לחץ כאן לתצוגת הדפסה

ראיתי הלילה, והנה איש רוכב על סוס אדום"

שיחות בספר זכריה

מחבר: יהושע רוזנברג

פרק א'

מבחר שיחות ששודרו ב"קול ישראל" במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"

ראיתי הלילה, והנה איש רוכב על סוס אדום"

 

כבר הזכרנו בפתיחתנו לספר, כי זכריה ניבא את נבואתו הראשונה בחודש השמיני, בשנת שתיים לדריוש, כלומר בשנת 520 לפנה"ס. בנבואתו הראשונה מעודד הנביא את אנשי יהודה, שבי ציון ואת מנהיגיהם. הוא קורא להם לשוב בתשובה, ומבטיח להם שאם ישובו אל ה', ישוב ה' אליהם:
"כה אמר ה' צבאות,
שובו אלי נאום ה' צבאות,
ואשוב אליכם, אמר ה' צבאות".
 
בזה הוא ממשיך את פעולתו של הנביא חגי. לאחר הנבואה הראשונה, באה חטיבה של חזיונות לילה. מראות הלילה הן סוג של נבואה הקרובה לחלום. יש הבחנה בין "בחלום הלילה" לבין "במראות הלילה". על עניין החזון אומר הרמב"ם ביד החזקה בהלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ג':
"הדברים שמודיעים לנביא במראה הנבואה דרך משל מודיעין לו, ומיד יחקק בלבו פתרון המשל במראה הנבואה וידע מה הוא, כמו הסולם שראה יעקב אבינו ומלאכים עולים ויורדים בו והוא היה משל למלכויות ושעבודן, וכמו החיות שראה יחזקאל והסיר נפוח ומקל שקד שראה ירמיה והמגילה שראה יחזקאל והאיפה שראה זכריה, וכן שאר הנביאים, מהם אומרים המשל ופתרונו כמו אלו, ויש שהן אומרים הפתרון בלבד, ופעמים אומרים המשל בלבד בלא פתרון כמקצת דברי יחזקאל וזכריה וכולן במשל ודרך חידה הם מתנבאים."
 
החזונות מתחילים ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חודש, הוא חודש שבט בשנת שתיים לדריווש. בחזונות אלה משתמש הנביא בסמלים רבים וברמזים, עד שלעתים קשה לעמוד על פירושם המדויק.
רש"י בפתיחת פירושו לספר מעיר:
"נבואת זכריה סתומה היא מאד, כי יש בה מראות דומות לחלום הניתן לפתרון, ואין אנו יכולים לעמוד על אמיתת פתרונו עד יבוא מורה צדק. ולפי היכולת אתן לב לישב המקראות אחד אחד מן הפתרונות הדומות לו ואחר פתרונו של יונתן."
 
גם רד"ק קובע:
"מראות זכריה סתומות מאוד, כמראות דניאל, ולא כן מראות שאר הנביאים. כי כוח הנבואה הייתה הולכת ודלה מימי הגולה, לפיכך לא בארו את דבריהם ולא הבינו המראות כאשר הם. ואמר 'ראיתי הלילה' - במראות הלילה ראיתי זאת המראה שראיתי."
 
אנו נלך כאן בדרכו של רש"י וננסה לבאר את הדברים בעקבות מפרשנו הקדמונים, ובעקבות החוקרים בני זמננו. בחזיונות ממלא המלאך הדובר בזכריה תפקיד של מפרש המראות. הנביא מוסר לעמו את החזיונות ואת פתרונם. פעמים הוא מוסיף על סיפור החזיון, או על פתרונו, את הרגשות שנתעוררו בו בעת החזון. החזונות מתחילים בפרק א' פסוק ז ומסתיימים בפרק ו' פסוק ח. על מספרם של החזונות חלוקות הדעות: ר' יוסף אבן כספי מונה שבע מראות. האברבנאל, בהקדמתו לתרי עשר מונה עשר מראות. גם בין המפרשים בני זמננו חלוקות הדעות. פרופ' מרדכי זר-כבוד בפירושו לדעת מקרא מונה שמונה חזונות, שבכל אחד מהם חלק חזותי וחלק דיבורי. גם פרופ' הרטום מונה שמונה חזיונות. לדעתו של מ"ד קאסוטו ישנם רק שבע חזיונות. סגל במבואו לזכריה מונה עשר מראות.
פרק א' כולל את נבואתו הראשונה של זכריה ואת החזון הראשון.
בחזון זה רואה הנביא מלאך בדמות איש רוכב על סוס, ועוד ארבעה רוכבי סוסים שה' שלח להתהלך בארץ, שמודיעים למלאך הראשון שהארץ יושבת ושוקטת. הדברים מתארים, כנראה, את הגויים, גם אלה שפגעו בישראל, השקטים והשלווים. משאלת המלאך:
"עד מתי אתה לא תרחם את ירושלים ואת ערי יהודה, אשר זעמת זה שבעים שנה?"
 
נראה כי כואב לו לראות את צרת עמו אל מול השקט בו יושב כל העולם.
"ויען ה' את המלאך הדובר בי דברים טובים, דברים ניחומים".
 
הניחומים מתחלקים לשניים: על הגויים אומר ה':
"וקצף גדול אני קוצף על הגויים השאננים, אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה".
 
הגויים הם אמנם שליחי ה' להעניש את ישראל. אך הם חרגו מגבולות שליחותם והכו את ישראל מיזמתם. על כך ייענשו. ובאשר לירושלים באה התשובה:
"לכן כה אמר ה' שבתי לירושלים ברחמים,
ביתי יבנה בה נאום ה' צבאות,
וקו ינטה על ירושלים.
...עוד תפוצנה ערי מטוב,
ונחם ה' עוד את ציון, ובחר עוד בירושלים."