במה מאמינים בני אדם

האמונות בתקופת אברהם. סודם של אלי בבל ומצרים. אמונות השילוש המצרי, חיי יום ולילה בעולם האלים.

הופעתו של אברהם (אברם) משמשת עילה טובה למערכת עיתון המופיע בזמנו, לערוך סקירה על האמונות בעולם, ו"בעולם" פירושו בתקופת זו בעיקר מצרים ובבל.

סקירה זו אינה יכולה להינתן מתן פילוסופי ולא ביקורתי שכן זה לא יהיה ברוח הזמן. תפיסת האלים כממשויות היא טבעית אפילו לאחד כמלכי-צדק המאמין באל עליון. מה שניתן לעשות הוא רק לתאר את עולם האמונות כמות שהוא על כל צדדיו המגוחכים בעיננו אף כי לא היו מגוחכים אז.

שתי "האיגרות" המתפרסמות בגיליון באות להצביע גם על החידוש שבאמונה החדשה וגם על דרך התהוותה. האמונה באל עליון שהייתה ידועה בתקופות מסוימות והגיעה לשיאה (כעבור זמן) באמונת המהפכן הדתי המצרי אחנתון, יש בה משהו מהרחקת הגשמות האלילית אך עדיין היא נבדלת מאמונת האחדות העברית באימננטיות שלה כלומר בהצמדתו של האל העליון או אף "היחיד" לטבע בעוד שחידוש האמונה העברית הוא נוסף לאחדות גם בטראנסצדנטיות, כלומר בהעלאת אלוהים אל מחוץ לתחום הטבע.

במקום השני בגיליון זה מוסבר ההבדל היסודי שבין אמונת בבל ואמונת מצרים על יסוד הבדלי האקלים והנוף ובקשר להבדלי המשטר. יסוד הנצח והשמש הוא הקובע את אמונת מצרים, ויסוד ההתהוות הדינאמית, התמורות (הירח) והתלות של האדם בחסד האלים הם העיקרים באמונת בבל. נרמזת גם האפשרות של תפיסת השילוש (אם, אב, בן) באמונה המצרית ותפיסת ארבע יסודות הטבע (שמים, אויר, ארץ, מים) באמונת בבל.

על אמונת כנען באותה תקופת לא ניתן לומר הרבה מחוסר ידיעות מוסמכות לתחום זה באותה עת. מה שידוע במקרא בשם "אלילי כנען" שייך לתקופה מאוחרת, תקופת שופטים ומלכים ונשוב לזה בבוא העת. בדרך כלל ההנחה היא שהיסוד הבבלי היה השליט ואלי אכד ובבל היו מקובלים גם כאן. האיגרת למערכת באה להצביע על האופי הכפרי והמצומצם של החיים התרבותיים, מה שמשתקף גם בחוסר יחידה מדינית או עיר בירה בארץ.

המאמר על דרכי הכישוף והניחוש לקוח ביסודו ואף בפרטיו מספרו היסודי והממצה ביותר של יחזקאל קויפמאן "תולדות האמונה הישראלית".

מתוך הרשימה הביבליוגראפית אנו מעירים את תשומת לב הקורא בייחוד על שני הספרים המצוינים של פרנקפורט ופרנקפורט-יקובסון.

הסיפור כיצד העפיל האדם לאלים הוא פדי עטו של אמנון לינדר, תלמיד בית החינוך תיכון ירושלים, אשר זכה בפרס ראשון בתחרות שהוכרזה על ידי מערכת "דברי הימים" על הנושא: "מגדל בבל" בסגנון איפוס קדום.

בגיליון ניתנות כמה דוגמאות מהספרות הקדומה על האלים.

הדוגמאות מתורגמות מאנגלית.

העמוד הרביעי בא לתאר בצורה פיליטוניסטית קלה ובעזרת מודעות את הגישה העממית לאלים אשר רווחה בימי קדם.

משתקפים כאן לא יסודות הטבע ולא עקרונות רעיוניים, כי אם אלים העשויים בצלם האדם וחיי אדם על חולשותיהם ובעיותיהם. כל השמות וכל המאורעות שאובים מהמקורות.