לחץ כאן לתצוגת הדפסה

מדדים לבחינת המעשה החינוכי

מחבר: ראובן מאמו

בשדה חמד, 1998

מדדים לבחינת המעשה החינוכי

 
לע"נ בתנו היקרה תהילה מאמו ז"ל
שנקטפה בדמי חייה ביום ה' באדר תשנ"ו
והיא בת טו"ב שנים
תנצב"ה
 
 
מגוון הגישות ומערכת המושגים הענפה(1) הרווחת במערכת, שאזכיר רק חלק מהן, ולא על פי סדר, שיפוט או העדפה, הפכו להיות שגורים בפינו: סביבה לימודית, רלוונטיות, אוטנטיות, עבודות חקר, נושא אישי, אסטרגיות למידה. נושא אינטגרטיבית, אני מאמין חינוכי, מדיניות בית ספרית, תלב"ס מיקוד למידה, תכנית ליבה, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, מיפוי מושגים, למידה שיתופית, אינדיבידואליזציה, עבודה בקבוצות, למידה רב גילית, פורטפוליו, הוראה מותאמת, הערכה חלופית, תכנית גרעין, הישגי מינימום, עתידנות, אוריינות, דמות הבוגר ועוד...
 
האמנם חוללו גישות ומושגים אלה את המקווה מהם? האם הופנמו כדבעי? או שמא הם בגדר אפנות חולפות, וביה"ס שומר על עצמו ומה שהיה הוא שיהיה, והשינויים הם חיצוניים והשימוש במושגים וגישות חדשניות הם מן השפה ולחוץ, ללא ביסוס תיאורטי שביסוד המושג או הגישה בה מדברים ועוסקים.
 
לא אחת אנו קובלים כי הפער בין רמת ההצהרות וההתכוונויות לבין התרגום המעשי הוא כה גדול, עד שאתה שואל את עצמך מה הקשר בין הנאמר לבין המעשה.
 
בביקורי בבתי הספר אני שומע: "אנחנו בתחילתו של תהליך..." "זה תהליך..." והשאלה היא, עד מתי ניתן לומר אנחנו בתהליך? התהליך הוא חשוב כשלעצמו אך הוא "תחנה" לקראת השגת המטרה, חותר לתוצאות מנוסחות אופרטיביות וניתנות להשגה, התהליך הוא מעין התוויות דרך להגיע אל היעד.
 
בכוונתי להציע "כלי" שיסייע למפקח, למנהל ולמורה להעריך את רמת המעשה החינוכי בביה"ס, ולבחון את הביצוע הלכה למעשה. הכלי המוצע התגבש על סמך ניסיוני האישי ובשיתוף קבוצות מפקחים, מנהלים ומדריכים, בסוף שנה"ל תשנ"ח. ביסוד הכלי המוצע נמצא המסמך "מבנה הלימודים ועקרונות ההוראה בביה"ס הממ"ד".(2)
 
מטרות ה"כלי":
  •     להוות תשתית רעיונית ומעשית (כעין "רשת בטחון") אליה יש לחתור במעשה החינוכי היום יומי.
  •    לארגן ולקבל מידע תקף על כל גווניה של העשייה הבית ספרית, לצורך קבלת החלטות.
  •    לסייע בהגדרה מחודשת של המטרות החינוכיות והלימודיות אליהן חותר ביה"ס.
  •    לשמש בסיס לדיון בקרב קהילת ביה"ס.
  •   העיסוק ב"כלי" יכול לסייע בגיבוש המדיניות החינוכית המוסדית ולחידודה בזיקה "למבנה הלימודים ועקרונות ההוראה של ביה"ס היסודי בחמ"ד".
  •   לסייע לעוסקים בו לעיצוב השקפת העולם החינוכית הן ברמה האישית של כל מחנך והן ברמה הצוותית.
  •   להעריך את ההישגים על פני רצף.
 
מבנה "הכלי":
כאמור לעיל "הכלי" מבוסס על ניסיון אישי, הארותיהם והערותיהם של מפקחים מנהלים ומדריכים.(3)
 
"הכלי" מקיף 45 שאלות שמכל אחת מהן ניתן לגזור שאלות נוספות בהתאם לעניין ולהערכה.
 
בחרתי לנסח את המדדים להערכה בדרך של שאלות, על מנת "לחייב" את המעריך לתת תשובות, לבחון את מושא ההערכה, וליצור דיאלוג בינו כמעריך לבין המוערך. הדיאלוג ישמש כמנוף לשיפור קידום וצמיחה.
 
