יש מלך בישראל
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

יש מלך בישראל

יש מלך בישראל

שאול הוכתר בגלגל. שמואל נפרד מהעם. סקירה על תקופת השופטים. ניסיונות מלוכה קודמים שנכשלו. מסע באירופה. אשור מעתיקה בירתה.

 

גיליון זה מוקדש לשלב החדש בתולדות העם והארץ. הפעולה הרוחנית הכבירה שנעשתה על ידי שמואל נשאה פרי בלתי צפוי ובלתי רצוי לו עצמו. תחושת האחדות של השבטים ברוח ובמוצא יחד עם הסכנה והלחץ המדיניים מבחוץ מצד היריב הגדול על שלטון בארץ, הפלשתים, שני אלה הבשילו בהכרה ובהיגיון את רעיון המלוכה. אין בכוחו של הנביא ואין בכוחם של ספקותיו וחששותיו למנוע את ההכרח ההיסטורי והלאומי.

 

מאבק זה - שנתן את אותותיו הרבים בספרות העברית החדשה ואשר נסתיים בהמלכת שאול בידי שמואל, בכניעתו של הנביא - ניתן בגיליון זה תוך יחס אוהד לנטייה הממלכתית הגוברת בעם, אך תוך יחס כבוד והבנה לנפשו של הנביא-המחנך. רוחו של מחבר ספר שופטים החוזר ואומר: "בימים ההם אין מלך בישראל כל איש הישר בעיניו יעשה" מטביעה את חותמה על גישתנו בגיליון. פירוד ושרירות והפקרות מבפנים, לחץ מתמיד של אויב מאורגן מבחוץ - מחייבים שינוי משטר מאנרכיזם למונרכיזם.

 

נוסף להבלטת שתי הדמויות המרכזיות ניתן בגיליון זה מקום לסקירה מדינית חברתית וצבאית על כל תקופת השופטים. הסברת בחירתו של מלך משבט בנימין דווקא, היא בקו "הרע במיעוטו" וגם חיפוש מרכז בין שני השבטים החזקים, אפרים ויהודה.

 

הקמת המלוכה היא אות לפתיחת המאבק הגורלי בין ישראל ופלשתים, מאבק שנמשך בחשאי ובהפסקות מאז בוא שני העמים כמעט בשעה אחת לכנען, אלה מן המזרח ואלה מן המערב. במאבק זה ייפול המלך הראשון, ורק המלך השני יסיימו בניצחון.

 

על הנעשה בעולם אין הרבה בגיליון. מאז רדתן של מלכויות חת ומצרים מדרגות שליטות עולמיות נדלדלו המקורות החיצוניים. מאידך זה גם שייך לנסיבות הנוחות להקמת מלכויות עצמאיות של עמים קטנים יותר. על כן נטוש המאבק בין פלשתים, ישראל ועמון, מאבק המסתיים בניצחונם של בני ישראל בלי ספק בכוחה של האמונה המיוצגת על ידי הנביאים. זהו כוחם המקורי, בעוד שתרבות חומרית לומדים הם מאחרים, כגון מלאכת הליטוש.

 

שתי דמויות מובילות בשולי המאורעות. האחת מימים שעברו: שמשון; האחת מימים שיבואו: דוד. המוטיב המאחד את שניהם: שיסוע האריה. בשנתי התמונות המתארות את המעשה ניתן גם להבחין בהבדל ביניהם (שלא בכוונת האומנים כמובן). שמשון נלחם בארי פנים אל פנים, בהסתמכו על כוח שריריו. דוד נוקט בתכסיס כסיוע לכוחות הגופני. הוא יושב על גבו של האריה וזה בלי ספק מקל על המאמץ והסיכון הפיסי.