לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן י

סימן י

 סכין של משמשי ע"ז חדש או ישן והכשירו שאין בו משום גיעולי עכו"ם מותר לשחוט בה בהמה בריאה שהוא מקלקל, ואסור לשחוט בה מסוכנת שהוא מתקן. ואם שחט בה כתב הרשב"א יוליך הנאה לים המלח והיא מותרת. וכמה היא הנאה כדי שכר סכין לשחוט בה.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל כתב שאין צריך דבהנאה מועטת כזו שרי בדיעבד.

שחט בסכין של נכרים כתב הרשב"א דאפילו יודע שאינו בן יומו צריך לקלוף מקום בית השחיטה דשומן הנדבק בדופני הסכין אינו נפגם ונבלע בדופני בית השחיטה.

ואדוני אבי ז"ל כתב דאפילו בסתם שאינו יודע אם הוא בן יומו אם לאו אינו צריך לא קליפה ולא הדחה, ואם יודע שהוא בן יומו קולף בית השחיטה אבל אינו יכול לשחוט בו לכתחלה על דעת שיקלוף בית השחיטה דשמא ישכח ולא יקלוף.

כתב הרשב"א ואם שפה או נעצה י' פעמים בקרקע קשה אין צריך קליפה שאין בית השחיטה כרותח גמור שיפליט מה שבסכין ויבליענו בבשר.

 

סכין ששחט בה כשרה אע"פ שהוא מלוכלך בדם מותר לשחוט בו פעם אחרת אבל אסור לחתוך בו רותח ומותר לחתוך צונן ע"י הדחה שידיחנו תחלה.

וסכין ששחטו בו טרפה אסור לשחוט בו פעם אחרת עד שידיחנו בצונן או יקנחנו בדבר קשה ונוהגין עתה לקנחו יפה בשער הבהמה בין כל שחיטה ושחיטה ושפיר דמי. ואם שחט בו בלא הדחה ידיח בית השחיטה ואם רגיל לשחוט בו טריפות תדיר צריך נעיצה עשר פעמים בקרקע קשה.