סימן שעב
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן שעב

סימן שעב

חצר שפתוחה לחצר אחרת יכולין לטלטל מזה לזה כלים ששבתו בתוכן דגגין וחצרות וקרפיפות כולן רשות אחת הן ומותר לטלטל מזה לזה אפילו הן של בעלים הרבה ולא עירבו יחד מותר לטלטל מחצר לחצר אחרת או מחצר לגג או לראש הכותל שביניהם ומגג לגג אחר הסמוך לו אפילו הוא גבוה ממנו הרבה ומהגג לקרפף או למבוי שמתוקן בלחי או קורה אע"פ שלא עירבו בו ואפילו עירבו בני החצר לעצמן דשכיחי מאני דבתים בחצר אפ"ה מותר לטלטל כלי חצר לחצר אחרת ולא חיישינן שמא יטלטל גם כלי הבית וכלים ששבתו בבית אסור לטלטלן מחצ' לחצר או לאח' מאלו הא דחצ' וקרפף רשות אחת הן דווקא כשאין בקרפף יותר מסאתים או יותר על סאתים והוקף לדירה אבל לא הוקף לדירה אסור לטלטל ממנו לחצר שהרי כרמלית הוא ומקרפף לקרפף עד סאתים יכול לטלטל בכולהו מזה לזה יותר מכאן יכול לטלטל שתי אמות בזה ושתי אמות בזה שתי חצירות שרוצין לערב יחד להתיר אף כלי הבתים אין צריכין עירוב אחר אלא העירוב שעשו כבר להתי' אחד מבני החצר מוליכו בשביל כולם ונותנו באחד מבתי החצר השנייה וכולם מותרין ואם ירצה יוליך שם אפי' פת משלו וכולן מותרין והוא שערבו בני החצר השנייה לעצמן ואין בני החצר השנייה ג"כ צריכין פת אחר אלא העירוב שעשו כבר מתירן ואין ב' חצירות יכולין לערב יחד אלא אם כן יהא פתח ביניהן או חלון שיהא בו ד' על ד' טפחים ואפילו אין ממנו אלא משהו בתוך י' טפחים הקרובים לארץ וכשיש ביניהן פתח או חלון רצו מערבין כל אחד לבדו רצו מערבין יחד וארובה שבין עליי' לבית רצו מערבין ביחד אפילו היא למעלה מי' ואפילו אין שם סולם לעלות בו היה בין החצרות כותל גבוה עשרה טפחים או שהיה קרקעיתו של אחד גבוה מחבירו ה' ועושה עליו מחיצה ה' להשלימו לי' אין יכולין לערב יחד היה כותל לשניהם גבוה י' ובראשו פירות בני ב' החצרות יכולין לעלות עליו ולהעלות עליו מפירות החצר להוריד' ממנו לחצר אחרת ולהוריד מה שעליו לחצר בין אם הוא רחב ד' או אינו רחב ד' אבל אינן יכולין להעלות מפירות הבית עליו ולא להוריד ממנו להכניסן לבית אפי' אין בו רוחב ד' וכל שכן שלא יחליפו פירות בית זה לבית אחר דרך הכתלים היה לאחד מהחצרות כותל גבוה י' ולשני אינו גבוה י' כגון שקרקעיתו של אחד גבוה משל חבירו אין יכולין לערב יחד כדפרישית ועיקר תשמיש הכותל נותנין אותו למי שאינו גבוה לו י' שאותו מותר להשתמש עליו אף בכלי הבית והשני אסור נפרץ הכותל עד י' אמות חשיב כפתח נפרץ ביתר מעשר חשיב כחד חצר וצריכין לערב יחד העמיד אצל הכותל סולם רחב ד' וכן כנגדו בחצר השני אפילו אין הסולמות זה כנגד זה אם אין ביניהן ג' חשיבי כפתח היו מופלגין זה מכנגד זה ג' אם הכותל רחב ד' עדיין חשובין כפתח שיכול לעלות בסולם זה ולילך על הכותל עד הסולם ולירד אין בו רחב ד' לא חשיבי כפתח עקר חוליא מראש הכותל למעטו מגוב' י' אם יש בה משך ד' מהני בין לענין לעשותן כפתח לערב יחד בין לענין שיכול להשתמש בכל הכותל אין בו ד' אינו חשוב כפתח לא לערב יחד ולא להשתמש בכל הכותל אלא כנגד המקום שמתמעט יכול להשתמש בנה אצטבא למטה אצל הכותל למעטו מגובה י' אם יש בה ד' אורך במשך הכותל ובולטת ד' מועיל להשתמש בכל הכותל