לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקלג

סימן תקלג

מותר לטחון קמח לצורך המועד ואפילו כיון מלאכתו במועד. ולקוץ עצים מן המחובר ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור. ואם עשה לצורך המועד והותיר מותר. ואם יש לו שכר ישן ומערים לעשות חדש שאומר שחפץ יותר בחדש.

כתב הרמב”ם ז"ל דמותר ואדוני אבי הרא"ש ז"ל לא הביא זה בפסקיו. ונראה שדעתו לאסור דפלוגתא דתנאי הוא.

מותר לעקור פשתן מפני שראוי לכסות בו את האוכלים. ולעקור כשותא שראוי להטיל בו שכר לצורך המועד ולעקור שומשמין שהיבשים שבו ראויין לאכול מיד. פירות שנתבשלו קצת ונאכלין על ידי הדחק מותר ללקטן כדי לאכלן ואם לקטן לאכלן והותיר וחושש שמא יתליעו אם לא יכבשם להוציא ליחה שבהם יכול לכבשם אבל אסור ללקטן תחלה כדי לכבשם. וכן מותר לצוד דגים לאכלם ולכבוש אם הותיר מהם אבל אסור לצודן או לקנותן כדי לכבשן אלא אם כן יהיו ראויין לאכול מהן במועד. ומיהו אפילו אינן ראויין אלא על ידי הדחק מותר. וכן כל דבר אסור לכבשו אלא אם כן יהא ראוי לאכול ממנו במועד. אבל אם הוא דבר שאינו נמצא אחר המועד מותר לקנותו ולכבשו.

 

ציידי חיה ועוף צדין בצנעא לצורך המועד. וכן כותשי חיטין לעשות דייסא וטוחני פולין לעשות גרוסות עושין בצנעא לצורך המועד.