לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תרצ.

סימן תרצ.

 הקורא המגילה עומד או יושב יצא. משמע בדיעבד, אבל לכתחלה לא יקרא יושב. ובירושלמי קאמר דאפילו לכתחלה. והרמב"ם ז"ל כתב אבל לא יקרא לכתחלה יושב בצבור מפני כבוד הצבור.

ואפילו שנים ואפילו עשרה יכולין לקרותה ביחד וצריך לקרותה כולה ומתוך הכתב ואם קראה על פה לא יצא הלכך צריך שתהא כתובה כולה לפניו ודוקא לכתחלה אבל דיעבד אם השמיט בה הסופר תיבות אפילו עד חציה וקראה הקורא על פה יצא. אבל ביותר מחציה אפילו הן כתובות אלא שהם מטושטשות ואין רישומן ניכר פסולה.

קראה סירוגין פירש שפסק ושהה בה ואח"כ חזר למקום שפסק אפילו שהה כדי לגמור את כולה יצא.

 

קראה סירוסין פירוש שקרא פסוק הראשון ודילג השני וקרא שלישי ואח"כ חזר וקרא הב' לא יצא, דהוה ליה למפרע והקורא למפרע לא יצא. הלכך אם דילג הקורא פסוק לא יקרא לפניו ויחזור ויקרא הפסוק שדילג, אלא יתחיל מהפסוק שדילג ויקרא משם ואילך.

מגילה נקראת בכל לשון ובלבד שיבין אותו הלשון ושתהא כתובה באותו לשון אבל אם אינו מבין בלשון שקורא בו או שאינה כתובה באותו הלשון לא יצא ובלשון הקודש הכל יוצאים בו אע"פ שאין מבינים בו ורב עמרם ז"ל כתב שלשון יוני ג"כ כשר לכל וכן כתב הרמב”ם ז"ל ובבעל העיטור, ואין דעת רי"ף ז"ל כן. ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

קראה מתנמנם פירוש נים ולא נים תיר ולא תיר, יצא.

 

היה כותבה שקורא פסוק וכותבו יצא, ובלבד שתהא כתובה כולה לפניו וכן אם היה מגיהה ודורשה שקורא פסוק ודורשו יצא והוא שיכוין לקרותה כראוי ולא כמי שקורא להגיה, ולא יפסיק בה בענינים אחרים כשדורשה.

וצריך שיכוין הקורא לצאת בקריאתו וגם להוציא לכל השומעים וגם צריך שיכוין השומע לצאת והא דבעינן שיכוין הקורא על השומע בפרט להוציאו היינו דוקא יחיד הקורא אבל שליח ציבור מסתמא דעתו על הכל דתנן היה עובר אחורי בהכנ"ס ושמע קול מגילה אם כיון לבו יצא.

ירושלמי. אין מדקדקין בטעיותיה. ר' יצחק בר אבא ורבינו חננאל הוו יתבו קמיה דרב חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים ולא הדר חד מנהון.

ויש מפרשים דוקא בטעות כי האי, שהלשון והענין אחד. אבל טעות אחר לא שאם כן לא קראה כולה. וצריך לומר עשרת בני המן בנשימה אחת.

ירושלמי צריך לאומרים בנפיחה אחת ועשרת עמהם.

לרבי נתן ז"ל הקורא מגילת אסתר בקהל צריך לסדרה כאחד, מפני שהיא איגרת אבל בנשימה אחת אין צריך אלא עשרת בני המן ועשרת בלבד. הלכך אם מפסיק בין פסוק לפסוק הרשות בידו ושיעורו בין פסוק לפסוק ובין באמצע הפסוק כדי נשימה לבד.

 

ירושלמי. צריך שיאמר ארור המן ברוך מרדכי ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל הצדיקים א"ר פנחס וצריך שיאמר וגם חרבונה זכור לטוב.

כתב רב האיי ז"ל מנהג דחזי לן מאן דקרי לה למגילה פושטה וקורא כאיגרת אבל בספר תורה לא חזי לן.

ורב נטרונאי ז"ל כתב הוו יודעין שבב' ישיבות שבבית רבינו שבבבל ובכל מקום ישראל קורין וכורכין כספר תורה. ונוהגים בספרד ובאשכנז וצרפת כרב האיי.

מגילה בזמנה שהוא בי"ד שהוא עיקר זמנה קורין אותה אפילו ביחיד לרי"ף ורבינו תם כתב אפילו לחזר אחר י' אין צריך אלא לכתחלה קורין אותה ביחיד.

ובעל הלכות גדולות פסק ודוקא בעשרה ורב עמרם ז"ל כתב צריך לחזר אחר עשרה. ואם אי אפשר בעשרה אז קורין אותה ביחיד, ולזה הסכים אדוני אבי ז"ל.