לחץ כאן לתצוגת הדפסה

כתובות, פרק א

כתובות, פרק א

 פרק א

 

משנה א

בְּתוּלָה נִשֵֹּׂאת לְיוֹם הָרְבִיעִי, וְאַלְמָנָה לְיוֹם הַחֲמִישִׁי;

שֶׁפַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת בָּתֵּי דִינִין יוֹשְׁבִין בָּעֲיָרוֹת,

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי,

שֶׁאִם הָיָה לוֹ טַעֲנַת בְּתוּלִים, הָיָה מַשְׁכִּים לְבֵית דִּין.

 

ברטנורא משנה א

בתולה נשאת ליום רביעי. ולא בליל חמישי, דאיכא למיחש שמא יהיה טרוד בנישואים ולא מצי בעיל.

שאם יש לו טענת בתולים. כגון שיאמר בעלתי ולא מצאתי דם, לא שנא אם היא קטנה או נערה או בוגרת. או פתח פתוח מצאתי, אם היא קטנה או נערה, אבל בוגרת אין לה טענת פתח פתוח.

ישכים ויבא לבית דין. בעוד כעסו עליו, שמא יתפייס ותתקרר דעתו ויקיימנה, ושמא זנתה תחתיו והרי היא אסורה עליו.

ובגמרא פריך ותנשא באחד בשבת, ואם יש לו טענת בתולים ישכים ביום שני לבית דין. ומשני, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא טורח בסעודה שלשה ימים: אחד בשבת ושני בשבת ושלישי בשבת, וברביעי כונסה.

ובזמן שאין בתי דינין יושבים בשני ובחמישי, אשה נישאת בכל יום, והוא שטרח בסעודה שלשה ימים. ומפני תקנת עניים נוהגים בקצת מקומות לישא בערב שבת.

וטעמא דאלמנה ליום חמישי, שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים, חמישי בשבת וששי בשבת ושבת. והנושא את האלמנה אסור בעשיית מלאכה שלושה ימים. והנושא את הבתולה כל שבעה. ולענין ברכת חתנים, בין בחור שנשא אלמנה בין אלמן שנשא בתולה מברכים ברכת חתנים כל שבעה, ואלמן שנשא אלמנה, יום אחד.

 

משנה ב

בְּתוּלָה - כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה - מָנֶה.

בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה, וַחֲלוּצָה מִן הָאֵרוּסִין -

כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם, וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה,

שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ,

פְּחוּתוֹת מִבְּנוֹת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד -

כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם, וְיֵשׁ לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

 

ברטנורא משנה ב

בתולה אלמנה גרושה. כלומר, בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן האירוסין, וחזרה ונישאת, כתובתה מן השני מאתים.

ויש לה טענת בתולים. אם לא מצא לה השני בתולים, אבדה כתובתה, דמקח טעות הוא שהרי בחזקת בתולה נשאה.

 

משנה ג

הַגָּדוֹל שֶׁבָּא עַל הַקְּטַנָּה, וְהַקָּטָן שֶׁבָּא עַל הַגְּדוֹלָה,

וּמֻכַּת עֵץ -

כְּתֻבָּתָן מָאתַיִם; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֻכַּת עֵץ - כְּתֻבָּתָהּ מָנֶה.

 

ברטנורא משנה ג

שבא על הקטנה. פחותה מבת שלש שנים ויום אחד שאין ביאתה ביאה.

וקטן. פחות מבן תשע שאין ביאתו ביאה ובא על הגדולה.

ומוכת עץ. שנתקע לה עץ באותו מקום.

כתובתן מאתים. אם נישאו סתם.

וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה. והלכתא כותייהו. ואפילו לא הכיר בה, כתובתה מנה, ולא הוי מקח טעות.

 

משנה ד

בְּתוּלָה אַלְמָנָה, גְּרוּשָׁה, וַחֲלוּצָה מִן הַנִּשֹּׂוּאִין -

כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה,

שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ,

יְתֵרוֹת עַל בְּנוֹת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד -

כְּתֻבָּתָן מָנֶה, וְאֵין לָהֶן טַעֲנַת בְּתוּלִים.

 

ברטנורא משנה ד

בתולה שהיא אלמנה או גרושה או חלוצה מן הנשואים. אם חזרה ונישאת סתם, כתובתה מנה, דבחזקת בעולה קיימא משנכנסה לחופה.

 

משנה ה

הָאוֹכֵל אֵצֶל חָמִיו בִּיהוּדָה שֶׁלֹּא בְּעֵדִים -

אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹן טַעֲנַת בְּתוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ.

