לחץ כאן לתצוגת הדפסה

קינים, פרק א

קינים, פרק א

 משנה א

חַטַּאת הָעוֹף נַעֲשֵֹית לְמַטָּה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַעְלָה.

עוֹלַת הָעוֹף נַעֲשֵֹית לְמַעְלָה, וְעוֹלַת הַבְּהֵמָה לְמַטָּה.

אִם שִׁנָּה בָּזֶה וּבָזֶה - פָּסוּל.

 

סֵדֶר קִנִּים כָּךְ הוּא:

הַחוֹבָה - אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה;

בִּנְדָרִים וּבִנְדָבוֹת - כֻּלָּן עוֹלוֹת.

 

אֵיזֶהוּ נֶדֶר?

הָאוֹמֵר: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה.

 

וְאֵיזוֹ הִיא נְדָבָה?

הָאוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ עוֹלָה.

 

מַה בֵּין נְדָרִים לִנְדָבוֹת?

אֶלָּא שֶׁהַנְּדָרִים:

מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ - חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָם;

וּנְדָבוֹת:

מֵתוּ אוֹ נִגְנְבוּ - אֵין חַיָּבִים בְּאַחֲרָיוּתָן.

 

ברטנורא משנה א  

חטאת העוף נעשית למטה. מחוט הסקרא. דכתיב (ויקרא ה') "והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח", קיר שהשיריים שלו מתמצין ליסוד, וזהו קיר התחתון למטה מחוט הסקרא. דאי קיר העליון דהיינו מן החוט ולמעלה, פעמים שהוא מתמצה לסובב כגון שעושהו למעלה מן הסובב, שהחוט למטה מן הסובב אמה.

וחטאת בהמה למעלה. דכתיב קרנות, בגופה של קרן.

עולת העוף למעלה. דכתיב (שם א') "ומלק והקטיר ונמצה דמו", מה הקטרה בראשו של מזבח, אף מליקה ומיצוי בראשו של מזבח.

ושל בהמה למטה. דכתיב בה יסוד.

ואם שינה בזה ובזה פסול. האי דפסול אם עשה מעשה חטאת העוף למעלה, דוקא בהזאה. אבל המליקה של חטאת, אף למעלה כשרה, דמליקה בכל מקום במזבח כשרה.

ועולת העוף לית בה הזאה כי אם מיצוי, ואם עשאה למטה, פסולה.

סדר קנין של חובה אחד חטאת ואחד עולה. כגון זב וזבה ויולדת, וטומאת מקדש וקדשיו ושמיעת קול אלה וביטוי שפתים, דכולן מביאין קן בדלות, אלא שזב וזבה מביאין קן בין בדלות בין בעשירות. ואע"ג דאיכא קינין של גר דהן חובה ושתיהן עולות, לא חייש תנא עלייהו, משום דלא שכיחי כולי האי.

בנדרים ונדבות כולן עולות. לפי שאין באין בנדר ונדבה אלא עולות ושלמים בלבד, ואין עופות באים שלמים, הלכך נדרים ונדבות שבעופות כולן עולות.

 

משנה ב

חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּעוֹלָה, וְעוֹלָה בְּחַטָּאת,

אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא - יָמוּתוּ כֻּלָּם.

חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה -

אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה.

וְכֵן עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּחוֹבָה -

אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא כְּמִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה.

בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מְמֻעֶטֶת,

בֵּין שֶׁהַנְּדָבָה מְרֻבָּה וְהַחוֹבָה מְמֻעֶטֶת,

בֵּין שֶׁשְּׁתֵיהֶן שָׁווֹת.

 

ברטנורא משנה ב  

אפילו אחד ברבוא ימותו כולן. ולא בטלי ברובא, דבעלי חיים חשיבי ולא בטלי.

חטאת שנתערבה בחובה. בן יונה או תור של חטאת שנתערבה בשני קנין של חובה, דהיינו קנין סתמא של יולדת או של זבה, שכל קן מהן הוא אחד עולה ואחד חטאת, ונמצא עתה חמש פרידות מעורבות יחד.

אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה. ואינו יכול להביא מאלו החמש פרידות רק שתי חטאות בלבד, שזהו מנין הכשר בשני קנין של חובה. דאי עביד שלוש חטאות, שמא מן השני קנין עביד להו ולא מן המעורב בהן, ומשני קנין אין יכולים לעשות רק שתי חטאות. ולא מצי עביד אפילו עולה אחת, דשמא יקח החטאת המעורבת.

