לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תרפח.

סימן תרפח.

 מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו. והאידנא אינה נקראת אלא בי"ד, אלא שהכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו, אפילו אם הם בחו"ל. וכן הכפרים הסמוכים להן, אפילו אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק או שנראין עמהם, אפילו אינם סמוכין כגון שהם בהר, ובלבד שלא יהו רחוקים יותר ממיל.

ואפילו הכרך אינה מוקפת חומה עתה, אם היתה מוקפת כימי יהושע קורין בט"ו. וכיון שהיתה מוקף, אפילו אין בו י' בטלנין שמשכימין תמיד לבהכנ"ס קורין בט"ו. ואין קרוי מוקף חומה אלא אם כן הוקף חומה תחלה, ואח"כ נתיישב. אבל נתיישב ואח"כ הוקף אין קורין אלא בי"ד.

ופירש הר"ם מרוטנבורג דלא מקרי ישב ואח"כ הוקף אלא כשישב תחילה אדעתא שלא להקיפו. אבל אם ישב תחלה על דעת להקיפו, מקרי שפיר הוקף ולבסוף ישב.

כרך שהוא ספק אם הוקף בימי יהושע אם לאו קורין בי"ד ובט"ו ולענין ברכה כתב אחי הר"י ז"ל מסתברא שיקראו בלא ברכה בשני הימים ביום ט"ו לא יברכו דשמא אינה מוקפת חומה וביום י"ד לא יברכו דשמא היא מוקפת ועדיין לא הגיע זמנה והויא ברכה לבטלה וכיון דברכה לא מעכבת למה יכניס עצמו בספק ברכה לבטלה.

והרמב"ם כתב שמברכין בי"ד כיון שהוא זמן קריאה לרוב העולם. ובשושן קורין בט"ו אע"פ שאינה מוקפת חומה מימות יהושע הואיל ונעשה בו הנס.

בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם כשהלך היה דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום קורא כבני מקומו אף אם נתעכב שם ואם אין דעתו לשוב עד שיאור יום י"ד קורא כבני המקום שהלך שם. כיצד בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לשוב למקומו בליל י"ד קורא כבני מקומו אפילו אם נתעכב אח"כ בעיר. אבל אם דעתו לעמוד שם מקצ' י"ד, כיון שדעתו לעמוד שם מקצת היום של זמן קריאתו חל עליו זמן חובת קריאתן, וקורא עמהן. וכן בן עיר שהלך לכרך אם דעתו לשוב לביתו בליל י"ד קודם שיאור היום קורא כאנשי מקומו אבל אם היה דעתו לעמוד שם מקצת י"ד כיון שלא היה דעתו לשוב למקומו בזמן חובת אנשי מקומו נסתלק מעליו חובת קריאת אנשי מקומו ונחשב כבני המקום שעמד שם להתחייב בזמן קריאתם.

 

פורים שחל להיות בשבת כגון ט"ו לבני כרכים, דאילו י"ד לא יבא לעולם בשבת, אין קורין את המגילה בשבת אלא מקדימין לקרותה בערב שבת וכדי שיזכרו ענין היום דורשין בעניינו.

שדרו ממתיבתא היכא דנפיק בשיירא או נפיק בספינתא קורא בי"ד וכל תקנה שיכול לעשות כדי שיקרא בי"ד יעשה. ואם אין יכול לעשות קורא אותה בי"א בי"ב בי"ג אבל בעשירי ומי' ולמטה אינו יכול לקרותה וכן כתב רב עמרם ז"ל, וכתב שמברך לפניה ולאחריה כשקורא אותה מי"א ולמעלה.

ובעל העיטור ז"ל כתב, שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד, אפילו מי שיוצא בשיירא וטוב לקרותה בלא ברכה וקורין אותה בלילה וחוזרים וקורים ביום. ושל לילה זמנה כל הלילה, ושל היום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום. ואם קראה משעלה עמוד השחר יצא.

קראוה באדר ראשון ואח"כ ראו לעבר השנה קורין אותה באדר שני אבל הפרשיות שעשו באדר ראשון אין צריך לחזור לעשותן בשני.