לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ממחרת הפסח - ביטוי ופירושו

לימוד תוך שימוש במאגרי מידע

מחבר: ידידיה וולף

בשדה חמ"ד, גליון 4, 1998

ממחרת הפסח - ביטוי ופירושו

הקדמה:

בעבודה זו אנו מתרגלים עם תלמידינו שימוש במאגר מידע, על מנת לפתור בעיה פרשנית סבוכה: מה פשר הביטוי "ממחרת הפסח" בספר ויקרא, בספר יהושע, ובמקומות אחרים שהוא נזכר בהם.
 
 
השוואת ביטויים במקרא
פתח את התנ"ך בספר יהושע פרק ה' פס' יא.
 
"ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה".
 
 
1) לאיזה תאריך הכוונה במילים 'ממחרת הפסח'? ציין שתי אפשרויות.
א. ט"ו ניסן - ממחרת י"ד בניסן שהוא זמן שחיטת הפסח.
ב. ט"ז בניסן - ממחרת יו"ט הראשון של פסח.
 
 
2) פתח את מאגר המידע, בחר במאגר תנ"ך, הקלד את הביטוי 'ממחרת הפסח', ולחץ על חיפוש.
היכן מצינו בתורה מקור נוסף לביטוי 'ממחרת הפסח'? ציין המקור וכתוב את הפסוק.
 
במדבר ל"ג ג: "ויסעו מרעמסס בחודש הראשון בחמישה עשר יום לחודש הראשון ממחרת הפסח יצאו בנ"י ביד רמה לעיני כל מצרים."
 
לאיזו משתי האפשרויות שציינת בתשובה א' הכוונה במקור הנוסף שמצאת ?
ט"ו בניסן, שהרי התורה מציינת בברור שממחרת הפסח הוא חמישה עשר בניסן.
 
 
האם פרוש זה תואם גם את משמעות הביטוי בספר 'יהושע' ?
עתה ננסה להבין אם משמעות הביטוי 'ממחרת הפסח' בפסוקנו ובתורה זהה, ואם המשמעות צריכה להיות זהה.
 
3) קבע את התלמוד הירושלמי כמאגר החיפוש. חפש את הביטוי "ממחרת הפסח".
פתח את המקור.
מהם שתי האפשרויות שמביא התלמוד הירושלמי לביאור המושג 'ממחרת הפסח'?
 
רבי בון בר כהנא - ששה עשר.
ר' לעזר בי ר' יוסי - חמישה עשר.
 
4) עיין בגמרא מסכת קידושין דף ל"ז ע"ב בתוס' ד"ה 'ממחרת הפסח'.
איך הבין אבן-עזרא בשאלתו את משמעות הביטוי 'ממחרת הפסח' בספר יהושע?
 
ט"ז בניסן שבו מוקרב העומר. (ממחרת יו"ט א' של פסח).
 
מהי קושייתו של אבן-עזרא?
ביהושע חייבים לומר שמדובר בט"ז בניסן, כי זה הזמן שבו מותר לאכול מהתבואה החדשה. מאידך חייבים לומר שגם ביהושע הכוונה לט"ו בניסן כי זו משמעות הביטוי 'ממחרת הפסח' בתורה.
 
 
5) איך מתרץ ר"ת, ואיך מתרץ ר"י את השאלה ?
תרוץ ר"ת - ממחרת הפסח הנאמר ביהושע הכוונה לט"ו.
פרוש הפס' יהיה כדלקמן: ויאכלו מעבור הארץ - מהתבואה הישנה, [עבור-מלשון עבר] ממחרת הפסח- בט"ו שאז הוצרכו לקנות חיטים עבור מצות מצה, את החיטים קנו מהכנענים. וקלוי- דהיינו התבואה החדשה, אכלו רק בט"ז בניסן לאחר זמן הקרבת העומר. ע"י חלוקת הפס' לשני חלקים ולשני זמנים שונים עונה ר'ת לשאלת א"ע. לשיטתו התאריך האמור ביהושע 'ממחרת הפסח', זהה לתאריך האמור בפרשת מסעי.
תרוץ ר"י - ביהושע מדובר בט"ז. אין סתירה לאמור בפרשת מסעי, היות ולשון תורה לחוד, לשון נביאים לחוד ולשון חכמים לחוד. לא צריכה להיות זהות בהסבר הביטוי בין התורה לנביא.
 
