נחנכה אחתאתון עיר השמש

פרעה נשבע שלא יצא מתחומי עיר הבירה החדשה

אחתאתון, (סוכנות הידיעות הפרעונית)

עיר הבירה החדשה הזאת, היא עיר המלך והאל האחד, הוקדשה היום על ידי פרעה אחנאתון.

ההקדשה לבשה צורה שטרם הייתה כמוה בקורות האומות: המלך נשבע שלא יצא לעולם מן העיר הקדושה הזאת.

בעברו את תחום העיר, אשר צוין לפני-כן במצבה, הרים את ידו ואמר את המלים הבאות אשר נחקקו על ארבע מצבות שבארבע כנפות העיר: "הוד מעלתו הרים את ידו לשמיים אל האל אשר עשהו, אל אתון, ואמר: זוהי שבועתי לעולמים וזוהי עדותי לעולמים – מצבה זו אשר הקימותי לפני העיר אחתאתון כבית לי, וכל המצבות אשר הקימותי לאות בדרום ובצפון, במערב ובמזרח. לא אצא אל מעבר לגבול זה דרומה. לא אצא אל מעבר לגבול זה צפונה. לא אצא אל מעבר לגבול זה מערבה. לא אצא אל מעבר לגבול זה מזרחה. זוהי העיר לאתון. ובאמצע העיר מזבח לו לאתון. ועל מזבח זה אביא את קורבנותיי לו, לאבי".

העיר הוקמה בחטף

סופרנו המיוחד מוסיף: העיר החדשה, שהייתה מעתה לבירת מצרים, הוקמה כמעט בין-לילה, באמצע הדרך בין און שבצפון לבין תבי שבדרום.

לפני שש שנים בלבד נשלח ראש האדריכלים בק אל האשד הראשון לחצוב מסביבתו אבנים לבנין העיר, ומקדשיה. הוא נשלח לשם על-ידי המלך הצעיר, או ביתר דיוק – מאחר שאז היה המלך. עדיין נער – על ידי אמו תאיה. מאז הגיע בק למקום, הוחל במלאכת החציבה בקצב מזורז, ולא ארכו הימים ומתוך שטח פני האדמה החלו עולים ומבצבצים מקדשים וארמונות. תחילה הוקמו שלושה מקדשים: האחד בשביל המלכה-האם תאיה; השני – עם הולדתה של הבת הבכירה בקתאתון (הוראת השם היא – נערתו שפחתו של אתון); והשלישי – למלך עצמו. אחרי הקמת שלושת המקדשים נבנו הארמונות למלך ולשרים.

תאור פיוטי של העיר החדשה הזאת פורסם בעיתון החדש, "פי-אתון", מפרי חרטו של אחד ממשוררי-החצר של המלך. הוא כותב:

"אחתאתון, מה יפית, גברת כל החגים, מילאתי אוצרות, ישיש כל לב למראך. יפה ונפלאה. הרואה אותך כאילו הציץ ביפי השמים. אין שעור לגדולתך. כשעולה בך אתון האל. כל קרניו מפזזות בקרבך. אתון מחבק בך את בנך האהוב, בן הנצחים אשר בא מאדון, אחנאתון מלכנו. לו ניתנה כל הארץ, לו ניתן כס-המלוכה עלי-אדמות".