הלכות מילה פרק ג
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הלכות מילה פרק ג

הלכות מילה פרק ג

הלכה א

המל מברך קודם שימול: אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה אם מל בן חבירו, ואם מל את בנו מברך וצונו למול את הבן. ואבי הבן מברך ברכה אחרת: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. שמצוה על האב למות את בנו יתר על מצוה שמצווין ישראל שימולו כל ערל שביניהן. לפיכך, אם אין שם אביו אין מברכין אחריה ברכה זו, ויש מי שהורה שיברכו אותה בית דין או אחד מן העם ואין ראוי לעשות כן.

 

[השגת הראב”ד]: ואבי הבן מברך ברכה אחרת וכו' ואין ראוי לעשות כן

כתב הראב"ד ז"ל מסתברא כמ"ד ב"ד או מיוחד שבעם מברך ונהגו אצלנו שהסנדקוס מברך.

 

הלכה ב

ואם היו שם עומדין – אומרים: כשם שהכנסתו לברית כן תכניסהו לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

 

הלכה ג

ואחר כך מברך אבי הבן או המל או אחד מן העומדין שם: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קידש ידיד מבטן, וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קדש. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו, צוה להציל ידידות שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה ה' כורת הברית. ואבי הבן מברך שהחיינו.

 

הלכה ד

המל את הגרים מברך: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם הברית לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.

 

הלכה ה

המל את עבדו מברך: אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהן דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ. ואם מל עבד של אחרים מברך על מילת העבדים. והמל אדם גדול צריך לכסות ערותו עד שיברך, ואחר כך מגלהו ומל אותו.

 

הלכה ו

גר שמל קודם שנתגייר, וקטן שנולד כשהוא מהול כשמטיפין ממנו דם ברית אינן צריכין ברכה. וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שהוא אינו זכר ודאי.

 

[השגת הראב”ד]: וכן אנדרוגינוס אין מברכין על מילתו מפני שאינו זכר ודאי

כתב הראב"ד ז"ל אם אנדרוגינוס ספק מברך עליו מפני שהוא ספק דאורייתא ועל ספק דאורייתא מברכין חוץ מן הדמאי מפני שרוב עמי הארץ מעשרין הן. עד כאן לשונו.

 

הלכה ז

עכו"ם שצריך לחתך ערלתו מפני מכה, או מפני שחין שנולד בו היה אסור לישראל לחתוך לו אותה, שהעכו"ם אין מעלים אותם מידי מיתה ולא מורידין אותן אליה. אע"פ שנעשית מצוה ברפואה זו שהרי לא נתכוון למצוה. לפיכך, אם נתכוון העכו"ם למילה מותר לישראל למול אותו.

 

הלכה ח

מאוסה היא הערלה שנתגנו בה הגוים, שנאמר: כי כל הגוים ערלים וגדולה היא המילה שלא נקרא אברהם אבינו שלם עד שמל, שנאמר: התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני וביניך וגו' וכל המפר בריתו של אברהם אבינו והניח ערלתו, או משכה אע"פ שיש בו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא.

 

הלכה ט

בא וראה כמה חמורה מילה! שלא נתלה למשה רבינו עליה אפילו שעה אחת אף ע"פ שהיה בדרך. וכל מצות התורה נכרתו עליהן שלש בריתות, שנאמר: אלה דברי הברית אשר צוה ה' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב ושם הוא אומר: אתם נצבים היום כולכם לעברך בברית ה' אלהיך הרי שלש בריתות. ועל המילה נכרתו שלש עשרה בריתות עם אברהם אבינו: ואתנה בריתי ביני וביניך, אני הנה בריתי אתך והקימתי את בריתי ביני וביניך, לברית עולם. ואתה את בריתי תשמור, זאת בריתי אשר תשמרו, והיה לאות ברית, והיתה בריתי בבשרכם, לברית עולם, את בריתי הפר, והקימתי את בריתי אתו, לברית עולם, ואת בריתי אקים את יצחק.

 

 

בריך רחמנא דסייען.