שאלות לעיון בספר ישעיהו
מחבר: יהודה אייזנברג
ישעיהו פרק א
1 . השווה פסוק 2 לדברים לב 1. ציין את ההבדל והסבירו.
2 . קרא בעיון את פרשת האזינו ואת פרקנו, ומצא ביטויים דומים בשני המקומות. מה הוא הדמיון בתוכן בין שני המקורות?
3 . בפסוקים 8-4 משל ונמשל. ציין את פסוקי המשל, את פסוקי הנמשל והראה את ההתאמה ביניהם.
4 . לפי אבן עזרא פסוק 9 הנו דברי העם ופסוק 10 - תשובת ישעיהו. הסבר את הקטע כולו לפי חלוקה זו.
5 . עיין בפסוקים 20-10 ובמקורות הבאים:
שמואל א' טו 22, ז 9;
ישעיהו מג 24, מז 23, נו 7, נח 3;
ירמיהו ו 20, ז 21, לג 18-17;
תרי עשר: עמוס ה 25, מיכה ו 8, הושע ו, מלאכי ג.
תהילים מ 7, נ 8, נא 19, סט 32;
משלי כא 3;
5.1 מה הוא היחס לקורבנות במקורות הנ"ל?
5.2 כיצד תסביר את הגישות השונות לקורבנות?
6 . "לכו נא ונוכחה יאמר ה'" (18).
אבן עזרא מפרש: "יש אומר כי ונוכחה דברי השם, כמו ועם ישראל יתווכח. והנכון בעיני שהוא דברי הנביא לישראל, כאומרו השם אמר לי שנקבל תוכחת, כי גם הנביא אמר ויסרני מלכת, כאשר אפרש".
6.1 פרש את המלה "ונוכחה" לפי אבן עזרא ולפי רד"ק.
6.2 השווה את הפסוק לישעיהו מא 1. איזה מהפרשנים מובן לך יותר, על-פי השוואה זו?[
7 . מצא הקבלה כיאסטית (מבנה של א-ב-ב-א) בפסוקים 26-21 בפרקנו, וכן ביחזקאל פרק לד.
8 . סכם את חטאי העם, ומצא בתורה את מקור האיסורים שהוזכרו.
9 . מה הן דרישות הנביא מהעם, ובאילו תחומים דרישות אלה?
10. סכם את הדימויים אליהם מדמה ישעיהו את העם. מה מיוחד בכל דימוי, ולמה הכוונה בכל אחד מהדימויים?
11. חלק את הפרק לפרשיות לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע.
ישעיהו פרק ב
1 . בדוק את מבנה הפרק. ציין את הפסוקים החוזרים כמה פעמים, והסבר את הסיבות לחזרות.
2 . השווה פסוק 20 לישעיהו ל 22, לא 7:
מה הן הסיבות לעזיבת האלילים בפרקנו, ומה בפרקים האחרים?
מה הוא ההבדל ביחס אל האלילים בפרקים השונים?
3 . עיין בתהילים קמו ובירמיהו יז 10-5:
מה הוא היחס לאדם ולגבורתו בפרקנו, ומה בשני הפרקים המצוינים? מה הם הנימוקים המוזכרים בכל אחד מהמקורות?
4 . השווה פסוקים 4-2 למיכה ד 3-1, לירמיהו ג 17 וליואל ד 10.
4.1 מהו סדר הנבואות מבחינה כרונולוגית?
4.2 מהם השינויים בין הנבואות השונות?
4.3 מה אתה למד על התקופות לפי השינויים בנבואה בתקופות השונות?
5 . בחלק מהפרק ידבר ישעיהו אל העם ובחלקו אל ה'. ציין באילו פסוקים מופנים הדברים לעם ובאילו לה'.
6 . לאן שייך פסוק 5 לפי רש"י, ולאן לפי רד"ק? מה מובן יותר לפי העניין?
7 . עיין במלכים א' י 26 - יא 10. במה דומה התיאור שם לתיאור בפסוקים 9-7 בפרקנו?
8 . תיאור "יום ה'" מופיע במקורות אלה:
ישעיהו ב; ישעיהו יג; זכריה יד; צפניה א, צפניה ב 3; יואל ג, יואל ד 14, 18; עמוס ה 20 ומלאכי ג.
סכם בקצרה את תיאורו של יום ה' לפי מקורות אלה.
9 . כתוב חיבור קצר על הנושא "האלילות, האדם ופחד ה'". הסתמך בדבריך על הכתובים.
ישעיהו פרק ה
1 . פרט את המלאכות השונות המוזכרות במשל הכרם, וציין את תכליתן.
2 . הראה את ההקבלה בין פרטי משל הכרם לנמשל.
3 . השווה את הפסוקים למקורות הבאים:
פסוקים 10-8 למיכה (בן דורו של ישעיהו) ב 5-1. מה עונש הגוזלים?
פסוק 12 לתהילים כח. מה הן התוצאות להתעלמות ממעשי ה'?
פסוק 26 לישעיהו ז 20-18. למה מדומה האויב בכל מקום,
ומה המיוחד בכל תיאור?
4 . העתק פסוקים 9-8 ופסקם.
5 . בפרק חטאים ועונשם. סכם את החטאים שבפרק, ציין את מקור האיסור בתורה, רשום את העונש לכל חטא, ומצא קשר בין החטא והעונש.
6 . השווה פסוקים 12-11 לעמוס ו. ציין את הפסוקים המקבילים בעמוס, ובדוק אלו פרטים שווים בשני התיאורים ואלו פרטים מודגשים אצל אחד הנביאים.
7 . קרא בעיון פסוקים 30-8.
7.1 נסה לחלק את הקטע לפי מלת הפתיחה "הוי".
7.2 תן שם לכל קטע שקבעת.
7.3 מה המשותף ל-2 ה"הוי" הראשונים ול4- ה"הוי" האחרונים?
7.4 נסה למצוא סדר הגיוני בקטעים.
ישעיהו פרק ו
1 . "בשנת מות המלך עוזיהו" - עיין במלכים ב' טו 5, דברי הימים ב כו וברש"י לפסוקנו.
1.1 מהו תאריך הפרק?
1.2 מהן האפשרויות השונות בקביעת התאריך?
2 . תיאור ההקדשה בישעיהו דומה לתיאור הנבואה במלכים א כב. קרא בעיון את שני הפרקים, וציין:
2.1 מהם התכנים השווים בשני הפרקים?
2.2 מהם ההבדלים, ומה הסיבות להם?
3 . "ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא"
רבי יוסף אלבו, עקרים ב יד
מה שתיארו הנביאים את השם כמלך יושב על כיסא, באומרו "ואראה את ה' יושב על כסא... כי את המלך ה' צבאות ראו עיני", ותארוהו כגיבור "ה' כגבור יצא..." "ה' גבור מלחמה" - כל זה הוא לתת הבנה אל האנשים מעוצם כבודו והדרו. וזה שאמר דוד "כבוד מלכותך יאמרו... להודיע לבני אדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו" כלומר: אינם מתארים אותך בכך, אלא להודיע לבני האדם. אבל לא שידמה מלכותך למלכות בשר ודם, כי מלכותך הוא נצחי, כי הוא מלכות כל העולמים. ואמנם נאמר כדי לתת הבנה לבני אדם, לא זולת זה.
3.1 הסבר את תיאורי ההגשמה במראה הנבואה לפני רבי יוסף אלבו.
3.2 במה מסביר הפסוק "כבוד מלכותך יאמרו..." את פרקנו?
רבי יוסף אלבו, עקרים ג יז
דברי הנביא הקטן במדרגה יפורשו תמיד באופן שיהיו מסכימים אל דברי הגדול ובלתי חולקים עליו.
