לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תרפו

סימן תרפו

 גרסינן במגילת תענית את יום י"ד ויום ט"ו באדר יומי פוריא אינון דלא למיספד בהון ודלא למגזר בהון תעניתא. ואף על גב דקיימא לן בטלה מגילת תענית בחנוכה ופורים לא בטלה. וא"כ לפניהם ולאחריהם נמי אסור, כדאיתא במסכת תענית, דבכל מקום שנאמר דלא למספד בהון לפניהם ולאחריהם נמי אסור.

אפילו הכי נוהגין להתענות בי"ג, דלא עדיף לפניהם ולאחריהם דחנוכה ופורים משאר יומי דמגילת תענית וכיון ששאר הימים בטלו עיקרן ומותר להתענות בהן אף על גב דחנוכה ופורים לא בטלו עיקרן, לפניהם ולאחריהם מיהא מותר. ועוד יש סמך מהא דאיתא בגמרא, י"ג זמן קהילה לכל היא. פירש, שהכל מתקבצין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים, לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם, והיו צריכין רחמים. ואנו עושין כמו שהם היו עושין בימי מרדכי ואסתר.

וכשחל פורים ביום א', מקדימין התענית ביום ה' שלפניו, לפי שרגילין להרבות בו בסליחות ותחנונים ולא יתכן לעשות כן בערב שבת, שלא יוכלו להכין צרכי שבת. ויש מתענין ג' ימים באדר, והכי איתא במסכת סופרים: רבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות של אסתר, אע"פ שאותן היו בניסן, לא היו רוצין להתענות בניסן לפי שבו נגאלו אבותינו ממצרים והוקם בו המשכן.