אבל אינו חשוב כפתח לערב יחד עד שיגיע לראש הכותל אין בה ארבעה על ארבעה אינו מועיל אפילו להתיר להשתמש כנגדו אפי' כפה אצלו ספל שיש בו ד' על ד' וגבוה כל שהוא ומיעט בו גובהו מי' מותר להשתמש (אפי' שלא) כנגד המיעוט ובלבד שיחברנו בטיט בנה אצטבא ע"ג אצטבא אם יש בתחתונה ארבע' על ארבע' או אין בה ד' על ד' ויש בעליונה ד' על ד' ואין בין זו לזו ג' טפחים ממעט להתיר להשתמש עליו אבל לא מהני למיהוי פתח לערב יחד ואם אין הכותל גבוה אלא י' וזוקף סול' גבוה ז' ומשהו במשך ד' אצל הכותל מתירו בין להשתמש עליו בין לערב יחד כיון שלא נשאר ג' עד ראש הכותל ודווקא שיש בסולם ד' שליבות אז מותר לשמש עליו אבל אם אין בו ד' שליבות אינו מתיר. זיז היוצא מן הכותל ויש בו ד' על ד' והניח עליו סולם כל שהוא מועיל להתיר לו תשמיש הכותל והוא שלא תהא שליבה התחתונה גבוה מן הארץ ג' ולא יהא בין שליבה לשליבה ג' והוא שיניח הסולם על גבי הזיז אבל סמכו אצלו לא וכל זמן שאין גובה הכותל כ' טפחים די בזיז אח' שמניחו באמצע שהרי אין גבוה י' עד הזיז ולא גבוה י' ממנו עד הראש הכותל ואם הוא גבוה כ' צריך ב' זיזין אחד למטה מי' התחתונים ואחד למעלה ממנו למטה מי' העליונים שאם היה הזיז גבוה י' לא סגי ליה בסולם כל שהוא והוא שלא יהו הזיזין זה כנגד זה שראוי להטות סולם מזה לזה. העמיד ב' סולמות זה בצד זה ולא היה בשניהם משך ארבע והרחיקם זה מזה כדי שיהא בשניהם ד' ומילא האויר שביניהם בקש אינו מועיל לא להתירו לשמש עליו ולא לערב יחד שמקום מעמד הרגלים הוא באמצע הסולם ואין ראוי לעלות בקש העמיד הסולם באמצע והקש מן הצד מהני בין להתירו לשמש עליו בין לערב יחד אין הסולם רחב ד' וחקק אצלו בכותל להשלימו לארבע א"צ לחוק בכל גובה הכותל ודי לו שיחוק בגובהו עשרה להשלימו לד' לא העמיד סולם כלל אלא חקק בכותל כמין שליבה של סולם לעלו' בו צריך שיחוק בכל גובה הכותל ומועיל בין להתיר תשמיש בין לערב יחד. עשה מאילן מחובר סולם אינו מועיל מפני שאסור לעלות בו בשבת ואם הוא אשירה יבשה שאין בו משום איסור שבות מועיל אע"פ שיש בו איסור ע"ג והרמב"ם ז"ל כ' שאילן מועיל וא”א הרא”ש ז"ל לא כתב כן היה בין חצרות חריץ עמוק י' ורחב ד' אין יכולין לערב יחד אפילו מלא אותו תבן וקש כל זמן שלא בטלו ואם הוא מלא עפר וצרורות אפילו סתמא שלא בטלו חשוב כמלא וצריכין לערב יחד נתן עליו נסר כמין גשר משפת החריץ אצל שפתו אם הוא רחב ד' חשיב כפתח פחות מכאן לא חשיב פתח נתן הנסר לאורך החריץ במשך ד' אפי' אין בו אלא כל שהוא חשוב כפתח שהרי אין בחריץ במשך ד' שהוא שיעור פתח רוחב ד"ט ואם החריץ לאחד עמוק י' ולשני אינו עמוק עשרה דינו ככותל שנותנין אותו למי שאינו עמוק י' ואם הוא לשניהם שוין דין שניהם שוין בו ואם יש ביניהן גדיש של תבן גבוה י' כל אחד מער' לעצמו נתמעט בחול מגובה י' צריכין לערב ביחד ובעוד שלא נתמעט אסור לשום אחד מהן ליתן מן התבן לתוך קופתו בשבת להאכיל לבהמתו ואפילו להעמידה שם כדי שתאכל אסור אבל יכול לעמוד בפניה כדי שלא יהא לה דרך לנטות אלא לשם וא”א הרא”ש ז"ל כתב דאפילו בחול אסור ליתן ממנו לקופתה ולהעמידה שם בידים ודוקא גדיש שבין שני חצרות אבל גדיש שבין שני בתים מותר להאכיל בהמתו ממנו בידים.