ובאור זה: הרי שמצינו ישעיהו אומר "ואראה את ה' יושב על כסא"... ומשה אמר "כי לא יראני האדם וחי". ואילו לא היינו יודעים מדרגת שום אחד מהם, היינו חושבים שדברי ישעיהו הם צודקים והיינו אומרים כי לגודל מדרגתו השיג מהשם מה שאפשר... ומשה... שלא הגיע למדרגת ישעיהו, ולא השיג מה' אלא דבר מועט, אמר "כי לא יראני האדם וחי", למיעוט השגתו. אבל אחר שידענו היות משה רבן של נביאים... ידענו כי דברי משה אמיתיים כפשטן בלי ספק, ודביר ישעיהו שהוא למטה ממנו במדרגה אינם כפשוטם... ולמיעוט מדרגתו אמר "ואראה את ה'", כי זה היה מפועל הכוח המדמה (שקראוהו חז"ל אספקלריה שאינה מאירה).
... ובעבור זה היה מתאונן ואמר "אוי לי כי נדמיתי", כלומר שנתפעלתי מן הכוח המדמה, ואין נבואתי באספקלריה המאירה כנבואת משה, שהיה שומע הקול מדבר אליו בזולת שיראה תמונה לנגד עיניו, אבל אני להיות נבואתי באספקלריה שאינה מאירה, שהיא באמצעות הכוח המדמה, לא יכולתי לשער דיבור מבלי ראיית צורה מדברת. וזה גרם לי להיותי "איש טמא שפתים" ושהייתי יושב בתוך עם טמא שפתיים, ולזה אני מתאונן ואומר "אוי לי כי נדמיתי" לפי ש"את המלך ה' צבאות ראו עיני" ויודע אני שזהו פועל כוח המדמה, כי הוא יתברך בלי ספק אי אפשר לייחס לו שום תואר ולא תמונה אפילו במראה הנבואה...
3.1 איך תיישב את ההבדל בין דברי משה לדברי ישעיהו על אפשרות ראיית
ה'?
3.2 קרא ברד"ק לפסוק 1 מ"ורבותינו הקשו הפסוקים", והסבר את דבריו על
ההבדל בין משה לישעיהו לפי רבי יוסף אלבו.
3.3 פרש את פסוק 5 לפי רש"י, רד"ק ורבי יוסף אלבו. מה מהפירושים נראה
לך יותר ולמה?
4 . מה משותף ומה שונה בהקדשת ישעיהו, ירמיהו, שמואל ומשה?
5 . הסבר מה הוא הקשר בין הפסוקים הבאים:
פסוק 5 ופסוקים 7-6.
פסוק 8, פסוקים 10-9, פסוקים 13-11.
6 . רמב"ם, הלכות תשובה ו ג
ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפי דיין האמת שיהא הפירעון מזה החוטא על החטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שמונעין ממנו התשובה, ואין מניחין לו רשות לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שיעשה. הוא שהקב"ה אמר על-ידי ישעיהו "השמן לב העם הזה".
מה הם החטאים שבגללם מנע ה' את התשובה מישראל?
7 . מה תוכל לדעת על עץ האלה לפי מקורות אלה: שמואל ב' יח 9, ישעיהו א 30-29, ו 13, יחזקאל ו 13?
ישעיהו פרק ז
1 . עיין במ"ב טז ובדברי הימים ב כח, וסכם את הנאמר על יחסי יהודה-ישראל-ארם.
2 . מדוע נאמר כאן "אחז בן יותם בן עזיהו"?
3 . באר את הביטויים: השמר, נחה ארם, אוד, ונקיצנה ונבקיענה, תער השכירה, יראת שמיר, נחלי בתות.
4 . עיין ברש"י לפסוק 8, סכם את דבריו ורשום במספרים, לפי בריאת העולם, את התאריכים שהוא מביא. (היעזר ברשימת התאריכים בעמוד 4-3 ? )
5 . סכם את השיחה שבין ישעיהו לאחז, רשום מה אמר כל אחד ומה חשב כל אחד בדבריו. אם יש הבדלים בין הדיבור למחשבה, הסבירם. ענה לפי רש"י, אבן עזרא ורד"ק.
6 . רבי יהודה הלוי כותב בשירו "יה שמך" שורות אלה:
יה שמך ארומימך וצדקתך לא אכסה
האזנתי והאמנתי לא אשאל ולא אנסה
ואיך יאמר כלי חומר אלי יוצאו מה תעשה?
באיזו מידה נאמן רבי יהודה הלוי לפרקנו בפסוק שהוא מצטט?
7 . כיצד התקיים פסוק 16? עיין: מ"ב טז 9, טו 30.
8 . להסבר מהות האות, עיין ברמב"ן לדברים יג 2, וסכם דבריו. מהו האות שישעיהו נותן בפרקנו?
9 . תיאור "היום ההוא" - סכם את העובדות שמביא ישעיהו, ובדוק מה מהם חיובי ומה שלילי. האם יש דעות שונות בפרשנים?
ישעיהו פרק י
1 . פרש פסוק 4 לפי רש"י ולפי פירושי רד"ק השונים. מה מובן לך יותר ומדוע?
2 . השווה במפורט את התנהגות סנחריב להתנהגות כורש.
עיין: ישעיהו מה, עזרא א, דה"ב לו 23-22, ישעיהו לו-לז.
3 . רמב"ן לבראשית טו 14
כאשר תצא הגזירה על פי נביא (להרוג), יש בעושה אותה דינים:
א. אם שמע אותה ורצה לעשות רצון בוראו כנגזר, אין עליו חטא.
ב. אבל אם שמע המצווה, והרג אותו לשנאה או לשלול אותו - יש עליו העונש, כי הוא לחטא נתכוון, ועבירה היא לו. וכן הכתוב אומר בסנחריב.
3.1 מה צריכה להיות כוונת ההורג על-פי דברי נביא?
3.2 הוכח, על-פי עיון בפרקנו, את צדקת רמב"ן בהשוותו
את מקרה ב' לסנחריב.
4 . הסבר את פסוק 26 לפי שמות יד 25 ואילך, שופטים ז 25, ישעיהו ט 3.
5 . מהו הדמיון בין תיאור מסע סנחריב לתיאור עונשו?
6 . מצא משחקים מלים וביטויים בפרק.
7 . למבנה הפרק:
7.1 חלק את הפרק בעקבות חלוקת המסורה. תן שם לכל פסקה.
7.2 את הפסקה האחרונה (34-24) חלק לחלקי משנה ותן להם שמות.
7.3 בפרק שתי פסקות המתחילות במלה "הוי", שתי פסקות הפותחות במלה
"והיה" ושתי פסקות הפותחות ב"לכן".
מצא דמיון בתוכן הקטעים הפותחין במלים זהות, וקשר בין פסקות אלו.
נסה להסביר מדוע "והיה" ו"להן" משולבים זה בזה.
8 . מהו הקשר, מבחינת הדימויים, בין סוף פרק י לתחילת פרק יא?
ישעיהו פרק יא
1 . התקופה שאליה מכוונת הנבואה:
רמב"ן, ספר הגאולה ב
פרשת ויצא חוטר מגזע ישי, דעת רוב המפרשים בה שהיא לעתיד, לרוב הפלגת הנחמות הגדולות ההם, כי לא מצאנו אותן ככה בימי חזקיהו, ועם קוצר זמן שלוותו, כי חמש עשרה שנה היה. וקשר העניין (לפרק י) לדעתם, שימות סנחריב ומחנה אשור, ויגאלו מידו עם חזקיהו מלכם, שהוא מזרע דוד, ועוד יגאלו גאולה שלמה ממנה, כשיצא חוטר הן הגזע ההוא.
