סימן יד
המקשה לילד והוציא העובר את ראשו, אף על פי שהחזירו הרי הוא כילוד ואינו ניתר בשחיטתה אלא בשחיטת עצמו אם הוא בן קיימא. ואם הוא בן ח' או בן ט' מת אסור. הוציא ידו והחזירה, מה שיצא מן האבר לחוץ אסור אבל מה שנשאר ממנו בפנים ומקום החתך מותר. לא החזירה קודם שחיטה, גם מקום החתך אסור. אבל מה שבפנים מותר אפילו הוא מיעוטו.
ואם יצא רוב העובר הרי הוא כילוד, ואם יצא חציו ברוב אבר, כגון שיצא רוב ידו וכשנשער מה שיצא מהעובר אינו אלא חציו ואם נטיל מיעוט היד שנשאר בפנים אחר רוב היד שיצא הוי רוב שדינן מיעוט היד שבפנים אחר רוב היד שיצא להשלים לרוב העובר ואסור. וכן אם יצא רובו ממיעוט אבר אסור ואין אומרים נטיל מיעוט אבר שיצא אחר רוב האבר שבפנים אלא מטילין אותו אחר רוב העובר שיצא ואסור.
הוציא אבר אחד והחזירו, וחזר והוציא אבר אחר והחזירו, עד שהשלים לרוב המיעוט שלא יצא מותר. ואם חתך כל אבר ואבר בשעה שהוציא אותו, גם המיעוט שנשאר בפנים אסור.
עובר שהוציא ידו והחזירה ואח"כ נולד וגדלה וילדה חלבו אסור. נחתך מהעובר שבמעי בהמה, ונמצא בתוכה מותר באכילה. נחתך מגופה ונמצא בתוכה לאחר שחיטה, אסור באכילה. הושיט ידו למעי בהמה ותלש חלב מבן תשעה חי שבתוכה, חייבין עליה משום חלב כעל חלב בהמה גמורה.