לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הפריות מבחנה - היבט הלכתי

מחבר: הרב יחיאל מיכל שטרן

מתוך: הכינוס השנתי הראשון לרבנים ורופאים בנושא: גניקולוגיה, פוריות ויילודים לאור ההלכה
פסח תשנ"ב - אפריל 1992

תקציר: שאלות הלכתיות בקשר להפריית מבחנה: אחרי מי מתיחס הילד? האם מותר לחלל שבת על עוברונים, האם מילת הילד דוחה שבת

מילות מפתח: הפריית מבחנה, שימור זרע

הפריות מבחנה - היבט הלכתי

התחדשות הרפואה בעולם המודרני גורמת לבירור מקיף בנושאים אלו. יש מהם שכבר מצאנו שחז"ל קדמו ודיברו עליהם, והמציאות התגלתה לעולם הרפואי רק עכשיו. על חלק מהם יש דיונים נרחבים בספרי הראשונים וגדולי הפוסקים, ולנו יש רק לדמות מילתא למילתא.
 
לדוגמא: היה פעם כנס רופאים בנוגע למחלת הסרטן, השם ישמור. שאלתי קבוצת רופאים: כמה זמן ידוע על המחלה הזאת? היה ויכוח ביניהם, אחד אמר 100 שנה, אחד 150 שנה, אחר אמר 200 שנה. הוצאתי להם ספר שמחברו חי לפני קרוב ל700- שנה - "שבילי האמונה" של ר' מאיר אלדובי, שכך כתוב בו בנתיב הרביעי:
 
'סרטן נקרא כן לפי שהחיה הנקראת סרטן יש לה רגליים הרבה, וזו היציאה יש לה סביבה גידים מלאים מן התערובות המיילדות אותה, והם שמרי המרה השחורה, ואם יתפשט ביותר לא ירפא, ולכן נאות למהר ברפואתו כשיתחיל כדי שיעמוד תחתיו ולא יתפשט. ואם התיילד בו חבורה - הוא רע מאוד, ושמא יתחיל מגודל אפונה או פול, ויוסף ויגדל עד שיעשה כגודל אבטיח, ושמא גדול ממנו. ופעמים יתפשט ויצא על הגרון ובמקום הנשימה והבליעה, ויחנוק ברוב העתים'.
 
הרי שמביא מחלה זו כבר אז, וכותב עליה שסיבתה עצבות ודכאון - 'שמרי המרה השחורה'. ועיי"ש שהביא תרופות שונות לזה.
 
רוב השאלות החדשות אינן שאלות חדשות, צריך פשוט למצוא את הדברים בספרים הקדושים. גם הנושא זה של השתלת עובר של אישה אחת ברחם של אחרת, כבר הוזכר בתרגום יונתן בן עוזיאל לבראשית לא, כג: 'ואיתחלפו עוברייא במעיהון, והוה יהיב יוסף במעהא דרחל, ודינה במעהא דלאה'. וכן הוזכר בגמ' חולין ע,א לעניין בהמה: 'הדביק שני רחמים ויצא מזה ונכנס לזה'. גם באחרוני זמנינו נידון הנושא הזה, וכאן רק נוסיף כמה פרטים שלא הוזכרו על-ידם.
 
השתלת רחם או עובר
א.                  עצם עניין ה'השתלה' של רחם מאישה זו לאישה אחרת כבר נדון לפני עשרות שנים בירחון 'הבאר' משנות תר"ץ כרך שלישי שנה שישית עמוד ק"י, דן שם בשאלה הזו הגאון ר' מאיר אריק זצ"ל. וכן הוזכר העניין בספר 'התלמוד ומדעי התבל' לגאון ר' יקותיאל אריה קאמלהר זצ"ל.
ב. בשאלת השתלת עובר, אם פונדקאית, מסתפקים האחרונים האם הוולד מתייחס אחרי האם המולידה, או האם הגנטית. כדאי לעיין באנציקלופדיה הרפואית-הלכתית של ד"ר שטיינברג, מובא שם רוב החומר ההלכתי. אך יש לי ראיה חותכת ממה שמוזכר בזוהר הקדוש פרשת שמות טו,ב, שר' אבא ראה אילן אחד שפריו נעשה עוף הפורח ממנו. דבר דומה הוזכר גם בשו"ע יו"ד סי' פד סע' טו, על עוף הגדל באילן, שעשוי מזרע עופות שקיננו בו, והאילן מוציא אח"כ את האפרוחים ומגדלן, והם תלויין בחרטומיהם באילן שמגדלם. ביסודו של דבר זו בדיוק אותה שאלה, אם אזלינן בתר 'האם המגדלת' וממילא ה'עופות' האלו לא יחשבו כשרץ השורץ על הארץ אלא כפרי האילן, או שהולכים אחר האם הגנטית והרי כאן יש עוף שהטיל את הזרע בעץ, וממילא יש על העופות האלו דין של שרץ.
 