והמתעקש ר' משה הכהן אומר כי היא על חזקיהו. והנה לפי משך הדברים אי אפשר כן, עם ההכחשה הגדולה שתבוא עליו מן הפרשה ההיא, שנאמר בה: "יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר יישאר מאשור וממצרים. והוא כרומז לעשרת השבטים, ושאר המקומות הרבים שנזכרים בפסוק רמז לפיזור השניים (ישראל ויהודה) הנשארים בארצות, כאשר באו בפסוק השני: "ונשא נס ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ". והנה שתי המשפחות האלה ברוב המקומות כוללות כל אומתנו. ובימי חזקיהו המלך הלכו בגולה ולא שבו. ואשר אמר הכהן הנזכר כי אז באו לשמוע חזקיהו - דברי שיגעון הם, כי דברי הנביא גדולים וחזקים לקיבוץ גלויות ולישועה, לא ליחידים הבורחים כגנב לשוב לארצם. והנה עוד אמר "וסרה קנאת אפרים", שהוא מלכות ישראל עם עשרת השבטים. והנה מימי חזקיהו עד היום, גם אהבתו גם קנאתו גם שנאתו כבר אבדה. עוד תראה שאמר "והיתה מסילה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מארץ מצרים". וראינו את הנביא אומר כי יחריב אותה האל והדריכה בנעלים ויעשה מסילה, כאשר עשאה מסילה מאז לאבות העם הזה. כל זה אות ומופת שהוא כמשמעו, ואין בו דרך משל וחידה. ועתה יגיד הכהן הנזכר למאמין בו, מתי נהיה הדבר הזה?
אבן עזרא כותב בפירוש פסוק 1 "רובי המפרשים אמרו כי זה המשיח, והטעם שימות מחנה אשור הצר על ירושלים, ועוד יבוא עת גאולת ירושלים השלמה. ולפי דעת רבי משה הכוהן, שעל חזקיהו, כי הוא דבק עם הפרשה.
1.1 לאיזו תקופה התכוון הנביא בדבריו "ויצא חוטר מגזע ישי" לפי רש"י,
רד"ק ורבי משה הכוהן?
1.2 מהי הסיבה לדעתו של רבי משה הכהן?
1.3 קרא בעיות את הפרק כולו, והסבר את הרמזים שבו לפי כל אחת מהדעות.
1.4 מה הם הקשיים בהסברו של רבי משה הכוהן? ענה לפי רמב"ן, רש"י רד"ק
ואבן עזרא.
2 . אצל כל נביאי התקופה אנו מוצאים דברים על חידוש בית דוד: הושע ג 5, עמוס ט 11, מיכה ה 1 וישעיהו בפרקנו. הראה את המשותף שבדברי הנביאים.
3 . עיין בשמות יח 21; בדברים א 13, יז, טז 20, וסכם את התכונות הנדרשות ממלך ומשופט. מצא אותן בתיאור המלך המשיח.
4 . לפסוקים 9-6:
רמב"ם, הלכות מלכים יב א
אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או שיהיה חידוש במעשה בראשית. אלא עולם כמנהגו נוהג. וזה שנאמר בישעיהו "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" - משל וחידה. עניין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי גויים המשולים כזאב ונמר שנאמר "זאב ערבות ישדדם, ונמר שוקד על עריהם". ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו. אלא יאכלו דבר המותר, בנחת עם ישראל. ונאמר "ואריה כבקר יאכל תבן". וכן כל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח הם משלים, ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאיזה דבר היה משל, ומה עניין רמזו בהן.
רמב"ם, איגרת תחיית המתים
וכן הסתפק עליהם אמרנו שמאמר ישעיהו "וגר זאב עם כבש..." שהוא משל. וזה לא אנחנו לבד אמרנוהו, אלא כבר קידמונו להבנת זה העניין אנשי התבונה מן המפרשים, כמו רבי משה גקאטילה ואבן בלעם וזולתם. וסוף הדברים יורה עליו: "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את ה'". הנה כבר נתן העילה, בהיותם אז בלתי חומסים - לדעתם השם. התראו אתם... מי שיש לו שכל שיהיה מצייר: האריה בזמננו זה מורה (=ממרה רצון ה') ולכן הוא טורף. ואז ישוב וידע מבוראו מה שצריך, וידע שאין ראוי להזיק, וישוב לאכול תבן?
...ודע שאלו היעודים... אשר נאמר שהם משל - אין דברנו זה גזרה, שהרי לא באתנו מהשם נבואה שהודיעתנו שהוא משל, ולא מצאנו קבלה לחכמים מהנביאים שיבארו בה... שהם משל.
ואמנם הביאנו אל זה... השתדלותנו והשתדלות כל איש תבונה... חילוף מהשתדלות ההמון. שהמון אנשי התורה הנאהב בדברים להם, והערב לשכלותם שישימו התורה והשכל שני קצוות סותרים, ויוציאו כל דבר, נבדל ומפרש מן המשכל, ויאמרו שהוא מופת, ויברחו מהיות דבר על מנהג הטבע... ואנחנו נשתדל לקבץ בין התורה והמשכל, וננהיג הדברים על סדר טבעי אפשר בכל זה, אלא מה שהתבאר בו שהוא מופת - ולא ייתכן לפרשו כלל - אז נצטרך לומר שהוא מופת.
...ואם הוא על פשוטו - יהיה מופת שייראה בהר הבית לבד, המו שאמר "בכל הר קדשי"...
סוף דבר, כל אלה הם דברים שאינם פינות התורה, ואין להקפיד איך יאמינו בהם, וצריך שימתין האדם לגוף האמונה באלו הדברים עד שיראו, במהרה בימינו, ואז יתבאר אם הם משל או מופת.
רמב"ן, דרשת תורת ה' תמימה
כבר כתוב בהבטחות, "והשבתי חיה רעה מן הארץ". תניא, רבי יהודה אומר: מעבירם מן העולם. רבי שמעון אומר: מעבירם שלא יזיקו... ובין שנאמר כרבי יהודה, ובין שנאמר כרבי שמעון, הפסוק "ואריה כבקר יאכל תבן" - כפשוטו. כי בתורה פירש, לפי שישראל הם שעובדים את בוראם ולא שאר האומות, כתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ, כלומר, מארץ ישראל... ולימות המשיח שכתוב בו "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד" - משביתם [את החיות הרעות] מן העולם.
4.1 פרש את פרטי הפסוקים 9-6 לפי רמב"ם, רד"ק אבן עזרא ורמב"ן.
4.2 מדוע מפרש רמב"ם את הפסוקים כמשל, ולא כתיאור המציאות?
4.3 לפי פירוש רמב"ם "על פשוטו", ולפי פירוש רד"ק "הנכון" - האם הנס
גדול יותר או קטן יותר? במלים אחרות: מתי הנס גדול יותר, כאשר בכל
העולם אין חיות טורפות, או כאשר רק בהר הבית אינן טורפות? מדוע,
לפי זה, מפרש רמב"ם שרק בהר הבית לא יטרופו?
5 . מה בין ה"נס" בפסוק 10 לזה שבפסוק 12? עיין ברש"י, ברד"ק ובתרגום.
6 . ישראל ואומות העולם באחרית הימים -
6.1 מה בפרקנו מרומז בבמדבר כד 18-14?
6.2 אילו עמים נזכרים בפרקנו, ולעניין מה מזכיר כל אחד?
7 . תאר את אחרית הימים על-פי המקורות להלן: פרקנו, ישעיהו סה, הושע ב, ירמיהו כג 8-5, לג 18-10.
ישעיהו פרק יב
1 . הכתובים בפרקנו מצומצמים ומדויקים. פרש את פסוקי הפרק על-פי עיון במקבילות:
פסוק 1 על-פי תהילים צ 3-1;
פסוק 2 על-פי שמות טו ', תהילים קיח 15-13;
פסוק 3 על-פי ישעיהו נה 6-1;
פסוק 4 על-פי תהילים קה;
פסוק 5 על-פי שמות טו 1;
פסוק 6 על-פי זכריה ט 9.
2 . השווה את יציאת מצרים ואת הגאולה העתידה לפי מקורות אלה: ישעיהו י 24, 26; יא-יב; נב 4; ירמיהו טז 14.
ישעיהו פרק יג
1 . העתק, פסק ובאר את פסוקים 8, 12, 18.
2 . בנבואת ישעיהו מצאנו כמה דימויים לסדום. עיין בפסוקים א 10-9, ג 9, יג 19, והסבר לאיזו מתכונות סדום מתכוון הנביא בכל מקרה.
3 . אילו תכונות מונה הנביא באנשי מדי, ובמה חשיבות תכונות אלה בהענשת בבל?