השאלות סווגו לשמונה נושאים:
  •  עבודת המנהל - סגנון הניהול ומאפייניו.
  •   מורי ביה"ס - טיפוחם כלומדים ומלמדים.
  •   מדיניות ביה"ס.
  •  היחס אל הלומד והלומדים - היחיד והיחד.
  •   דרכי הוראה - למידה.
  •    אקלים ביה"ס.
  •  תרבות הערכה בית ספרית.
  •  ביה"ס וההורים.
 
א. עבודת המנהל - סגנון הניהול ומאפייניו
1. האם המנהל מנהל את ביה"ס בכוח סמכותו הפדגוגית יחד עם צוות הניהול, ותהליך קבלת ההחלטות מתבצע בהתייעצות ובשיתוף מלא?
2. האם מנהל בית הספר הוא רק איש ארגון, או שהוא מודע לכך שתפקידו הראשי הוא ניהולו הפדגוגי של בית הספר?
3. האם המנהל משתף שיתוף מלא את קהילת ביה"ס, ורואה את עצמו כמנהיג וכמדינאי שסביבו צוות מסייע?
4. האם המנהל והצוות משתפים את התלמידים בגיבוש מדיניות ביה"ס? האם התלמידים באים לידי ביטוי, וביה"ס רואה בהם את ה"לקוח" הבלעדי לכל המעשה החינוכי?
5. האם המנהל הוא איש חזון, עם השקפת עולם חינוכית מעוצבת המשתקפת במדיניות ביה"ס?
 
ב. מורי ביה"ס - טיפוחם כלומדים ומלמדים
1. האם המורים מודעים לגודל האחריות המוטלת עליהם ביכולתם להשפיע על הלומד בתהליך אינטראקציה המתרחשת בינם לבין הלומדים, ומהי מידת רגישותם לתהליך זה?
2. האם קיימת מודעות בקרב המורים ל"בינת השכל" ו"בינת הלב" - מיזוג בין הרגש והשכל IQ ל EQ והתחשבות בריבוי האינטלגנציות (עפ"י גרדנר)?
3. האם המורים מודעים ומכוונים את עצמם "להתבטלותם" "השתחררותם" מהלומדים וחותרים לפיתוח ועיצוב אישיותם של הלומדים, כלומדים עצמאיים ומחנכים להזדקקותם לדעת תורה הבאה לידי ביטוי ב"עשה לך רב" מאידך?
4. האם ביה"ס שוקד על טיפוחם ופיתוחם של המורים, ומקיים מערך השתלמות רציף המעמיק את מקצועיותם של המורים ברמה התורנית, פילוסופית חינוכית ודידקטית?
5. האם המורים חווים את תהליכי הלמידה של הלומדים ברמת לומדים מבוגרים, בהנחה שמי שחווה את מה שהוא רוצה ללמד למידתו תהא אחרת ממי שלא חווה ברמה אישית את אותה מטלה?
6. האם ביה"ס מציב אתגרים למוריו, לעובדיו ותלמידיו באמצעות מטלות קיומיות התורמות לרווחתם ולקידומם?
 
ג. מדיניות ביה"ס
1. האם מדיניותו החינוכית של ביה"ס מגובשת ומושתתת על ערכי התורה והמצוות ומשנת החמ"ד, ויסודה בחזון, והיא באה לידי ביטוי מעשי יום יומי המשתקף באורח חייו הסדיר של ביה"ס?
2. האם צוות ביה"ס שוקד עם לימודי משנת החמ"ד, העמקתה ויישומה (על פי המסמך "קווים מנחים למדיניות החמ"ד"?
3. האם מסמך "מבנה הלימודים ועקרונות ההוראה בביה"ס היסודי הממלכתי דתי" בא לידי ביטוי במעשה החינוכי בביה"ס? פרט באלו מסגרות נלמד המסמך? היכן ניתן לראות את יישומו?
4. האם ביה"ס ניסח "אני מאמין חינוכי"? מי השתתף בגיבושו? האם הניסוח אופרטיבי - ישים? כיצד הוא בא לידי ביטוי במערכת השעות וכיצד הוא משתקף ממנה?(4)
 
ד. היחס אל הלומד והלומדים - היחיד והיחד
1. האם בביה"ס מודעים ושוקדים על טיפוח היחיד בתוך היחד - ייחדויות ואחדות?
2. האם ביה"ס דואג לתגבר את התלמידים המתקשים במקצועות היסוד? - אוריינות - הבנת הנקרא ביהדות, בעברית, במדעים, באומנויות, בחשיבה מתמטית – חשבון(5)
4. האם ביה"ס מעניק לתלמידיו זכות לבחור חלק הולך וגדל (עם הגיל והיכולת) של מערכת הלימודים, החל בבחירה במשימה וגמור בבחירה בין מרכזי למידה שונים במקצועות השונים, בחינת "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ" (עבודה זרה יט' ע"א).
5. האם ביה"ס מאפשר לכל פרט ופרט, תלמידים ומורים, לבטא את עצמיותם הלימודית, הסגנונית, החקרנית והסקרנית בדרכים המותאמות והנבחרות על ידם, תוך מתן תמיכה וסיוע הולם?(6)
6. האם ביה"ס מתייחס לשונות הדתית של הילדים ומקיים עבורם פעילויות ייחודיות בתחום זה?(7)
 
