לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן צד

סימן צד

 התוחב כף חולבת בקדרה של בשר או איפכא משערינן בכל מה שתחב ממנה בקדרה דלא ידעינן כמה נפיק מיניה.

וה"ר פרץ כתב שאם הכף של מתכת משערינן בכולה אף מה שלא נכנס ממנו בקדרה משום חם מקצתו חם כולו. ואם תחב הכף בקדרה ב' פעמים ולא נודע בנתיים צריך ב' פעמים ס'. ואם יש ס' לבטל הכף הקדרה והתבשיל מותרים אבל הכף אסורה בין עם בשר בין עם חלב לפי שהיא בלועה מבשר בחלב ואפילו בדיעבד אוסרת אם חזרו ותחבוה בין בבשר בין בחלב כל זמן שהיא בת יומא ואם אין לו ששים הכל אסור בהנאה אפילו הקדרה. אך מותר לתת לתוכה פירות או צונן כיון שאינו נהנה מגוף האיסור. ואם אין הכף בן יומא הקדרה והתבשיל מותרין והכף אסורה לכתחילה בין עם בשר בין עם חלב ומכל מקום בדיעבד אינה אוסרת כיון שלא היתה בת יומא.

כתב בספר התרומה אף על גב דבשאר איסורים קדרה של איסור ששהתה מעת לעת בלא איסור אם הוחמו בה חמין בתוך מעת לעת חשיבא כבת יומא שהרי טעם איסור שבקדרה פלט לתוך המים ולא היו בהן ששים לבטלה דבכולה משערינן ונעשית בת יומא וצריכה מעת לעת לאחר חימום המים בבשר בחלב אינו כן שאם בשלו בה בשר ובתוך מעת לעת הוחמו בה מים ואחר ששהתה מעת לעת לבשול הבשר בשלו בה חלב מותר אע"פ שהוא בתוך מעת לעת לחימום המים. אף על גב דבשאר איסורים שבתורה איסור הבלוע בהיתר כגון בצלים בלועים מאיסור ובשלם בקדירה של היתר צריך ס' כנגד כל הבצלים ולא סגי בס' כנגד כל הבליעה בבשר בחלב אינו כן שאם בצלים או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדרה חולבת אם ידוע כמה בשר בלוע בבצלים ובירקות אין צריך אלא ס' כנגד הבשר ולא כנגד כל הבצלים והירקות.

וכתב ה"ר פרץ יש רוצים להתיר בשר רותח שחתכו בסכין חולבת ע"י קליפה וכדאמרינן גבי בית השחיטה רותח וסגי בקליפה ולא דמי דהתם אין כל הבהמה רותחת אלא מקום בית השחיטה לבד אבל חתיכה שכולה רותחת כשחותכין אותה בסכין חולבת מתפשט בכולה וכולה אסורה אם אין בה ששים כנגד כל הסכין, ודוקא כשהסכין בן יומו אבל אם אינו בן יומו או אינו יודע אם הוא בן יומו אם לאו מסתמא אינו בן יומו דסתם כלים אינן בני יומן אבל קליפה בעי.