4 . בפרק כא מצויה נבואה נוספת על בבל (ראה רש"י כא 1). עיין בשני הפרקים והשווה אותם לפי קווים אלה:
א. תיאור הפחדים
ב. תיאור הקרב על בבל
ג. תיאור העיר
ועוד.
5 . בהמשך לעיונך בשאלה 4, עיין בירמיהו נ-נא, ומצא שם כמה מן הרעיונות שרשמת על-פי השוואת שני פרקי ישעיהו.
6 . קרא את תיאורי השממה בפסוקים 22-19 ואת ישעיהו לד 16-9:
6.1 סכם את הדימויים השונים שבהם מתאר הנביא את השממה.
6.2 מה מדגיש כל פרק במיוחד?
6.3 מה הם לדעתך הביטויים העזים ביותר מתוך כל הביטויים שרשמת?
7 . חלק את הפרק לפי הבחנה בין נושאי התיאורים השונים שבו.
לדוגמה: תיאור העיר, תיאור האויב וכדומה.
8 . ביואל א מצוטט פסוק מפרקנו. מהו?
ישעיהו פרק יד
1 . לאיזו תקופה מתייחסת הנבואה בפסוקים 2-1, ומה הקשיים בביאורים השונים?
2 . הקטע שלפניך מועתק מספר דניאל פרק ד', בתרגומו העברי של ד"ר יהץ.
מקצה שנים עשר חודש והוא מתהלך על היכל מלכותו אשר בבבל: קרא המלך ואמר הלא זאת היא בבל הגדולה אשר בניתיה לבית מלוכה בחוזק עוזי ולכבוד הדרי. עוד הדבר בפי המלך נפל קול מן השמים: לך אומרים נובכדנצר המלך, המלוכה הוסרה ממך: ומן בני אדם אותך יגרשו ועם חיית השדה מושבך, עשב כבקר יאכילוך ושבע עתים תעבורנה עליך עד אשר תדע כי מושל העליון בממלכת בני האדם ולמי אשר יחפוץ יתננה. בעת ההיא כלה הדבר על נבוכדנצר, ומבני האדם נטרד, ועשב כבקר אכל, ובטל השמים נרטב בשרו, עד אשר גדל שערו כנשרים וציפורניו כעוף. ומקץ הימים אני נבוכדנצר עיני השמיימה נשאתי, ודעתי שבה אלי, ואת אלוקי עליון ברכתי, ואת חי העולמים שיבחתי והידרתי, אשר ממשלתו ממשלת עולם ומלכותו עם דור ודור: וכל יושבי הארץ כאין נחשבים, וכחפצו יעשה בצבא השמים וביושבי הארץ ואין איש אשר ימחה בידו ויאמר לו מה עשית: באותה שעה שבה אלי דעתי, ולכבוד מלכותי שבו אלי הדרי והודי, ואת פני ייחלו יועצי ושרי, ועל כיסא ממלכתי הוכנתי. אף יתר גודל נוסף לי: בכן אני נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר את מלך השמים אשר כל מעשיו אמת ודרכיו משפט ואת אלה ההולכים בגאווה בידו להשפיל.
בדוק מה בפרקנו מתפרש על-פי פרק זה בדניאל. השלם את תשובתך על-פי פירוש רש"י.
3 . פרש את הביטוי "ירכתי צפון" לפי רש"י, רד"ק ואבי רד"ק (רד"ק מצטט את פירוש אביו). למי מהפרשנים ראיה מזכריה ב 11-10, למי מהם ראיה מתהילים מח 93, ולמי מויקרא א 11?
4 . אילו השפלות יושפל מלך בבל לפי התיאור שבפרקנו?
5 . מה הוא הקשר בין פסוקים 27-24 למשא בבל לפי רש"י, רד"ק ואבן עזרא?
6 . למי מתייחס פסוק 27, ומה תוכל להוכיח מישעיהו מג 14-13?
7 . פרש פסוקים 32-28 לפי דברי הימים ב' כו 7-6, כח 19-18, מ"ב יח 8.
ישעיהו פרק כח
1 . תיאורי שיכורים מצויים בפרקנו, בפרק ה ובעמוס ו. סכם את כל הפרטים העולים מתיאורים אלה. אילו תוצאות לשכרות?
2 . פסוק 2 מביא נבואה שקיומה מתואר במלכים ב יח 12-9. סכם את האמור במלכים, והראה במה התיאור שם הוא קיום דברי ישעיהו.
3 . "ולרוח משפט ליושב על המשפט". מיהו היושב? 2 פירושים!
4 . התעקשות הסרבנים בפסוק 12 מזכירה התעקשות דומה בירמיהו ו 16. מה תגובת ה' בכל מקרה?
5 . מה פשר הפרטים בפסוק 10, ומה פירושם בפסוק 13? ענה לפי רש"י ורד"ק.
6 . פרש פסוקים 13-9.
7 . למה מרמז פסוק 21?
8 . פרש את המלים: הלומי, קטב, בכורה, שגו ברואה (2 פירושים), פקו פליליה, צו לצו וכו', מושלי העם (2 פירושים), אבן בוחן, מוסד מוסד, יחיש, חזותכם, ונחרצה.
9 . בפרקנו, בפרק ה 20-19 ובעמוס ה 18 אנו שומעים את דברי העם. מה ניתן להסיק מדבריהם על דרך מחשבתם? מה עונשם על הלך מחשבה זה? פרט.
10. פרש לפי רש"י ולפי רד"ק את משל החורש ואת הנמשל לו. (לפי רד"ק ערוך בטבלה, כאשר מול כל פרט במשל רשום את הנמשל).
11. חלק את הפרק לנושאיו, קבע את מקומו של כל נושא. בדוק אם חלוקתך זהה לחלוקת המסורה.
ישעיהו פרק מ
1 . "כפלים בכל חטאתיה" (2). איך מעניש ה' כפל החטא?
2 . בתהילים פרק קג מובא סימוי האדם לציץ, בדומה לפרקנו. עיין בתיאור בפרקנו ובתיאור בתהילים, וציין:
2.1 איזו מתכונת האדם מדומה בכל מקום לציץ?
2.2 מה גורל האדם כמתואר בכל פרק?
2.3 לאיזה צורך מובא הדימוי בכל מקום?
2.4 מה תוכל להסביר על סמך ההקבלה (לדוגמה: מהי "הרוח" המוזכרת
בתהילים קג 16)?
3 . רב סעדיה גאון, אמונות ודעות ח ב
...ומי ששיעור השמים אצלו כשיעור זרת, איך יקשה לשלוח הנבואה אלינו מהם? ומי שמידת המים אצלו כפרישת כף, איך יקשה עליו לקבץ פזורנו מתוכם? ומי שעפר הארץ אצלו כדבר מדוד, איך לא יהיה נקל אצלו לקבץ ניסחנו מאפסיה? ומי שההרים אצלו כדבר שקול, איך לא יהיה קרוב אצלו לבנות הר קודשנו?... ומי שכל הגויים אצלו נטפי מים מהדלי וכאבק המאזנים, איך לא ישפילם לפנינו?...
3.1 מהן תכונות ה' המוזכרות בפרקנו, ומה באה כל תכונה לומר?
3.2 השלם את רשימת תכונות ה' שרבי סעדיה גאון לא הזכירן.
4 . בפסוקים 15 ו17- תיאור הגויים, ואילו בפסוק 16 תיאור הלבנון וחייתו. אברבנאל שואל מדוע פסוק 16 נמצא בין שני הפסוקים.
4.1 איך יישב רד"ק קושי זה?
4.2 איך התייחסה לקושי זה חלוקת המסורה?
5 . השווה פסוק 16 לתהילים ג 13-10. מה ההבדל בין המקורות?
6 . עיין היטב בתיאור ה' בפסוקים 15-12 ובפסוקים 24-22.
6.1 מאיזה תחום התיאורים והדימויים בכל מקום?
6.2 מה הם השינויים בתיאורים, ומה הסיבה לשינויים אלה?