והנה השו"ע פוסק בפירוש שדינו כשרץ השורץ על הארץ, ומוכח מכאן שהולכים אחר האם הגנטית.
 
ג. בנוגע לחילול שבת עבור עוברים אלו - פרט זה לא נידון באחרונים, אך נראה פשוט שאסור לעשות כל פעולה כדי להציל עוברונים אלו בעודם בצלחות במעבדה, ועדיין לא הושתלו ברחם האם. שהרי כל היתר חילול שבת עבור עובר נובע מהסכנה לאם, שא"א שלעובר יש סכנה ולאם אין סכנה, כך מבארים הראשונים. וא"כ עוברון שנמצא עדיין מחוץ לגוף האם סכנתו אינה סכנתה, ואיסור גמור לחלל שבת לצורך הצלתו.
 
דינם של הפריות מבחנה לגבישבת
ד. לא הוזכר באחרונים גם מה דינם של בנים הנולדים מהפריות מבחנה לגבי מילה בשבת. בגמ' שבת קלה,א, נחלקו האם מילת יוצא דופן דוחה שבת, ונפסק בשו"ע יו"ד סי' רסו סע' ה שמספק אין מילתו דוחה את השבת. לגבי תינוקות שנולדו בהזרעה מלאכותית הסתפק בדבר דודי הגאון רש"ז אוירבך שליט"א, שכל שהאישה אינה מסייעת להזרעת הבעל אין אולי לקרוא בה 'אישה כי תזריע', וגם מפני שאין זה דרך הזורעים, וממילא אפשר שלא ימולו אותו בשבת. לפי"ז ה"ה בתינוק מבחנה, שאפשר שאין למולו בשבת.
 
ה. לגבי חובתו בכיבוד אב ואם - נראה פשוט שאף לשיטות שהעובר מתייחס אחרי האם היולדת ולא האם הגנטית, מ"מ לעניין מצווה זו הרי מפורש בזוהר הקדוש בפרשת יתרו דף צג,א, שהחיוב הוא בגלל שבא מטיפת האב ומטיפת האם, וזה המחייב במצוות כיבוד אב ואם. ממילא בתינוק שנולד לאם פונדקאית עכ"פ מצוות כיבוד אם שלו תחול על האם הגנטית לכו"ע.
 
ו. בעניין חילול שבת לצורך הוצאת הביציות והחזרתן לגוף האישה, נראה פשוט שהוא איסור גמור, ואין לעשות שום איסורי תורה כדי להוציא ביציות מאישה אחת ולהשתילם באחרת. טיפולים אלו כרוכים באיסורי תורה גמורים, ותמוה לי שלא הירבו הרבנים שליט"א לפרסם שטיפול זה אסור בשבת.
 
רבנים כיועצים רפואיים
אגב, לגבי מה שהזכיר הרב הלפרין קודם, שאין לרופאים לפסוק הלכות, אני חושב שאפשר לומר זאת גם מן הצד ההפוך. כל אחד צריך לדעת את המעמד שלו.
 
רב גם צריך לדעת שהמעמד שלו הוא רב, ולא לתת תרופות. יש לנו בעיה רצינית מאוד עם רבנים שאנשים באים לשאול אותם שאלות של רב, והם נותנים עצות רפואיות. לדעתי זה לא בסדר. סוף סוף אני לא למדתי באוניברסיטה, אני רק שומע על מקרה זה ומקרה זה, ואני יכול להשוות בין המקרים. אבל אם זה היה מספיק כדי לתת עצה רפואית - למה לומדים כל כך הרבה שנים? בהכרח שיש בזה הגיון מסוים, ואין להפוך את היוצרות.
 