ה. דרכי הוראה
1. האם המורים משתמשים במגוון רחב של דרכי הוראה, עבודה יחידנית, עבודה בזוגות, עבודה בקבוצות הומוגניות, עבודה בקבוצות הטרוגניות, ג'יקסו-ריכוז שיעור שלם סביב שאלה מרכזית או דילמה, שיעורי חוויה, פעילויות חקר ועוד...?
2. האם שוקד ביה"ס להקנות ללומדים מיומנויות יסוד המתחייבות מתכנית הלימודים - מיומנויות המהוות מפתח לעולם הידע ומקנה לילדים כלי למידה "ללמוד כיצד ללמוד"?
3. האם קיימת בביה"ס סביבה לימודית עשירה ברמה טכנולוגית מפותחת, היוצרת שפע של גירויים מתחומי הדעת התורניים - אוריינים - מדעיים - אומנותיים, המניעים ומאתגרים את הלומד לשאול, לחקור, לחפש ומעשירים את עולמו הרוחני - תורני לימודי?
4. האם המורים מתאימים את המשימות הלימודיות ליכולות התלמיד, לנטיותיו, לעניינו, לסגנון למידתו, לכשריו? האם המשימות כתובות בלשון שגם התלמיד המתקשה מסוגל להבינה?
5. האם המחשב מנוצל בביה"ס גם לאינדיוידואליזציה של ההוראה: עזרה למתקשים ואתגרים למצטיינים?
6. האם ביה"ס חותר לגיבוש תכנית לימודים בית ספרית?
7. האם ביה"ס מגוון את ארגון התכנים להוראה: מקצועות נפרדים, צירופי מקצועות, נושאים אינטגרטיביים, נושאים אישיים, פרוייקטים, תכנים המאורגנים סביב מיומנויות חקר, תכנים המאורגנים סביב המרכיבים של הבנת הנקרא - חשיבה?
8. האם לימודי הקודש בביה"ס זוכים להתייחסות מרכזית - בהשתלמות מורים, בהכרת תוכניות לימודים במקרא ובתושב"ע, במעקב אחר ההישגים, באמצעי עזר שביה"ס יוזם ומפתח, והאם מוקדשות 40% ממערכת השעות שבכל כיתה ללימודים אלה?
9. האם ביה"ס משלב אומנויות למיניהן בהוראת לימודי הקודש, המקצועות ההומניים והאחרים?
 
ו. אקלים ביה"ס
1. האם שורר בביה"ס אקלים של כבוד בין תלמידים, מוריהם ושאר צוות ביה"ס, ובינם לבין עצמם? האם ביה"ס מחנך לסובלנות כלפי הזולת? האם ביה"ס מחנך לקבלת השונה?
2. האם מתאפיין ביה"ס באורח חייו הסדיר, בפתיחות וביצירתיות ובחשיבה מקורית?
3. האם קיימת בביה"ס תרבות של אכפתיות כלפי הזולת? תרבות של נתינה, בחינת "איש אחיו יעזורו", "ואהבת לרעך כמוך" הבאה לידי ביטוי מעשי בגמ"ח ובתמיכה?
 
ז. תרבות הערכה בית ספרית
1. האם ביה"ס מכין את תלמידיו ומכוונם למסגרות יוקרתיות - ללימודים תורניים עיוניים - ישיבות, אולפנות וכיתות עיוניות תורניות במקיפים?
2. האם יעדי ביה"ס מוגדרים ומנוסחים ברמה אופרטיבית עם מדדי הצלחה, הניתנים לכימות ולמדידה בתחומים הבאים:
* הישגים תורניים הבאים לידי ביטוי בעיקר בהתנהגות הדתית הלכה למעשה.
* הישגים לימודיים, לימודי קודש ולימודים כלליים, האמורים לבוא לידי ביטוי
* בידיעת תכנית גרעינית ובעיקר בהבנת הנלמד וביכולתו ליישמו.
* הישגים חברתיים האמורים לבוא לידי ביטוי ביחסים תקינים בין אדם לזולתו וחברתו.
3. האם ההורים שותפים לתהליכי ההערכה?
4. האם מתקיים מעקב רציף בטווחי זמן קצרים אחר התקדמותו של כל לומד, ולומד מעקב מתועד ומבוקר?
5. האם תעודות ביה"ס משקפות את תרבות ההערכה הבית ספרית?
6. האם מתרחשת בביה"ס תרבות הערכה חלופית?
7. האם ביה"ס משתמש בתיק פורטפוליו ככלי להערכה להתקדמות הלומד?
8. האם צוות ביה"ס מודע לדמות הבוגר וחותר לעיצובה וגיבושה כפי שנוסחה במסמך "מבנה הלימודים"?
9. האם הלומדים שותפים להערכה - הערכה עצמית?
 