6.3 השווה את התיאור לתהילים קד. במה שונה התיאור שם מהתיאור בפסוקים
24-22, ומדוע אי אפשר להחליף את התיאור של פסוקים אלה בתיאור
בתהילים? ענה לפי העניין כאן.
7 . השאלה "ואל מי תדמיון אל" מופיעה פעמיים: בפסוק 18 ובפסוק 25. בדוק את ההמשך לשתי השאלות, והסבר את השוני בין התיאורים הבאים לאחר שני הפסוקים.
8 . רמב"ם, יסודי התורה ב א-ב
האל הנכבד והנורא הזה, מצווה לאהבו וליראה אותו, שנאמר "ואהבת את ה' אלוקיך" ונאמר "את ה' אלוקיך תירא".
והיאך היא הדרך לאהבתו וליראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ - מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול... וכמחשב בדברים האלו עצמן - מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא ברייה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת - מה אנוש כי תזכרנו".
העתק את הפסוקים שבהם מובע רעיון זה בפרקנו.
9 . מה מהותה של האלילות לפי פרקנו? עיין ברד"ק לפסוק 21, החל מ"ונאריך מעט בזה העניין", וראה גם רמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק א הלכה א-ב.
10 . מה יבוא את ישראל למחשבה שבפסוק 27? ענה לפי העניין כולו, והוכח דברים מן הכתובים.
11. רבי יוסף אלבו, עיקרים ד ג
ובטענה הזאת נמצא ישעיהו מוכיח למכחישים ידיעת ה'. אמר: "למה תאמר יעקב... הלא ידעת אם לא שמעת".
אמר: "הלא ידעת" - מצד החקירה, "אם לא שמעת" - מצד הקבלה, כי "אלוקי עולם ה'" - רוצה לומר שמצד המופת יתבאר שיש נמצא מחויב המציאות, הוא אלוקי עולם, רוצה לומר, עילת כל הנמצאים, ושהוא ה'... ועם היותו בלתי בעל תכלית (=ללא תכלית), הנה הוא עילת העולם הגשמי שהוא בעל תכלית...
11.1 הראה כיצד סותר ישעיהו את דברי העם שנאמרו בפסוק 27.
11.2 מה הם פרטי תשובתו של ישעיהו לפי ביאור רבי יוסף אלבו?
12. חלק את הפרק לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע. הראה את הקשר בין הקטעים השונים שבפרק:
12.1 "קול" - היכן ובאילו משמעויות מופיע הביטוי בפרק?
12.2 מהו שכרם של הבוטחים בה'?
12.3 תיאורי ה' לפי חלוקה זו:
א. גבורתו; ב. ה' כנותן שכר טוב לקוויו; ג. גדולתו; ד. הדימויים
אליהם מדמה ישעיהו את ה'.
ישעיהו פרק מא
1 . מחלוקת בין הפרשנים למי מכוון הנביא בפסוקים 7-1. רד"ק ורש"י (בעקבות חז"ל) מפרשים שהמכוון הוא לאברהם. א"ע ור"י קרא מסבירים שהנושא הוא כורש מלך פרס. קרא בעיון את הקטע, והסבר בטבלה את הכוונה בכל הפרטים שבו.
אברהם כורש
ממזרח
צדק יקראהו
ועוד
2 . רש"י מפרש שהקטע 20-17 מתייחס לימות המשיח. אבן עזרא מפרש קטע זה ביחס לעולי בבל. כיצד מתקשר הקטע לפסוקים הקודמים לו לפי כל אחד מהפרשנים? איזה פירוש מובן לך יותר, ומדוע?
3 . בשני פסוקים בפרקנו הזמנה למשפט: בפסוק 1 ובפסוק 21. השווה את הטענות המובאות בשני המשפטים, ואת המשך הכתובים והתייחס לטענות שבמשפט. ענה לפי קווים אלה: טענות, הוכחות ומסקנות.
4 . עניין האותות עומד במרכז הוויכוח עם האלילות. סכם את כל פרטי הוויכוח הסובבים סביב ציר זה ואת טיב הראיות המובאות. עיין בנוסף על פרקנו גם בפרקים מ 21, מג 9, מד 6.
5 . השווה את הוויכוחים בפרקנו לוויכוחים בפרק מג 26 ובפרק א 18. במה שונות הטענות בפרקים ההם?
6 . הבטחה דומה לזו שבפסוקים 16-8 מצויה בירמיהו כט 10 והלאה. בדוק מה הן ההבטחות המשותפות לירמיהו ולישעיהו.
7 . לאיזה קטע בפרקנו מקביל פרק לה בישעיהו?
8 . חלק את הפרק לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע. הראה את הקשר ההגיוני בין הקטעים השונים, ואת הקשר בין הפרק לפרק מ.
ישעיהו פרק מב
1 . בביאורו לפסוק 3 כותב רבי יוסף קרא:
ודע כי כל אדם שאינו בקי בסדר ובהילוך הכתובים יפרש פרשה זו על מלך המשיח. וממקומות הרבה יכול להביא ראיה לדבריו. אך חלילה להניח סדר הפרשה והילוכה לדבר המתיישב, ולחבר כל העניין ממה שאוחז שנים ושלושה פסוקים בפרשה, והפסיק ביניהם.
1.1 עיין היטב בפסוקים 9-1, ומצא את המקומות מהם יכול להביא ראיה
המפרש את הפרשה על המלך המשיח.
1.2 עיין ברד"ק וברש"י, ומצא ראיות לכל אחד מהפירושים. מה מכן
הפירושים מובן לך ביותר? נמק.
2 . סכם את תכונותיו של "עבד ה'" לפי המתואר בפרקנו. שים לב למלה החוזרת "משפט" והסק על תכונתו לאור הדגשה זו.
3 . עיין בפסוק 5 ובישעיהו מ 22, והסבר מדוע מדגיש הנביא רעיון זה. היעזר ברד"ק.
4 . השווה פסוקים 9-5 לישעיהו מט 13-7. ציין מה מוסיף כל מקור על משנהו, ומה מודגש בכל מקום במיוחד.
5 . הקטע 9-5 מתפרש כפנייה לנביא (רש"י) או כפנייה לעם (רד"ק). בדוק אם שינוי זה גורר אחריו שינוי בהבנת פרטים נוספים בקטע.
6 . תן שם לפסקה 13-10, והסבר כיצד מתקשרת פסקה זו לנושאים שלפניה ושלאחריה.
7 . הסבר את פסוק 14 לפי ישעיהו נז 11 ו-סג 15.
8 . בפרק משחק מלים ממושך בתיאור "עיוור", "חרש", "רואה", "שומע", "מאזין" וכדומה להם. בדוק את הביטויים השונים וציין את משמעותו של כל ביטוי. עיין גם בישעיהו ו 9; לה 5; מג 8.
9 . פרש פסוק 23 לפי ישעיהו מב 9; מח 7-3; מא 23-22.
10. כיצד מתואר עם ישראל בפרקנו, ומה ההסבר למצבו? ענה בלשון הנביא.
11. סכם לפי פרקנו את התיאורים לגבורת ה' בעונש ובגאולה.
12. חלק את הפרק לפי הדוברים: ציין מה מהפרק הוא דבר ה', מה דבר הנביא ומה דבר העם.
13. קרא את פרק מג וחלקו לנושאיו.
ישעיהו פרק מד
1 . על רעיון בחירת עם ישראל וקשרו עם ה' - עיין במקורות הבאים:
ישעיהו מא 8 ואילך; מג 5-1; ירמיהו ל 10, מו 27. בדוק:
1.1 כיצד מבטא הנביא את בחירת ישראל בכל מקום?
1.2 מה הן המסקנות שהו מסיק מבחירה זו?
2 . פרש פסוק 3 לפי יואל פרק ג.
