לחץ כאן לתצוגת הדפסה

פרה, פרק ו

פרה, פרק ו

משנה א

הַמְקַדֵּשׁ וְנָפַל הַקִּדּוּשׁ עַל יָדוֹ, אוֹ עַל הַצַּד,

וְאַחַר כָּךְ נָפַל עַל הַשֹּׁקֶת - פָּסוּל.

נָפַל מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת לַשֹּׁקֶת - פָּסוּל.

נָטַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת וְכִסָּה, אוֹ שֶׁהֵגִיף אֶת הַדֶּלֶת -

הַקִּדּוּשׁ כָּשֵׁר, וְהַמַּיִם פְּסוּלִים.

זְקָפָהּ בָּאָרֶץ - פָּסוּל;

לְתוֹךְ יָדוֹ - כָּשֵׁר,

מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר.

 

ברטנורא משנה א  

המקדש מי חטאת. הבא ליתן מאפר הפרה לתוך המים. והוא קידוש האמור בכל מכילתין.

או על הצד. על צדו של כלי.

ואחר כך נפל לשוקת. על המים שבתוך השוקת. פסולים אותן המים להזאה, דכתיב ולקחו ונתן, עד שיובא האפר בתוך המים מכח אדם.

נטל מן השפופרת וכיסה. נטל אפר מן השפופרת וכיסה השפופרת קודם שיקדש, דהיינו קודם שיתן האפר במים.

או שהגיף את הדלת. קודם שיקדש.

הקידוש כשר. דהיינו האפר שבידו, לפי שמלאכה אינה פוסלת באפר, כדאמרן.

והמים פסולים. דנעשית מלאכה עם המים, ולעיל [סוף] פרק פרת חטאת שנינו שהמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר.

זקפה בארץ. לאחר שנטל האפר מן השפופרת הניח השפופרת בארץ קודם שיתן האפר במים.

פסול. המילוי דהיינו המים, לפי שעשה מלאכה עם המים. ואם הניח השפופרת בידו וכפה ידו עליה כדי שלא יתפזר האפר שבתוכה ואחר כך נתן האפר על המים, כשר המילוי דהיינו המים, דאין זו חשובה מלאכה.

לפי שאי אפשר. לשמור האפר שבתוך השפופרת אם לא יכוף ידו על פיה, שהרי אינו יכול להשיב הפקק על פיה עד שיקדש.

פירוש אחר: זקפה בארץ, הניח האפר בארץ פסול האפר, דכתיב למשמרת, [ובארץ אינה למשמרת]. ואם נתן האפר לתוך ידו כשר, דאפשר לשומרו ושפיר קרינן ביה למשמרת. ולפי זה גרסינן לפי שאפשר.

 

משנה ב

הָיָה קִדּוּשׁ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם -

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: נוֹטֵל וּמְקַדֵּשׁ;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.

זָלַף אֶת הַמַּיִם וְנִמְצָא קִדּוּשׁ מִלְּמַטָּן -

רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מְנַגֵּב וּמְקַדֵּשׁ;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁנָּגַע בַּמַּיִם, אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ.

 

ברטנורא משנה ב  

היה קידוש צף על פני המים. שנתן על המים אפר הרבה. ולאפר עצמו קרי קידוש.

נוטל. מאותו אפר ומקדש בו מים אחרים, ואפילו באותו שנגע במים מקדש וחוזר ומקדש כמה פעמים, אלא שמנגבו.

זלף את המים. הזה מן המים המקודשים על האדם ועל הכלים עד שכלו כל המים, והאפר נשאר בשולי הכלי.

וחכמים אומרים וכו'. והלכה כחכמים בתרוייהו.

 

משנה ג

הַמְקַדֵּשׁ בַּשֹּׁקֶת וְהַטְּפִי בְּתוֹכָהּ,

אַף עַל פִּי שֶׁפִּיו צַר כָּל שֶׁהוּא -

הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ מְקֻדָּשִׁין.