ז. לגבי מה שד"ר הלפרין הזכיר בתחילת דבריו, בעניין קישוי לדעת לצורך רפואי, אומר את האמת שהנושא הזה הוא בשבילי חדש לגמרי, וטרם ביררתי אותו. אבל לכאורה כל הבעיה קיימת רק כאשר הזרע מוצא לבטלה, אבל אם הוא מוצא למטרה של פרו ורבו - הרי יש את התשובה המפורסמת של ה'אחיעזר', ועוד כמה פוסקים ידועים שהולכים בעקבותיו, שמקילים במקרים אלו. ובפרט ע"פ מה שאמרת שזה לא מביא שום גירוי, יתכן שלא תהיה כאן שאלה.
 
בדיקות פוריות לאלמן
ח. לגבי השאלה הנוגעת לבדיקות הפוריות לאלמן. כאן אני יכול לומר 'דינא לא ידענא, אבל עובדא ידענא'. הייתה לי שאלה מעשית לפני כמה שנים, זה היה בדיוק שבוע ימים לפני שר' משה פיינשטיין זצ"ל נפטר. בא אלי אב אחד, שלבן שלו, שהשם ישמור, גילו שיש גידול ממאיר באשכים, וצריך לכרות אותם. הרופאים הציעו שיוציאו לו עכשיו זרע ויקפיאו את זה, כדי שאחר כך יוכל להתחתן ולהעמיד ולדות. ברגע שהגיעה אלי השאלה הזו ממש נבהלתי, מי אני שאפסוק בסוג שאלה כזה? הרי יש כאן גם דיני נפשות! התיעצתי עם דודי ר' שלמה זלמן אוירבך וגם עם הרב אלישיב. בסופו של דבר הוצע לי להתקשר לר' משה פיינשטיין, כאמור זה היה בדיוק שבוע ימים לפני שהוא נפטר. התקשרתי לר' משה וסיפרתי לו את העניין, ור' משה אמר חד-משמעית שאסור, מכיון שכרגע עדיין הוא לא מצווה ולכן אין לו שום היתר להוציא זרע. אמרתי לר' משה, אמרת פסק הלכה, אבל איך אני אענה לאבא? תן לי עצה איך לענות לו בלי שיהיה לו קשה, שאוכל להקל עליו. (רבותי, הרי כולנו הכרנו את הקדושה של הרב משה פיינשטיין, אבל מה שאספר לכם עכשיו זה סיפור של 'רבי', לא של רב). עונה לי הרב פיינשטיין זצ"ל: השאלה הזאת כבר לא מעשית, הוא לא יבוא אליך יותר. כך ענה הרב פיינשטיין, מעשה 'רבי' ולא רב. ואני בתור 'ליטווק' לא רגיל לדברים כאלה, ואני יודע שבערב האבא צריך להגיע אלי לשמוע את התשובה. אני נמצא בבית, וכל טלפון או כל דפיקה בדלת מזכירים לי שעוד רגע אצטרך לענות תשובה, ומה אני יכול לומר לאבא הזה?
 
והוא לא בא. גם לא למחרת. חיכיתי כמה וכמה ימים, והוא לא בא. אחרי שבועות מספר פגשתי אותו ברחוב. ניגשתי אליו, ושאלתי אותו, הרי כל כך הרבה עמלתי למצוא תשובה לשאלה שלך, למה לא באת לקבל תשובה? אז הוא אמר: תאמין לי, זה כבר לא היה מעשי. עד שבאתי לשאול אותך ועד שהגיעה לך התשובה הרופאים כבר ביצעו את כריתת האשכים, ואין כבר שאלה. פה ראיתי את הגדלות של ר' משה, את הסיעתא דשמיא שהייתה לו בהלכה. על זה אי-אפשר להתווכח, כיון שזאת הייתה שאלה של הלכה. זה לא רק מעשה 'רבי', זה מעשה הלכה. והמקרה הזה דומה למקרה שנשאלנו עליו, וא"כ גם כאן היות שהוא אלמן וכרגע לא מצווה על שום דבר בנושא זה - ממילא אין היתר.
 
לגבי השאלה עם האישה שבעלה חולה אידס - ד"ר הלפרין יודע כמוני, שנידון כבר בפוסקים אם בכלל בשביל מצוות 'לשבת' יש היתר של השחתת זרע, כאשר פרו ורבו בודאי אין כאן.
שהקב"ה יעזור לנו שלא נצטרך להגיע לכל השאלות האלה. חג שמח.