3 . רב סעדיה גאון, אמונות ודעות, הקדמה
... אלוקינו יתברך חייבנו כל מה שאנו צריכים אליו מעניין תורתנו על-ידי נביאיו, אחר שאמת להם הנבואה אצלנו באותות ובמופתים, וציוונו שנאמין בעניינים ההם ונשמרם. והודיענו כי כאשר נעיין ונחקור, יצא לנו הברור השלם בכל שער כאשר הודיענו על-ידי נביאו והבטיחנו, כי לא ייתכן שיהיה לכופרים עלינו טענה בתורתנו, ולא ראיה למסופקים באמונתנו. והוא באומרו במה שהגיד לנו מן הדברים כולם שהם מותחלים, והוא הבורא את התחלתם, והוא אחד אין שותף לו. כאומרו "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים" ואמרו אחריו במה שציווה בו, והזהירנו ממנו, והגיד אותה לנו שהוא היה והוא יהיה, כאומרו: "ומי כמוני יקרא ויגידה, ויערכה לי משומי עד עולם ואותיות ואשר תבאנה יגידו למו". והסיר פחדנו מן החולקים עלינו, כי לא ייתכן להם שיגברו עלינו בטענה, ולא שיראו עלינו דבר מחויב, כמו שאמר "אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי". ואמרו "אל תפחדו" רוצה בו ענייני בעלי דינים ברובם וכוחותם ומידותם (="בעלי דינים" - האומות הקמות עלינו, למרות רוב מספרם וגודל כוחם)...
ואמרו "ואל תרהו" - הוא כמו "ואל תראו", כאשר יבוא בעניין התמורה ה' במקום א'. ורוצה [לומר: אל תראו] מן הדברים עצמם, ומן הטעויות עצמם. כאשר אמר במקום אחר "מפניהם אל תרא ומדבריהם אל תחת" (יחזקאל ב)... ואמרו "הלא מאז השמעתיך" - רוצה בו ההגדות שעתידים לבוא. ואמרו "והגדתי" - רוצה בו ההגדות אשר חלפו... ואמרו "אותם עדי" - דומה אל מה שראה העם מן האותות הנראות והמופתים הנגלים, והם על פנים רבים מבוא עשר המכות על מצרים ובקיעת הים ומעמד הר סיני.
3.1 מהי ההבטחה שהבטיחנו הנביא בפסוקים 8-6?
3.2 בגלל מה הבטיחנו הנביא "אל תפחדו ואל תרהו"? איך מסביר פחד זה
רש"י, ואיך רד"ק?
רבי יוסף אלבו, עיקרים ב יח
... נמצא הכתוב בכל מקום שיתאר השם יתברך בשהוא ראשון - יתארהו בשהוא אחרון. לרמוז שיש תואר אחד מורה על שניהם, והוא: שאין לו התלות בזמן. אמר ישעיהו: "כה אמר ה' מלך ישראל וגואלו ה' צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים" - רצה לומר: אין בכל הנמצאים מי שיתואר בשהוא ראשון והוא אחרון זולתי, כי כל הנמצאים מבלעדי יקדם להם או יתאחר להם הזמן, ולזה הם אפשרי המציאות. אבל אני אחר שאין לי התלות בזמן, אינני אפשר המציאות אבל מחויב המציאות. ולזה סיים: "ומבלעדי אין אלהים" - כלומר: אין בכל הנמצאים מי שיהיה מחויב המציאות, רוצה לומר: יכול על הכול, זולתי, כי אין בהם מי שייפול עליו שם ראשון ואחרון - מבלעדי. ובעבור כן יתבאר כי אני לבדי האלוהים, רוצה לומר: מחויב המציאות.
3.3 פרש פסוק 6 לפי רבי יוסף אלבו. הסבר את המונחים "אפשר מציאות"
ו"מחויב מציאות". מדוע ה' מחויב מציאות?
4 . השווה פסוקים 9-8 לישעיהו מג 12-10. מה מעיד עם ישראל?
5 . תיאורי לעג לפסילים חוזרים בדברי הנביאים. עיין במקורות הבאים, ובדוק מה המיוחד לכל תיאור מהתיאורים. בדוק גם את מסקנות התיאור והפולמוס לגבי ישראל.
המקורות: ישעיהו מ 19; מד; ירמיהו י 9 ואילך; תהילים קטו; תהילים קלה 15 ואילך.
6 . חלק את פסוקים 20-9 לנושאי משנה, ותן שם לכל חלק.
7 . אסוף את כל המשפטים שבהם מבליע הנביא דברי לעג לפסילים אגב תיאורם.
8 . מה הם הנימוקים ההגיוניים שבהם משתמש הנביא במלחמתו באלילות?
9 . איך מסביר הנביא את העובדה שבני אדם מתפתים לעבוד אלילים?
10. במה קשור הקטע 24-21 לזה שלפניו?
11. הקטע 28-24 שייך לפי מחלקי הפרקים לנושא שלפניו, ואילו לפי אברבנאל שייך הוא לנושא הבא. מה הם הנימוקים של כל חלוקה?
12. מהו יחס ה' לישראל לפי פרקים מב-מד?
ישעיהו פרק מה
1 . "למען תדע כי אני ה', הקורא בשמך אלהי ישראל" (3). מנין ידע כורש כי ה' הוא האלוהים?
2 . השווה פסוק 7 לעמוס ג 6. מה הם התחומים השונים של מעשי ה' בעולם, ומדוע מדגיש זאת הנביא?
3 . קרא פסוק 6, והשווה לישעיהו מט 19 ולמלאכי א 11. מה מביא לידיעת ה' בעולם כולו?
4 . הקטע 13-9 מתפרש על-ידי הפרשנים כמכוון למושאים שונים:
א. ירמיהו וחבקוק (רש"י); ב. נבוכדנצר (רד"ק); ג. בלשצר (מצודות).
פרש את הקטע - על כל פרטיו - לפי כל אחד מהמפרשים. מה מהפירושים מובן לך יותר? נמק.
5 . השווה את הקטע מה 18 - מו 4 לישעיהו מח 22-12. בדוק את:
5.1 תיאורי ה' בקטעים;
5.2 יחס ה' לישראל;
5.3 מהות הנבואה ולמי היא מכוונת;
5.4 ציין מה מיוחד בכל פרק.
6 . מה הם מעשי ה' כפי שישעיהו מתארם בפרקנו? השווה גם מ 22; מב 5; מד 24.
7 . חלק את הפרק לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע.
אברבנאל מחלק את הפרק בחלוקה זו:
א. 8-1; ב. 13-9; ג. 17-14; ד. -18מו 5.
7.1 במה שונה חלוקת אברבנאל מחלוקת המסורה?
7.2 איזו מהחלוקות מובנת לך יותר? נמק.
7.3 הסבר את הקשר שבין הנושאים השונים. היעזר במפרשים.
ישעיהו פרק מט
1 . השווה את פרקנו לפרק מב. ציין את הרעיונות הזהים המופיעים בשני הפרקים ואת הרעיונות המיוחדים לכל פרק.
2 . רש"י מפרש את תיאור "עבד ה'" כמכוון לישעיהו הנביא.
2.1 קבע את הפסוקים בהם מתאר ישעיהו בפרקנו.
2.2 מה תוכל להסיק על תפקיד הנביא ודרך נבואתו לפי התיאור?
3 . רבי יוסף קרא כותב לפני פירושו לפסוק 3 "עכשיו הנביא מדבר במקום ישראל".
3.1 מצא את הפסוקים שרש"י ורבי יוסף קרא חולקים בפירושם.
3.2 פרש את הקטע 13-3 לפי גישתו של רבי יוסף קרא. הדגש בפירושך את
הפסוקים שבהם שונה פירוש רבי יוסף קרא מרש"י, והסבר מדוע אפשר
להבין את הפסוק בשתי דרכים שונות.
4 . מהו תפקידו של עם ישראל? פרט.
5 . בפסוק 11 מביא רש"י הקבלה בין פרק לב לפרקנו. רשום זה מול זה את הפסוקים המקבילים שבשני הפרקים.
6 . עיין בפסוקים 24-14 ובישעיהו סא 10 - סב 12.
6.1 סכם את התיאורים והדימויים בשבח ישראל ובגנותם בשני המקורות.
