לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הצעות להקמת המרכז לחקר תוכנית-הלימודים ולפיתוחה בישראל

מחבר: בנימין בלום

בשדה חמד, גיליון 1, 1998

הצעות להקמת המרכז לחקר תוכנית-הלימודים ולפיתוחה בישראל

 

מתוך "תהליכים בהכנת תכניות לימודים", דין וחשבון בדבר המכון לתכניות לימודים והכנת מבחנים, בהדרכת פרופ' ב"ס בלום. משרד החינוך והתרבות, אב תשכ"ד. 
 
מבוא
 
אומות רבות נותנות עתה דעתן לבעיית המחקר ושידוד המערכות בשטח תוכנית הלימודים. עד לפני כ- 15 שנה, היו נוהגים להכניס חידושים זעירים בלבד בתוכנית הלימודים, אם בכלל ניגשו לעריכת שינויים, ובדרך כלל היו חידושים אלה בבחינת מלאכה של טלאי על גבי טלאי. היו מוסיפים פה ושם מעט וגורעים מעט מן הישן.
 
אין צורך בעריכת סקר מקיף במדינות רבות כדי לעמוד על העובדה, שתוכניות-הלימודים ומקצועות רבים המקובלים בשנת 1963 זהים רובם ככולם עם תוכניות-הלימודים והחומר שנלמד לפני מלחמת העולם הראשונה.
 
השינויים שהוכנסו במקצועות רבים הביאו לעתים קרובות לכך שאחידות פנימית כלשהי, שהייתה בהם בתחילה, נתערערה אף היא. לעומת שינויים מצומצמים אלה יש להעמיד את התמורות הרציניות והמרחיקות לכת הפוקדות עתה את לימוד המתימטיקה ואת לימודי הטבע ובמידה פחותה במקצת אף את מקצועות החברה והוראת השפות. מפעל כזה של חריש עמוק מביא לידי כך, שרק מורים מעטים ביותר יוכלו ללכת בתלם החדש מבלי שיזדקקו להשתלמות ולהכשרה מיוחדת. בכל מקצוע מחודש כזה דרשה הרכבת תוכנית הלימודים החדשה מאמץ רב מצד מומחים ואנשי מקצוע רבים, וגם לאחר שהוכנה תוכנית הלימודים החדשה לא הייתה המלאכה מושלמת: היה צורך לנסות תוכנית חדשה זו בתנאים שונים, להגיע לידי הערכה נכונה, ואף להכניס שינויים ותיקונים מסוימים, לפני שתוכנית חדשה כזאת תוכל להיחשב ראויה לשימוש כללי בכל הכיתות.
 
ישנן, אם כן, שתי דרכים שבהן אפשר ללכת. האחת היא - דרך השינויים החלקיים, זעיר פה וזעיר שם. מזמינים מומחים ואנשי מקצוע אחדים, מרכיבים ועדה שתשב במיוחד להכנסת שינויים מסוימים, נאמר כל 5 או 10 שנים, בתנאי שלא תרחיק לכת עד כדי כך, שהמורים המשמשים עתה בהוראה ירגישו "שלא נוח להם" במחיצת התוכנית המחודשת. הדרך השנייה - היא דרך השינוי היסודי. המדובר הוא בעיבוד תוכנית לימודים חדשה מעיקרה, המבוצע בידי צוות אנשי מקצוע - ומדובר בשינוי כה יסודי עד שיקשה על רוב רובם של המורים המלמדים בבתי הספר, לסגלו לכיתותיהם מבלי שיזכו בהכשרה נוספת. שינוי משביע רצון בתוכנית הלימודים אפשר להנהיג בדרך השנייה הזאת אך ורק לאחר עיון מדוקדק, מחקר, ניסוי והערכה נכונה. ודווקא בדרך זו של שינוי תוכניות-לימודים ושל פיתוחן ילכו מן הסתם במדינות רבות ביותר. ובין שיש לברך על כך, או להצטער על כך - עובדה היא שתוכנית הלימודים תזדקק לשינויים יסודיים כאלה בדחיפות ובתדירות הולכת וגוברת, ובוודאי שלא רק פעם או פעמיים בכל מאה שנה. ואומה הבאה לכונן מרכז לחקר תוכנית הלימודים ולפיתוחה, תיטיב לעשות אם תיתן דעתה לדרך השנייה מבין דרכי השינוי של תוכנית הלימודים ולא לראשונה. לדעתו של כותב הטורים האלה אין טעם רב בכינון מרכז כזה לצורך המתכונת הראשונה של שינויים בתוכניות הלימודים; נהפוך הדבר, הקמת מרכז כזה עלולה לגרום לכך, שהנהגת שינויים זעירים בתוכנית הלימודים תהיה מסורבלת ואיטית יותר מקודם; שהרי עצם הקמתו של מרכז כזה מעוררת תהליכים המכוונים לקראת הכנסת שינויים מרחיקי-לכת בתוכנית הלימודים. אך מהי הסיבה להופעת מתכונת חדשה זו בדרכי השינוי של תוכנית הלימודים? מדוע לא ניתן להוסיף ולשנות את תוכניות-הלימודים בדרך הפשוטה והנוחה יותר, אשר כפי שמסתבר הלכו בה במדינות רבות במשך שנים לרוב? הפרופסור אדר, איש האוניברסיטה העברית, ניסח תשובות ברורות לשאלה זו, בהרצאה שנשא באוזני המשתתפים בדיונים.
 
במקצועות רבים לא די בכך שיסתמו פירצה כאן, יטליאו טלאי שם, בתוכנית הלימודים - אם מבקשים לשמור על קשר כלשהו, ולו למראית עין בלבד, בין המקצוע, כפי שהוא נלמד בבית הספר, ובין המקצוע, כפי שהוא משמש בידי אנשי המקצוע ואנשי המעשה. וזאת, עקב הידיעות החדשות המתווספות חדשים לבקרים, התפיסה המשתנית והולכת לגבי המקצוע עצמו ולגבי מקומו בין שאר המקצועות, ועקב השינויים היסודיים במתודולוגיה העיונית והמחקרית. שינוי מרחיק לכת ביותר, הוא אולי זה, שהביא את איש המקצוע לכך שאינו מעוניין עוד במקצועו כסיכום כולל של מה שהיה והושג בעבר, והוא ניגש עתה למקצועו יותר ויותר כאל מקור ל"דע מה שתשאל" וכאל דרך חשיבה ודרך לעמוד על טבע העולם, על פינה זו או אחרת של הוויית האדם.
 
