לחץ כאן לתצוגת הדפסה

שילוב התנ"ך בלימודי הביולוגיה והטבע

מחבר: אבי ששון

בשדה חמ"ד, גיליון ג-ד, 1996

שילוב התנ"ך בלימודי הביולוגיה והטבע

 

נדמה כי היחס אל התנ"ך כמקור היסטורי-ספרותי הינו מעל כל ויכוח או השקפה דתית-חברתית, תהא אשר תהא. האדם הדתי יעמיק בלימודי התנ"ך בבחינת "והגית בו יומם ולילה" ומולו, החילוני אולי יעיין בתנ"ך מתוך חוויה ספרותית ושאר-רוח. הוויכוח על "התנ"ך כהיסטוריה" הוא ארוך ונצחי, ויש בו לסמל, מבחינה מסוימת, את המאבק בין הגישה האורתודוכסית הרואה בתנ"ך "ספר חיים" מול גישות מסוימות הרואות בתנ"ך יצירה ספרותית-היסטורית ממנה ניתן ללמוד גם מדעים ונושאים שונים שאינם "דתיים" בהכרח. כך או כך, יש בעיון בתנ"ך חוויה מסוג אחר אותה אנו יכולים להעניק לתלמידינו גם במדעים השונים.
 
במאמר זה אנו מבקשים לייחד את הדיבור בעניין שילובו של התנ"ך כאחד מאמצעי הלימוד וההוראה בלימודי הטבע והביולוגיה. גישה זו הולמת גם את תוכנית הלימודים האינטרדיסיפלינרית במגמת הלימוד של "לימודי ארץ-ישראל".
 
שילוב התנ"ך בלימודי הטבע יכול להיעשות מתוך מגמות שונות:
א. הצגת התנ"ך כמקור היסטורי המשקף את מצב הטבע בתקופת המקרא.
ב. הצגת התנ"ך כמשקף מצב מסוים ברמת ידיעת הטבע בתקופת המקרא.
ג. הכרת והבנת הריאלייה של תקופת המקרא.
ד. דיון בבעיות הלכתיות הקשורות במדעי הטבע.
ה. הצגת דמויות מקראיות ופועלן וניצולן את מדעי הטבע.
ו. לימוד, מתוך התנ"ך, על אספקטים שונים הנוגעים בידיעת הטבע בקרב קדמונינו (כלכליים, מסחריים, תרבותיים וכדומה).
 
אחת מן העבודות המעניינות בהן נעשה ניסיון לשלב את מרב הגורמים שציינו לעיל במסגרת לימודי הטבע והתנ"ך נכתבה על-ידי אחד מבכירי מורי הטבע בארץ ישראל - מנחם זהרוני. בספרו "טבע ונוף - פרקים בהוראת מקרא, היסטוריה וידיעת הארץ" (הוצאת תרבות וחינוך, תל-אביב תש"ל), שנכתב, למעשה, עבור ציבור מורי ידיעת העם והארץ, מבטא זהרוני את יחסו המיוחד לשני נושאים מרכזיים אלה בחיי עם ישראל בארצו.
 
רוח דומה נושבת גם בספרו המעניין של פרופסור יהודה פליקס "טבע וארץ בתנ"ך - פרקים באקולוגיה מקראית" (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ב). בספר זה מסכם פליקס עשרות שנות מחקר במדעי הטבע והיהדות.
 
מול פליקס מתייצב "איש טבע" אחר - נגה הראובני, המביא בספריו ופרסומיו שילוב של מקורות ישראל מתקופות שונות, בראייה רחבה, ושוזר אותם למסכת טבע צבעונית ומרתקת ("טבע ונוף במורשת ישראל", "שיח ועץ במורשת ישראל", "מדבר ורועה במורשת ישראל", הוצאת נאות-קדומים).
 
על הצומח המקראי כנושא ייחודי, נכתבו מספר ספרי יסוד שימושיים ומועילים נוסף לאלה שכבר ציינו. אוריה פלדמן פרסם ספרון בשם "צמחי התנ"ך" (הוצאת דביר, תל-אביב תשי"ז) שהפך לנדיר ברבות השנים. אולם הסיכום הרחב שנעשה עד כה הוא של יהודה פליקס בספרו "עולם הצומח המקראי" (הוצאת מסדה, רמת-גן 1968).
 
ספרים אלה, נוסף לשפע המאמרים המופיעים בכתבי העת למדעי הטבע מחד ובמדעי היהדות מאידך, יכולים לשמש את ציבור המורים בהכנת ערכות והפעלות בנושא הנדון. (לאחרונה החל מרכז חלמיש בחברה להגנת הטבע לפרסם שפע תדפיסים ותקצירים בנושאים אלה, לנוחות הציבור).
 
במאמר קצר זה מוגשת הצעה לשילוב פרקי מקרא ברמה הפשוטה והזמינה ביותר למורי הטבע והביולוגיה, תוך כדי לימוד נושאים הקשורים בצומח, בעיקר. הצעה זו מהווה דוגמא בלבד לעושר האפשרויות העומדות בפנינו.
 
איננו ממליצים על שיטה מסוימת בה יופיעו ויופעלו דפי עבודה מסוג זה. להיפך. גיוון בצורת עריכת הדפים מחד, ובאופן השימוש בהם מאידך, יאפשר לנו לימוד נרחב ובלתי שגרתי במקורות המקראיים.
 
