לחץ כאן לתצוגת הדפסה

שירת הים ושירת דבורה - השוואה ספרותית שירית

מחבר: חיים הבלין

שמות ט"ו, שופטים ה'

בשדה חמ"ד, גיליון ז-ח, 1994

שירת הים ושירת דבורה - השוואה ספרותית שירית

 

 
חכמים קבעו את שירת דבורה כהפטרה לפרשת בשלח - שירת הים. בכך רמזו לנו לחפש את המשותף (או השונה) בין שתי השירות. וכבר עמדו על כך רבים1.
 
אנו באנו להצביע על המשותף מבחינת האמצעים הספרותיים-שיריים. לשתי השירות מקדיש המקרא פרק פרוזאי (שמות פרק י"ד, שופטים פרק ד') שבו מסופרת העלילה אשר בגינה הושר השיר. שונה השירה בספר שופטים בכך שיש בה פרטים תאוריים שאין בפרק הקודם (השבטים שלא השתתפו במלחמה; "נחל קישון גרפם" ועוד).
 
לפני שנעסוק בפרטים, מן הראוי לעמוד על מאפייני השירה, ובמה שונה היא מפרוזה. כדי לסבר את האוזן נדמה לנו משחק פאזל מתוחכם. כל תזוזה של פריט יורגש מיד לעין. גם לסדר המלים בשירה יש אותה משמעות; כל תזוזה או שינוי יצרום את האוזן הרגישה.
 
ועתה כמה הערות לדף ההשוואות שיובא להלן.
 
 
1. מקבילות
 
שימוש מתוחכם במלים נרדפות, החזרה על אותו תוכן במלים שונות, באה לחזק את האמירה ואף לתת לה צורה אסטטית. בקלות נוכל למצוא דוגמאות נוספות כאן ובשאר השירות. פעמים באה תקבולת ישירה, ופעמים בשיכול (החצי הראשון של צלע א' מקביל לחצי השני של צלע ב', ולהיפך).
 
 
2,3,4. השלמות
 
תפקיד ההשלמות - להחזיק את השומע במצב אקטיבי (ולא רק כשומע פסיבי) לכל אורך השירה. את ההשלמה צריך השומע לבצע מינה וביה שמיעת הדברים. בלא פעולת ההשלמה יישארו המלים בלתי מובנות והמשפטים חסרים.
 
נסב תשומת לב להשלמה מס' 4 - חזרה + השלמה. נרשום את הפסוק (שמות ו') כפרוזה: "ימינך ה' נאדרי בכח תרעץ אויב". או (שופטים י"ב) "עורי עורי דבורה דברי שיר". בכך אנו מאבדים את המתח הנמצא בצורה הפיוטית. על כך עומד שד"ל ואומר: "והאמת היא כי הדרך הזה יוסיף כוח במאמר, כי השומע תלוי ועומד לשמוע מה יהיה סופו. וכשישמענו ינעם לו כמשפט דבר המבוקש ובלתי מצוי".
 
 
5. שרשור (אלטירציה)
 
שימוש באותם העיצורים באותו פסוק או בחלקו. בכך מתגבש הנאמר ליחידה וואקלית אחת. העיצור החוזר הוא כעין טבעות שבהן מושחל החוט הפיוטי. בפסוקים ב', ט' בשמות וכן גם בשופטים מדובר על א' כעיצור. כי כשהוא בא כאם קריאה - שב אין אנו שומעים אותה ואין כל שרשור.
 
 
6. מקצב
 
מקצב הוא יסוד חשוב בכל שירה ובכל שירה מקראית. הסתפקנו כאן בהבאת מקצב דומה בשתי השירות: המקצב הקצר המותאם עם תוכן הדברים, קוצר הנשימה והלהיטות של האויב בשמות ט'; דמיון סיסרא וזריזות יעל בשופטים כ"ה.
 
 
7. המענה
 
אחד הקישוטים היפים של השירה המקראית הוא המענה. המשורר שר - והשומעים עונים לו בחרוז חוזר. אף כאן הצורך הוא ליצור זהות ושיתוף במירב בין המשורר וקהל שומעיו (ראה לעיל – השלמות)2. אף כאן הקהל אקטיבי ותורם מצדו את הקטעים המרגשים. בשירת הים קל למצוא את המענה לפי ההמשך בפרק כא: "ותען להם מרים: שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים" - חזרה על פסוק א'.3
 
בשירת דבורה הדבר צריך עיון. יש לנו שני פסוקים המתאימים לשני חלקי השירה (תיאור העבר הקשה מחד - והניצחון מאידך). הפסוקים הם: "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל"  (שופטים ה', ז'). כבר המדרש תפס אותה על יהירות ושיבוח עצמי. לכן יש להבין את צורת היחיד (שקמתי) לצורת הנוכחת (שקמת) ואז נקבל עניה יפה של העם. חיזוק להבנה זו נוכל למצוא בעשרות רבות של פסוקים במקרא. למשל: ירמיהו ב',לא. רות ג',ד, ובתיקון של קריא וכתיב. מתברר שצורת הנוכחת העתיקה הייתה בצרוף י'. ואף הערבית שמרה צורה זו עד היום.
 