עד כאן התמורות שחלו בגישתו של איש המקצוע למקצועו. אולם מרחיקת לכת עוד יותר היא התמורה בתפיסה הכללית ובגישה לשאלה מהי מטרתו של החינוך ולמה הוא משמש. מערכת החינוך נקראת לתת את שלה לאור התמורות המהירות במבנה העמים, לאור התמורות המדיניות והכלכליות במערכת החברתית, ולאור השאיפות וההתעניינויות החדשות של בני האדם. לא יצא ידי חובתו אותו חינוך שאינו אלא בית יוצר לעילית של תלמידי החכמים מדור לדור ושער כבוד ליחידים המבקשים לבוא בו. החינוך נקרא במידה גוברת והולכת למילוי משימת פיתוחו של היחיד לדרגת כושרו הגבוהה ביותר, להגברת מכלול הידע בקרב האומה, לפיתוח שכלם של אנשים, לעידוד תכונותיהם האזרחיות ולהעמקת ערכי היסוד בחברה. דרישות אלו, כשהן מכוונות כלפי מערכת החינוך, מחייבות כינונה של תוכנית-לימודים שלא תסתפק ב"כיסוי החומר". בתי הספר נקראים יותר ויותר לפיתוח תכונותיהם של התלמידים, ובית-הספר יעשה את מלאכתו רמיה, אם לא ידאג אלא לנשירת רוב רובם של התלמידים, אשר אינם מתאימים להמשך הלימודים, ואם יתרכז בבחירת המובחרים אשר הודות למקרה, לתנאים ולנסיבות נחנו בתכונות שבתי-הספר כה העריכו אותן ורוממו מעלה מעלה מזה דורות: כוח זיכרון, כושר התבטאות בעל-פה, ומוטיבאציה (הנעה).
 
אך לא רק השינויים בחומר המקצועות ובחברה הם הם המחייבים את חידושה של תוכנית הלימודים. מחייב זאת גם החומר האנושי. התלמידים המבקרים בבתי-הספר של ימינו שונים בהרבה מן התלמידים שביקרו בבתי-הספר לפני 30 או 40 שנה. דרכי גידול בנים ברחבי העולם נשתנו. כתוצאה מכך נשתנו גם התכונות האישיות המתפתחות והבאות לידי ביטוי אצל הילדים. מילוי חובה או תפקיד או משימה, סתם כך, ללא הנמקה וללא מתן סיבה, אלה הולכים ועוברים מן העולם. משמעת עיוורת לרשות הייתה דבר מובן מאליו בקרב התלמידים שביקרו בבתי-ספר לפני מלחמת העולם הראשונה; לא כן עתה.
 
זאת ועוד. שינויים רבים אחרים ניכרים בו בתלמיד בית-הספר. הורים שאינם יודעים קרוא וכתוב הם הוריהם של רוב התלמידים בבית-הספר היסודי והעל-יסודי בארצות רבות. וניתן דעתנו למצב ששרר לעומת זאת בשדה החינוך שמלפני 30 עד 50 שנה. תלמידי הגימנסיה, הליצאון, ובית הספר התיכון בכל ארץ וארץ באירופה היו מעיינים באותם ספרים ממש שהוריהם לפניהם למדו בהם, וספרות המופת הנלמדת בכיתה הייתה גם חלק בלתי נפרד של הספרייה בבית. ועתה - אפילו במשך 15 השנים האחרונות נשתנתה דמות התלמיד בבית-הספר, ובעקבותיו גם המשימה המוטלת על תוכנית הלימודים.
 
ואחרון אחרון: שינויים בתוכנית הלימודים הם גם מחויבי המציאות לאור הידע החדש שרכש מקצוע ההוראה תוך תהליך הלמידה. תורות הלמידה ודרכי המחקר החינוכי וסקריו נותנים בידינו כלי, שבעזרתו נוכל לעמוד על ההשפעה שמשפיעות דרכי הוראה מסוימות ותוכניות לימודים מסוימות. אין התלמיד זוכר כל מה שהוא "למד". הרבה מן החומר הנלמד אינו בא לכלל שימוש, או אינו ניתן לשימוש. הרבה מן החומר הנלמד - אין התלמיד מבין אותו, או שאינו מבין את התייחסותו לחומר אחר הנלמד אף הוא. תורות חינוך אלה ודרכי חינוך אלה מעוררים שאלות רציניות המקשות על תוכנית הלימודים הקיימת והמאפשרות לנו עריכת ניסויים והערכות בבואנו להתאים תוכניות לימודים חדשות. מעתה אין אנו חייבים עוד לקבל את תוכנית הלימודים הישנה כהלכה למשה מסיני. ואכן, גם תוכניות הלימודים החדשות אינן תורה מסיני. אלו הן השערות מדעיות אשר יש להעבירן בכור המצרף של הניסוי המעשי לפני שיכונו ויקנו שביתה בתוכנית הלימודים והחינוך.
 
קיצורו של דבר, חריש עמוק ופיתוח מרחיק לכת בתוכנית הלימודים הם מחויבי המציאות, בגלל מספר גורמים רציניים המשפיעים באופן ישיר או בלתי ישיר על בתי-הספר ועל מערכת החינוך. ואם מבקשים לבנות את תוכניות-הלימודים מחדש, בדרך אשר תתאים לדרישות ותענה על הצרכים אשר הביאו לידי שינויים אלה - יהיה צורך לחולל את התמורות בתוכנית הלימודים בעזרתם ההולכת וגוברת של מומחים ואנשי מקצוע שונים זה מזה, שכולם יתנו יד למשימה ויתאמו את מאמציהם. אחת הדרכים להבטחת התאמתן של תוכניות-הלימודים החדשות, יותר מן הקיימות, תהיה מן הסתם הקמתו של המרכז לפיתוחה של תוכנית הלימודים ולמחקרה. מרכז כזה, אם יושתת על הבסיס הנכון, יבטיח גישה שיטתית לבעיות הרבות הכרוכות בפיתוח תוכנית הלימודים וטיפול מתאים בפרי מלאכתם של המומחים, במחקרים בסקרים, ובתוכניות ההערכה, בשלביה השונים של התפתחות תוכנית הלימודים. יש להניח שמרכז כזה בלבד יוכל להפעיל את המוסדות השונים, את האירגונים ואת הועדות הקרובים לבעיה, במשימתן לעצב ולהחדיר דרכים חדשות בשטח תוכניות הלימודים.
 
 
המשימה
 
לפני כשנתיים הציע המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות את הקמתו של המרכז לחקר תוכנית הלימודים ולפיתוחה. מאז ישבו אנשי המשרד על מדוכת הכנתן של התוכניות לאירגונו ולניהולו של מרכז כזה. עקב פנייה מטעם ממשלת ישראל, הוזמנתי לעשות בישראל תקופה של שלושה עד שישה חודשים בתפקיד מומחה מטעם אונסקו. לדאבוני, אילצוני התחייבויותיי וחובותיי האחרות לצמצם את תקופת שהייתי בתפקיד זה בישראל לכדי חודשיים, בערך, תקופה שהתחילה ב- 15 ביוני 1963. אונסקו (ארגון לחינוך, מדע ותרבות שליד ארגון האומות המאוחדות) שלח אותי לישראל על מנת שאשמש בעיקר יועץ לעניין זה של קידום המרכז לתוכניות-הלימודים.
 