הבה נבדוק איזה קושי בספר יהושע הכריח את ר"ת לפרש שהפסוק ביהושע מתייחס לשני זמנים שונים.
 
6) חפש מקור נוסף בתורה שבו מופיע הביטוי "בעצם היום הזה" באותו עניין שעסק בו הפסוק ביהושע.
 
"ויקרא כ"ג, יד: "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלוקיכם חוקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם.
 
לאיזה תאריך הכוונה בפסוק זה ?
ט"ז בניסן זמן הקרבת העומר.
 
מה גרם לך להחליט על תשובתך בא' ?
ביהושע נאמר: "וקלוי בעצם היום הזה" ובפסוק בויקרא בעניין העומר נאמר: "ולחם וקלי וכרמל".
 
 
7) עתה ננסה לחשוב: איזה קושי בפסוקנו גרם לר"ת לפרש שהפסוק ביהושע עוסק בשני זמנים שונים ?
 
שישנם בפסוק ביטויים סותרים, 'ממחרת הפסח' - הכוונה לט"ו, 'וקלוי בעצם היום הזה' הכוונה לט"ז.
 
איך ר"י פתר את הבעיה ?
לשון תורה לחוד ולשון נביאים לחוד!
 
 
8) בחר במאגרי פרשנות, ועיין ברש"י וברד"ק בפסוקנו:
איך כל אחד מהם פירש הביטוי 'ממחרת הפסח'?
רש"י-ט"ז רד"ק-ט"ו.
 
איך כל אחד מהם מבאר את הביטוי: "עבור הארץ"?
רש"י - התבואה החדשה.
רד"ק - התבואה הישנה.
 
לאיזה פרוש מבעלי התוספות זהה רש"י, ולאיזה פירוש דומה פירושו של ר"ת?
רש"י-ר"י ,רד"ק- ר"ת
 
 
9) בעזרת מאגר המידע חפש במדרשי אגדה את הביטוי 'מעבור הארץ' ונסה להבין מה הכריח את רש"י ביהושע לפרש ש'ממחרת הפסח' הכוונה לט"ז בניסן, אע"פ שבפרושו לתורה בשמות י"ב, י"ד ביאר ש'ממחרת הפסח' הכוונה לט"ו בניסן ?
בסדר עולם רבה, פרק י"א ד"ה 'והעם עלו' נאמר:
"בששה עשר בניסן הקריבו בני ישראל את העומר, שנאמר: "ויאכלו מעבור
הארץ" [יהושע ה' יא]
רש"י אינו רוצה לחלוק על 'סדר עולם רבה' המיוחס לתנא ר' יוסי בן חלפתא.
 
 
עיון והעמקה
עיין בספר ה'מקנה' למס' קידושין דף ל"ז ע"ב, בחידושיו לתוס' ד"ה 'ממחרת הפסח':
איך תירץ את קושיית א"ע, ומדוע לפי תרוצו אין סתירה בין התאריך 'ממחרת הפסח' המוזכר בתורה לבין התאריך 'ממחרת הפסח' המוזכר ביהושע ?
לפני מתן תורה הלילה הולך אחר היום שקדם לו, כפי שראינו בפרשת נח: "יום ולילה לא ישבותו", לכן זמן אכילת קרבן פסח במצרים בי"ד בערב, נקרא י"ד, ולמחרת זמן היציאה נקרא ט"ו. לאחר מתן תורה שהיום הולך אחר הלילה שקדם לו, [כפי שנאמר: "מערב עד ערב תשבתו שבתכם]. י"ד בערב קרוי ט"ו, ולכן ממחרת הפסח' האמור ביהושע הוא ט"ז בניסן.