33 לשחקן הטוב ביותר בהיסטוריה. לפני התחרות אמר קספארוב היה עולם השחמט סבור שלמחשב יש סיכוי קלוש לנצח את אלוף העולם.
המיתוס הזה התפוגג במהירות באמצע המשחק הראשון כשקספארוב מצא את עצמו במצב קשה הוא פתח במתקפת בזק לעבר המלך של "כחול עמוק" מסוג המהלכים הנחושים והנועזים שהפילו חיל ורעדה על כל הטוענים לכתרו. "כחול עמוק" לא התרגש המחשב פשוט לקח את כל הרגלים והגן על המלך שלו ורשם את הניצחון הראשון על אלוף עולם ואז הבין קספארוב שזה הולך להיות קשה. מה שחסר לתוכנה זו אינטואיציה - היכולת להציב מלכודות לרקום מזימות להריח סכנה ולהיכנס לעורו של הטורף. צוות המחשב הצליח בשנה האחרונה לקודד אלפי  כללים של הערכת עמדות והוסיף לכוח המרשים של התוכנה גם אינטואיציה. ואמנם בימינו שכל החישובים המסובכים ביותר נעשים ע"י מחשב הרי זוהי  הוכחה ניצחת לעליונותו של מוח האדם על המכונה.
ההסבר לתופעה מדעית זו: מספר האפשרויות היכולות להיווצר בשחמט הוא אין סופי מבחינה מעשית לדוגמא מספר האפשרויות התאורטיות רק בעשרה המסעים הראשונים מסתכם על פי חישובים של מדענים סובייטים - בסך 27 ספרות 165,518,829,100,544,000,000,000,000 לכן אפילו המחשב המשוכלל ביותר מתקשה לגבור על אלוף העולם!
אם כן עולה התמיהה כיצד מסוגל האדם להשתלט ע"כ? אלא שהאדם אינו פועל בחישוב מיכני עיוור, הוא פועל באמצעות ההגיון וההבנה שהעניק הקב"ה לברואיו כך שהאדם יכול לבחור באיזה אפשרויות לחשוב.
לא ניכנס יותר לעומק בנושא מורכב ומרתק זה, אך נציין כי בניגוד למקובל עיקר החשיבות בשחמט הוא כושר ההבנה והעמקה ולא לכושר חישוב גרידא, ולכן שוקדים בימינו מכונים ואונברסיטאות על חקר השחמט וגילוי שיטות חדישות – וכך הופך השחמט בימינו למדע לכל דבר.
 
אדמו"ר הריי"צ מלובביץ עם האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון זצ"ל שתי גירסאות למשחק:
1. היה זה בליל ניטל.
2. הרופאים אסרו את הלימוד על הרבי זצ"ל והוא ביקש למתן עמקות לימודיו במשחק השחמט.

הערות:

הערות

 

1. הדבר נזכר בערך "חרם שלא לשחוק". שלושת רבני העיר קרימונה גזרו בחג הסוכות שנת ה' של"ו שלא יוכל שום איש או אשה מ- י' שנים ומעלה לצחוק שום צחוק בעולם, בעיר וחמש מילין סביבותיה, מבלעדי צחוק הסקאק"י בחנם, והתקנה תימשך עד ניסן של"ו. כל זאת בשל מגיפת דבר שהייתה ממשמשת ובאה עד סביבותיהם. אותה תקנה נזכרת ג"כ בשו"ת רי"א ממודינה מהדו' סימונסון הוצ' מוסד הרב קוק עמ' קד.
 
 
2. מאמר זה של הרב הראשי לארץ ישראל נכתב לשחמטאי-העיתונאי, מר שאול  הון, ביום ג' בתמוז תש"ה כתשובה לשאלותיו. התשובה פורסמה ע"י מר הון בספרו פתיחות בשחמט (הוצאת שח, תל-אביב תשכ"ה, עמ' 23-21) .
 
 
3. שיריו בעניין זה נדפסו בקובץ "רבי אברהם אבן עזרא" שהוצא ע"י דוד כהנא בהוצאת אחיאסף (ורשא תרנ"ד). ראה שם סימנים עא, קיז-קיט והקדמת המהדיר לשער העשירי.