לצורך זה נועדתי עם שתי ועדות הקבע של משרד החינוך והתרבות והרציתי בפניהן בקווים כלליים על דרכים ואפשרויות לטיפול בבעיה זו בימי שהותי במדינת ישראל. נוסף על כך נועדתי גם עם האדונים שבח אדן ויוסף בנטואיץ, נציגי שתי ועדות-הקבע, נתלבנה תוכנית מפורטת לעבודתן של שתי קבוצות מחקר ולעריכת סמינריון (ימי-עיון). סבור הייתי, שכדאי יהיה לגשת לעבודה הלכה למעשה, ולתת יד לקבוצת מחקר, שתיגש לטיפול בבעיה ממשית של תוכנית הלימודים - ותוך כדי עבודה זו תודגם ותומחש, ככל האפשר, גישה כוללת לבעיות פיתוח תוכנית הלימודים. ביקשנו לבחור בבעיה המצריכה טיפול במסגרת התנאים הישראליים המיוחדים. בחרנו בגיאוגרפיה ובספרות עברית, בכיתות ז' וח' של בית-הספר היסודי. מורים, מנהלים ומפקחים הוזמנו לשבת בשתי ועדות, האחת לגיאוגרפיה והאחת לספרות עברית, לעבודה משותפת עמי במשך שבועיים.
 
כוונתי הייתה, כי לאחר מכן יוזמן סמינר שישב ויעיין בניסיון שנרכש על ידי קבוצות המחקר ושמשתתפיו ידונו בבעיות התיאורטיות והארגוניות הנובעות מנסיונן של קבוצות המחקר הללו. קיוויתי, שמבין חברי ועדות-הקבע, מבין המורים באוניברסיטה, מבין חוגים אחרים העוסקים בניסויים חינוכיים תתגבש קבוצה שתשב ותשתתף בדיונים אלו. אומנם, נמצאו רק שניים מבין חברי ועדות-הקבע שהשתתפו בישיבות אלו בהתמדה, אולם שתי הקבוצות האחרות היו מיוצגות כראוי והדיונים היו מועילים ביותר.
 
הכוונה הייתה, כי קבוצות המחקר הללו תשמשנה דוגמה לעבודה בליבון תוכנית-לימודים חדשה. הוזמנו מומחים ואנשי מקצוע לבוא ולשאת את דברם. בכל מקרה נועדתי תחילה עם המרצה ועברתי עמו על החומר, במיוחד על השאלות שיש לעיין בהן מנקודת מבטו שלו. בדרך כלל, אפשר לומר שהמרצים תרמו כל אחד תרומה חשובה לליבונן של בעיות מיוחדות בתוכנית הלימודים. תמצית ההרצאות הללו נכללת בנספח לדין-וחשבון זה.
 
בבואי להשיא עצה כיועץ לענייני תיכנון של תוכנית הלימודים, ביקשתי להדגים בעיות ונוהל בחקר תוכנית הלימודים, ובפיתוחה, במסגרת קבוצות מחקר ועבודה, תוך כדי טיפול בבעיה ממשית של תוכנית הלימודים, וזאת במסגרת שתי קבוצות מחקר, שנתווספו אליהן אי-אלה מומחים. בדין-וחשבון זה אתאר בקצרה קווים כלליים לפעולתו הרצויה של המרכז לתוכנית הלימודים, ואזדקק להבאת דוגמאות מעבודת הועדות והסמינריון, כפי שהדבר יתבקש. לבסוף תבואנה המלצותיי בדבר בחירתו והכשרתו של סגל עובדים.
 
 
תפקידיו של המרכז
לחקר תוכנית הלימודים ולפיתוחה
 
מטרתו של החינוך, מטרתם של בתי-הספר, היא להכניס שינויים במחשבתם, בהרגשתם ובפעילותם של התלמידים. במה ניכרת יעילותו של חוק לימודים, יעילותה של יחידת הוראה, יעילותה של תוכנית חינוכית? היא ניכרת בכך, שהתלמידים בגרו ונשתנו במידה ניכרת כתוצאה מחוויות הלמידה שעברו עליהם.
 
בתוכנית לימודים אפשר לראות מערך לשינוי התנהגותם של התלמידים ולשינוי עצם סידרת חוויות הלמידה - שהן תוצאה של פעולת-גומלין, שבה משתתפים התלמידים, המורים והחומר - כדי לחולל את התמורות אצל התלמידים.
 
תוכנית הלימודים והתפתחותה צריכות לשמש תשובה לשלוש שאלות. אלו הן גם שלוש השאלות, העומדות בפני המרכז לחקר תוכנית הלימודים ולפיתוחה.
 
א. אילו שינויים מבקשת תוכנית הלימודים לחולל בקרב התלמידים, זאת אומרת - מה הן מטרותיה של תוכנית הלימודים?
 
ב. מה הן חוויות הלמידה הבאות לחולל את השינויים המפורטים במטרות? מהי התוכנית להשפעת-הגומלין בין החומר, המורה והתלמיד?
 
ג.מהי מידת היעילות שנודעה לחוויות הלמידה, בבואן לחולל את השינויים הרצויים אצל התלמידים? אילו עובדות ניתן לקבוע, עובדות שתצטרפנה להערכה הנכונה בקביעת יעילותה, או חוסר יעילותה, של תוכנית הלימודים?
 
א. מה הן מטרותיה של תוכנית הלימודים?
לכל בית-ספר, לכל יחידה חינוכית ולכל תוכנית יש מטרה משלהם. בדרך כלל, משתמעת המטרה ואינה נאמרת במפורש. אכן, נפוץ מאוד הוא חזון התעתועים של הסכמה כללית, לכאורה, בין מחברי תוכניות-לימודים. לרגל העובדה שאינם מפרטים בבהירות מלאה את המטרות, או שמתפשרים על הגדרת מטרות כה כללית ומשתמעת לשתי פנים, שאין אלו עוד מטרות אלא סיסמאות נבובות בלבד שאין בהן הנחיה כלשהי.
 
המטרות - אלו הן הגדרות הדרכים שבאמצעותן ישתנו התלמידים, אם אומנם יעילה תוכנית הלימודים. כאן נקבעים בצורה אופרטיבית סוג הידיעות, כושר הידיעה, ההתעניינויות, הגישות ושאר הקווים המאפיינים את האישיות, אשר יש לעשות לשינויים במידה ניכרת כתוצאה מיחידת הלמידה, מחוק הלימודים, או מכל הלימוד בבית-הספר כולו.
 
מטרות - אלו הן הגדרות התוצאה המקווה של תוכנית הלימודים וגם הגדרת הנתונים המרכיבים אותה תוכנית-לימודים. ניתן להגדיר מטרות אלו בדרכים שונות, אולם יש להגדירן כך, שתהא בזה משום הצבעה על הדרך בה ירגיש, יפעל או יחשוב התלמיד ביחס לתוכן מסוים או לשטחי חוויה מסוימים. בשתי קבוצות-העבודה שלנו ביקשנו לייחד בטבלה בעלת שני מימדים את המטרות ואת תוכן חומר הלימודים או חוק הלימוד של מקצוע מסוים.
 
