לחץ כאן לתצוגת הדפסה

נפתח מו"מ יצחק-אבימלך

נפתח מו"מ יצחק-אבימלך

נפתח מו"מ יצחק-אבימלך להסדר בעיית המים בנגב. בבל נפלה. מלחמת שחרור במצרים. סכסוך בבית יצחק.

 

יצחק, שלא כאברהם לפניו ולא כיעקב אחריו, ניסה לעבור מחיי רועים לחיי חקלאות. על כן בעיית המים הייתה בשבילו חשובה עוד יותר מאשר לאביו ולבנו, שעיקר כלכלתם   הייתה על המרעה. מכאן הסכסוך החריף בין יצחק לבין אנשי גרר על הבארות. הרמב"ן בפירושו לפרשה זו סבור שהמדובר לא היה בבארות כי אם בתעלה שחפר יצחק מנחל גרר. דבר זה מתקבל על הדעת גם מהלשון "ויחפור בנחל" וגם על רקע היאחזותו באדמה כאיכר.

 

מכיוון שיש תיאום מדויק בין סכסוך זה לראשית מלחמת המצרים לגירוש ההיקסוסים, יש מקום להניח שההעזה של יצחק ובניו להתגרות במלך גרר (שוודאי היקסוסי היה ככל מלכי הערים בייחוד בשפלה, וגם השם של שר צבאו פי-כול שם מצרי, מוכיח זאת) באה הודות להחלשת  הכוח של השלטון הקיים.

 

דבר שני המואר על ידי סכסוך זה באור חדש הם היחסים בבית יצחק. אהבתו של יצחק לעשו גם היא נעוצה ברצונו להפך לאיש אדמה והרי גם עשו יש לו נטייה זו ("ריח השדה" נוסף להיותו ציד), בעוד שיעקב הוא קרוב יותר למסורת הנדידה הקדומה. מבחינת הפרספקטיבה ההיסטורית הרחוקה, הייתה בנדודים אלה והצבת מצבות בכל מקום שבא לשם, מעין כוונה לעבור את הארץ לאורכה ולרוחבה, כי כולה יעודה לעם, בעוד שהיאחזות חקלאית במקום אחר מצמידה למקום הזה בלבד. ההצמדות למקום הייתה אז קשורה גם בהיצמדות לאלוהי המקום, דבר שהיה בניגוד למסורת אברהם. דבר זה מסביר גם את נישואיו של עשו עם נשי המקום, בעוד שיעקב - ובנידון זה גם יצחק עומד לצדו - רוצה לשמור על טהרת המשפחה ולהביא אישה לבנו מבית לבן.

 

סכסוך המים נותן גם אפשרות להבליט דרכו את הניגוד שבאופי בין עשו ליעקב. עשו איש הידיים בלבד, הוא הנלחם עם אנשי גרר, בעוד שיעקב איש הערמה, מנהל את המשא ומתן הדיפלומטי. אך בבואנו לתת בריטרוספקציה (הפעם בעזרת יצירה אומנותית) את סכסוך קין והבל שיש בו דמיון ודוגמה ראשונית כמובן לסכסוך אחים, הבדלנו יפה בין הבל ויעקב: יעקב לא יירצח עוד. הוא נושא יעוד (בכורה, ברכה).

 

המאורע החשוב ביותר בשביל הארץ המתרחש בעולם הגדול הוא ראשית מלחמת השחרור של מצרים מידי ההיקסוסים. מעניינים ביותר מבחינה זו הם הנאומים שנואמים המלך המתמרד והיועצים שלו המתנגדים למרד. נאומים אלה הם מקוריים ותורגמו לעברית על ידינו מאנגלית.

 

השערה בלבד הוא עניין רצח המלך סק-ננ-רע. העובדות הידועות הן היותו נכנע לשליט הצפון (סיפור סוס-היאור) ומותו הנורא. גופתו החנוטה מראה את כל סימני ההתנקשות בגרזן בראשו. שני דברים אלה בתוספת עוד פרטים אחדים שימשו לנו יסוד להשערת הרצחו על ידי לוחמי השחרור המצריים.

 

פלישת עמים חדשים מן הצפון מביאה חורבן על מלכות בבל הגדולה. במזרח עולה שם הארים. במערב בוקעת ראשיתה של תרבות יוון. ידיעה מעורפלת מגיעה מסין.

 

שקיעתה המדינית של בבל משמשת רקע ליצירה הספרותית הפסימית "הכל הבל - במגדל בבל" אשר זמנה אינו ברור לנו בדיוק, אך על כל פנים אינה מאוחרת מהמאה הי"ז לספה"נ.

 

תמונת "הסירה על גלגלים" שאנו מכנים אותה "אמפיבית" ידועה באמת כסירתו של כא-מוסה. (ראה בהיסטוריה המצרית של פיטרי).