אַחַת אַלְמְנַת יִשְֹרָאֵל וְאַחַת אַלְמְנַת כֹּהֵן - כְּתֻבָּתָן

מָנֶה.

בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים הָיוּ גּוֹבִין לַבְּתוּלָה אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז,

וְלא מִחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.

 

ברטנורא משנה ה

האוכל אצל חמיו ביהודה. כשהיו עושין סעודת אירוסין בבית אבי הכלה ביהודה, היו נוהגים שהארוס מתייחד עם ארוסתו כדי שיהא לבו גס בה, לפיכך כשנישאת אחר כך אין לו טענת בתולים.

 

משנה ו

הַנּוֹשֵֹא אֶת הָאִשָּׁה וְלא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים,

הִיא אוֹמֶרֶת: מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָֹדֶךָ;

וְהַלָּה אוֹמֵר: לא כִי,

אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקְחִי מֶקַח טָעוּת -

רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין!

אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִּתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ,

עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.

 

ברטנורא משנה ו

ונסתחפה שדך. מטר סוחף בא על שדך והפסידה, כלומר מזלך גרם ותן לי כתובתי.

והיה מקחי מקח טעות. ואין לך כתובה ממני.

נאמנת. ומשביעין אותה שבועת היסת שכן הוא כדבריה, ותטול כתובתה. וכן הלכה.

ואי אמרה בתולה מצאני, אינה נאמנת, דהימנוהו רבנן לבעל ואפילו בלא שבועה, דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה.

 

משנה ז

הִיא אוֹמֶרֶת: מֻכַּת עֵץ אֲנִי;

וְהוּא אוֹמֵר: לא כִי, אֶלָּא דְּרוּסַת אִישׁ אַתְּ -

רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין!

אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת דְּרוּסַת אִישׁ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.

 

ברטנורא משנה ז

דרוסת איש. בעולת איש.

נאמנת. ולא הפסידה כתובתה. ומכל מקום אי אשת כהן היא, ולאחר זמן האירוסין כשנשאה טען דרוסת איש את, מפקינן לה מיניה, דשמא לאחר שארס אותה נבעלה, ומכי אמר דרוסת איש את, שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא. ואפילו נבעלה באונס, הא קיי"ל אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. ומגרש לה ויהיב לה כתובתה.

 

משנה ח

רָאוּהָ מְדַבֶּרֶת עִם אֶחָד בַּשּׁוּק,

אָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה?

אִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא -

רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין!

אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת בְּעוּלָה לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,

עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.

 

ברטנורא משנה ח

מדברת. מתיחדת.

וכהן הוא. מיוחס.

נאמנת. כשירה לכהונה.

 

משנה ט

הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת,

וְאָמְרוּ לָהּ: מַה טִּיבוֹ שֶׁל עֻבָּר זֶה?

מֵאִישׁ פְּלוֹנִי וְכֹהֵן הוּא -

רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים: נֶאֱמֶנֶת.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין!

אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְעֻבֶּרֶת לְנָתִין וּלְמַמְזֵר,

עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ.

 

ברטנורא משנה ט

מה טיבו של עובר זה וכו'. רבן גמליאל אומר נאמנת, וכשרים לכהונה היא ובתה. אבל לענין ירושה לא אמר רבן גמליאל שזה העובר יירשנו.

והלכה כרבן גמליאל בכל הני בבי דמתניתין. ואפילו הכי לכתחילה לא תנשא לכהונה לא המדברת עם אחד ולא המעוברת, אלא אם כן היו רוב אנשי העיר מיוחסים, ונבעלה זאת האשה מאחד מהם שפירש חוץ לעיר ובעל, דאמרינן כל דפריש מרובא פריש, ואז תנשא לכתחילהן לכהונה בין היא בין בתה.

 

משנה י

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:

מַעֲשֶֹה בְּתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלֹּאת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֱנָסָה,

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי:

אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִֹּׂיאִין לַכְּהֻנָּה - הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵֹא לַכְּהֻנָּה.

 

ברטנורא משנה י

אם רוב העיר משיאין לכהונה. אע"ג דרובא חד סגי בעלמא, מעלה עשו ביוחסין, והכא אצרכוה רבנן תרי רובי, רוב סיעה העוברת שם ורוב העיר. ואין משיאין לכתחילהן לכהונה אלא בתרי רובי, וכן הלכה.