קביעת מטרותיה של יחידה חינוכית, או של תוכנית חינוכית, היא היא המהווה, מבחינות רבות, את הנקודה הקשה ביותר בהרכבת תוכנית הלימודים. ייתכנו מטרות רבות, והחינוך יכול לתרום את תרומתו בכיוונים רבים, עד כי יש הכרח בסינון מסויים ובברירה מסוימת, שהרי אחרת לא ינוצלו בדרך היעילה והפוריה ביותר הזמן והאמצעים העומדים לרשותם של בתי- הספר. אי אפשר להשיג את כל המטרות כולן בעת ובעונה אחת, והנסיון מלמד, שההצלחה תאיר את פניה דווקא לאותו בית-ספר שיתרכז במאמצים להשגת מטרות עיקריות מסוימות ומוגדרות, מעטות במספר.
 
קביעת המטרות החינוכיות חייבת להביא בחשבון את השינויים המתרחשים באותם הכוחות והגורמים עצמם המעוררים בעיות בדבר תוכנית הלימודים הקיימת: חומר הלימודים, החברה, התלמידים, הערכים של בני האדם, התורות והעקרונות של הלמידה. על מחברי תוכניות- הלימודים להיות מצוידים בכלים שיאפשרו להם מתן תשובה לאי-אלו שאלות המתייחסות לכל אחד מן העניינים הנ"ל, לפני שיוכלו לגשת לפתרון משביע רצון של בעיית המטרות והתוכן. באותן שתי קבוצות-הלימוד והמחקר ניסינו להיזקק למומחים שיבואו וישיבו על קושיות אלו. הלכה למעשה ובעבודה היום יומית ייתכן להיזקק לצוות מומחים, וכן ייתכן לערוך מחקרים מיוחדים ומסוימים למטרות מוגדרות.
 
להלן אעיר בקצרה אי אלו הערות על הבעיות ועל הנוהל הנוגעים לכל אחד מן הפרקים העיקריים האלה, ואצביע על הצרכים - אם במומחים ואם בסוגי מחקר.
 
1. חומר המקצוע
לכל נושא ונושא וכל שטח ושטח בחוויית בני אדם יש דרכים מיוחדות במחקר, שטח התעניינות משלו, ותוכן משל עצמו. ההיסטוריה והמתימטיקה שונות זו מזו ביותר במיבנה בסיסי, בדרכי החשיבה הנדרשות, ביישומן לחוויה האנושית המאורגנת וכן במה שמשתמע מהן בנוגע לחיי היום-יום. אנשי מקצוע ומומחים בכל ענף וענף (ודווקא בדרג המקצועי הגבוה ביותר) מן הראוי שיוזמנו לשמש יועצים בתוכנית הלימודים המתפתחת. מן הראוי לפנות אליהם בהזמנה, שיעזרו לקבוע תשובות לשאלות שלהלן:
 
א. אנשי המקצוע העובדים במקצועם - מהי תרומתם הרצויה לחינוכם של הדיוטות?
 
ב. לימוד המקצוע הזה - מהי תרומתו האפשרית למטרות אחרות וכלליות יותר של החינוך?
 
ג. מה הם הרעיונות, התוכן והעקרונות העיקריים של המקצוע - שיש להכלילם, בתורת מינימום, בתוכנית הלימודים של המקצוע בבית-הספר?
 
ד. איזה מיבנה, אלו עקרונות מארגנים, הבאים לידי ביטוי בעבודת מקצוע, יוכלו לסייע למתן משמעות ולהבהרת יחסי גומלין בפרטי מקצוע ההוראה? (למשל: תורת הקבוצות במתמטיקה, התורה האטומית בפיסיקה וכו').
 
ה. מהן נקודות התורפה המיוחדות בתוכנית הלימודים הקיימת, לאור התמורות העיקריות שנתחוללו במושגיו של איש המקצוע העובד במקצועו, בדרכי המחקר במקצוע ובנגיעתו לבעיות ימינו?
 
ו. ולבסוף, יוכל המומחה להביע דעותיו על דרכי חוויות הלמידה, שלדעתו הן בעלות הערך הרב ביותר לגבי התלמיד הלומד מקצוע זה.
 
הערה: בישראל קיים מן הסתם מספר רב, יחסית, של מומחים בעלי ידע במקצועות השונים - באוניברסיטאות, במכוני המחקר ובבתי-המדרש למורים. שומה יהיה על המרכז לתוכנית הלימודים למצוא דרכים למשיכתם של מומחים כאלה למפעל הבדק של תוכנית הלימודים ולפיתוח תוכניות-לימודים חדשות. הבעיה העיקרית כאן היא, כיצד לקבוע את תפקידו הנכון של המומחה. מתוך עובדת היותו מבין במקצועו שלו, אין ללמוד שהוא הוא המומחה להוראת המקצוע לתלמידים בני חמש עשרה. יוצרי תוכנית הלימודים יוכלו ללמוד הרבה מפי המומחים העוסקים במקצוע, אך אל להם לשכוח שתרומת המומחה היא תרומת מומחה במקצועו שלו, ולא תרומת מומחה בהכנת תוכנית-לימודים. ייתכן וייתכן, שמקצוע מסוים יצריך יותר ליבון ויישור הדורים ומציאת פתרון לפלוגתות בין מומחים, מאשר מקצוע אחר. וכאשר ידובר במקצוע שהיקפו ואופקיו הם בינלאומיים, יהיה מקום למאמצים כדי לעמוד על דעותיהן של קבוצות מומחים במדינות אחרות, וזאת בעיקר בעזרת פירסומים בתחום המקצוע. למטרה זאת, מן הראוי ביותר להיזקק למספר אנשים שיתמחו בענף זה של פירסומים לועזיים בכל מקצוע ומקצוע.
 
2. החברה
לכל אומה וכל חברה - בעיות מיוחדות משלה, דאגות מיוחדות והתעניינויות מיוחדות. אותו קו מאוחד, המאפיין את האומה או את עדותיה, מן הראוי כי יימצא לו מקום בתוכנית הלימודים, שהרי אם לא כן - תהיינה תוכניות הלימודים של כל אומה ואומה זהות לחלוטין.
בשטח זה ייתכן ויהיה מקום לעריכת מחקרים גם על ידי המומחים במדעי החברה ועל-ידי מחנכים, נוסף על חוות דעתם של המומחים. והרי אחדות מהשאלות שיש לענות עליהן לא רק בעזרת מומחים, כי אם גם תוך כדי מחקר:
 
א. מה הן הבעיות המנסרות בחלל עולמנו שלנו?
 
ב. אילו צדדים בחיי דורנו יש להם משמעות מיוחדת לגבי מטרות החינוך ושאיפותיו?
 
ג. לקראת מה שואפים בני אדם? האם שונה התשובה לשאלה זו לגבי חוגים שונים באוכלוסיה?
 
ד. מה הן הבעיות, הדעות המעוותות, הרעיונות, הערכים, המנהגים וכד', בקרב קבוצות תושבים מיוחדות?
 
