לחץ כאן לתצוגת הדפסה

איך נפלה עטרת מצרים

(מאת סופרנו המדיני)

איך נפלה עטרת מצרים

עם נפילת מוף בא הקץ לתקופת הזוהר של מצרים שנמשכה כמאתיים וחמישים שנה.

 

למעלה ממאתיים שנה עמדה מצרים בשלטונה של השושלת הי"ב המפוארת. מיסדה היה אמנמחאת הראשון יליד תבי שעליו כעל גואל נבא חוזה העתידות איפובר. הוא הקים שלטון מרכזי חזק. סייע בידי סוחרים ובעלי מלאכה, בנה את החומה הגדולה הידועה בשם "חומת המושל" אשר לראשונה נפרצה על ידי ההיקסוסים.

 

 

בשעת הקרבות נפגעו רבים מפסלי מלכי מצרים.

הנה מה שארע לו סינוסירט השני...

 

בצוואתו היפה הורה לבנו סינוסרט הראשון את דרכי השלטון בין היתר נאמר בה:

 

הבדל מנתיניך בני,

הכבד לבך לבל יקרב אליך אדם אל ימלא את לבך לא אח ולא ידיד.

הישמר בני מפני קירבה יתרה שאין אמונים בה.

ואף בשבתך היה אתה כעצמך שומר חייך.

כי אין עוזר לך ביום צרה.

 

חכמת שלטון קשה זו לימד אמנמחאת את בנו והיא עברה בירושה לכל השושלת, ואכן קשה היה השלטון, אך גם רב פעלים. בזה אחר זה באו מלכים בשמות אמנמחאת או סינוסרט. הרחיבו את גבולות הארץ על כוש ועל לוב. פיתחו את מפעלי המכרות בסיני ואת תעשיית הנחושת המפוארת.

 

בשטח הפיתוח החקלאי הגדיל לעשות אמנמחאת השלישי, הנווה בפאיום הפך להיות אגם ענקי שבו נצברו מי הנילוס. משם היו המים מוזרמים בימי שפל לכל תעלות המדינה. העושר בימיו היה כה גדול עד שאמרו עליו:

המלך - מזון הוא

ופיו - רוויה.

 

אחרי מותו החלה ירידת המלכות מרוב טוב מתנוון כנראה כל שלטון. עתה הגיע הקץ על שושלת זו. בתו הישישה של אמנמחאת הרביעית (פעם הייתה יפיפייה מפורסמת) מנסה להקים שושלת חדשה בתבי.

 

מה צפוי לה לארץ גדולה ופורייה זו בשלטון ההיקסוסים - קשה לדעת. ניסיוננו אנו בארץ מוכיח שהללו הם עם לוחם מובהק, אך אין השלטון בערים דומה לשלטון בארץ כה נרחבת כמצרים. בעיות ההשקאה המלאכותית מצריכות כוח מרכזי ארגוני רב.

 

כמו כן יש הפרש רב ברמה הרוחנית בין הכובשים החדשים לבין משכילי מצרים. מאתיים שנים אחרונות הן גם שנות פריחה רוחנית עצומה במצרים.

 

אם בתקופת הפריחה הראשונה במצרים לפני אלף שנה בערך הייתה הגדולה העיקרית בבנייה העצומה (תקופת הפירמידות), הרי תקופת גדולה אחרונה עמדה בסימן מפעלים כלכליים גדולים ופעילות ספרותית ומדעית עליונה.

 

ספרי מדע, דברי שירה והגות, ספרי לימוד ותפילות רבות הם בני מאתיים השנים האלו.

 

הידעו הכובשים החדשים לשמור על ערכים אלה או הם יצללו בתהום הנשייה כאשר צללו ואבדו הרבה מהישגי המחשבה בעבר עם בוא כובש חדש וחורבן על ארץ?

 

כמו כן מובעת דאגה חמורה בקרב פליטים ממצרים לגורל התעלות והאגמים המלאכותיים. סוף סוף לא מנוסים ההיקסוסים בכמו אלה. הם באים מארצות המקבלות את מימיהם משמים. האם לא צפוי למצרים חורבן כלכלי בעקבות הכיבוש החדש.

 

אולי יתבררו הדברים כבר בעתיד הקרוב.