פשוטה יותר העניה השנייה (עורי עורי דבורה) שבה השומעים מבקשים את המשך השירה ומביעים את התלהבותם.
 
ודאי ישנם יסודות ספרותיים נוספים. בחרנו את אלה החוזרים, כמעט בהעתקה, בשתי השירות.
 
 
שירת הים - שמות פרק ט"ו
שירת דבורה - שופטים פרק ה'
(הסימן באותיות - מספר הפסוק בפרק)
1. מקבילות
ב. זה א-לי ואנוהו
     א-להי אבי וארממנהו
ג. שמעו מלכים
    האזינו רוזנים
יד. שמעו עמים          ירגזון
                       X
      חיל אחז             ישבי פלשת
      
 
 טו. אז נבהלו               אלופי אדום
                         X
       אלי מואב              יאחזמו רעד
                         X
       נמוגו כל                ישבי כנען
כד. תברך       מנשים יעל
                X                   אשת חבר הקיני
      מנשים      באהל תברך
2. השלמה
י. שלוש פעמים יש לחזור על המלים:
"ברוח אפיך" (כתוב רק בפסוק הראשון) :
ברוח אפיך נערמו מים,
[ברוח אפיך] נצבו כמו נד נוזלים,
[ברוח אפיך] קפאו תהמת בלב ים.
י. שלוש פעמים יש לחזור על המלה
"שיחו" (כתוב רק בפסוק האחרון):
רכבי אתנות צחרות     [שיחו]
ישבי על מדין        [שיחו]
הלכי על דרך שיחו.
3. תקבולת והשלמה הדדית
יג. נחית בחסדך עם זו גאלת
       [אל נוה קדשך],
 
      נהלת בעזך [עם זו גאלת]
      אל נוה קדשך.
יח. זבולון עם חרף נפשו למות
      [על במותי שדה],
 
     ונפתלי [עם חרף נפשו למות]
     על במתי שדה.
4. חזרה + השלמה
ו. ימינך ה' נאדרי בכח
      ימינך ה'        תרעץ אויב
 
 טז. עד יעבר עמך ה'
      עד יעבר        עם זו קנית.
יב. עורי עורי דבורה
     עורי עורי        דברי שיר.
 
 כא. נחל קישון גרפם
      נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז
5. שרשור (אלטירציה)
ב. זה א-לי ואנוהו
     א-להי אבי וארממנהו
ח. נערמו מים נצבו כמו נד נזלים
יד. שמעו עמים
 טז.עד יעבר עמך ה'
      עד יעבר עם זו קנית.
יב. עורי עורי דבורה
     עורי עורי דברי שיר
יט. אז נלחמו מלכי כנען
     בתענך על... בצע כסף לא לקחו
טז. למה ישבת בין המשפתים
ל. העיצור ל' - פעמים.
6. מקצב (מקצב קצר)
ט. אמר אויב
     אחלק שלל
     אריק חרבי
ארדוף אשיג
תמלאנו נפשי
תורישמו ידי
ג. שמעו מלכים
    אנכי לה'
   אזמרה לה'
כה. מים שאל
     בספל אדירים
האזינו רזנים
אנכי אשירה
א-להי ישראל.
חלב נתנה
הקריבה חמאה.
 7. מענה
א. אשירה לה' כי גאה גאה
     סוס ורכבו רמה בים.
כא. ותען להם מרים
     שירו לה' כי גאה גאה
     סוס ורכבו רמה בים.
ז. עד שקמתי דבורה
     שקמתי אם בישראל.
 
יב. עורי עורי דבורה.
     עורי עורי דברי שיר.
 

הערות:

הערות

 

 
1. ראה הרב י' יעקבסון, חזון המקרא א' עמ' 169-171.
2. דוגמאות רבות במקרא. לדוגמא: שירות ההלל בתהלים קי"ח קל"ל: "כי לעולם חסדו."
3. ראה דיון בענין זה במשנה, סוטה פרק ה', ד'.