ה. בקרב חברה שתמורות מתחוללות בה במהירות, נודעת חשיבות ראשונית במעלה לתחזית התמורות, שיש לצפות להתחוללותן בעשור או במחצית היובל הקרובים. אם תיכנון כלכלי וחברתי, למשל, תופס מקום נכבד בקרב אומה מסויימת, הרי מן הראוי שהמתכננים הללו יעסקו גם הם בבירור הכרוך בהכנת תוכנית הלימודים.
 
הערה: לא אחת ולא שתים יקרה, שלא תהיה התאמה כלשהי בין בתי הספר, מצד אחד, לבין בעיות השעה והתמורות המתחוללות בחברה, מצד שני. חזק שבעתיים יהיה מעמדו של המרכז לתוכנית הלימודים, כשיימצא בין עובדיו אדם שקיבל הכשרה לסוציולוגיה חינוכית ושיוכל לזמן את המומחים הדרושים למתן תשובות לשאלות בבעיות החברה ושיוכל לערוך מחקרים מיוחדים הדרושים בתחום הזה.
 
במסגרת עבודתן של הוועדות נודעה השפעה רבה ביותר לדבריהם של המתכננים הכלכליים, שישפיעו על דרך מחשבתם של העושים במלאכת תוכנית הלימודים. הובהר לכול, כי גם פיתוח תוכנית הלימודים מהווה חלק בלתי נפרד של התיכנון החברתי, וכי התיכנון החינוכי והתיכנון החברתי מן הראוי שיימצאו ביחסי גומלין.
בחברה היודעת תמורות מהירות קיימת מבוכה בשאלה זו של ערכים ולגבי הדרך שבה יוקנו בבית-הספר. בתנאים אלה יש נטייה לפיצול במערכת החינוך. כל קבוצת מישנה בחברה שואפת לשלטון בבית-הספר, כדי למצוא ביטוי לערכים שלה ולפילוסופיה החינוכית שלה בחינוכם של ילדיה.
 
3. התלמידים
כל מערכת חינוך, מן הראוי שתתאים את תוכניתה החינוכית למאפיין את תלמידיה. המטרות החינוכיות וטבע חוויות הלמידה ייקבעו בחלקם לפי סוג התלמידים בבית-הספר ולפי התנאים התרבותיים הכלליים המשמשים להם רקע. כמו כן נקבעות המטרות החינוכיות בדרג חינוכי מסוים, או ברמה מסוימת של בית-ספר מסוים, בהתאם לרמת התפתחותם של התלמידים.
 
נוקשותם של בתי-הספר במדינות רבות והעובדה שהחינוך עמד לרשותה של "עילית" קטנה בלבד גרמו לטישטושם של סימני הקשר והיחס הברורים בין דמות התלמידים ובין המטרות החינוכיות.
 
לגבי בעיות בתוכנית הלימודים יש לעמוד בין השאר על השאלות הבאות בדבר התלמידים:
 
א. מה הם הצרכים המיוחדים של התלמידים בכלל ומה הם הצרכים הנוגעים במיוחד למקצועות מסויימים?
 
ב. איזו תרומה יכולים לתרום בתי-ספר בבואם לעמוד על הצרכים של התלמידים בהווה ובעתיד?
 
ג. במה מתעניינים התלמידים עתה ומה שאיפותיהם, שלהם או של הוריהם, לגבי העתיד?
 
ד. אילו בעיות חינוכיות מיוחדות מתעוררות על רקע הבית, שממנו באים ושבו מתפתחים התלמידים?
 
ה. במה שונים הישגיהם של הלומדים מתקן ההישגים הרצוי?
 
ו. אילו בעיות הן בעיותיהם המיוחדות של התלמידים עתה ואילו מהן יש סיכויים שיהיו בעיותיהם של התלמידים בעתיד?
 
ז. מה הם המקורות לאי שביעות רצון, לדאגה, לחוסר הישג, וכו' בקרב התלמידים ביחס לבתי-הספר?
 
הערה: אלו הן שאלות אחדות מתוך השאלות הרבות שיש לשאול אותן בקשר לתלמידים. תשובות פשוטות בדרך השיגרה ניתנות על רבות מתוך השאלות הללו, כשהמדובר הוא בבתי-ספר קטנים, וכשסגל בית-הספר מכיר את כל התלמידים ואת בתיהם מזה שנים רבות. אולם במידה שיגדל בית-הספר, במידה שסגל המורים מורכב יותר ויותר ממומחים, ובמידה שמשתנית אוכלוסיית בית הספר, כן יגבר הצורך באיסוף החומר העובדתי הזה בעזרת מחקרים שיטתיים. בישראל נערכו מחקרים מעמיקים יותר מאשר בארצות אחרות, לגבי אי-אלו צדדים של הבעיה הזאת. הבעיה העיקרית היא, כיצד לשאוב, לצורך פיתוחה של תוכנית הלימודים, מבאר זאת של המחקר, שכבר נערך. יש להניח כי יהיה צורך להסדיר את המשך איסוף החומר העובדתי הנחוץ, בקשר לתלמידים, בדרך כזאת, שבה יוכלו קבוצות בתי-ספר וקבוצות מחקר שונות להוסיף ולתרום את תרומתן.
 
רצוי למנות לפחות אדם אחד בעל ניסיון בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה ובסטטיסטיקה חינוכית, שיערוך את הנתונים הידועים, שיקבע מה הם הצרכים לעתיד בשטח זה ושגם יערוך מחקרים בעצמו לפי הצורך.
 
4. ערכים ופילוסופיה של חינוך
בחברה יציבה מאד הופכים הערכים היסודיים, שהחברה מייחסת להם חשיבות מיוחדת, לחלק בלתי נפרד של הפילוסופיה החינוכית, וערכים אלה משתקפים בארגונם ובפעולתם של בתי- הספר. בחברה היודעת תמורות מהירות קיימת מבוכה בשאלה זו של ערכים ולגבי הדרך שבה יוקנו בבית-הספר. בתנאים אלה יש נטייה לפיצול במערכת החינוך. כל קבוצת מישנה בחברה שואפת לשלטון בבית-הספר, כדי למצוא ביטוי לערכים שלה ולפילוסופיה החינוכית שלה בחינוכם של ילדיה.
 
פילוסופיה חינוכית מפורשת ומוצהרת יכולה לעשות הרבה בכיוון מתן תוכן והכוונה לבית-הספר. היא תוכל לסייע בקביעת סדר עדיפויות למטרות החינוך והיא יכולה לשמש עיקרון מנחה לגבי התוכן, חוויות הלמידה ודרכי ההערכה בבתי-הספר.
 
ואלו הן אחדות מן השאלות שיש להשיב עליהן לצורך תוכנית הלימודים ופיתוחה:
 
א. מה הם הערכים הבסיסיים בחברה ברגע זה? היש בכלל ערכים בסיסיים המקובלים על החברה כולה, או האם שונה הדבר לגבי כל קבוצת מישנה בחברה?
 
ב. אלו מתוך הערכים הבסיסיים הללו מהווים למעשה חלק מהפילוסופיה של בית-הספר?
 
ג. אלו מבין הערכים הבסיסיים הללו נשקפת להם סכנה מן התמורות המתחוללות בחברה, ומהי מטרתם של בתי-הספר בבואם לשמור על אי אלו מן הערכים הללו?
 