אִם הָיָה סְפוֹג -

הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פְּסוּלִים.

 

כֵּיצַד יַעֲשֶֹה?

יְזַלֵּף עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַסְּפוֹג;

נָגַע בַּסְּפוֹג,

אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו כָּל שֶׁהֵן -

פְּסוּלִין.

 

ברטנורא משנה ג  

טפי. פך קטן שפיו צר והמים היורדים ממנו יורדים טיף טיף.

אף על פי שפיו צר. פחות משפופרת הנוד.

המים שבתוכו מקודשים, וכשרים להזות אף על פי שלא נכנס שם מאפר הפרה כלל, דהוו כאילו מחוברים למים שבשוקת.

היה ספוג. אם בשעת מילוי היה ספוג בשוקת, המים הבלועים בספוג פסולים, דמים חיים אל כלי בעינן, ואין הספוג כלי.

יזלף עד שהוא מגיע לספוג. כשבא ליטול המים וליתנם בצלוחית, שופך כל המים עד שמגיע לספוג, אבל לא ישפוך מן המים שבספוג כלל, כדי שלא יתערבו המים שבספוג שהם פסולים עם המים שבשוקת שהם כשרים ויפסלו כולם.

נגע בספוג. נסחטים מי הספוג לתוך השוקת ונתערבו הפסולים בכשרים, ונפסלו כולם.

 

משנה ד

נָתַן יָדוֹ, אוֹ רַגְלוֹ, אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת,

כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם לֶחָבִית - פְּסוּלִים.

עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹז - כְּשֵׁרִים.

 

זֶה הַכְּלָל:

דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה - פָּסוּל;

וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה - כָּשֵׁר.

 

ברטנורא משנה ד  

נתן ידו או רגלו. הרי שהיה קילוח יורד מהר מעוקם ואינו יורד לתוך החבית שרוצה למלאותה לקידוש, ונתן ידו למעלה בראש ההר לעשותה כעין צנור כדי שיעברו המים דרך ידו לחבית של קידוש, וכן עלי ירקות הראויין לאכילה ומקבלין טומאה.

פסולים, המים. כדילפינן בפ"ב דזבחים (דף כ"ה) מדכתיב מקוה מים יהיה טהור, הוייתן ע"י טהרה תהא. ואע"ג דהאי קרא במקוה הוא דכתיב, ילפינן מיניה כל הויות. והכי הוי משמעות דקרא, הוייתן של כל מים המטהרים, על ידי טהרה תהא, בין שאתה מהוה אותן להיות מקוה או מילוי הוי מהוה אותן ע"י דבר שאינו מקבל טומאה.

 

משנה ה

הַמְפַנֶּה אֶת הַמַּעְיָן לְתוֹךְ הַגַּת, אוֹ לְתוֹךְ הַגֵּבִים -

פְּסוּלִים לַזָּבִים, וְלַמְצֹרָעִים, וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת,

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִתְמַלְאוּ בַּכְּלִי.

 

ברטנורא משנה ה  

המפנה את המעין לתוך הגת. שעשה חריץ מן המעין עד הגת כדי שיפנו שם מי המעין, ואחר כך הפסיקן.

גת. בור שעושין לפני הגת כדי לקבל את היין קרוי גת.

גבים. לשון עשה הנחל הזה גבים האמור בספר מלכים. והוא רקק של מים.

פסולים. לזבים לטבילה, דלאו מים חיים נינהו.

ולמצורעים. דבעינן מים חיים להזות עליו עם דם הצפור.

 

ולקדש מי חטאת. בעינן מים חיים, והני כיון דהפסיקן לאו מים חיים נינהו. והא דקתני מפני שלא נתמלאו בכלי, כדי לפוסלן לקידוש בכל ענין אפילו בא לקדש בתוך הגת או בתוך הגבים עצמן.