וכן עולה. בן יונה או תור שהופרש לשם עולה.

שנתערבה בחובה. בשני קנין סתמא.

אין כשר אלא מנין עולות שבחובה. כדפרישנא לעיל גבי חטאת.

בין שהחובה מרובה והנדבה מועטת. כגון שקן אחד מפורש שהן עולות, נתערב עם כמה קנין סתמא של יולדות או של זבה שכל קן מהן אחד חטאת ואחד עולה.

בין וכו'. כגון קן אחד סתומה, שנתערב בכמה קנין של עולות. וקרינן לעולות מפורשות נדבה, משום דנדרים ונדבות כולן עולות כדתנן בריש פרקין.

 

משנה ג

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?

בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה,

אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָּזוֹ,

אַחַת לָזוֹ וְאַחַת לָזוֹ, שְׁתַּיִם לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ,

שָׁלשׁ לָזוֹ וְשָׁלשׁ לָזוֹ -

מֶחֱצָה כָּשֵׁר, וּמֶחֱצָה פָּסוּל.

אַחַת לָזוֹ וּשְׁתַּיִם לָזוֹ, וְשָׁלשׁ לָזוֹ, וְעֶשֶֹר לָזוֹ, וּמֵאָה לָזוֹ -

הַמֻּעָט כָּשֵׁר.

בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת,

בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת, בֵּין מִשְּׁתֵי נָשִׁים.

 

ברטנורא משנה ג  

בחובה ובנדבה. שנתערבו קיני חובה שמקצתן חטאות ומקצתן עולות עם קיני נדבה שכולן עולות.

אבל בחובה שנתערבה זו בזו. קן סתומה של יולדת או של זבה שנתערבה בקן של יולדת או של זבה אחרת.

מחצה כשר ומחצה פסול. ומקריב מהארבעה המעורבים שנים בלבד, אחד לעולה ואחד לחטאת ולא יותר, דאי עביד שתי עולות שמא יעשה אותן מקן אחד, וכל קן סתומה הוא אחד עולה ואחד חטאת.

המועט כשר. אם נתערב קן אחד סתומה בשתי קנים אחרים או בשלוש, אינו יכול להקריב אלא קן אחד, פרידה אחת לחטאת ופרידה אחת לעולה. אבל שתי עולות לא מצי עביד, שמא יקח הקן שהוא מבורר תחילה ליולדת אחת שאינו יכול לעשות ממנו אלא אחד חטאת ואחד עולה. וכן אם נתערבו עשר קנין במאה, אינו מקריב מכולן אלא עשר קנין, מקצתן חטאות ומקצתן עולות, והשאר פסולין, וזהו הממועט כשר.

בין משם אחד. לידה ולידה, זיבה וזיבה. משתי נשים או מאשה אחת.

בין משני שמות. לידה וזיבה, בין משתי נשים בין מאשה אחת. כדמפרש ואזיל.

 

משנה ד

כֵּיצַד מִשֵּׁם אֶחָד?

לֵדָה וְלֵדָה, זִיבָה וְזִיבָה - מִשֵּׁם אֶחָד.

 

מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת?

לֵדָה וְזִיבָה.

 

כֵּיצַד שְׁתֵּי נָשִׁים?

עַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ לֵדָה,

עַל זוֹ זִיבָה וְעַל זוֹ זִיבָה -

מִשֵּׁם אֶחָד.

 

מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת?

עַל זוֹ לֵדָה וְעַל זוֹ זִיבָה.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ קִנֵּיהֶן בְּעֵרוּב,

אוֹ שֶׁנָּתְנוּ דְּמֵי קִנֵּיהֶן לַכֹּהֵן -

לְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה הַכֹּהֵן יַקְרִיב חַטָּאת,

וּלְאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה כֹּהֵן יַקְרִיב עוֹלָה,

בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת.

 

ברטנורא משנה ד  

רבי יוסי אומר כו'. לאו משום דסבר רבי יוסי יש ברירה, ונימא דכשהקריב הכהן קן אחד לשם אחת מהן הוברר הדבר למפרע דמתחילה בשעת לקיחת הקן היה קן זה שלה, אלא מפרש בגמרא בפרק בכל מערבין [דף ל"ו] דרבי יוסי מיירי בשהתנו בשעת לקיחה שיוכל הכהן לעשות קן שירצה לשם איזו אשה שירצה. והלכה כרבי יוסי.