ד. אלו הם הערכים אשר שומה על בית הספר לפתחם, כדי לעמוד בפרץ השינויים החברתיים העומדים מן הסתם להתחולל?
 
ועוד שאלות אחדות הנוגעות לפילוסופיה של החינוך:
 
ה. האם על החברה לפתח מערכות חינוך שונות לשירותן של קבוצות שונות בחברה?
 
ו. מהו היחס הרצוי והמתאים בין חינוך כללי ובין חינוך מגמתי?
 
ז. מהו היחס הרצוי בין צורכי הפרט לבין צורכי החברה, וכיצד על בתי-הספר לספק צרכים אלה?
 
הערה: מבחינה מסוימת שאלות אלו הן קשות ביותר, מאחר שאין להניח שתוסרנה פלוגתות ומחלוקות במתן התשובות, ובגלל המתח הרגשי והמדיני הנובע מהצגתן.
 
היושבים על מדוכת תוכנית הלימודים המפורטת יסתייעו מן הסתם בפלוגתות ובחילוקי הדעות בין "המומחים" בבואם להתחמק מניסוח פילוסופיה חינוכית מפורשת. אולם יש לזכור, שאם לא תנוסח פילוסופיה חינוכית מפורשת, ינסה ויבקש כל מחנך להיזקק לפילוסופיה החינוכית שלו עצמו מבלי לפרשה במפורש.
 
נתקלנו בקשיים מיוחדים בעבודת הקבוצות שלנו, לגבי הערכים והפילוסופיה החינוכית. אין זו מן הסתם אלא אספקלריה לקשיים היסודיים המלווים כל ניסיון להגיע לעמק השווה בדבר ערכים אלו בחברה בכלל. כותב הטורים הללו אינו מבקש להכניס את ראשו בין הרים גבוהים ועל כן אינו בא להציע הצעות כיצד להגיע לעמק השווה לגבי פילוסופיה חינוכית מפורשת ומוגדרת. ייתכן ואפשר להטיל תפקיד זה על ועדה, אך לא על המומחה הבא מן החוץ להציע כיצד תורכב ועדה כזאת. עם כל זה יש להדגיש חזור והדגש את חשיבותו של ניסוח פילוסופית- חינוך מוגדרת. בהעדרה - נתון החינוך לחסדו ולשבטו של כל חידוש קונדסי, למחשבות- תעתועים או להירהורי לב. בפתרונה של הבעיה הזאת תלויה יכולתו של החינוך להשפיע על התנהגות התלמיד ועל טובת האומה.
 
5. עקרונות הלמידה
פסיכולוגיה של למידה עשויה להוות גורם חשוב ביותר ואמצעי נכבד לקביעת מטרות החינוך שנודעת להן העדיפות הראשונה, וכן מהווה פסיכולוגיה של למידה בסיס לשזירת חוויות הלמידה המתאימות.
 
אם תינתן הגדרה מפורשת לפסיכולוגיית הלמידה, אפשר להיזקק לה לצורך מתן התשובות לשאלות שלהלן:
 
א. אילו מבין מטרות הלמידה יש להניח כי תושגנה, ואילו מהן אין להניח שתושגנה באמצעות תהליך הלמידה?
 
ב. אילו מבין המטרות יש להניח שתושגנה ברמה מסוימת של חינוך ואילו מהן תושגנה מן הסתם בשלב חינוך מאוחר יותר?
 
ג. אילו מטרות ניתן להשיגן בפרק זמן קצר יחסית ואילו מטרות יש לטפח במשך שנים אחדות לפני שתזכינה לצמיחת הישגים רצינית?
 
ד. השגתן של אילו מטרות תלויה בכך, שתודגשנה הן בבית-הספר והן מחוץ לכותלי בית הספר?
 
ה. אילו מטרות ניתן להשיג במסגרת תוכנית לימודים או מקצוע מסוים, לעומת מטרות המצריכות הדגשה מבחינות שונות ובמקומות שונים בתוכנית הלימודים הכללית בבית-הספר?
 
ניתן להיזקק לפסיכולוגיה של למידה גם לשם קביעת התנאים המיוחדים, שבהם עשויה פעולת הגומלין והשפעת הגומלין של מורים, תלמידים וחומר לחולל צמיחה רצינית ביותר בדרכים המפורטות במטרה.
 
כבר נאמר בהצעות, כי רצוי שלפחות אדם אחד ייקבע כפסיכולוג חינוכי במסגרת סגל עובדי המרכז לתוכנית הלימודים. איש כזה, שיסייעו בידו פסיכולוגים שזומנו לשבת בוועדה, שסמכויותיה מוגדרות בבעיות הלמידה, יוכל לעוץ למחבר תוכניות לימודים הן בשטח זה והן בעריכת מחקרים כנדרש.
 
ב. פיתוח חוויות הלמידה
מטרות חינוכיות אינן סתם הבעות תקוות ורצונות. אם הוגדרו ונוסחו כהלכה, הרי הן מציינות את ההישגים שתוכנית החינוך מבקשת להשיגן. אולם המטרות אינן מציינות את הדרכים והאמצעים בהן ילכו לשם השגת אותם הישגים.
 
התלמידים לומדים כתוצאה מחוויות הלמידה שלהם. חוויות למידה כאלו נוגעות לפעולת הגומלין בין הלומד ובין תנאי סביבתו. הלמידה מתרחשת תוך השתזרות פעילה של התלמיד: הוא לומד את אשר הוא בעצמו עושה - לא את אשר עושה מורו.
 
המורה יוכל לעזור ללומד לרכוש לעצמו חוויה לימודית, בכך שיצור רקע ומצבים המעוררים את התגובות הרצויות. רק אם יבין המורה מה הם הדברים המעניינים את התלמידים, מאיזה רקע ומאיזו סביבה הם באים - יוכל לקבוע ביעילות, כי מצב מסוים יש לו סיכויים טובים להביא לידי אותו סוג תגובות שהוא חיוני לתהליך הלמידה הרצוי.
 
אילו היה פיתוח הידיעות מטרתו היחידה של החינוך, היה די בחוויית למידה, המצטמצמת כמעט רק בשמיעה סבילה או בקריאה של התלמיד. אולם עם עליית חשיבותן של מטרות רבות ומגוונות, דרושה למורים עזרה בהקניית חוויות למידה מתאימות.
 
על מחברי תוכנית הלימודים לנסח תחילה את המטרות החינוכיות ואת התוכן; אולם לאחר מכן עליהם למצוא דרכים ולהצביע על סוגי חוויות הלמידה העשויות להביא לידי התמורות הרצויות אצל התלמידים. זאת יוכלו לעשות בדרך כתיבת ספרי עזר למורים, שידריכו את המורים בהליכי ההוראה שלהם. הם יוכלו לעשות זאת גם בדרך איסוף רשימה ארוכה ומאגר של חוויות למידה מוצעות, מאגר שיתרמו לו המורים העובדים בהוראה. כן פתוחה דרך העזרה למורים, המבקשים לפתח חוויות למידה מתאימות, על ידי זימון סמינריונים, דיונים וסוגי הכשרת מורים אחרים במסגרת עבודתם (השתלמויות תוך כדי עבודה).
 
