לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן יז

סימן יז

 מסוכנת אינה ניתרת בשחיטה וכיצד מסוכנת שאינה יכולה לעמוד כשמעמידין אותה אפילו אכלה בקעיות וקורות כיון שאינה יכולה לעמוד בחזקת מסוכנת היא ואינה ניתרת בשחיטה אלא אם כן רואין בה סימן שלא יצא חיותה קודם גמר שחיטה. ומה היא סימנה אם היא דקה צריך שתפשוט ידה ותחזירנה אצלה וכן אם היתה פשוטה והחזירתו אצלה הוי סימן אבל פשטה ולא כפפה לא מהני שאין זה אלא הוצאת הנפש. והני מילי ביד אבל ברגל בין שפשטה ולא כפפה או כפפה ולא פשטה כשרה. והא שיש חילוק בין יד לרגל דוקא בדקה אבל בגסה אין חילוק בין יד לרגל איזה מהם שתכוף או שתפשוט כשרה. וחיה גסה דינה כבהמה דקה וכשכשה בזנבה כשרה בין בגסה בין בדקה ועוף ואפילו לא רפרף אלא בעינו או כשכש בזנבו כשרה ואם בגמר שחיטה יצא ממנה דם בקילוח כשרה.

ואם שחט בלילה ולא יכול לראות ולמחר מצא כותלי בית השחיטה מלוכלכין בדם בידוע שיצא בגמר שחיטה דרך קילוח וכשרה. ואכתי איכא תרי סימני בגמרא שאם הטילה רעי מתרזת כשרה ואם שותתת פסולה. ובצועקת וקולה חזק כשרה ואם קולה חלוש ונמוך פסולה.

ואדוני אבי הרא”ש ז"ל לא הביאה בפסקיו וגם הרמב"ם לא כתבה ובעל העיטור כתב שהם הלכה.

וכל אלו הסימנים צריך שתעשם בסוף השחיטה אבל אם עשאם בתחילת השחיטה או באמצעיתה לא מהני. והא דבעינן הנך סימנין דוקא כשהיתה בחזקת מסוכנת אבל אם היא בריאה אפילו אין בה אחת מכל אלו הסימנים כשרה.

יש מן הגאונים שכתבו שלא התירו מסוכנת על ידי סימנין אלא בבהמת ישראל משום הפסד ממונו אבל לא בבהמת נכרי.

ובתשובה אחרת לגאון מסוכנת והיא של נכרי מותר לישראל לשוחטה וליקח ממנה בשר ומותר לישראל לקנותה מן הנכרי.