לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הפלשתים באו על מנת להשתלט

מאת כתבנו בבאר שבע

הפלשתים באו על מנת להשתלט

הפלשתים, שפלשו לארץ כנען, שונים בתכלית מבני עמם שחדרו לארץ לפני כמאתיים או כשלוש מאות שנה.

 

אכן, קשה לעמוד בדיוק על פרק הזמן שחלף מאז אותה חדירה ראשונה ועד היום, שכן אין הפלשתים מצטיינים בספרות וברישום דברי ימיהם. הכתב שלהם הוא מימין לשמאל, אך עד כה טרם עמדתי על לשונם, ולא כל שכן שאינני יודע הרבה על אמונתם וספרותם. אני מקווה כי בקרוב יעלה בידי לברר את הדברים הללו בשביל קוראי "דברי הימים".

 

אומנם, גם אותם הפלשתים שחדרו לארץ כנען לפני כמה מאות שנה, וגם הפלשתים שפלשו הפעם, מוצאם מן הפלסגים אשר באסיה הקטנה וחופי הים האגאי: אולם בעוד שהחדירה הקודמת נעשתה בדרכי שלום, הרי הפעם פלשו הפלשתים, על פי כל הסימנים, על מנת לכבוש את הארץ ולשלוט בה. לפני כמאתיים או שלוש מאות שנה הם הגיעו ממקומות יישוביהם לארץ כנען במישרין, התיישבו בסביבות גרר ובאר-שבע ופנו בעיקר למרעה צאן. ואילו הגל הנוכחי בא מכפתור, וזהו גל של אנשי מלחמה מובהקים. פני הללו אינם לשדות מרעה, כי אם לערים הבצורות.

 

פלישה כתוצאת נסיגה

מה גרם לפלישה זו הפעם?

במידה שאפשר לברר כבר בשלב הנוכחי את המאורעות שקדמו לפלישה זו, נעוצה הסיבה העיקרית בלחצם של היוונים ההודו-אירופיים, הזורמים מן הצפון, על הדורים; ואילו הללו נסוגים לפני היוונים ולוחצים מצדם על הפלסגים. לפני כמאתיים שנה פלשו הפלשתים הפלסגים מצד צפון לאי כפתור-כרתים, והשתלטו על חלק מהאי הזה. עיר בירתם כאן, גורטונה, הייתה לשניה בחשיבותה אחרי קנוסוס. בימינו שוב גבר לחצם של הדורים על האי, והסתערותם האחרונה של הללו שמה קץ הן לשרידי הכוח של בני-כרתים הקדומים, על כל תרבותם העשירה, והן על הפלסגים שהתיישבו באי במאתיים השנים האחרונות, והקרויים בלשוננו בשם פלשתים. נוסף ללחצם של היוונים במערך הצבאי המדיני של האזור כולו, ואף תמורה זו הקלה בהרבה על פלישת גויי הים לחוף כנען. התמורה היא - התפוררות מלכות החתים בצפון ומלכות מצרים בדרום: על ידי כך נפתחה בפני גויי הים הדרך אל החוף המזרחי של הים הגדול.

 

פניהם מזרחה ודרומה

לראשונה דומה היה כי בלחץ הדורים, יפנו הפלסגים צפונה ויחזרו לשטחי אסיה הקטנה, אשר משם באו. אכן , הפלסגים הם מבעלי בריתה הנאמנים של טרויה. אולם גם כאן מלאה התפשטותם המהירה של היוונים תפקיד מכריע בהתוויית דרך חדירתם של הפלסגים: היוונים פתחו במלחמה בטרויה אף שמו מצור עליה, ועל ידי כך מנעו ממילא את תנועת הפלסגים לצד צפון. על כן פנו הפלסגים מכפתור מזרחה, ומקצתם אף דרומה, לאזור שפך הנילוס.

 

בציודם הצבאי של הפלשתים יש משום חידוש מעניין. נשקם העיקרי הוא חרב רחבה מאוד, וכן כידון ארוך. צייד צבאי מעין זה עדיין לא נראה בארץ כנען או במצרים, זולת בידיהם של השרדינים, שכירי חיל מצרים.

 

מבחינת הופעתם החיצונית הרי הפלשתים הם גבוהי-קומה וגמישים. הם נוהגים לגלח את שער ראשם, ולענוד על ראשיהם סרטים אשר נוצות גבוהות קבועות בהן. תמוהה מאוד היא יחפותם.

 

  

לחץ היוונים מהצפון דוחף את גויי הים מזרחה

 

הונחת רכב שוורים

אשדוד

 

 

אשדוד. מאות עגלות פלשתיות רתומות לשוורים חונות עתה בסביבות העיר הזאת. רכב זה הונחת, ביחד עם השוורים, מעל ספינות המשא שהגיעו אל החוף לאחר שהשתלטו עליו כוחות המחץ של הפולשים. הפלשתים מובילים בעגלות אלו את בני משפחותיהם וכן כלי בית רבים מתוצרת האי כפתור.