יש לתת הכשרה כלשהי בשטח פיתוח תוכנית הלימודים, תוך שימת דגש על פיתוח חוויות הלמידה, לאדם אחד או לאנשים שונים בכל מקצוע ומקצוע ובכל רמת לימודים בכיתה. אנשים אלה - רצוי כמובן שיהיה נהיר להם גם חומר הפירסומים המתפרסם בארצות חוץ בשטח תוכנית הלימודים; באמצעותם של אנשים אלה יש לשאוב חומר רב וחשוב כאשר ניגשים לחיבור תוכנית הלימודים.
 
הערה: יש להניח כי תוכניות הלימודים שיגשו להכנתן, תקבענה או תציינה את המטרות החינוכיות ואת התוכן של חוק הלימודים או של מקצוע מסוים. חוויות הלמידה, שאותן יקנו לקבוצת לומדים זו או אחרת - כל מורה ומורה יקבע אותן. אולם בשעה שישנם מורים רבים המסוגלים לעורר יפה חוויות למידה מתאימות, כמעט ללא כל עזרה מבחוץ, יהיה מן הסתם רוב רובם של המורים זקוק לעזרה כלשהי בשטח זה.
 
מן הראוי לציין גם, כי בבואו ליצור חוויות למידה חזקות יותר, ייזקק המורה לעזרתם של ספרי לימוד מתוקנים, לילקוטי מקראות, לאמצעי עזר אורקוליים, לתוכניות ולחומרים של למידה מתוכננת ולאמצעים רבים אחרים.
 
כשניגשים לחבר תוכניות לימודים חדשות, רצוי לזמן ועדות שתורכבנה ממורים בעלי יוזמה יוצרת, בהנחיית איש המקורות, ולשתף ועדות אלו בניסוח פירוטה של תוכנית הלימודים ואחר כך - בהתוויית דרכים וציוני דרך לחוויות למידה ולחומר הוראה ולאמצעי עזר בהוראה. רצוי ביותר לעבוד בעת ובעונה אחת על תיכנון תוכנית הלימודים לחלקיה השונים, המכוונים לכיתות השונות, וזאת כדי לסייע לשיזור הלמידה היזומה בתוך חלקיה השונים של כיתה וכן בכדי לדאוג לרציפות הלמידה בין כיתה לרעותה.
 
עבודה זו של חיבור תוכנית לימודים תהיה גם יעילה ביותר בניצול המומחים השונים ואנשי המקצוע, ויכולה במידת הצורך להיעזר במחקר מתאים שייערך מראש.
 
ג. הערכת יעילות חוויות הלמידה
תוכנית לימודים חדשה אין לראותה בבחינת "כזה ראה וקדש". אין כאן אלא ציון שיטתי של סוגי שינויים שיש לחולל בקרב התלמידים. כדי למלא ציונים אלה תוכן - באים חוויות הלמידה והחומר ההוראתי. ועל השאלה הנשאלת, האומנם מצליחים חומר ההוראה והחוויות הלימודיות להנחיל את התוכן הדרוש ולהגשים את ההנחיות - על כך תענה ההערכה. ניתן לפתח הליכי הערכה בכדי לקבוע, אם אכן משתנים התלמידים או אינם משתנים בדרכים הרצויות ובמידה הרצויה והמקווה. כמו כן ניתן להיזקק להליכי הערכה בכדי לקבוע, אילו שינויים או שיפורים מיוחדים יש להכניס בשטח חוויות הלמידה וחומר ההוראה. זאת ועוד: ניתן להיזקק להערכה, בכדי לקבוע, אם תוכנית הלימודים משפיעה השפעה רצויה על חוגי תלמידים מסוימים ולא על אחרים, ואם יש צורך להכניס בה שינויים למען קבוצות תלמידים מיוחדות.
 
פירוטן של המטרות החינוכיות ופירוטו של התוכן החינוכי, ששימשו בסיס לפיתוח חוויות למידה בחומר ההוראה - להם נזקקים גם כבסיס לפיתוח הליכי הערכה מתאימים.
 
אם כי רצוי לשתף מורים בפיתוח הליכי הערכה, בכל זאת אין להתעלם מן העובדה, כי דרושה קבוצה קטנה של מומחים, שהוכשרו במיוחד לענייני מדידת תצפית והערכה בחינוך, אם מבקשים ליצור כלים ושיטות עבודה להערכות בנות תוקף, מוסמכות ויעילות. לעבודה זאת מציעים אנו להכשיר צוות בן שלושה עד חמישה אנשים. רצוי במיוחד להרכיב צוות זה מאנשים בעלי ניסיון והכשרה בשטחי המקצועות העיקריים שבתוכנית הלימודים, אנשים אשר בנוסף לכל אלה יזכו להכשרה בשטח ההערכה החינוכית.
 
הדרך הטובה ביותר תהיה שיתופו של איש הערכה במלאכת חיבורה של תוכנית הלימודים; והוא יוכל אחר כך להכין את הליכי ההערכה תוך שיתוף פעולה ותיאום עם שאר חברי הצוות לחיבור התוכנית. הליכי הערכה כאלה גם יעניקו הגדרה מבצעית נוספת לפירוטן ולציונן של המטרות החינוכיות ושל התוכן החינוכי.
 
לאחר שהתהוותה תוכנית הלימודים ופותחו הליכי הערכה, אפשר לגשת לביצועה הניסיוני של תוכנית הלימודים בעזרת מדגמי תלמידים ומורים מתאימים. אם מבצעים כהלכה ובקפדנות את מערך הניסוי ואם ניגשים לניתוח נכון ומתאים של הנתונים להערכה - תהיה אפשרות לקבוע את השינויים שיש להכניסם בתוכנית הלימודים, ולעמוד על הסיכויים להגיע לתוצאות דומות, אם תופעל תוכנית הלימודים החדשה בבתי ספר נוספים אצל מורים ותלמידים אחרים. אנו מציעים למנות לפחות אדם אחד, שעליו תהיה מוטלת האחריות להתוויית ניסויי תוכנית הלימודים. כמו כן מציעים אנו שאדם זה, תוך שיתוף פעולה ובתיאום עם המעריך ועם צוות תוכנית הלימודים, יעבדו את פרטי המבצע הניסויי ואת ניתוח הנתונים. יש להניח, כי איש שהוכשר לעבודה זו כבר נמצא בישראל. לאחר שהתוכנית תוכיח את יעילותה, יש להרחיב יותר ויותר את הפעלתה בבתי-הספר. אפשר לצפות לכך, שאיש ההערכה ימציא הליכי הערכה לשימושם של בתי-הספר, הן למטרות אבחנה והן למטרות פנימיות להערכת התלמידים.
 
