לחץ כאן לתצוגת הדפסה

לוט ניצל!

לוט ניצל!

חברון. מפי אדם שהגיע הנה מצוער נודע דבר הצלתו המופלאה של לוט מסדום ההפוכה.

 

כחצי שעה לפני השואה, שירדה על עמק השידים ועל סדום הבחינו שומרי החומה בצוער בקבוצת אנשים המתקרבת כמעט בריצה לעבר שער העיר. רק כאשר התקרבו הכירו השומרים את לוט בן-אחי אברהם העברי והוא איש נודע בכל הסביבה, כי שופט הוא בשערי סדום. עמו היו שתי בנותיו היפיפיות ושני אנשים אלמונים. לשאלת השומרים מי הם הזרים ענה לוט שרק הוא ובנותיו נכנסים העירה. על כן לא היססו עוד השומרים ופתחו את השער לאורח הנכבד בשעה בלתי צפויה זו. תחילה חשבו שפרץ שוב סכסוך בין השופט העברי ובין ראשי סדום, שכן רבו הסכסוכים בזמן האחרון ביניהם. שופטי סדום השליטו בעיר ובסביבה משטר אימים ודיכוי בעוד שלוט ניסה מדי פעם להמתיק את הגזרות. אולם לוט סרב לומר דבר על סיבת בואו הפתאומי. אך בטרם הספיק להגיע למרכז צוער נטלטלה האדמה טלטלת חרדה וכל השטח צפונה מצוער ועד ים המלח הוצף אש וגופרית ורעש מחריד עלה משם.

 

תחילה החלה בריחה מבוהלת מצוער, אך כאשר הבחינו שהאש אינה מגיעה העירה, נעצרה המנוסה וכל התושבים עלו לחומה והסתכלו בזוועה המשתוללת מעל לעמק השידים.

 

אותה שעה שכחו כמובן את דבר הופעתו הפתאומית של לוט דווקא בשעה הסמוכה לאסון. רק כעבור שעות מספר החלו זקני העיר מתלחשים על כך. תימהון עוררה העובדה שבריחתו, ותהי הסיבה אשר תהיה לא לקח עמו לוט את שני חתניו ועל הכל לאן נעלמה אשתו של השופט? החרדה השוררת עדיין בכל מנעה עד כה מאיש לגשת אל לוט כדי להציל מפיו דבר על מה שהתרחש אותו לילה בסדום.