לחץ כאן לתצוגת הדפסה

לכיש אשר סנחריב איווה אותה למושב מטהו

לכיש אשר סנחריב איווה אותה למושב מטהו

אחת הערים העתיקות ביותר בארץ היא לכיש. מעמדה הגיאוגרפי גרם לה שתהא עיר בעלת חשיבות צבאית ומסחרית ממדרגה ראשונה. היא נמצאת בסמוך לאחד העמקים המשמשים מבואות ליהודה מהשפלה; בה עוברת הדרך עזה-מרשה ובקרבתה אשקלון-גת-מרשה. בהתאם לכך יישבוה כבר ההיקסוסים, שהקיפוה חומה חלקלקה.

 

בימי פרעה אחאנאתון, לכיש מרדה במצרים. תושביה הסגירו לידי החבירו את זימרדה מלכם, שעמד בנאמנותו לפרעה. עבד-חידא מלך ירושלים הודיע לפרעה כי אנשי לכיש, גזר ואשקלון ספקו לעברים צרכי אוכל. ואף על פי כן, נכבשה גם עיר זו מידי יהושע, בערך לפני 500 שנים. העיר חרבה בעיצומו של שפע ועושר כלכלי, ומני אז ועד למלכות דוד, במשך כ: 200-500 שנים, נותר על חורבות העיר ישוב דל ועלוב. כוכבה החל זורח כאשר נתעורר הצורך בערי מבצר חזקות בגבול יהודה פלשת, אשר תבטחנה גם את שלום הדרכים המסחריות המסתעפות בדרך הים, וכזו הייתה לכיש. בפעולת בנייה בעלת היקף גדול פתח רחבעם, במסגרת תכניתו לבצר את כל ערי יהודה החשובות במטרה למנוע "מסע שישק מס' 2". הוא בנה את ארמון המושל וחיזק את ביצורי העיר. הארמון-המצודה נבנה על המקום הגבוה ביותר בעיר, וניתן להשקיף ממנו עד למרחוק.

 

מדרום למצודה ישבו העירוניים הדלים חיילים, חנונים וכיו"ב. חוצות התגרים היו ליד השער, העיר הוקפה בשתי חומות: הפנימית עקבה את המגבה הטבעי של התל, ועובייה היה כעשר אמות ואילו החיצונית, שהייתה פחות איתנה, נבנתה בערך באמצע המדרון. אסא המשיך בביצור העיר ובנה את חומת-הלבנים; יהושפט הגדיל את המצודה והרחיבה לצד דרום. תיקונים ושיפורים שונים בוצעו ע"י מלכי יהודה במאתיים השנים האחרונות. כיון שלכיש מהווה מרכז הנהלה מחוזי חשוב, נבנה בה גם בית-אוצר מלכותי גדול, בדומה לאלה הקיימים במגידו ובבית-שמש.

 

השער בלכיש דומה מכמה בחינות לשערים אחרים בארץ, למשל שער מגידו, בהיותו בעל שש אומנות ארוכות וארבע חללים ארוכים ביניהן. הנוסע המבקש להיכנס העירה חייב לעלות בדרך המתמשכת ממרגלות הגבעה במקביל, פחות או יותר, לקו הביצורים החיצוניים, כשצד ימינו החשוף מופנה לשומרים על החומה. השער הראשון בולט מחוץ לקו הביצורים; ממנו מובילה דרך אל השער אשר בחומה הפנימית, כשמימינו ומשמאלו של הנוסע מתמשכות חומות ביניים, בין החומה החיצונית לפנימית, ואנכיות לשתיהן. אם בחוסן צבאי היה ללכיש להתפאר, הרי צר שאין לומר כן על מידת דבקותה בדת ישראל ומצוותיה. חזק בלכיש היסוד הנכרי, שהתלקט לתוכה בהיות העיר מסחרית; השפעות מצרים וכנען ניכרות בה במאוד.

 

רווח בה השימוש בקמיעות מצריות הנושאות דמויות ושמות בס, פתח, איסיס, הורוס, ועוד. כמו"כ ניכרת השפעת פולחן "מלכת השמים" הכנעני. בקברם את מתיהם משאירים בני לכיש לידם מאכל ומשתה, אף כי בני ישראל אוסרים במפורש להגיש מנחות למת.

 

ונסיים סקירה זו בהזכרת שתיים מהמלאכות אשר התמחו בהן בני לכיש: תעשיית הטוויה, המפרנסת בעיר זו כמה וכמה בתי-מלאכה, ומלאכת הרפואה, שנתמחו בה כמה מבני לכיש אשר השלימו את חוק לימודם בבתי-הספר המפורסמים של מצרים.

 

אומנות הניתוח הגיעה לדרגה כה גבוהה, עד כי מבוצעים עתה בלכיש ניתוחי ראש לחולים שנחשבו כחשוכי-מרפא.

 

העיר הגדולה הזאת הייתה לבז בידי צבאות אשור הפראים.

 

לכיש כפולת החומות לפני נפילתה