 
בעיות מיוחדות
 
 
א. מנהל המרכז לחקר תוכניות-הלימודים ולפיתוחה
הצלחתה של העבודה החדשה בתוכנית הלימודים תלויה במידה רבה ביעילותו של מנהל המרכז. על המנהל להיות אדם בעל הבנה יסודית בענייני פיתוח תוכנית הלימודים המודרנית; עליו להיות איש שייקל עליו לגייס את שיתוף פעולתם של מורים, מפקחים ואנשי מינהל. כמו כן יהיה זה איש, היודע לעבוד בכפיפה אחת עם אנשי משרד החינוך והתרבות, עם מורי האוניברסיטה ועם מומחים אחרים, ועם המוסדות להכשרת מורים. רצוי כמובן, שיהא זה אדם שהוא כבר בעל הניסיון וההכשרה הדרושים. אם אין אדם כזה בנמצא, רצוי לבחור אדם בעל האישיות, הנתונים והניסיון הדרושים ולאפשר לו רכישת ההכשרה הנוספת במשך שנה.
 
ב. המרכז ביחסו למוסדות מחקר ולמוסדות להכשרת מורים
כותב טורים אלה סבור, כי רצוי שהמרכז לחקר תוכנית הלימודים ולפיתוחה יימצא במסגרת משרד החינוך והתרבות ויאורגן כך שייכונו יחסים ברורים וישירים עם:
(א) בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית,
(ב) שאר המוסדות להכשרת מורים,
(ג) מוסדות המחקר העוסקים בחינוך ובמדעי האדם.
 
ג. בעיות מיידיות לעומת בעיות של טווח ארוך
חקר תוכנית הלימודים ופיתוחה - זהו תכנון חינוכי לעתיד. יש להניח, כי יהיה דרוש מינימום של שנה אחת לפיתוחה של תוכנית-לימודים חדשה (סידרה מצומצמת, יחידה, או תוכנית שלמה) ועוד שנה נוספת תהיה דרושה לעריכת ניסויים ולהכנסת שינויים. אין ספק, שקצב פיתוח תוכנית הלימודים במקצועות הריאליים יהיה מהיר יותר מאשר קצב פיתוחה של התוכנית במקצועות ההומאניסטיים - וזאת בשל העובדה שייתכן להיזקק ביתר קלות לעבודה שנעשתה בשטח תוכנית הלימודים במקצועות הריאליסטיים במדינות אחרות, והרי כבר נעשתה מלאכה מרובה בשטח זה במדינות לא מעטות. אולם נעשתה כבר עבודה רבה במדינות אחרות גם בשטח הוראת שפה שנייה, במקצועות הספרות הכללית ובהיסטוריה כללית. ייתכן וגם מכאן יוכלו המתכננים לשאוב חומר מעניין, שיש לו נגיעה לחינוך בישראל.
במקצועות הריאליסטיים אפשר לחשוב על גישה מיידית לפיתוח תוכנית הלימודים גם מסיבה נוספת, והיא - שלמורים במקצועות האלה יש כנראה נכונות גדולה יותר לשינויים. כך לפחות נתרשם כותב טורים אלה, בהתרשמותו המצומצמת, ללמדך כי סדנא דארעא חד הוא.
 
ד. השתלמות מורים, תוך כדי עבודתם במקצועם, והכשרתם של מורים חדשים
אין להכניס שינויים בתוכנית הלימודים החדשה, אלא אם כן ניתנת אפשרות למורים ללמוד את תוכן חומר הלימודים והמקצוע הנוסף וכן ללמוד את נקודות הראות החדשות באשר למטרות ולחוויות למידה.
 
אי אלו שטחים לא יצריכו השתלמות רבה תוך כדי העבודה במקצוע, ולעומת זאת ידרשו מקצועות אחרים תוכניות השתלמות מעמיקות וארוכות יותר. בכל תוכנית לפיתוח ולשינוי יסודי בתוכנית הלימודים יש להכליל סעיף של השתלמות המורים העובדים בהוראה. כמו כן יש לכלול בשלבי התיכנון וההכשרה גם את המפקחים והמדריכים.
 
גם על הכשרתם של מורים חדשים חייבת כל התפתחות בתוכנית הלימודים להשפיע את השפעתה. אם יירתמו המוסדות להכשרת מורים למלאכת הכנתה של תוכנית הלימודים ומחקרה, יתרום הדבר הרבה להבטחת עידכונה של הכשרת המורים החדשים ולהבטחת העידכון של תוכניות השתלמותם של מורים - לאור השינויים בתוכנית הלימודים.
 
ה. ריכוז ופיזור (צנטראליזציה ודצנטראליזציה)
מסתבר, כי יש עניין רב בישראל לשאלה, האם רצוי להוסיף ריכוז או להוסיף פיזור בשטח החינוך במדינה. זוהי שאלה בעלת פנים רבות, ומהן גם מדיניות, שההכרעה בהן תיפול על בסיס אחר ולא מנקודת הראות של פיתוח תוכנית הלימודים.
 
לקוראי טורים אלה יסתבר, כי ההשקפה שאנו מבטאים, היא - הנטייה לקביעת הגדרות ופירוטים לפיתוח תוכנית הלימודים על בסיס מרוכז ובדרך מרוכזת. גם פיתוחם של הליכי הערכה, לצרכים פנימיים וחיצוניים כאחד, יעילים הם ביותר כשהם נעשים בדרך מרוכזת.
 
התוויית חוויות הלמידה היא עניין שיוכל להיות גם בטיפול מרוכז וגם בטיפול בלתי מרוכז. השתלמותם של מורים תוך כדי עבודתם יכולה להיעשות בקווים של דצנטרליזציה חלקית.
 
אם לדבר במושגים של מתח רוחני (מוראל) ושל ניצול יוצר ופורה של מרץ המורים, אזי רצוי להגביר את הפיזור (דצנטראליזציה) בפיתוח חוויות הלמידה ובשטח עיבודו של תוכן מקביל, שיוכל לענות על פירוטן והגדרתן של המטרות. במקביל לכך, יש להגביר את הפיקוח על הליכי ההערכה הנהוגים בידי המורים לגבי תלמידיהם. אולם אין פיזור כזה יכול לעמוד איתן על מכונו, אלא אם כן יושתת על העמקת מקצועיותו של סגל המורים; והעמקת מקצועיות זו הריהי תלויה שוב בהגברת האפשרויות להכשרה ולהשתלמות.
 
אחד השערים העיקריים שבהם אפשר להגיע לדצנטראליזציה מוגברת, הוא חיזוקו של סגל מפקחים שיוכלו להיות לעזר למורים המבקשים להעלות את רמתם המקצועית, בעזרת חוגים ללימוד ועיון, פירסומים, ספרות מקצועית, החלפת דעות, וכו'.
 
להתפתחותה של תוכנית-לימודים חדשה דרושה בראש ובראשונה התעוררותם של המורים ברחבי המדינה כולה, על מנת שיהיו דרוכים למשימות החינוכיות החדשות שלביצוען יש להירתם. בית הספר נקרא לקבל על עצמו תפקידים חדשים ואחריות חדשה בארץ הזאת, היודעת תמורות וחליפות מהירות והמתפתחת בכל אחד מענפי החיים והקיום.