ח. בית הספר ובית ההורים
1. האם בית הספר מעודד את מעורבות ההורים בחיי ביה"ס, ובאלו דרכים הוא עושה זאת?
2. האם הקשר בין ביה"ס ובית ההורים ממוסד? כיצד הוא מתבצע ובאמצעות מה: (עלון שבועי, אגרת להורים, אסיפות הורים כיתתיות, כלליות, ועד הורים מרכזי, כתתי)?
3. האם ניתן להצביע על תרומתם של ההורים לרווחת המעשה החינוכי בביה"ס? (תרומה שתבוא לידי ביטוי בעזרה פיזית, קשרים והכרויות, סיוע בתחום החינוכי, סיוע בתחום היצירתי, סיוע בקביעת מדיניות ביה"ס).
 
לסיכום:
חשוב שמסמך זה ידון במועצות המנהלים, ילמד ויבוקר אף בקרב ציבור המורים בבתי הספר - אני מאמין שמדדים גלויים לעיני כל יגבירו את המודעות וההתייחסות למה מבקשים להעריך.
 
בית הספר יעשה כמיטב יכולתו למקד ולכוון את עשייתו על פי הכיוונים והמגמות המנוסחים במסמך, אף, אם במקביל לכך הדברים יעוררו לדיון, עיון, קבלה או דחיית שאלה זו או אחרת. עצם העיסוק בלימוד המסמך חשוב כשלעצמו ויסייע בהתוויית כיוונים לגיבוש תפיסה חינוכית של בית הספר.
 
אחתום בדברי הראי"ה קוק זצ"ל:
מהותו של האדם, היא יראת שמים
יראת שמים המלאה החדורה בכל מהותו הפנימית
ושהיא בעלת השפעה חיה חזקה,
עד כדי להבליט את תכונתה על כל מפעל כל חי
"את האלוקים ירא, ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" (קהלת יב'-יג')
והאדם מוכרח שלא להיות בשום פעם, בשום רגע מרגעי חייו, משולל מצורתו העצמית, שהיא יראת שמים המלאה (הראיה קוק זצ"ל עולת ראיה עמ' קא').

 


הערות:

הערות

 

 
1. י' קשתי, מ' אריאל, ש' שלסקי (עורכים) לקסיקון החינוך וההוראה הוצאת רמות אונ' ת"א תשנ"ח.
 
2. "מבנה הלימודים ועקרונות ההוראה בביה"ס היסודי הממ"ד הוצ' משרד החינוך והתרבות מינהל החינוך הדתי ירושלים תשנ"ז.
 
3. בנוסף קראו העירו והאירו מר מתתיהו דגן ראש מינהל החינוך הדתי וידידי ד"ר אברהם כהן מרצה בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית.
 
4. ראה מאמרי: ביה"ס היחודי בחמ"ד "סוף מעשה במחשבה תחילה" בתוך: "מורשתנו" שנתון המכללה "מורשת יעקב" כרך ט' תשנ"ה עמ' 163-173.
 
5. מאמרי: "משמעויות דידקטיות מעיון בפסוק: "ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם"" בתוך שנתון מורשת יעקב תשן עמ' 188-194.
 
6. ראה מאמרי: חשיבות השימוש במיומנויות חקר בתהליכי הוראה למידה ממבחר מקורותינו בתוך: שלבים יג' פרקי עיון ומעש לבתי"ס ממ"ד למידה פעילה הוצ' משרד החינוך י-ם תשמ"ט עמ' 30-37.
 
7. ראה מאמרי: עיון במצוות קירוב רחוקים בחינוך הממ"ד לנוכח גלי עלית יהודי רוסיה. מקומה, זהותה ומאפייניה של האוכלוסיה המסורתית במערכת החינוך הממ"ד מדיניות, עמדות והמלצות. בתוך: "קירוב רחוקים בחינוך הדתי" הוצ' משרד החינוך מינהל החינוך הדתי תשנ"ד עמ' 65-83.