מבוא לעמוס: מי היה עמוס?
עיונים בספר עמוס
מחבר: יהושע רוזנברג
שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
שמם של חמישה עשר נביאים, שאנו מכנים נביאים אחרונים, נקרא על ספרם. מתוכם רק ששה נזכרים במקורות אחרים במקרא. הנביא עמוס נזכר בספרו בלבד. מלבד כותרת הספר: "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע אשר חזה על ישראל, בימי עוזיה מלך יהודה, ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, שנתים לפני הרעש," אין לנו במקרא ידיעות נוספות על הנביא.
הכתוב אינו מזכיר את שם אביו של עמוס. במדרש ויקרא רבה פרשה ו', ו' מובא:
אמר ר' יוחנן: כל נביא שנתפרש שמו ושם אביו - נביא בן נביא, וכל שנתפרש שמו ולא שם אביו הוא נביא ולא בן נביא. אמר ר' אלעזר משם ר' יוסי בן זימרא כת' 'ואיתנבי חגי נביאה וזכריה בר עידוא נביאיא' (עזרא ה' א) שהיה נביא בן נביא. כתוב אחד אומר ישעיה בן אמוץ הנביא, (מ"ב כ' א) וכתוב אחד אומר ישעיה הנביא בן אמוץ (שם י"ט ב) שהיה נביא בן נביא. ורבנן אמרין בין שנתפרש שמו ובין שלא נתפרש שמו נביא בן נביא, שכן עמוס אומר לאמציה 'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי' (עמ' ז' יד) מה הוא שהיה נביא אמר איני נביא, אף אביו שהיה נביא אמר אין אבי נביא.
ומדוע טוען עמוס לא נביא אנכי? כוונתו שאינו מאותם הנביאים, מבקשי המתנות, שאליהם מרמז אמציה כהן בית אל באמרו: ואכול שם לחם ושם תנבא (עמוס ז', יב)
בקהלת רבה דרשו:
שלושה נביאים על ידי שהיה נבואתן דברי קנתרין, נתלה נבואתן בעצמם, ואלו הם, דברי קהלת, דברי עמוס, דברי ירמיהו.
כאמור בכותרת היה עמוס "בנוקדים מתקוע". בפרק ז' אומר עמוס לאמציה:
"כי בוקר אנכי ובולס שקמים, ויקחני ה' מאחרי הצאן, ויאמר אלי ה' לך הנבא אל עמי ישראל."
בתלמוד הבבלי נדרים ל"ח, א לומדים מפסוקים אלה כי כל הנביאים היו עשירים:
כל הנביאים עשירים היו, עמוס בעל בקר היה ושקמים לו בשפלה.
הם מבארים איפוא בוקר: מגדל בקר, בעל בקר, ולא רועה. במלכים ב' פרק ג' פסוק ד נאמר
על מישע מלך מואב:
"ומישע מלך מואב היה נוקד, והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים, ומאה אלף אילים צמר."
נראה כי נוקד כולל גם מגדל בקר וגם מגדל צאן, שהרי עמוס שהיה בנוקדים היה בוקר אבל בהמשך הוא אומר: "ויקחני ה' מאחרי הצאן." רד"ק מבאר:
ונקרא נוקד לפי שרוב הבהמות יש להם כתמים שחורים או לבנים, מן נקוד וטלוא".
יונתן תרגם:
"דהוה מרי גיתין מתקוע".
כלומר בעל מקנה.
לעומת זאת מבאר המלבי"ם בפירושו לפרק א', ואברבנאל בפירושו לפרק ז' שעמוס רועה בקר היה, ומוסיף אברבנאל:
"ובולס שקמים - לוקט שקמים למאכל בקריו. וזה כולו מליצה, שהיה אדם רש".
לאחר שהוא מביא את דברי חז"ל שעמוס היה עשיר הוא מוסיף:
"ומה שפירשתי אני הוא הנכון על דרך הפשט."
באשר לזיהויה של תקוע, עירו של עמוס, אנו מוצאים שתי שיטות עיקריות. רד"ק ובעל המצודות מזהה אותה עם עיר בנחלת אשר, כנראה מתוך הנחה כי נביא המנבא על ממלכת ישראל, הממלכה הצפונית, יבוא מעיר הנמצאת בתחומי הממלכה. יש המזהים אותה עם תקוע הנזכרת במקרא כעיר בנחלת יהודה. גישה זו מקבלת חיזוק מדבריו של אמציה, כהן בית אל: "חוזה ברח לך אל ארץ יהודה". עמוס מרבה להשתמש בדימויים הקשורים להווי של ספר המדבר והדבר יכול לחזק את הזיהוי הזה. בימינו מזהים את תקוע, מדרום לבית לחם יהודה, המקום מכונה
בפי הערבים: "חירבת תקוע." חלק ממדבר יהודה מכונה 'מדבר תקוע'.
במדרש ויקרא רבה דורש ר' עזריה בשם ר' יהודה בר סימון:
שלחתי את עמוס והיו קורין אותו פסילוסא. [גמגמן ביוונית]. אמרין לא הוה ליה לקב"ה על מן לאשראה שכינתיה אלא על הדין קטיעא לישנא פסילוסא. [אמרו: לא היה לו לקב"ה על מי להשרות שכינתו אלא על קטוע לשון גמגמן זה]. אמ' ר' פינחס למה נקרא שמו עמוס? מפני שהיה עמוס בלשונו. [כלומר: כבד לשון, כאילו טעון משא על לשונו.]
דברי המדרש מדמים את עמוס למשה שהיה כבד פה וכבד לשון. שניהם נלקחו לנבואה מאחרי הצאן.
לסיכום: כל הידוע לנו על עמוס הוא שהיה נוקד, בולס שקמים, שנלקח מאחר הצאן להיות
נביא, ושניבא בבית אל על ישראל. מן המקרא אין אנו יכולים לדלות פרטים נוספים על עמוס
ועל תולדותיו.