 
הצעות לאופן עריכת הדפים:
 
א. כתיבת הפסוקים במלואם בדף העבודה. התלמיד ימיין את המקורות לנושאים שונים ו/או יכתוב כותרת מתאימה ליד כל פסוק.
ב. כתיבת ראשי הפרקים או הנושאים הנלמדים על עץ או צמח מסוים בדף העבודה. בתחתית הדף נרשום רשימה של מראי מקום (דבר המחייב עבודה עם התנ"ך). התלמיד יאתר את הפסוקים וישבצם תחת הכותרת המתאימה.
ג. דומה לב', אלא שבתחתית הדף יובאו הפסוקים במלואם. חסרונה של שיטה זו הוא בהיעדר מגע ישיר עם ספר התנ"ך.
 
 
שילוב ושימוש בדפי ההפעלה:
 
גם כאן תיתכנה מספר אפשרויות, על-פי שיקולי המורה:
א. במסגרת שיעורי ההכנה, ילמד במסגרת השיעור או בשיעורי הבית.
באופן זה ננקוט בעיקר כשהנושא המרכזי הוא בדגש של הביולוגיה.
ב. הפעלה עצמית במסגרת סיור/טיול.
דפים מסוג זה יכולים לשמש כ"מחסנית בכוננות" ל"זמנים מתים".
ג. סיכום של סיור, טיול או לימוד בכיתה, והצגת הביולוגיה מהיבט אחר.
 
מיותר, כמובן, לעמוד על חשיבות האסתטיקה ושילוב פרטים גרפיים בדפים מסוג זה. להלן הדוגמאות לדפי העבודה בתנ"ך:
 
 
 
 
 
 ****************************************************************
 
הצומח במקרא
 
 
ברוש - ברותים
 
חומר עזר: תנ"ך
 
עיין בפסוקים הרשומים מטה. העתק אותם במקום המתאים, על פי הקשרם:
 
 
א. בית גידולו:
 
1. ____________________________________
2. ____________________________________
3. ____________________________________
4. ____________________________________
 
 
ב. הברוש כחומר בניה:
 
1. ____________________________________
2. ____________________________________
3. ____________________________________
4. ____________________________________
 
 
ג. כלי נגינה(!?)
 
______________________________________
 
 
ד. העץ כגורם בהפרחת השממה:
 
______________________________________
 
 
ה. "מקום מגורים":
 
______________________________________
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:
 
מלכים א' ו', טו
דברהי"ב ב', ז
דברהי"ב ג', ה
תהלים ק"ד, יז
 
 
מלכים ב' י"ט, כג
ישעיהו ל"ד, כד
שיר השירים א', יז
ישעיהו נ"ה, יג
 
 
 
יחזקאל כ"ד, ה
מלכים א' ו', לד
שמואל ב' ו', ה
 
   
 
 
 
 
 
**************************************************************** 
 
הצומח במקרא
 
 
תאנה
 
חומר עזר: תנ"ך
 
 
 
 
 
עיין בפסוקים הרשומים מטה. העתק אותם במקום המתאים, על פי הקשרם: 
 
 
א. כסמל השלום והשלווה:
 
_____________________________________
 
 
ב. כסמל לחורבן ושממה:
 
_____________________________________
 
 
ג. "מכסה טפח ומגלה טפחיים":
 
_____________________________________
 
 
ד. פירות טובים למאכל:
 
_____________________________________
 
 
ה. פירות לא טובים:
 
_____________________________________
 
 
ו. שימור הפירות:
 
_____________________________________
 
 
ז. תפוצת התאנה:
 
_____________________________________
 
 
ח. שם שנגזר מתאנה:
 
_____________________________________
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות:
 
בראשית ל"ח, ט
שמואל א', כ"ה, יח
הושע ט', י
דברים ח', ח
ירמיהו ח', יג
יואל כ', כד
מלכים א' ה', ה
ירמיהו כ"ד, ב
ישעיהו כ"ח, ד
מלכים ב', כ', ז
ירמיהו ה', יז
תהלים ק"ה, לג
שמואל א', ל', יב
הושע ב', יד
מיכה ד', ד
 
 
 
 
 ****************************************************************
 
הצומח במקרא
 
 
סירים - סירה קוצנית
 
חומר עזר: תנ"ך
 
 
 
היעזר בפסוקים המופיעים למטה וענה: 
 
 
 
 
א. הסתכל בפירות ורשום מדוע מכונה השיח בשם "סירים"?
 
_____________________________________
 
 
ב. בית גידולו:
 
_____________________________________
 
 
ג. שימושי השיח:
 
1. _____________________________________
2. _____________________________________
3. _____________________________________
4. _____________________________________
 
 
 
ד. שם מקום שנגזר משם השיח:
 
_____________________________________
 
 
ה. משל ונמשל:
 
_____________________________________
 
 
 
 
 
 
 
 מקורות:
 
 שמואל ב' ג', כו
 ישעיהו ל"ג, יב
 ישעיהו ל"ד, יג
 ישעיהו ל"ה, ה
 הושע ב', ח
 נחום א', י
קהלת ז', ו
 
  
 
"וכך היו מוכי שחין עושין בירושלים: הולך לו ערב פסח אצל הרופא, וחותכו (את האבר הנגוע) עד שמניח לו כשערה ותוחבו בסירה ונמשך ממנו והלאה..." (כריתות ט"ו,ב)
ומוסיף רש"י באותה סוגייה: יתחבו לאיבר קוץ המחובר לקרקע או לכותל... ונתלש האיבר מאליו".