לחץ כאן לתצוגת הדפסה

יון: משטר שרים גובר על מלכים

יון: משטר שרים גובר על מלכים

- מאת כתבנו ביוון -

 

במשך מאת השנים האחרונות התחולל במדינות יוון תהליך מדיני ששינה את המשטר מיסודו: המלוכה נעלמה או הוגבלה במאוד, ותחתיה עלה לשלטון מעמד השועים, היא ה"אריסטוקרטיה". המלכים, אשר קבצו את תושבי הכפרים לעיר אחת, עשו זאת ע"מ לחזק את שלטונם. ואמנם היו הנתינים תמיד במטווחי עינו של המלך, אולם עתה יכלו לראותו גם הם, ולהבחין בחולשותיו ותכונותיו השליליות, אשר בלטו למדי בחוג הצר של העיר. הרוטנים והרוגנים שוב לא היו בודדים: הם התארגנו וקשרו קשרים בקלות רבה יותר בעיר מאשר בכפרים הפזורים, כבעבר.

 

תנאים נוחים אלה גרמו לירידת הממלכות ועליית שלטון האצילים-השרים כמעט בכל חלקי יוון. האמתלות הישירות להדחת המלכים היו שונות בכל מקום ומקום. בהתאם לתנאיו המיוחדים. בכמה מקומות הודח המלך בגלל שלטון חמס ורשע: באחרים כשהמלך מת והותיר ינוקא או איש לא-יצלח למלכות, ואז תפשו האצילים ברסן השלטון. היו המלכים ששאפו להגדיל ולחזק את שלטונם, ואז ריסנום זקני המועצה וכפום לחתום על חוזה עם נתיניהם, בו התחייבו למשול כחוק. לעתים הוגבלו סמכויותיו של מלך כזה עד כדי כך, שהוא הפך לפקיד בלתי חשוב במדינה; הכוח הממשי עבר לידיים אחרות.

 

מלוכה בעלת תפקידים מוגדלים ביותר קיימת עתה בספרטה: מלך שהפך לפקיד גרידא מכהן באתונה. למעשה היו תפקידיו של המלך מוגבלים כבר בזמנים קדומים, והיה צורך אף להרחיב סייגים אלה.

 

המלך הוא שופט עליון, אולם גם ראשי השבטים והמשפחות ראויים לשמש כשופטים. המלך הוא כהן עליון, אולם תמיד היו במדינתו משפחות מסוימות שבידיהן הייתה החזקה על כהונות שונות. מעולם לא היה המלך הנושא הבלעדי של שיפוט או פולחן.

 

כדוגמה נאה לירידת המלוכה ועליות השרים נוכל ליטול את אתונה, שהקדימה בזאת את שאר ערי יוון. המלך האתונאי הוחלש בראשונה ע"י בחירת אציל כ"פולי-מארך" דהיינו שר צבא, תפקיד שמילא לפני כן המלך. לאחר זאת הנחיתה משפחת האצילים בני מדון את המהלומה המכרעת על המלוכה: תפקידיו החשובים ביותר של המלך נמסרו לידי ארכון, או עוצר. הארכון נבחר ע"י העם מבין בני משפחה זו, וכיהן כל ימי חייו. לפי כיובל שנים נקבע, שהארכון נבחר רק למשך עשר שנים, וכן המצב כיום. מלכים מבני משפחת המלכות הישנה מוסיפים לכהן ככוהנים עליונים ושופטים במשפטים הקשורים בדת. תפקידים משפטיים ממלאים גם הפולמארך והארכון. אולם בספרטה, דרך משל, הותירו בידי המלך אך ורק את הנהגת הצבא בזמן מלחמה, וכן גם בארגוס. את מקום המלך תפשו, כאמור, האצילים.

 

לעתים השתלטה משפחת האצילים אליה השתייך המלך, בבקורינתוס - דשם עלתה לשלטון משפחת הבקחיאדים. אולם ברוב הערים שותפו כל משפחות האצילים בשלטון.

 

בני משפחות אלה מחונכים מילדותם למשול בדרך הטובה ביותר, ויש להודות כי עד עתה פורחות המדינות האצילות והן מנוהלות בכשרון ובתבונה.

 

עתה נאסף החומר החוקי הגולמי, אשר מחוקקים יעבדוהו, ישכללוהו וכללוהו בקבצי-חוקים. מבחינות אלה שלטון השרים הוא חיובי ומועיל; אולם נשקפת הסכנה שחוגי אצילים מצומצמים אלה יתנוונו, הם ותרבותם הגבוהה, ואם לא יפנו מקומם למשטר אחר, יביאו כליה עליהם ועל נתיניהם.

 

ומקרוב, מקרוב מאוד הן ראינו זאת. וכי לא שלטון השרים הוא אשר הביא כליה על מלכות שומרון?