6.2 מה "מזכיר לה' את ישראל בכל מקור?
6.3 מה נשבע ה' בכל פרק?
7 . מי הם "גויים", "עמים" ו"מלכים" המתוארים בפסוקים 23-22? ענה לפי ישעיהו ס 16-14.
8 . פרש את הביטויים: מתעב גוי; ובכל שפיים מרעיתם; על כפים חקותיך; בני שכוליך; גולה וסורה; חוצן; מלקות; מוניך.
9 . רבי יצחק אברבנאל מחלק את הפרק לשני חלקים: 6-1; 26-7.
9.1 תן שם לכל אחד מהקטעים.
9.2 חלק את הפרק לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע.
ישעיהו פרק נב
1 . "ערל וטמא" (1). רד"ק מפרש פסוק זה כך (פירושו הושמט מהדפוסים הרגילים על-ידי הצנזורה): "ערל" - זה מלכות אדום, הם הערלים. "וטמא" - זה מלכות ישמעאל, שהם מראים עצמם טהורים ברחיצת גופם, והם טמאים במעשיהם הרעים. ושתי המלכויות האלה החזיקו בירושלים מיום החורבן, ושניהם נלחמים עליה זה זמן רב, זה כובשה מזה וזה כובשה מזה. ומיום הגאולה ואילך לא יעברו בה עוד כימי עולם. וכן אמר "וזרים אל יעברו בה עוד כל ימי עולם".
1.1 לאילו תקופות מתכוון הנביא בפסוק 1?
1.2 לאילו גלויות ולאילו תקופות מתכוון הנביא בפסוקים 6-4?
2 . פרש פסוק 8 לפי רש"י ורד"ק. למי מהם ראיה מישעיהו סב 6?
3 . מהו הדבר הגורם למצב בו "וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו" בפרקנו, ומהו הגורם למצב זה בתהילים צח?
הערה: השאלות לפסוקים 15-13 מצורפות לפרק נג.
ישעיהו פרק נג
הנושא "עבד ה'", או ככינויו בפי הראשונים פרשת ל"הנה ישכיל עבדי", משתרע על פסוקים נב 13 - נג 12. השאלות להלן מתייחסות לקטע זה כולו.
1 . אברבנאל מחלק את הקטע בחלוקה זו:
א. נב 15-13; ב. נג 9-1; ג. נג 12-10.
1.1 תן שם לכל קטע מקטעי הפרשה.
1.2 יש המחלקים את קטע ב לשני חלקים. מה יהיו החלקים?
2 . רב סעדיה גאון מפרש את הפרק כמכוון לירמיהו הנביא. מצא מה מרמז בפרקנו לחיי ירמיהו על-פי מקורות אלה בספר ירמיהו:
ירמיהו א 6; א 10; י 19; יא 19; יח 20.
3 . חלק את הפרק לפי המדברים, וקבע מי אומר כל קטע.
4 . "יזה גויים רבים" (נב 15). פרש לפי רד"ק ולפי רש"י.
5 . "אשר לא סופר להם ראו" - מה ראו? ענה בלשון הכתוב.
6 . "ונחמדהו" - פרש לפי רש"י ולפי רד"ק. איך מתפרש הפסוק כולו לפי כל אחד מהם?
7 . השווה פסוק 2 לפרק יא 1; 11. מה תסיק מהשוואה זו על אישיותו של "עבד ה'"?
8 . "וכמסתר פנים ממנו" - מי הסתיר פנים ממי?
8.1 ענה לפי רש"י ורד"ק, ונתח את הצורה הדקדוקית של המלה "ממנו". כיצד
משתלב קטע זה בפסוק כולו?
8.2 ראה דוגמה נוספת לדו-משמעות מעין זו בבמדבר יג 31 ורש"י.
9 . "אכן חליינו הוא נשא" - הסבר את דברי רד"ק בביאור הפסוק.
10. "כלנו כצאן תעינו" - מה יביא את הגויים להכרה זו?
11. "ניגש והוא נענה". פרש (רד"ק ורש"י).
12. "ויתן את רשעים קברו" - למה? ענה לפי רש"י (יש הרואים בדבריו רמז לגזרות תתנ"ו) ולפי רד"ק.
13. השווה פסוק 10 לתהילים צ 3. מהו הרעיון המובא בפסוקים אלה?
14. מהו שכרו של עבד ה'? ענה גם לפי ישעיהו מט 7.
15. "אכן חליינו הוא נשא" -
רבי יהודה הלוי כוזרי ב לד-מד
...אנחנו במעלת החולה הנשחף, שנתייאשו מרפואתו כל הרופאים, והוא מקווה רפואה מצד המופת ושינוי המנהג. כמו שאמר הכתוב "התחיינה העצמות האלה" (יחזקאל לז). ונשלם המאמר ב"הנה ישכיל עבדי" (ישעיהו נג ד) מן "לא תואר לו ולא הדר, וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנוהו" - רוצה לומר משינוי הנראה ורוע מראהו, כמו דברים המטונפים שיש לאדם אסטניסות (=רגש לא נעים) להביט עליהם, ומסתיר פניו מהם, נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי.
אמר הכוזרי: ואיך יהיה זה משל לישראל, והוא אמר: חוליינו הוא נשא, וישראל לא מצא אותם מה שמצאם כי אם בעוונם?
אמר החבר: ישראל באומות כלב באברים, הוא רב חוליים מכולם, ורב בריאות מכולם.
אמר החבר: וכן העניין האלוקי ממנו, כמעלת הנפש מן הלב. על כן אמר "רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל חטאותיכם" (עמוס ג 2). ואלה הם החולאים. אבל הבריאות: מה שאמרו רבותינו "מוחל לעוונות עמו ישראל, מעביר ראשון ראשון", כי איננו מניח לעוונותינו להתעכב עלינו, והיו גורמים לאובדנו לגמרי כאשר עשה האמורי שאמר עליו "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה (בראשית טו 16), והניחו עד שהתחזק חולי עוונותיו - והמית אותו.
...ישראל, מצד שרשם ועצמם ידבק בהם העניין האלוקי. כן ישיגום החולאים מהתדמות לגויים... כמו שאמר "ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם" ואל יהי רחוק בעיניך שנאמר בכגון זה "אכן חליינו הוא נשא" - ואנחנו בצרה והעולם במנוחה, והצרות המוצאות אותנו סיבה לתקנות תורתנו, ובור הבר ממנו, ויציאת הסיגים מתוכנו, ובבורנו ידבק העניין האלוקי בעולם.
15.1 איך פירש רבי יהודה הלוי את פסוק 3, וכמי מהפרשנים פירש?
15.2 מהו הקושי שעמד בפני הכוזרי בפירוש פרקנו כמכוון לישראל?
15.3 במה ישראל רב מחלות, ובמה הוא רב בריאות?
15.4 מאיזו בחינה נושא ישראל את עוון העולם כולו?
ישעיהו פרק נד
1 . אסוף את כל הכינויים והדימויים של עם ישראל בפרקנו. מה מביע כל דימוי?
2 . בדוק את משל האוהל לפרטיו, ומצא נמשל לכל פרט ופרט.
3 . העתק את הפסוק בבראשית שאליו מרמז פסוק 9.
4 . פרש פסוק 10 לפי רש"י ולפי רד"ק.
5 . "עניה סוערה". מה בפרק ניגוד לעוני? פרט.
6 . בירמיהו פרק לא, פסוק 30 ואילך, מצויה נבואה על ירושלים הדומה לנבואה שבפרקנו מפסוק 14 ואילך.
השווה את הנבואות לפי קווים אלה:
א. תיאור העיר; ב. התנהגות ישראל; ג. לימוד תורה וחשיבותה.
אילו רעיונות מובאים בפרקנו ואינם בירמיהו?
