סימן תרסב
וביום ב' מתפללין כמו בראשון. ונוטלין לולב ומברכין על נטילת לולב וכן כל שבעה. אבל לענין זמן בי"ט ב' נחלקו בו ה"ר שלמה בר שמשון כתב שאין לאומרו, דממה נפשך יצא בזמן שאמר בראשון אף אם הוא חול דלא גרע מאילו אמרו בשעת עשייה שיצא ולא דמי לזמן דקידוש שאומר בליל ב' שאותו הוא בשביל היום ולא בשביל הסוכה. וכן כתבו רש"י ור"י.
ויש אומרים שצריך לאומרו משום שלא תקנו זמן אלא או בשעת עשייה או בשעת נטילה ואם היה אתמול חול אם כן לא היה לא שעת עשייה ולא שעת נטילה הלכך לא יצא בזמן של אתמול.
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל הסכים לסברא הראשונה, וכן נוהגין באשכנז ומיהו נראה שאם חל יום ראשון בשבת שצריך לאומרו בשני כיון שלא אמרו בראשון.
ומוציאין ב' ספרים וקורין בא' כמו אתמול, ומפטיר קורא ג"כ כמו אתמול, ומפטיר במלכים ויקהלו עד בהוציאו אותם מארץ מצרים. ומחזירין הספרים למקומן. ואומר קדיש ומתפללין מוסף כמו אתמול, ואומר קרבנות המוספין ובחמשה עשר כמו אתמול. ומכאן קשה למנהג טוליטולה שאומרים ביום הב' הושיענו בחגיגת יום ב' דכיון שעשינו אותו קודש היאך נעשנו חול לומר יום שני.