לחץ כאן לתצוגת הדפסה

אמונה ומדע בפרשנות המקרא - תגובה

מחבר: הרב יוסף היינמן

דעות, גיליון י"ג, 1960

מילות מפתח: ביקורת המקרא, מחקר המקרא, תורה מן השמים

אמונה ומדע בפרשנות המקרא - תגובה

 אני מוכן להיענות לבקשתו של הרב מ. ברויאר שלא להתווכח אתו על תורת הסוד, ואמנם אני מסכים אתו שאין זה בכלל נושא לויכוח ושאין כאן כל אפשרות של ויכוח. אבל אינני יכול להתעלם מן היסודות שעליהם הוא בונה את פתרונו. 

אני אחד מאלה ודומני שיש עוד כמוני, שאין תורת הסוד אומרת להם ולא כלום ושאינם מסוגלים לקבל אותה. אם כן, כל הפתרון שהוצע לנו אינו מקדם אותנו במאומה. 


כי מה מקשה עלינו בשעה שאנחנו רואים שלא נוכל להתחשב במסקנות בקורת המקרא? הדבר המקשה עלינו הוא זה, שאנחנו רגילים להסתמך על המדע ועל שיטותיו, ושאנחנו רגילים לדרך מחשבה רציונאלית. לכן מעיק לנו מאוד מאוד הדבר שבשטח זה, בתחום מסוים זה, אמונתנו מונעת ממנו את הגישה הרציונאלית המובהקת. אבל אם המחיר שעלינו לשלם, כדי להיחלץ ממצוקה זו, היא קבלת תורת הסוד, הרי אז אנחנו נדרשים לוותר כליל על גישה רציונאלית לכל שאלה של אמונה ודת. 

ודומני שבשביל כל אלה שלהם שאלת בקורת המקרא מציקה, דהיינו הנוער והמבוגרים הדתיים העוסקים במדע והמשכילים המנסים לחשוב באופן רציונאלי, הפתרון שהוצע הערב איננו פתרון. אדרבא, יש כאן משם הליכה מן הפח אל הפחת. אינני רוצה כלל וכלל כאן להצדיק את כפירתי בתורת הסוד. דומני שעוד לא קם חכם בישראל שאמר כי תורת הסוד היא אחד מעיקרי האמונה. ובודאי שאין אנחנו מצווים עליה מהר סיני. ולא עוד אלא דגם לשיטתו של הרב ברויאר אין לפתור את כל הבעיות בדרך שהוא הציע. נכון, את הסתירה שבין פרק א' לפרק ב' בבראשית אפשר לפתור, כפי שהוא אמר, אבל דווקא שאלה זו איננה קשה לנו. לא רק רוזנצווייג, אלא גם בנו יעקב וגם קאסוטו הציעו דרכים שלפחות לי נראות האמיתיות. הבעיות הן במקומות אחרים, ואסתפק בדוגמה אחת: שתי הפרשות המוסרות לנו את שמות נשי עשיו. וכאן אינני יודע מה יכולה להיות המשמעות בתורת הסוד של השמות השונים של נשי עשיו. כמובן, אם רוצים אנחנו בשמות אלה רק צירוף של שמות אלקיים, הכל שפיר; אבל אם אנחנו רואים גם כאן לגלות הנהגות ומידות שונות - אינני יודע מה היו ההנהגות והמידות שהתגלו דוקא בשמותיהן של נשי עשיו. 

אם כן, נותרה לנו, לאחר ככלות הכל, רק אחת משתי הדרכים: או שנסיק ממקורות כאלה ודומיהם שאמנם תורה זו לא יצאה מיד אחת, ומסקנה זו נתקבלה, על ידי אנשים כמו רוזנצוויייג, למשל, ובכל זאת אפשר היה להם להאמין עדיין בתורה מן השמים במובן מסוים, אם גם לא בתורה מסיני. אך אני ורבים כמוני לא יקבלו מסקנה זו, ולא נותרה לנו ברירה אלא הדרך של התירוצים הדחוקים ושל הנסיונות של הרמוניזאציה במקרים כמו אלה שהוזכרו, שאמנם אינם כל כך מרובים. ואולי במקום התירוצים הדחוקים, יש עוד דרך טובה יותר: לדעת שישנה קושיה ולוותר, לפחות לעת עתה, על התירוץ, כפי שרגילים לומר: פון א קאשע שטארבט מען נישט (=מקושייה לא מתים). 


אני מסכים בנקודה אחת עם הרב ברויאר, דהיינו, שאסור לנו לדחות את דברי בקורת המקרא תוך תרועת נצחון כאילו הפרכנוה כליל. יש ויש לה עוד על מה שתסמוך, ואנחנו במצוקה ולא היא. אין אנו יכולים להתעלם מכך, שאנחנו הועמדנו במצב קשה, ולא נשאר לנו אלא להגיד בכנות שאין אנו יכולים להיות אנשי מדע בשטח זה, שבשטח זה, עלינו להסתייג. כל דבר אנחנו מוכנים לבדוק ולחקור ולנתח בשיטות מדעיות: בשטח זה נבצר ממנו הדבר, כי כאן יש לנו דעות קדומות. או שמא נגיד: ידיעות קדומות. 

ולבסוף, אני רוצה להבהיר את הנקודה האחרונה הזאת על ידי משל, ודומני שבכך יש משום תשובת מה לדברי פרופסור ליבוביץ', שאמר כי אין מנוס מדבר שהמדע הוכיח אותו. משל למה הדבר דומה? לאדם ששומע עדותם של מאה עדים נאמנים על מעשה שהיה, ואין מנוס מקבלת עדות זו. יוצא מן הכלל רק מקרה אחד - אם אותו אדם ששומע את העדות ההיא היה נוכח בשעת מעשה וראה במו עיניו שאין הדבר כן. והמבין יבין.