ישעיהו פרק נה
1 . הוי כל צמא לכו למים -
רמב"ם, הלכות תלמוד תורה ג ט
דברי תורה נמשלו למים, שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" - לומר לך מה מים אינם מתכנסים במקום מדרון אלא נזחלים מעליו ומתקבצים במקום אשבורן (=בקע שהמים מתכנסים בו) - כך דברי תורה אינם נמצאים בגסי הרוח ולא בלב כל גבה לב, אלא בדכא ושפל רוח שמתאבק בעפר רגלי החכמים ומסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו - אם לא היה לו מה יאכל - ושאר יומו ולילו עוסק בתורה.
הוכח מפרקנו כי "מים", "יין" ו"חלב" הם דימויים לדבר ה'.
2 . איזה מצב שלילי מתאר הנביא בפסוק 2? פרש דבריו.
3 . להבנת פסוק 3 עיין: שמואל ב' ז 15 ובתהילים פט 29. מה הם "חסדי דוד הנאמנים"?
4 . "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" -
רבי יוסף אלבו, עיקרים ב ג
אמר ישעיהו: דרשו ה' בהימצאו... יעזוב רשע דרכו... וישוב אל ה'... וסמך לזה: כי לא מחשבותי מחשבותיהם...
וביאורו: כי לפי שהיו מספקים עליו בני דורו ואומרים איך אפשר שאם נגזר על הרשע שימות שאם יעשה תשובה שתתבטל גזרתו. אם כן, יהיה האל משתנה מרוצה אל לא רוצה, ואי אפשר שישתנה השם מן היותו רוצה להעניש את הרשע אל היותו רוצה שלא להענישו. ובעבור זה היו מחליטים המשפט ואומרים שאין התשובה מועילה אל הרשע.
והתיר הספק הזה כשאמר "כי לא מחשבותי מחשבותיכם" כלומר: לפי שבתחילת המחשבה יעלה על הדעת שיש שינוי רצון בו יתברך, אמר: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי", כי כמו שיש הבדל בין ידיעתו לידיעתנו שאינם ממין אחד כלל, כן יש הבדל בין רצונו לרצוננו ובין דרכיו לדרכינו, עד שלא ייפול ביניהם דמיון כלל... כי כמו שלשמים ולארץ לא יכללם שם הגובה כלל - כן הם מחשבותיו ודרכיו וידיעתו בערך (=ביחס) אל מחשבותינו ודרכינו וידיעתנו. כלומר: שאין ביניהם יחס כלל ולא יכללם סוג אחד, כי ידיעתו תיקרא ידיעה במוחלט וידיעתנו לא תיקרא ידיעה כלל... ובעבור זה אין להקיש בין ידיעתנו לידיעתו, כי אף אם הרצון אשר בנו יחייב שינוי אלינו, הנה רצונו יתברך לא יחייב שינוי אליו. ולזה המשיך אל זה ואמר "כי כאשר ירד הגשם והשלג... כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי" כלומר: שהחפץ האלוקי אינו דומה אל החפץ האנושי שלפעמים לא יצא אל הפועל כי החפץ האלוקי יצא אל הפועל על כל פנים, ואין מעכב בידו מעשות רצונו, וזה ממה שיורה שבא לבאר עניין הרצון, ולומר שאין חפצו ורצונו כמין חפצנו ורצוננו, ולזה לא יחייבו שינוי בחוקו כלל אף על פי שיחייבו שינוי בחוקנו.
4.1 מה הביא את בני דורו של ישעיהו לכפור בשכר ועונש?
4.2 מצא את הרעיונות שישעיהו נלחם בהם, במלחמתו של יחזקאל עם בני דורו
(יחזקאל יח).
4.3 ויכוחים נוספים בין נביאים לבני דורם - במקורות אלה:
יחזקאל לג 10; מלאכי ב 17 - ג 24; ירמיהו מד.
נסה להסיק על-פי מקורות אלה מהי השקפת העולם שהנביאים נלחמים בה.
אילו מדעות אלה קיימות בימינו?
4.4 מהו ההבדל בין ידיעתו של ה' לידיעתנו?
4.5 מהי תשובתו של ישעיהו - לפי הסבר רבי יוסף אלבו?
5 . הדרישות המוזכרות באופן כללי בפסוקים 7-6 בפרקנו מפורטות בפרקים נו ו-נח.
5.1 סכם את הדרישות השונות לפרטיהן, ומצא את מקורן בתורה.
5.2 חלק לסוגיהן את המצוות שהנביא מוכיח על אי קיומן.
ישעיהו פרק ס
1 . המוטיב "אור" מופיע בחמישה פסוקים בפרקנו, וכן במקורות להלן: ש"ב כב 29; ישעיהו מב 6; מט 6; מיכה ז 8. בדוק את המשמעויות המדויקות של המלה בכל מקום, ואת הרעיון המובע בכל אחד מהפסוקים.
2 . בדוק מי ומה בפרק עולים לארץ ישראל ולאיזו תכלית. פרט.
3 . השווה את תיאור בוא הגויים לארץ ישראל לפרק ב 3. מהו ההבדל?
4 . פרש "כי בא אורך" לפי פסוק 20. איך פרש רד"ק?
5 . פרש את הביטוי "על צד תאמנה" לפי מט 23.
6 . הנביא מזכיר את עובדת היות ישראל "עזובה ושנואה" במקורות אלה: פרקנו; מט 14; נה 1; סב 4. בדוק באיזה הקשר מופיע הביטוי.
7 . בפסוק 18 מרמז ישעיהו לשיר שבפרק כו 1. הסבר.
8 . כתוב חיבור לנושא "קיבוץ גלויות ואחרית הימים" לפי פרקים ס, מט.
ישעיהו פרק סו
1 . אברבנאל מחלק את הפרק בחלוקה זו:
א. 4-1; ב. 16-5; ג. 24-17.
1.1 תן שם לכל קטע.
1.2 חלק את הפרק לפי חלוקת המסורה, ותן שם לכל קטע.
1.3 במה שינה אברבנאל מחלוקת המסורה ומדוע?
2 . בפסוק 1 משתמש ישעיהו ברעיון שהובע על-ידי שלמה המלך. עיין מ"א ח 27 והראה כיצד.
3 . דברי "אחיכם" מופיעים בפרקנו ובפרק סה 5 ואילך. בדוק מה דבריהם, מהי השקפת עולמם ומה יחסם לשומרי מצוות.
4 . פרש את הביטוי "למען שמי יכבד ה'" לפי רש"י ורד"ק. מה שוש המלה "יכבד" לפי כל פרשן?
5 . תאר את הברית שיכרות ה' אתנו לפי רקנו; לפי פרק סה 17; לפי סו 22 ולפי ירמיהו לא 36.
5.1 מהם הדימויים השונים לביטוי הברית?
5.2 באיזה הקשר מופיעה ההבטחה על חידוש הברית?
6 . לנבואת אחרית הימים:
רב סעדיה גאון, אמונות ודעות ח ה
קדמונינו ז"ל קיבלו שתקראנה אותנו צרות רבות ורעות, שנבחר בעבורן התשובה, ונהיה ראויים להיגאל. והוא מה שאמרו "אם ישראל עושין תשובה נגאלים, ואם לאו - הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן, והם עושין תשובה ונגאלים" (סנהדרין צז).
רמב"ם, הלכות מלכים יב, ב-ד
...יראה מפשוטם של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם. שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה". ואינו בא לא לטמא הטהור, ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות, ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר "והשיב לב אבות על בנים". ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו, וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו. שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלה. ועל כל פנים אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בעניינים אלו וכיוצא בהם, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה. וכן לא יחשב הקצין. אמרו חכמים תיפח רוחם של מחשבי הקצים. אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר, כמו שביארנו.
לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויים בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא.
6.1 הגדר בדיוק מה מעניין אחרית הימים אינו עיקר בדת, ומה נחשב לעיקר
(זכור את העיקר השלשה עשר מעיקרי הרמב"ם).
6.2 מהו סדר הדברים כפי שתיארו רמב"ם?
6.3 סכם את תיאורי אחרית הימים לפי מקורות אלה: ישעיהו סו; זכריה יד;
מלאכי ג; יחזקאל לח-לט; יואל ג-ד.